עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

לאחר שהאשכול טעויות במחזור נהפך להיות ל"טעויות בסידור" כמו
כִּמְדֻבָּר
מחיה מתים ב
ע"כ מתאים לפתוח אשכול חדש תחת הכותרת המתאימה
אין בכוונת אשכול זה לציין שינויי נוסחאות בין אשכנז ספרד ע"מ וכו' אלא בהבדלים שנמצאו בין דפוסים שונים לאותו הנוסח, כתוצאה מטעויות או מסיבות אחרות
במוסף לראש חודש
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחדֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְששון וּלְשמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָון. (בשנת העיבור עד חודש ניסן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע). וִיהִי הַחדֶשׁ הַזֶה סוף וְקֵץ לְכָל צָרותֵינוּ. תְּחִלָּה וָראשׁ לְפִדְיון נַפְשֵׁנוּ. כִּי בְעַמְּךָ יִשרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּות. וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
בשנה מעוברת צריך לענות אמן לאחר " וְלִסְלִיחַת עָון" או רק לאחר "וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע"? ומדוע??
בבית כנסת שמעתי פעם ככה ופעם ככה!
אני נתקל יותר מדי בטעויות כתיב בקשר למילים האלה,
לכן אביא את הפירוש המדוייק, ויסודות המילים.


יותר מדי ומדי פעם
הכתיב המלא הרווח של הצירופים יוֹתֵר מִדַּי ומִדֵּי פַּעַם ביו"ד אחרי המ"ם – "מידי פעם" ו"יותר מידי" – הוא טעות. כדֵי להבין את הטעות נבדוק ממה מורכבות המילים מִדַּי ומִדֵּי:

שתי המילים הן צירוף של מילית היחס מִ־ (מן) והמילה דַּי או דֵּי (צורת הנסמך של דַּי). בכתיב המלא אין כותבים יו"ד אחרי מילית היחס מִ־, וכשם שנכתוב 'מתל אביב', 'מזמן' (ולא "מיתל אביב", "מיזמן"), כך גם נכתוב מדי פעם, יותר מדי.

חשוב שלא לבלבל בין מִדֵּי ומִדַּי ובין מילים דומות שגם הן מורכבות ממילית היחס מִ־, אך בהן באה יו"ד אחרי המ"ם בשל היו"ד העיצורית התחילית שלהן:


  • מִיְּדֵי (מידי) = מן + יְדֵי, 'מן הידיים של', למשל: 'קיבלתי את זה מידי סבתי'.
  • מִיָּד (מיד) = מן + יָד, 'מן היד של', למשל 'קניתי רכב מיד ראשונה'.
  • מִיָּד (מייד) = תואר פועל המורכב מצירוף מן + יָד במשמעות 'עכשיו', 'ברגע זה'.
  • מִיָּדִי (מיידי) = שם תואר שנוצר מתואר הפועל מִיָּד (מייד) + ־ִי, באותה משמעות – 'עכשיו', 'ברגע זה'
וַיֹּאמֶר יי אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי:
רש"י: "השומר אחי" - לשון תימה הוא וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתח:

הֲיִפָּלֵא מֵיי דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:
"היפלא" - כתרגומו היתכסי, וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:

הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה:


>>>כלל בדקדוק, כל מילה המתחילה בה"א (שאינה מן היסוד וגם אינה באה לבטא לשון עבר/הוה/עתיד, למשל: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ (לשון עבר), וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי (לשון עתיד)) ונקודה בחטף פתח - לשון תימה היא. כמו: היתכן, האם, וכדו'.<<<

וכאן שאלה לי אליכם,
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא:

לכאורה הפירוש בפסוק זה הינו - ויאמרו, זה מה שמצאנו, נא הכר האם זאת הכתונת ששייך לבנך יוסף? או לא?
ואם אכן כך כהוא הפירוש - למה המילה 'הכתנת' אינה מנוקדת בחטף פתח???

אשמח אם תוכלו לענות לי תשובה מספקת, כי השאלה מנקרת במוחי כבר מתחילת השבת........:unsure:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה