Title

הפסקת אוכל

פורום לבישול ומתכונים • תזונה בריאה • וכל מה שקשור למטבח ואוכל.
מנהלות הפורום: ה. בקר, רוחי בלבוחי

מאמרים אחרונים באתר

מתכון מושלם! מומלץ!

רכיבים לעוגת בסיס
280 גרם קמח. (2 כוסות)
1 א. אפיה
360 גרם סוכר
כף גדושה נס קפה
60 גרם קקאו (4 כפות
) 35 גרם פודינג וניל (4 כפות)
320 מ"ל מיץ/מים (320 גרם) -שמתי מים
320 מ"ל שמן (285 גרם)
4 ביצים גדולות
הכנה:
1. לערבב את כל היבשים
2. להוסיף את כל השאר ולערבל לתערובת אחידה.
3. לשטח בתבנית תנור גדולה ולאפות על 180° 20 דק'.
4. לצנן ולהקפיא, לקרוץ עיגולים ולהקפיא שוב.
ציפוי רושה
300 גרם שוקולד מריר60 גרם שמן
50 גרם אגוזי לוז

הכנה:

1. להמיס במיקרוגל בפולסים של 20 שניות ולערבב בין פעם לפעם.
2. להוסיף 50 גרם אגוזי לוז קלויים קצוצים ולערבב.
3. לטבול כל עוגה בציפוי ולהניח על רשת לייבוש, לשמור בקירור עד ההגשה.
מוס נוגט


200 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

50 גרם קרם נוגט

250 מ"ל שמנת מתוקה או קצפת לבישול

250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה או קצפת צמחית

הכנה:

1. לחמם בקלחת שמנת לסף רתיחה
2. להניח בכלי צר וגבוה נוגט ושוקולד
3. לשפוך את השמנת המחוממת על השוקולד והנוכט שבכלי ולהמתין 10 שניות ולטחון עם בלנדר מוט לתערובת אחידה וחלקה
,4.לשים במקרר לפחות ל4 שעות. -אני לא שמתי
5. להקציף 250 מ"ל קצפת עם הגנאש נוגט שבמקרר
6. מעבירים לשקית זילוף ומקשטים את העוגות להנאתכם !

נשאר כמות גדולה מהקצפת-מילאתי גליליות איתה

מקור:

וזו התוצאה:
IMG_9317.JPG
אחר צהריים רגוע אחד אני מקבלת טלפון מלקוחה. לקוחה שהיא גם חברה.
"אני מגלה לך סוד", היא לוחשת לנייד, "הבת שלי מתארסת מחר".
"מזל טוב ואיזה יופי", אני עונה וממתינה לשמוע מה היא רוצה ואם בכלל. אולי רק התקשרה לספר לי? לא. לא הגיוני. למה היום אם כך ולא מחר?

אני לא מעיזה לשאול מי החתן ומהיכן הוא. הטקט שבי אומר לי לשתוק.

"את שומעת?" היא שואלת.
"שומעת, ברור"
"המחותנים הם קצת היי סוסייטי כאלו, אז אני חייבת משהו מרשים, שיהיה בבית כשהם יבואו מחר אחר הצהריים, אז מה את יכולה להכין לי?"
"מה את רוצה?", אני שואלת
"משהו שיראה טוב, אבל יהיה גם טעים, לא בטעם של פלסטיק"
אני כמעט נעלבת.
טעם של פלסטיק.

אחרי שיג ושיח ודיון הא מחליטה להזמין 80 כדורים מצופים שוקולד.
למה 80?
לא שאלתי.
הרווח שלי.

כשאני שואלת אותה באיזה טעם היא רוצה את הכדורים, היא מסתבכת ומסבכת גם אותי.

"מה את מציעה?"
אני עונה לה שאפשר תות ואפשר קרמל, ואפשר חלבה ואפשר מנטה ואפשר שוקולד ואפשר וניל ואפשר .... ואפשר...

"תות אני רוצה, נראה לי כולם אוהבים"
אבל אמא שלי אוהבת מנטה, והאמת שגם אני, אז אולי מנטה?"
"אבל יש הרבה שלא אוהבים מנטה, אז אולי אני אקח קרמל?"
"אין בעיה" אני עונה לה והראש שלי כבר מתחיל לכאוב.

"אבל רגע, אולי בעצם חלבה?"
"אז מה את אומרת העני?"

אני מציעה לה לקחת 20X4 טעמים.

"וואו, את גאון" היא אומרת ואני צוחקת לעצמי. אם זה הופך אותי לגאון. קל למדי.

"אז אני אכין לך 20 בטעם תות, 20 בטעם מנטה, 20 בטעם קרם עוגיות שזה בעצם קרמל ו-20 בטעם חלבה".

מעולה.
היא לא שואלת למחיר. לא אכפת לה. המחותנים הם היי סוסייטי וצריך להרשים.

אני כמעט לוחצת על סיים שיחה אבל אז אני שומעת אותה שואלת "אבל איך נבדיל בן הטעמים השונים. חסר לי שהחתן יקח מנטה ולא יאהב או שאמא שלו תיקח תות כשהיא לא אוהבת תות. פדיחות.

"אל תדאגי", אני אומרת לה "תשאירי את זה לי. זו הבעיה שלי. מבטיחה לך שבעז"ה תצליחי להבדיל ביניהם"

"תודה תודה תודה" היא אומרת לי 3 פעמים. סוג של חזקה.

"אני סוגרת את הנייד ולוחשת לאוויר "תודה תגידי לי אחרי שתקבלי את ה"סחורה".

יורדת למכולת לקנות חומרים שחסרים לי בבית.
חוזרת הביתה
ומתחילה לעבוד.

אז איך החברה שלי הצליחה להבדיל בים הסוגים השונים?

כך:
IMG_6160_800x600.jpgIMG_6159_800x600.jpg

IMG_6158_800x600.jpg

IMG_6157_800x600.jpg

מבדילים גם אתם?


סוף הסיפור
למחרת אני מקבלת טלפון ממספר לא מוכר.
אני עונה והקול גם לא מוכר לי.
"שלום"
"שלום"
"העני?"
"אהה"
אני דיצה גולדנפרטיגשטיינברגר [שם בדוי לדמות קיימת], אני המחותנת של X, הבן שלי התארס עם הבת שלה"
"אהה"
מפה לשם היא הזמינה לשבת הבאה, כשהכלה תגיע, מגש פטיפורים. "אחרים. לא כאלו, רוצה משהו שהיא עוד לא אכלה"

בסוד אגלה לכם ששאלתי אותה למה כל כך דחוף לה להזמין [כן אני יודעת שיכולתי למעשה לירות לעצמי ברגליים],
"כי המחותנים הם קצת היי סוסייטי, וגם הכלה"

"אה"
אני אומרת.
מנתקת
וצוחקת כל הדרך אל המטבח

העיקר שיהיה במזל טוב


מתכון?
בבקשה

300 גרם ביסקויטים בהירים טחונים
200 גרם שוקולד לבן
1/3 כוס ריצ' גולמי, ועוד לפי הצורך
תמצית טעם או קרם בטעם הרצוי
זה אומר שאם רוצים בטעם קרם עוגיות- אז צריך 1 כוס של הקרם הרצוי
לטעם חלבה- 3/4 כוס טחינה גולמית+1/3 כוס דבש

ממיסים שוקולד לבן.
שמים את כל הרכיבם הקערה ומערבבים עד שמתקלת תערובת אחידה. התערובת יכולה להיות מעט דביקה, אבל רק מעט. אם היא מרוד דביקה מוסיפים עוד פירורי עוגיות. אם התערבות יבשה מדי- עוד קצת ריצ'.

דוחסים את התערובת לתבנית שקעים בתורת כדורים
מקפיאים להתקשות מוחלטת.

אם אין תבנית, מכינים תערובת לפי המתכון ומוסיפים בסיקויטים טחונים או ריצ' לפי הצורך עד שמתקבלת תערובת נוחה לכדרור
מכדררים ומעבירים להקפאה.

לציפוי:
300 גרם שוקולד מריר מומס עם 3 כפות שמן.
טובלים את הכדורים בשוקולד. מנערים קלות מעודפי שוקולד ומורידים למגש.
מקשטים איך שרוצים.

מה אני עשיתי לקישוט?
מנטה- פסים בשוקולד לבן
תות- סוכר צבוע בצבע ורוד
קרם עוגיות- פרורי ביסקויטים
חלבה-טחינה- אבקת איבוק ברונזה.

אם בחרתם לקשט בפירורים, סוכר, וכו' צריך לשים לב לפזר את הקישוט בעוד השוקולד שבציפוי רטוב. אז אל תטבלו את כולם בבת אחת. מה שאתם לא מתכננים לטבול מיד בשוקולד, תשאירו במקפיא
לטעם תות- תמצית בטעם תות - 4 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
לטעם מנטה- תמצית בטעם מנטה- 3 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
אפשר צבע מאכל ירוק למנטה וורוד לתות, לא חובה

אפשר להמיר לכל טעם אחר- קפוצ'ינו, קרמל, וניל וכיוצ"ב בהמרת כוס הקרם לכוס מהקרם הרצוי
לאוהבי הז'אנר המתוק והממכר.
חטיף יוקרתי ( כן, החומרים קצת יקרים) אבל שווה ממש!

נעים להכיר!
פעם ראשונה שאני כותבת כאן פוסט...
אחד מתחביב המוזרים לעת מצוא לשוטט באתרי מתכונים ולנסות מידי פעם דבר חדש.

באחד מחיפושי אחר הדבר הבא נתקלתי באתר המהמם של חסי סגל, ובראותי את המתכון הבא אורו עיני! זה!


העניין נסחב ונסחב ויום אחד נפלה ההכרעה, יאללה לחנות מוצרי אפיה שלוש ארבע ו....

אך מי שקרא כבר את המתכון וכבר התחיל להעריץ אותי על האומץ והתייאש מראש מהמתכון ( כן... יש שם הכנה של הקרמל לבד) אני מודה ומתוודה שאני מפשוטי העם ופשוט קניתי קרם קרמל מוכן:)

ויצא מושלם! טעים יפה ומדהים. חסי לא מגזימה בתיאורים.


מי שעדיין נבהל ושונא מתכונים בגרמים אני מתוודה שוב שעשיתי הכל על העין. אם יש לכם את זה אז לא חייבים משקל.

ניסיתי את זה גם בגרסה פרווה עם שוקולד כמו חלבי (הוא בעצם פרווה שכביכול יותר מזכיר טעם חלבי) שקונים בחנויות למוצרי אפיה.
וגם בציפוי שמתי שמן ולא חמאת קקאו. מפשוטי העם או לא:)...

מי שרוצה לחסוך את השלב של לחתוך להקפיא להמיס שוקולד ולטבול, מסתבר שאפשר לעשות הכל בשכבות.
בסיס ועליו קרמל ועליו שוקולד ואז לחתוך.

בהצלחה ובהנאה:)

IMG_20211113_223828.jpgIMG_20211113_223912.jpg
בן הדוד הסקנדינבי של אלו:

שמעתי פעם ממישהי שעברה מחיפה לירושלים משפט חמוד.
כל ילדיה נולדו בחיפה, למעט הקטנה שבהם.
כל ילדיה כהי עור, למעט הקטנה שבהם.
נו, אז מה היא אמרה?

"במדפסת בירושלים נגמר הדיו השחור".

אז נכון, אני לא בירושלים, ומעודי לא התגוררתי בחיפה, ומן הסתם גם לא אתגורר בה [סליחה חיפאים], אבל לשחק בצבעים אני אוהבת, בייחוד בצבעים מתוקים. בייחוד בכאלו שמתחילים באות ש' ומסתיימים בד'.

אחרי שהעליתי את המתכון המלותוק שלי [מלוח-מתוק למי של מבין, ממתין לאישור האקדמיה ללשון עברית], חשבתי שהגיע הזמן להעלות מתכון של בני הדוד של המתכון ההוא.
אמנם, המתכון הבהיר נח בתיקייה במחשב שלי עוד לפני המתכון הכהה, אבל איכשהו, הוא נשכח.

אה, אתם שואלים למה כיניתי אותו סקנדינבי?
נו, אולי תגידו אתם למה.....

IMG_6139_800x600 (1).jpg

בגלל צבעם החיוור משהו מול הצבע הכהה של הבן דוד המתוק-מלוח.

כשפתחתי את המקפיא להכניס אליו את קופסת הממתק מאתמול, ההוא הכהה, נאלצתי להזיז מספר קופסאות ולארגן מחדש את המקפיא כדי שיוכל להכיל גם את הקופסא של הממתקים ההם.
מפה לשם, אני מזיזה קופסא ועוד אחת, ועוד אחת----
ואז זה קורה-----
אני שומעת לחש "מה? אין כאן מקום יותר. צפוף לנו. וקר. והלב ---- . איך נשכחתי? איך?"
אני מחפשת את מקור הקול. הקול בא מהמגירה התחתונה במקפיא. אני פותחת אותה בבעטה. ואז אני רואה אותה. את קופסא שקופה מביטה בי בעיניים מתעגלות מתדהמה. "מתי התור שלנו?, קר כאן ולא נעים ואיך זה שנשכחנו מלב...?"
האמת-
צודקים.
נטלתי את הקופסא בשתי ידיי. הנחתי אותה על השיש. "הגיע זמנכם", אמרתי להם.
הוצאתי. העמדתי על בריסטול שחור, צילמתי.
מילאתי קופסא קטנה בכמה אבנים כאלו ושלחתי לחברה שנולד לה נכד.
כשהחזרתי את הקופסא למקפיא היא היתה קלה קצת יותר מדי. הצצה קטנה לתכולה שלה גילתה לי שמספר אבנים נשדדו...
ולא, אל תשאלו אותי מי שדד אותם. לא רוצה להיכנס לעניינים של לשוה"ר וכאלו, והשודדים לא רוצים לקבל ד"שים מאמהות של חברותיהן שמסתובבות בפרוג.

אני מדברת הרבה.
"אולי כבר תביאי מתכון וזהו?"

בטח. בטח. הנה כבר כבר.
IMG_6137_800x600 (1).jpg

מתכון:
מדידה בכוסות יוקרה מהסוג החד פעמי.

ל X אבנים. תלוי בגודל שתכינו אותם.
אם תכינו סלעים תקבלו רק כמה בודדים.
אם תכינו לבנים תקבלו כמות לא רעה
אם תכיני אבני חצץ----תקבלו המון אבנים.

300 גרם שוקולד לבן
3/4 כוס חמאת בוטנים [או קרם חלבה, או קרם קפוצ'ינו, או קרם נוגט, או קרם-----???]
6 כוסות פתיתי קורנפלקס.

ממיסים שוקולד עם חמאת בוטנים [או קרם חלבה, או קרם קפוצ'ינו, או קרם נוגט, או קרם-----???] לקרם חלק ואחיד.
שמים את פתיתי הקורנפלקס בקערה גדולה ושופכים מעליהם את השוקולד המומס עם החמאת בוטנים [או הקרם חלבה, או הקרם קפוצ'ינו, או הקרם נוגט, או קרם-----???]
מערבבים בעזרת כף גדולה עד שכל הקורנפלקס מצופה בשוקולד.

מניחים תלוליות של התערובת על מגש מרופד בניר אפיה ושולחים לאיסלנד [כבר אמרתי שזה בן דוד סקנדינבי] להתקשות בהקפאה.
מחלצים מניר האפיה. שמין בקופסא אטומה ושלחים חזרה ל-----נכון. לאיסלנד.

תראו איך הם דומים. רואים שהם בני דודים, לא?
IMG_4708_800x600.jpg

IMG_6138_800x600 (1).jpg

זהו.

שו"ת:
1. אנחנו לא אוהבים קורנפלקס, מה נעשה? פצפוצי אורז
2. אנחנו לא אוהבים קורנפלקס וגם לא פצפוצי אורז, מה נעשה? תכינו בראוניז.
3. אפשר שוקולד חלבי? כן. אפילו רצוי
4. אפשר להוסיף גם בוטנים כדי שיהיה מלותוק? בטח. 1 כוס בוטנים קלויים בלי הקליפה החומה.
5. אהמממ...לא נעים להודות, אבל יש בנו משהו קצת עצל, יש דרך להכין בלי להניח תלוליות של התערובת על מגש עם ניר אפיה? בטח. משטחים את התערובת בתבנית חד פעמית ענקית מרופדת בניר אפיה. שולחים להקפאה. אחרי שהתערובת התקשתה שוברים לחתיכות. רצוי להיעזר בסכין.
6. אפשר להכין את הממתק הכהה עם שוקולד לבן? זו שאלה לאשכול הזה:
אבל היות ושאלתם כאן, אז כן. אפשר. רצוי להוסיף חמאת בוטנים [או קרם חלבה, או קרם קפוצ'ינו, או קרם נוגט, או קרם-----???] כדי שהממתק לא יהיה ממש לבקן.
7. לא אוהבים אצלינו חמאת בוטנים ולא קרם חלבה ולא קרם קפוצ'ינו ולא קרם נוגט ולא קרם-----???] מה נעשה? אל תכינו. המתכון הזה לא בשבילכם.
8. למה קראת לזה אבנים? נו, באמת זה לא נראה אבנים?
IMG_6139_800x600 (1).jpg

הערה חשובה:
לא. אני לא באמת שומעת קולות מדומיינים.
"מה", שואלת אותי הקטנה, "רק זה מה שתשימי ל X על השולחן ביום ההולדת שלה.

אני חושבת שניה. אין לי הרבה זמן לחשוב. אני חייבת לענות בשלוף.
איכשהו, בלי שאני מתכננת, אני שומעת קול שאומר "לא, מה פתאום, נכין גם פטיפורים"
"אה, ידעתי שלא תסתפקי רק בעוגות"

אני מסתכלת סביב.
זו רק אני והקטנה.
ואז אני מבינה----------זה היה הקול שלי.
"לא, מה פתאום, נכין גם פטיפורים"

אמרתי, צריך לקיים.

אין לי הרבה זמן. עוד שעה וגברת יומולדת מגיעה הביתה. אני חייבת לעבוד מהר

מוציאה תבנית, מוציאה שוקלדים - חום ולבן
מסתכלת בקופסא של הקרם עוגיות- מסמנת וי. נשאר שם קצת
מעיפה מבט לארון. מגלה שם קופסא קטנה של מלית שקניתי ולא אהבתי. מלית שוקולד-נוגט. משהו במרקם שלו הוא מלאכותי כמו ג'ל, וגם בטעם.
"אבל", עולה בי מחשבה "בשילוב עם קרם העוגיות, הטעם יהיה מושלם".

מערבבת משתי המליות. מקבלת תערובת סמיכה מדי. אשמתו של קרם השוקולד-נוגט

שולחת את שתיהם, מעורבבים, למיקרו. סיבוב של דקה, והקרם מקבל מרקם מתאים לזילוף.


אבל רגע, קודם אני צריכה להכין את דפנות הפטיפור.

ממיסה שוקולד מריר - 300 גרם עם 3 כפות שמן, במיקרו. בפולסים של חצי דקה, ערבוב, עוד חצי דקה, ערבוב והשוקולד נמס.

מזלפת לשקעים בצורת לב, ממלאה עד הסוף.
שולחת למקרר ל-2 דקות.

מוציאה את התבנית והופכת על צלחת חד פעמית [כן, לכבוד היומולדת פרגנתי כזו, למרות היוקר]
השקעים מתרוקנים מעודפי שוקולד ואני מקבלת תבנית עם דפנות שוקולד מושלמים.
מנקה מלמעלה כדי שהקצוות יהיו חדים ושולחת למקפיא להתקשות מהירה. השעון מתקתק.

את השוקולד שבצלחת אני מעבירה לשקית זילוף.

5 דקות חולפות, אני מוציאה את התבנית מהמקפיא. הדפנות התקשו. אפשר למלא אותם

זורקת מעט קרוקנט לתוך כל שקע. בשביל הקראנצ'יות.
מזלפת מהמילוי עד לגובה 4/5 בערך. משאירה מקום בשביל לסגור את הפטיפורים.
שולחת למקפיא להתקשות מוחלטת.

ואז---
אני מגלה בעיה.
השיש עליו אני עובדת צמוד לחלון. החלון- משקיף לגינה שמתחת הבית.

אני מציצה החוצה, לגינה וחושכות עיניי.
כל העבודה יורדת לטמיון עוד רגע.
גברת יומולדת חוזרת הביתה. מקדימה היום.
והשוקולדים לא מוכנים.
והעוגות במקפיא.

"ה'", אני מבקשת, "שמישהו יעכב אותה לרבע שעה. בבקשה".

והבלתי יאמן קורה.
היא פוגשת חברות בגינה שמתחת הבית. מתיישבת לידן על הספסל ואני כבר יודעת שיש לי עוד שעה :)

מוציאה את השוקולדים מהמקפיא.
ממלאה את השקעים עד הסוף. סוגרת את הפטיפורים.
עכשיו הם צריכים עוד 10 דקות במקפיא לפני שאוכל לחלץ אותם מהתבנית ולהתקדם לשלב הבא.

10 דקות של הלמות לב, ולחץ, והצצה חטופה מבעד לחלון.
אני מוציאה את השוקולדים מהמקפיא. מחלצת מהתבנית.
הודו לה'. יצאו מושלמים.
תודה בורא עולם.
עכשיו רק עוד כמה דקות של חסד.
בבקשה.

הצצה אחרונה לגינה. הפטפטת שם נראית רצינית ועמוקה.
לא נראה שגברת יומולדת מתכוונת לעלות הביתה בקרוב.
שוב תודה ה'
על החסדים הקטנים האלו שבכוחם למלא את הלב בשמחה.

ממיסה מעט שוקולד לבן עם שמן.
מזלפת למרכז כל פטיפור.
[אה, כן. שכחתי לציין, התבנית הזו יוצרת לבבות עם שקע החלק העליון]

זהו.
תופסת את הנשמה שלי, ואת הנשימה ומחזירה אותם למקום.

מסדרת עוגות ושוקולדים על השולחן.

"את יכולה לבוא, גברת יומולדת"

מה היה?
איך היה?
משאירה לכם פתוח. לדמיון.
IMG_4692_800x600.jpg

IMG_4693_800x600.jpg

IMG_4694_800x600.jpg

IMG_4695_800x600.jpg

על יומולדת נוספת ומה הכנתי ושלחתי למר יומולדת, בפוסט הבא, בעז"ה

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה