המבצע הוא רק דוגמא // זה או זו?

  • הוסף לסימניות
  • #1
במקרה שיש מילה המתארת דבר שהוא זכר, אבל המילה היא נקבה, מקדימים אותה ב"זה" או "זו"?
המילה זה/זו מתייחסת לדוגמא או מה שהדוגמא מתארת?

למשל:
המבצע הוא רק דוגמא ליכולות שלהם.
אז המשפט הוא:
"למה אתם מתלהבים מהמבצע? זה/זו רק דוגמא ליכולות שלהם."

אולי יותר נכון לכתוב הוא/היא, אפשר גם להתייחס לזה.

תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
האוגד צריך להתאים לנושא ולא לנשוא. הנושא בשני המשפטים (1. המבצע הוא רק דוגמא ליכולות שלהם. 2. זו רק דוגמא ליכולות שלהם) הוא 'המבצע', לכן האוגד ('הוא' או 'זה', עדיף 'הוא') צריך להיות בלשון זכר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בס"ד


דיאלוג מוזיקלי



לפעמים העט יותר דומה לשרביט ניצוח.

בהינף יד מחליט המנצח באיזה סגנון תושמע היצירה שלו, איזו אינטרפרטציה תקבל.

מינורית? מז'ורית? כמה פעימות לדקה? ובאיזה מקצב?

אותה יצירה, פרשנויות שונות.

הכל תלוי במנצח או במקרה שלנו: האוחז בעט.


האתגר לשבועיים הקרובים בעז"ה:

כתבו דיאלוג בין שתי דמויות, תנו לו רקע מסוים, ואז, תכתבו אותו שוב – עם רקע אחר.

על הדיאלוג להיות אותו דיאלוג, אין לשנות את המילים. מה שישתנה זו רק מוזיקת הרקע: האופי והמשמעות של הסיטואציה.


אז כמה דגשים:

-אפשר לשנות את הפיסוק של המילים, את הדמויות (גם להחליף זכר/נקבה) את הנוף והרקע, השמות, המשמעות או בקיצור: הכול, חוץ מהמילים עצמן. מילות הדיאלוג הן הדבר היחיד שיהיה זהה בין שני הדיאלוגים, כל השאר: בידיים שלכם.

-כל קטע יכיל את שני הדיאלוגים אחד אחרי השני. מלבד המילים, לא חייב להיות בניהם שום קשר, אלו שני קטעים נפרדים.

-על כל דיאלוג להיות עד 750 מילים.

דוגמא קצרה-

דיאלוג 1


הטבע סביבם כמו דומם ביראת כבוד.

"פעם אחרונה שאתה מדבר אליי ככה", קולו רועם, גס. הוא מתקרב לעברו, צעדיו רחבים.

אהרון מרכין ראשו, צועד לאחור במהירות מחושבת, זהירה. "אל תכאיב לי", התחינה צובעת את קולו ברעד לא אופייני, הוא כמעט וכושל למרות נסיגתו המחושבת. "בבקשה". הוא כושל על הארץ, משתטח.

דיאלוג 2

"פעם אחרונה שאתה מדבר אליי... ככה..." קולו רטוב. הוא מושך באפו, מסיט מבט.

אלי מרכין ראשו הדואב, צועד לאחור באיטיות רועדת, נשכב על המיטה, קודח.

הוא מסתיר דמעות, מתקרב למיטתו, מכסה אותו בשקט.

"אל תכאיב לי... בבקשה...." בכיו של אלי חרישי, ספוג געגועים.

אז הוא מלטף אותו ויוצא בשקט מהחדר, אולי בפעם האחרונה.


האתגר מתחיל כעת, יום שלישי כ"ד ניסן, ויסתיים בעוד שבועיים בתאריך ח' אייר בשעה 18:00

בהצלחה!


שאלות, דיונים וכל דבר אחר בסולם:

הנספח
לכל המנוטפרים שלום.
מי שמתעסק מול נטפרי עם כלים טכנולוגיים ולא רק בבקשות לפתיחת סרטונים וקבצי תוכן,
מכיר ומבין את המתואר:

דוגמא א':

אני:
"שלום, אנא פתחו לי את הטופס/אתר הזה,
מדובר בטופס שמיועד ל... ותפקידו.... וישמש רק למטרות כשרות ולא יכיל תוכן פוגעני או לא הולם"

כעבור מספר שעות:
נציג איקס:
"מהו הטופס הזה? למי הוא מיועד? אנא פרטו"

כעבור מספר דקות:
אני:
"כפי שציינתי, הטופס מיועד לאיקס וואי זד ותפקידו .... וקהל היעד שלו הוא...."

כעבור יום וחצי:
נציג איקס:
"עליך להצהיר שהטופס לא ישמש למטרות אסורות ולא יכיל תוכן לא כשר וכו וכו"

כעבור מספר דקות:
אני:
"כבר הצהרתי בהודעתי הראשונה שהטופס/אתר לא יכיל מידע או תוכן לא הולם אלא כשר בלבד,
תעשו לי טובה, אולי פשוט תכתוב לי במרוכז את כל השאלות שיש לך, ע"מ לחסוך זמן יעיל לכולנו?"

כעבור מספר דקות:
נציג איקס:
"טופל, האתר/טופס נפתח בהצלחה!"

דוגמא א' מייצגת מנעד קלאסי של פניות, שכאמור מטופלות בשיטה זו שאנחנו מכבדים אותה, כל עוד הנדון הינו אתר / טופס ספציפי והגיוני לבדיקה.
אבל מה קורה כשמדובר, למשל, בהקמת שרת??

דוגמא ב', התקנת שרתים:

אין צורך לפרט את תהליך החתחתים הנוראי שעוברים בתהליך זה. תסריט די דומה לנ"ל רק שהפעם מדובר בפרוייקט ענק של פניות לנטפרי,
כזה שעל כל צעד הכי קטנטן צריך לבקש מנטפרי שיפתחו.

אנקדוטה מעניינת בהקשר זה:
קראתי לקובץ/כלי מסוים בשם נפיץ כלשהו, נניח "פרוג ניסוי" - קבלו התקפת שאלות וחפירות על כשרות הכלי/קובץ, בעוד שעמיתיי פתחו גם הם קובץ/כלי בעל מאפיינים זהים ותוכן זהה לגמרי, אבל בשם אחר, נניח "סתם ניסוי" - אפס חפירות כדוגמה המקבילה.


השיבושים הלשוניים במקור:

- כושי קטן הלך לגן.
- איזה גן?
- גן חיות
- איזה חיות?
- חיות טורפות
- איזה טורפות?
- טורפות בנאדם
- איזה בנאדם?
- בנאדם שמן
- איזה שמן?

- שמן דובון
- איזה דובון?
- מלא סבון
- איזה סבון?
- סבון רחיצה
- איזו רחיצה?
- רחיצת ים
- איזה ים?
- ים המלח
-איזה מלח?
- מלח בישול
- איזה בישול?
- בישול עוף
- איזה עוף?
- וזה הסוף.

(בתקווה...)


הידעתם מדוע כל ההלוך ילך הזה?
מתברר שאין לנטפרי מחלקת הייטק (לא בקטע של תכנות, פשוט- טכנולוגיה קצת פחות בסיסית),
אין להם אנשים שמבינים בקוד, בתוכנות קצת פחות בסיסיות
אין להם אנשים שמבינים בשרתים
ויש להם אפס הבנה במונחים מסויימים (ודי בסיסיים למי שקצת מונח בעולם טכנולוגי מתוקן) שלפעמים כותבים להם
מסופקני אם הצליחו להפנים סופסוף מה_זה_API. וחבל שא"א להעלות פה שרשור מתסכל עד דמעות שנערך בנושא זה בדיוק איתם.

האם יש דרך לפנות אליהם שפשוט יקימו מחלקת הייטק ייעודית? שתיתן מענה לקהל היעד הזה.

הבהרה חשובה וקריטית:
אני מאד מעריכה את השירות של נטפרי והסינון שלהם
יש להם סינון מעולה, הטוב יותר
ולא היינו רוצים לעבור ממנו
הנ"ל נכתב באמת מתוך כוונה לשפר טכנית את היעילות המערכתית ולא מכוונה לפגוע או לקנטר חלילה.


הזדהיתם? הייתם רוצים לחתום על עצומה אם היתה כזו? (לא תהיה בע"ה, לא מדובר בגוף לעומתי. ארצה לבדוק אפשרות של הידברות כנה ובדיקה עניינית בלבד) - כתבו פה!


"**עריכה: הבהרה חשובה: ניקים האירו את עיני כי הנכתב בנוגע לחוסר ידע בתכנות וכיוצ"ב נכון רק לגבי הדרג הנמוך אולם לא כל שכן בדרג הגבוה, תודתי נתונה להם על הארה זו.**"
תרתי משמע.
איך הילדים שלנו הם תוכים, אה?!
מציבים לנו מראה, מדברים אותה שפה
שלפעמים, אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב.
יום אחד ירחמיאל אומר לי באמצע האמבטיה (זמן ההשראות הבינלאומי, אה?!)
"זה בעייתי" לא הצלחתי לדבר מרוב צחוק
והבנתי שכנראה הוא שמע אותי אומרת את צמד המילים הנ"ל לאחרונה פה ושם.
הנסיונות לדלות ממנו "מה בעייתי?" לא העלו שום תוצאה.
אחר כך, כשאני מסתכלת בתמונות שצולמו
ולא ידעתי איך, ומה לבחור לאלבום שהלך ותפח לו בס"ד,
כלאמר - על איזה תמונות לוותר (כדי לא להגזים)
(ואני אגלה לכם, שהילדים המתוקים שלי לא עושים לי חיים קלים בעניין התמונות,
התוצאות שאתם רואים - אחרי הרבה יזע ואנרגיות, כוחות וזמן...
ותלוי. תלוי מתי אני "נופלת עליהם" עם הצילומים,
באיזה שלב ומה המצב ברכבת ההרים והרוח,
באיזה דקות ביום הסטודיו יהיה פתוח...)
אני מבינה שזו בעייתי. צילמתי אותם בהגזמה לחלאקה ;)

מה עוד בעייתי?!
שאני קונה אביזרים מיוחדים לצילומים,
שישרתו מטרה מסוימת
ויצטלמו פוטוגני ויפה ובצורה שאני מדמיינת,
וגם שיושיבו את המתוקים במקום הרצוי (כלאמר ברקע הסטודיו, ולא בספה נגיד.......)
אממה, הרכישה יצאה מוצלחת מדי
קרי - המתוק התלהב יותר מדי מההפתעה שקניתי לצילומים
והוא מבחינתו עסוק עם זה עכשיו
בצורה שלו, בדרך שלו
במיקום שלו (גם חדר הילדים זו אופציה...)
ו...ב...ז...מ....ן שלו :)
אז..... זו בעיה שלי שקניתי להם דברים אטרקטיביים מדי, אה?!
*והוא רק בן 3.
חשבתי שבגיל הזה אני יכולה עליהם 🫢😏
מסתבר שכשהם בבית - הם מרגישים משוחררים לעשות ככל העולה על רוחם
מה שפחות קורה כשהצלמת היא אישה "חדשה" בשבילם,
הם קצת יותר מתביישים..
ומשתדלים להחזיר את ההפתעות בנימוס
אחרי 15 דק' ולתת להמשיך לסט הבא.
ולא חושבים שכל דבר שהביאו להם להצטלם, מעכשיו הוא "שלהם".
(לפחות הפריווילגיה כשהם בבית היא להמשיך לצלם ביום אחר אם זה מתאפשר...)

דוגמא,
קניתי פלטת צבעי מים ובקבוקוני צבע לצילומים,
אחרי שהמתוק (בנס פלאי, רגעי חסד!) הסכים לשכב איתם 3 דק' כמו שביקשתי
וב"ה יצאו תמונות כמו שרציתי
הוא היה מוכרח לפתוח את הבקבוקונים, ולהבין איך משתמשים בצבעי מים
ו....... לעשות יצירה.
בקש- "דף!"
לא עזרו ההסברים שצריך סינר ו/או להוריד בגדים כדי שלא יתלכלך,
ולא השכנועים שיש לנו עוד דברים מעניינים להצטלם איתם...
החלטתי לזרום איתו בסוף ובינתיים לצלם את תמר,
הילד ישב שעה ליד השיש וצבע להנאתו,
התמרח בכל טוב הצבע שקניתי (לו! רק למי?! 😝)
ויצר יצירות מופת (על השיש, בכוס, בבקבוק. אה, גם בדף... אל דאגה לכולם שלום)
העיקר הוא נהנה. מה שבטוח.

3304 צילומסך.JPGIMG_3295.jpgIMG_3251.jpgIMG_3272.jpgIMG_3216.jpgIMG_3203.jpgIMG_3231.jpgIMG_3233.jpg
חשבתם פעם מהי המשמעות של החיים?

בשביל מה אנחנו פה?
מה המטרה בכל הסיפור הזה?

לשם מה השם יתברך ברא אותי, אותך, ואת כל העולם כולו?
למה? מה היה לו בזה?

שנקום כל בוקר, נתפלל... נלך לעבודה, נחזור הביתה?
בשביל זה?

בשביל מה הוא השקיע כל כך הרבה,
כדי שנעביר את החיים בעבודה, בעוד קצת כסף, בעוד שיחה, בעוד עוגה טעימה?

עשרים שנה שאני עובדת.
החיים בסדר, העבודה סבירה,
אבל מה איתי?
מה אני עושה שם?

בשביל זה הוא שלח אותי לעולם?
לעבוד במחשבים?
לשבץ טבלאות ומספרים?
להיות פקידת בנק, מורה, או במקרה היותר מוצלח, מנהלת חשבונות מוכשרת?

זה כל מה שהוא רצה מהסיפור שלי?

ואני?
איפה אני בתוך כל זה?

נכון, יש ערך למידות טובות.
לא לבזבז זמן.
לפרנס בית של תורה.
ללמוד יחסי אנוש.
בסדר, גם זה חשוב.
אבל זה הכול?

ובכלל...
אתם מכירים את האנשים ההיסטריים האלה,
שאם יש להם כמה דקות פנויות — הם משתגעים?
חייבים להספיק משהו.
העיקר שהזמן לא יעבור סתם.

יש לי חברה כזאת.
היום הכי טוב שלה ,זה יום שבו היא הספיקה לעשות הכי הרבה:
שלחה פקסים, סגרה חשבון, לקחה הלוואה, עשתה קניות על הדרך,
ענתה לאנשים, פתרה בעיות, תיקתקה הכול —
נגמרה, פשוט נגמרה.

אבל מבחינתה, זה היה יום מוצלח.
כי היא עשתה.
עשתה.
עשתה.

מה היא עשתה בדיוק? לא משנה.
העיקר שעשתה.
וזה נתן לה תחושת ערך.
שהיא לא מבוזבזת. לא בודדה. לא מיותרת.

וזהו? בשביל זה היא באה לעולם?

והשבר האמיתי מגיע בגיל הפנסיה.
כשהכול עוצר.
כבר לא צריך אותך.
לא טלפונים, לא מיילים, לא אנשים שרודפים אחריך.
ופתאום , שקט.
ריק.

הבדידות, שעמדה בצד כל השנים — נכנסת עכשיו פנימה.
ולאט־לאט, מתחילה לחסל.
מבפנים.

והאדם רץ מרופא לרופא
אבל זה לא הגוף שכואב.
זו הנשמה.
הבדידות.

ומה עכשיו?
מה, זה הכול?
איפה הדרמות?
איפה החשיבות, היעדים, הלחץ?
מה, אני כלום עכשיו?
איש פנסיה וזהו?

אז מי באמת אנחנו?
למה באנו לכאן?
מהי המטרה של כל הסיפור הזה?

לא ייתכן שהשם יתברך הביא אותנו לעולם כדי שנהיה עבדים.
לעבודה.
לבית.
למשפחה.
לסביבה.

לא יכול להיות שכל העניין זה רק לחתום כרטיס, לסיים עוד יום, וללכת לישון.

נכון, צריך כסף.
צריך להתפרנס.
זה חלק מהחיים.
אבל זה כל הסיפור?

ובכלל —
כמה פעמים עצרת לשאול את עצמך:
מה עובר עליי עכשיו?

מה טוב לי?
מה אני רוצה באמת?

ואם בכלל מותר לי לשאול את זה — או שזה לא רלוונטי,
כי אני רק כלי.
רק תפקיד.
רק תוצאה.

אז מה באמת חשוב בחיים?

למה הוא ברא אותי?
כדי שאעבוד מולו — או מול הבוס שלי?

אז עבדתי.
הייתי עסוקה.
מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מלאת סיפוק.

אבל מה באמת עשיתי?

סגרתי פגישות?
חתמתי טפסים?
עשיתי פרויקט מוצלח?
זה מה שעושה אותי שווה?

ומה עם הלב שלי?
הוא גם חלק בתמונה?

עצרתי לבדוק מה קורה בתוכי?
אם טוב לי?
אם כואב לי?
אם אני עייפה?
אם אני זקוקה למשהו?

מה משמח אותי מבפנים?
מה מכאיב לי?
מה מתסכל?

איך אני מול הילדים שלי?
מול האיש שלי?
איך אני מול עצמי?

ואולי — אולי הגיע הזמן לדאוג גם לעצמי,
ולא רק לעולם כולו?

כמה פעמים ביום את שואלת את עצמך באמת :
"מה אני מרגישה עכשיו"?

ועכשיו, השאלה העמוקה מכולן:
מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית רק עם עצמך?

לא עם הטלפון
לא עם הרשימות,
לא עם כל הרעש.

רק את
והלב שלך
והקב"ה.

זה לא חייב להיות במסע להודו.
ולא בצימר בגליל
זה יכול לקרות על ספסל בגינה.
או רגע שקט במרפסת, כשהכול נרדם.

פעם ביום.
אפילו כמה דקות
זו לא שאלה של זמן
זו שאלה של רצון.

רגע שבו את מסכימה להיות , רק את.

בלי תפקיד
בלי תואר
בלי הספקים.

כמה זמן צריך בשביל זה?
כמה זמן לוקח לפגוש אותך באמת?

לפעמים זה רבע שעה הליכה.
לפעמים — לשבת מול חלון.
לפעמים — פשוט לדבר עם הקב"ה.
בלי מילים גבוהות.
בלי ניסוחים.

רק ככה:

"ריבונו של עולם... לא יודעת. עייפה. רוצה להבין מה עובר עליי."

ומשם — מתחיל קשר.
רבי נחמן מברסלב קורא לזה "התבודדות".
אבל זה לא באמת בדידות,
זה הכי ביחד שיש.

וכשנותנים לזה מקום,
משהו מתעורר.
הנשמה שעמדה עד עכשיו בשוליים —
פתאום הופכת להיות המרכז.

את לא רק חיה.
את נוכחת.

לא רק מתפקדת.
אלא מרגישה.

והמרוץ?
הוא כבר לא שולט עלייך.

כי את — זוכרת בשביל מה באת.


ובאמת זה עניין גדול, כמו שכותב רבי נחמן מברסלב, "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. לקבוע לו".

שנזכה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה