פורום 'חדר מורים'

פורום זה מיועד למורים ומחנכים, מורות ומחנכות, גננות, וכו'. המעוניינים לעזור ולהיעזר, בחומרי לימוד, שיעורים, וכו'.

מאמרים אחרונים באתר

*וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את אשר ציוה ה', מיהו חכם לב, מי שעושה את מה שציוה ה'.

בשבוע הקרוב יחול יומא דהילולא של ה"תפארת שלמה מראדומסק זי"ע: כל ליל שבת בתפילת ערבית כמו ביום כיפור בזמן כניסת החג שהכל נמחל בין אדם למקום: כתוב בתפארת שלמה בפרשת ויצא: בתפילת ליל שבת אומרים "ויכולו השמים" וזו תפילת עֵדוּת על הבורא יתברך שברא את העולם וביום השבת לא ברא כלום, ואיך יכול אדם שהוא עם עוונות להעיד על הבורא, אלא חייבים לומר שכשאומרים תפילה זו נהיה מחילת עוונות בין אדם למקום בשלימות ונעשה האדם עד כשר באמת. זכור! כל ליל שבת.



*בשבוע הקרוב יהיה יום האזכרה למייסדת בית יעקב הגב' שרה שנירר ע"ה, וכשחשבה להקים את "בית יעקב" באה לבקש בירכת קודש מה"אמרי אמת" מגור זי"ע ואמר לה הרבי: "הקימו את בית יעקב כדי שתדענה הבנות להתפלל".


ציטוט מעלון: הכוחות שלקחתי מהורי: הייתי אחד התלמידים הבינוניים בכיתה ואולי אפילו פחות מזה. החומר שנלמד עבר בקושי ליד אוזני. לא הייתי ילד רע, בשיעורים ישבתי בשקט, לא התחצפתי ולא רבתי עם חברים. למדתי תמיד למבחנים וגם כשלא הצלחתי לא אמרתי נואש. חייתי לי בשלוה ונחת, החיים שלי אי שם בשוליים המאוד נמוכים היו טובים ונעימים. למרות שילדים אחרים במצב שלי היו נראים עצובים מאוד וחוששים, אם תשאלו למה? ראשית הקב"ה עזר לי ונטע בי תכונה להביט על הכוס המלאה וכך ראיתי את כל מה שיש בי, והדבר השני - היו לי שני הורים מקסימים, והם כאלו עד היום. אף פעם הם לא אמרו לי "ירוחם, שִׁבְעִים? כמה בנציון קיבל?", אף פעם לא שמעתי שאלות בנוסח: "שוב לא הקשבת?" "מתי תלמד כבר להקשיב?" "מתי נראה ממך נחת פעם אחת, מתי כבר?", אף פעם הם לא שאלו אותי למה איני מביא חברים הביתה, "ונוּ כבר, תצא קצת מהבית", "תלך", "תחזור", "תחיה".... החיים שלי השקטים, האפורים, הרחוקים מהצטיינות היו בסדר גמור בעיני הורי וזה גם המסר שהם העבירו לי. הרגשתי זאת בעיקר בתחושה שזרמה אלי באוויר, באווירה ובחיוכים הקטנים והחמימים. היו ימים שהיה לי קשה בת"ת, לפעמים היו אלו חברים שלעגו ולפעמים קושי בלימוד, אבל הבית היה אי של שלווה ורוגע, מקום בו אני טוב בדיוק כמו שאני. אף פעם לא התביישתי לספר על חולשות או קשיים, לא חששתי שאם אומר שיהיה לי קשה בדבר שכולם הצליחו יאמר מישהו: "בטח שלא הצלחת, מתי בכלל פתחת ספר לאחרונה?". הורי ניסו לעודד אותי ללמוד אבל בדרכים שלא הרגשתי שאני לא מוצלח. אבי יכל להיכנס לחדרי ולומר: "בן חכם שלי, אתה אולי רוצה לעזור לי להשליט קצת סדר בגמרא?", היתה זו בדיוק הגמרא שלמדנו באותו יום בכיתה, ולא הבנתי ממנה הרבה אבל במאמץ משותף היינו עושים בה סדר ואבא שלי היה מרוצה. הורי שיבחו אותי על כל מעלה שמצאו בי, ובכל ילד אם רוצים יש מעלות טובות וכך גדלתי. בגיל 20 הקמתי את ביתי כשאני עמוס ברגשות טובים וחמים לבית שעזבתי. חודשיים לאחר נישואי התחלתי לעזור לחמי שהיה קבלן מבוקש. הרגשתי שהדברים מעניינים אותי. בשלב מאוחר יותר יצאתי איתו לשטח, הערתי הערות שהתקבלו בברכה והערכה, ולאחר 3 שנות הכשרה הפכתי למנהל עבודה. למרות היותי עסוק לא וויתרתי על ביקור שבועי בבית הורי, הייתי יושב עמהם לארוחת ערב ומספר קצת על עצמי. אבי ידע שלא אהיה גאון הדור ושמח שמצאתי תחום בו אוכל למצות את עצמי, אך ביקש ממני שאקבע זמן ללכת לשיעור תורה בכל ערב. הקב"ה זיכה אותי לתמוך בתלמידי חכמים וכך עזרתי לשני אַחֵי לגיס אחד שלא ידעו מהו מקור הכסף שנכנס לחשבון הבנק שלהם מפעם לפעם ואני מהצד הייתי שמח ומאושר, הרגשתי שזהו "מתן בסתר" אמיתי. יום אחד הגיב לי חמי, אני קיבלתי ממך כוחות אבל אתה, מאיפה אתה לקחת אותם?!". חייכתי מבלי לענות, דמותם הטובה של הורי עלתה מול עיני. "אני? את הכוחות שלי קיבלתי מהורי שתמיד אהבו, חזקו ועודדו ותמיד ראו את מה שיש בתוכי ואמרו לי תמיד גם בלי מילים, שאני יכול!"


כיצד נקבל שבת ברוגע? אחד מזמני הלחץ והמתח בכל בית בישראל, הוא יום ששי אחר הצהריים. השעות הקודמות לכניסת השבת מלוות בעבודה רבה ולחץ הספקים גבוה, ויוצרות בלא מעט בתים שעות של מתח, מריבות ואוירה עכורה. כבר בדברי חז"ל מוזכרות שעות אלה כשעות של מחלוקת בבית, ועד היום - עדיין זו עובדה קיימת… הבשורה היא, שאפשר להינצל מזה. יש החושבים כי לא ניתן לנצח את הלחץ והמתיחות לפני כניסת השבת, אך המציאות הוכיחה כי משפחות רבות כבר נגמלו וניצלו מהאוירה המתוחה הזו, בעזרת נוסחה סודית וכדאית במיוחד, אותה גילה הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע בסידור 'בית מנוחה': הנחת המפה הלבנה על שולחן השבת לפני חצות של יום ששי, היא סגולה בדוקה ומנוסה להבריח את הלחץ והמתח, המריבה והאוירה העכורה, מבתי ישראל. כי המפה הלבנה, יוצרת אוירה שבתית, אוירה של מנוחה ושלווה. היא מביאה אל תוך הבית את הודה הקסום של השבת, ומשרה על יושביו אוירה רגועה וטובה, שמחה ומאושרת. הנחת המפה היא אולי צעד סמלי, אבל היא יוצרת אוירה של הקדמת קבלת השבת, של כניסה לשבת כמה דקות מוקדם יותר, וכך זוכים לאוירה המלכותית של קבלת שבת מתוך רוגע ושלווה, ולסגולה הנפלאה של 'תוספת שבת' הפותחת שערי אורה וברכה. הבה נאמץ את נוסחת הקסם הפלאית הזו, נניח את המפה הלבנה מוקדם ככל האפשר, ונזכה לקבל שבתות מתוך רוב שמחה!

שמיעת פרשת "פרה" לחלק מהשיטות היא מהתורה.


לשבת פר' פרה: "הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר" (במדבר י"ט י"ב). על הטמא היו מזין ביום השלישי וביום השביעי, "שלישי" רמז לתורה (תורה, נביאים , כתובים), "שביעי" רמז לשבת - אדם הרוצה להיטהר, צריך ללמוד תורה ולשמור שבת. (באר מים חיים)


מדברי גדולי ישראל "אם נודה על הגשם [גם על טיפטוף] בכל פעם מחדש - ה"תודה" תגרום שיהיה עוד".


להודות על גשמי ברכה שזכינו ושנזכה בס"ד

גדול יום הגשמים.

*המכסה שמים בעבים - סימן שמכין לארץ מטר, אחרי ההסתר - מגיע השפע.

*בבית אלוקים נהלך ברג"ש ב
רד רוח גשם שלג [/שמש]


'לכבוד נישמת מרת שרה בת רבי בצלאל שנירר ע"ה - כ"ו אדר
מייסדת בית יעקב


'לכבוד נישמת רבי שלמה בן רבי דב צבי הכהן זי"ע ה"תפארת שלמה מראדומסק" - כ"ט אדר
  • שכוייח!
Reactions: תמיד עם אור1 //
1 תגובות
אני כיום בשנה החמישית שלי בוותק בהוראה,
השנה זו השנה השניה שלי ברפורמת עוז לתמורה והשנה האחרונה התחלתי לעבוד במקום עבודה נוסף ברפורמת אופק חדש,
בימים האחרונים התוודעתי לנושא של שנת התמחות (סטאז') והבנתי שללא שנת התמחות אין לי אשרות להתקדם לדרגה באופק חדש ואים עליה בשכר, וראיתי שהיום היום האחרון להגשת הערכת מנהלת וחונכת (שהמנהלת במקום העבודה אומרת שהיא הגישה וכתבה שהייתה לי חונכת ושהיא צפתה וכו'... כל מה שצריך) אבל איך שהבנתי דרוש גם לעשות אייזושהי סדנה? השתלמות?
1- האם עדיין ניתן להירשם לסדנה המדוברת ואם כן מה היא ואיפה עושים זאת?
2- האם זה שאני עבדתי כבר כמה שנים בהוראה במוסד אחר (אומנם ברפורמת עוז ולא אופק) לא פוטר אותי משנת התמחות?
3-הבנתי שמי שעברה במקום עבודה שנכנס לאופק עושים לה המרה והיא נכנסת בדרגה מתקדמת, האם במקרה שלי גם יש אפשרות להיכנס לדרגה מתקדמת מכיוון שאני הייתי כבר מורה כמה שנים?
4- מי הייתה אמורה להודיע לי על המושג הזה ואיך יתכן שנודע לי כל זה במקרה??
אנא היום- היום האחרון שאפשר להגיש הערכה מי שבידה מידע בנושא תבורךך
מגילה נקראת ב-י"א,י"ב,י"ג,י"ד,ט"ו, התאריכים ביחד הם 65 כמנין שם אדנו"ת. וכן ידוע בגמרא שבת פח עמוד א, הדור קבלוה בימי אחשורוש וזו הכנה כמו 3 ימי הגבלה למתן תורה.

[במוסף תורני "המודיע" ערש"ק תצוה-זכור תשפה] בשם רבי דוד משה מקרעטשניף זי"ע ש"הימים באלו נזכרים ונעשים", זה ממתי שכבר אפשר ליקרוא מגילה מתאריך יא אדר. ומאז כבר אפשר להתפלל לישועות ורפואות.

בספר "לב שמחה" מהרבי מגור זי"ע, שהקשר של שבת עם פורים, שבשניהם כתוב עשִׂיָה, בשבת לעשות את השבת, ובפורים להיות עושים את ימי הפורים.

אמר רבי יהושע מבעלז זי"ע, "והימים האלה נזכרים ונעשים", בימים האלו אנו נזכרים בתפילה אצל הקב"ה ומקווים שהתפילות יעשו פירות, אבל זה רק לפי ההכנה, ואם ההכנה ראויה אז מתקיים "ויעש המלך כדבר ממוכן", המלך ללא אחשורוש הוא מלכו של עולם והוא עושה לפי ממוכן לשון מוכן, שצריך להיות מוכן לפני התפילה כדי שתהא שגורה בפה.

ויעש המלך כדבר ממוכן, ממוכן-המוכן, אדם שמגיע מוכן עם כלים – מרגיש טוב את ההשפעות הרוחניות
משנכנס אדר מרבים בשמחה
וזהו המסר לכל אחד, משנכס אדר מרבים בשמחה -ס"ת- המסר, להרבות בשמחה.


בשבת זו 3 ספרי תורה, ובעוד שבועיים בירושלים פורים המשולש, והחוט המשולש לא במהרה ינתק


מאת כל איש
- לא לפי הייחוס ולא לפי העושר ולא לפי הכישרון אלא כל אשר בדרגת - אשר ידבנו ליבו - שרוצה להביא - וכל אחד נמצא בכזה מצב, ולכן מכל אחד תקחו את תרומתי - מה שייתן זה טוב.


"ויקחו לי תרומה" (כ"ה - ב') הגימטריה של "ויקחו לי תרומה" היא שמונה מאות עשרים ואחד – וזו גם הגימטריה של שפע ברכה והצלחה - שהנותן תרומה בעין יפה, זוכה לשפע ברכה והצלחה.




"ויקחו לי תרומה", יש כמה לקיחות נתינות ותרומות נסתרות בחיים, בעש"ק הולכים לטבול במקוה, ולא לכבודינו אלא לכבוד יום מיוחד וקדוש המגיע, מגיעים לסעודת שבת, ואז האב שׁר "שלום עליכם" ואח"כ אומר לאמא "תודה רבה" דרך הניגון "אשת חיל", ואח"כ האבא לוקח את כוס הקידוש [הנקרא "גביע"] ומרימו אליו, הרמת החומר אליו, אחרי הקידוש והשתיה - החלוקה היא לפי גילאים, וכאן יש תרומה של סבלנות לכל אחד עד לצעיר ביותר, וכן בזמן חלוקת הפרוסות מהחלה, וכן בכל פעם בחלוקת המנות, וכן בזמן סיפורי פרשת השבוע, וכן בזמן ההקשבה, כל אלו הם תרומות של סבלנות, וכמובן שעל המבוגרים לדעת שסבלנותם הן בתגובות והן בהקשבה משפיעה מאוד על הצעירים.



בתפילה מודים אנו לד' ושמחים בו, וזהו אולי הרמז שכל הפסוק "ועבדתם את ד' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך". בגימטריא פסוק בתהלים (ט, ב) "אודה ד' בכל לב אספרה כל נפלאותיך אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון"




כולה מקשה אחת זהב טהור=זהו יסוד רבינו משה בן מימון[עה"כ]. ולכל היד החזקה אשר עשה משה ולכל המורא הגדול[מורה נבוחים] אשר עשה משה,



בהפטרה [תרומה - לא שקלים]: ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל, זוג שלא זכו לבנים, הזמינו תור בלישכה לקבלת ילד מאומץ, בשיחה ביררו אצל כל אחד, "אם יגיע במשך הזמן עוד ילד/ה מי יהיה אצלך מס' 1", ושניהם ענו כל אחד בנפרד "מס' 1 זה רק הקב"ה", אחרי מס' ימים קיבלו תשובה "אינכם ראוים לקבל ילד לאימוץ", וכעבור 9 חודשים זכו לילד במזל טוב.




(פרד"ס: לאחרונה ציינו את אסון החללית קולומביא שעליה היה אילן רמון, ולהלן כמה רמזים: ב16/1 המריאה החללית, היא היתה בחלל 16 ימים, היו אמורים לינחות בשעה 16:16, אבל החללית התפוצצה ב16:00 שזה 16 דקות לפני הזמן, 16 שנים קודם היה אסון המעבורת הקודם שהתפוצצה 16 קילומטר גובה, ועוד 16 שנים קודם היה אסון המעבורת הקודם שהחללית נחתה בארץ בשלום אבל כל הנמצאים בתוכה אינם בחיים, החללית קולומביא התפוצצה בשבת פרשת משפטים לקראת סוף השבת, ובקריאת מפטיר "ויעל משה אל ההר ויכס הענן וגו' מתוך הענן, ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר וגו'" הסיום וההתחלה - רמון[כתוב בדפוס שונה]. אילן רמון=עלה אלי ההרה ואהיה=החוצה ויאמר הבט=יבצר מהם.)



ברכת אשר יצר: מה טמון בברכה זו? ברכה זו היא הודיה לאלוקים על ניתוח קשה ומסובך, שנעשה בגופנו זה עתה, ניתוח זה מתבטא בניקויו של הגוף מן הפסולת שבו ועלינו להודות על כך בכל לבבנו ובכל נפשנו. הדבר הראשון שיש להודות עליו, הוא, שהניתוח נעשה באופן הקל ביותר. הדבר השני, שהוא נעשה ללא הרדמה וסיכונים. השלישי, ללא כאבים ויסורים. הרביעי, אנו מודים שהניתוח נעשה על ידי הרופא הגדול ביותר שקיים בעולם, והוא השם יתברך. הדבר החמישי שהניתוח נעשה חינם אין כסף. על כל אחד מחמשת הדברים הללו, יש לתת הודיה גדולה לאלוקים ולהללו ולשבחו בברכת 'אשר יצר'. (מתוך הספר 'ברכי נפשי, המייחס זאת לרבי אליהו' ראטה) עוד משהו: אם היינו חושבים לרגע ומנסים להתבונן מה נעשה בגופינו, מהרגע שהאוכל נכנס לפה עד שהוא יוצא מהגוף, הינו שולחים כל יום מכתב לכל חברינו וידידינו שידעו שהכל עבר בשלום. (עפ"י רבינו ירוחם ממיר מגדולי בעלי המוסר בדור העבר). וידוע מה כתוב על כך ב"חובות הלבבות" שער הבחינה פרק ה'.



בספר תפארת שלמה מהרבי מראדומסק זי"ע: כל ליל שבת בתפילת ערבית כמו ביום כיפור בזמן כניסת החג שהכל נמחל בין אדם למקום: כתוב בתפארת שלמה בפרשת ויצא: בתפילת ליל שבת אומרים "ויכולו השמים" וזו תפילת עֵדוּת על הבורא יתברך שברא את העולם וביום השבת לא ברא כלום, ואיך יכול אדם שהוא עם עוונות להעיד על הבורא, אלא חייבים לומר שכשאומרים תפילה זו נהיה מחילת עוונות בין אדם למקום בשלימות ונעשה האדם עד כשר באמת. זכור! כל ליל שבת.



לפרשת שקלים: נתקשה משה רבינו בכמה דברים: מש"ה מנורה מחצית שרצים החודש. צדיקים אמרו שראוי להרגיש מחצית ולעזור לאחרים במחצית השניה. וששני יהודים ההולכים יחד בקביעות, שיתרמו ממחציתם שהם אחד להשלים את המחצית של השלישי הנראה בודד ולהעלות אור בפניו.


עוד לפרשת שקלים: "ונתנו" (ל, יב) אם תקראנו למפרע יהיה ג"כ "ונתנו" - לומר לך, כל מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו, ולא יחסר לו בשביל זה כלום. (בעל הטורים)


באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים, דהיינו על אחדות, ועל זהירות מאחדות שאינה טובה.



בכנסיה הגדולה הראשונה השתתפו כל גדולי ישראל, וכדרכם של חסידים ואנשי מעשה, ישבו ושוחחו ביניהם בגדלות רבותיהם. זה אומר, הרבי שלי עשה מופתים גדולים, כי צדיק גוזר והקב"ה מקיים, וזה אומר הרבי שלי עשה כך וכך. באו לבנו של ה"חפץ חיים" ושאלו אותו, ומה אביך עושה? מה הוא גוזר והקב"ה מקיים?! ענה, אבי עושה את המופת הגדול ביותר, כל מה שהקב"ה גוזר, הוא מקיים.



לקראת תקופת מגביות הצדקה ע"י כל קופות הצדקה עבור מגביות פורים ופסח: אומרים כל יום בתפילת שחרית וכן בתהלים במזמור קמ"ו: "עושה משפט לעשוקים, נותן לחם לרעבים, ה' מתיר אסורים, ה' פוקח עִוְרִים, ה' זוקף כפופים, ה' אוהב צדיקים", ונשאלת שאלה: האם חלילה הצדיקים כאן זה דבר לא טוב וזה חלילה חיסרון כמו העִיוֵר והשאר, אלא התשובה: ה' אוהב את הצדיקים שעוזרים לכל אלו!!!.
ועוד: אחד מגדולי ישראל זי"ע [אדמור מזוויעהל זצ"ל] היה אומר שכל פסיעה שאדם פוסע עבור הזולת חוסך לעצמו 1000 פסיעות, הוי אומר אחת תמורת אלף, וזו עיסקה טובה מאוד לכל בעלי גמחים וקופות צדקה.

התבקשתי לכתוב מעט גדול כי יש המתקשים ליקרוא בקטן ולא יכולים ליהנות

מצורף שירים ל-א' אדר ועוד
  • שכוייח!
Reactions: שמחה וברכה1 //
2 תגובות
בפרשת משפטים יש בה מקדושת חג ראש השנה כי משפטים זה גם דינים. (חידושי הרי"ם בפרשת בא)


האלשיך הקדוש, בפרשת השבוע, כותב שארבע אבות הנזיקין,
הם כנגד ארבעת הגלויות שעם ישראל גלה:
השור-כנגד גלות בבל.
הבור - כנגד גלות מדי.
מבעה - כנגד גלות יוון.
הבער - כנגד גלות אדום.
השל"ה הקדוש מבאר: שארבעת אבות הנזיקין, הם כנגד ארבעה
דינים, שעובר אדם לאחר מותו.
הדין ראשון - קוברים אותו - זורקים אותו לתוך הבור.
הדין השני - הוא עובר דינים, לגבי מה שהוא אכל, זה כנגד
המבעה. הדין השלישי - זה כנגד שור, זהו הנזק של שֶן...
קרן, זה מה ששור מזיק בקרניו... ורגל קרן שן – ראשי תיבות שקר.
בעולם האמת - דנים אותך על שקר.
הדין הרביעי, זו אש של גיהינום כנגד ההבער.
מבאר ה'יערות דבש' )חלק ב, דרוש ט"ז, עמוד שס"ב(. ארבע אבות
נזיקין: השור הבור המבעה וההבער, אלו ארבעת האבות
שהביאו את כל הצרות לעולם.
השור - חטא העגל.
הבור - חטא מכירת יוסף, שנזרק בתוך הבור.
המבעה - האכילה מעץ הדעת.
ההבער - הוצאת דיבה על ארץ ישראל, של המרגלים, שגרמה
לשריפת שתי בתי המקדש.


ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ו'חייב א'דם ה'ודיה ל'ד', ה'כל מ'ה ש'עושה י' פ'שוט ט'וב מ'אוד, הנה זה אשר תשים לפניהם, שכל יהודי שידע נאמנה שהכל לטובה, וכמו שזוהר הק' מבאר שהכל בענין הגלגול, א"כ הכל לטובה. והנה עבודתינו בזה העולם הוא לעבוןד בשמחה, המשפטים בגמטריא "כי בו ישמח לבנו" וזהו המשפטים אשר תשים לפניהם שהכל מה שאתה צריך לעבור כבר מוסכם למעלה, ולפני שבאת לעולם, ועלינו זה רק לעבוד את ד' עד שנגיע לסוף ימינו


הרב לוינשטיין באחד משיעוריו בליל שישי [תשעט]: בשם אחד המפרשים, בעל המצער את זוג' עובר על כל אלמנה לא תענון, כי היא נחשבת לאלמנה שאין לה למי ליפנות רק בתפילה.



רבי יהונתן אייבשיץ אומר, "אם כסף תלוה"? האם הכסף ילווה אותך כשאתה יוצא מהעולם הזה. "את העני עמך", רק את המעשים הטובים שתעשה תיקח איתך, את הצדקה שנתת בחייך לעני.



נעשה ונישמע: כשהולכים עם אמונת חכמים כפשוטו: נכנס חסיד אל רבו ושאל על טיפול מסוים, והורה לו רבו לטוס לחו'ל לכתובת מסוימת אל איש מקצוע מסוים, בבואו למקום אל איש המקצוע שאינו יהודי, נעשו בדיקות והודיע בעל המקצוע, "סיכוי קטן לעבור ניתוח כזה בשלום ואינני רוצה שירשם עלי כישלון, ולכן איני רוצה לנתח", הגיב לו החסיד: "אני מגיע בשליחות רב גדול מישראל ואני בטוח שהטיפול יצליח מתחילתו עד סופו וכעת רק נשארה לך הברירה האם ההצלחה תהיה על שימך או על שם חברך", בעל המקצוע ביקש כמה שעות לחשוב, וחזר והודיע שהוא מוכן, לאחר הניתוח יצא הרופא אל המלווה והגיב "אומנם היה ניתוח, אבל לא אני ניתחתי, אני הרגשתי שמישהו עזר לי פה בכל המהלך", חזר החסיד לארץ ונכנס אל רבו להתברך ושיתף אותו בדברי הרופא, ונענה: "יֳא יֳא" [בעיברית כן כן]. - בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה.


רמז לסיום השובבי"ם: ימי השובבים מתחילים באות ש' שמשמעותה 2 כניסות, וסיומה באות ם' שמשמעותה "אתה בִּפנים", אבל תמיד אפשר להתפלל ולבקש "והחזירינו בתשובה שלימה לפניך".


חינוך - זהירות: ראה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זי"ע שמשחקים בביתו עם ילד קטן, ומפחידים אותו כמו שמפחידים את הקטנים, העיר הגאון ושאל "מה עם לא תונו איש את עמיתו". ועוד: רבי אליהו דסלר זי"ע אמר בשיחתו, "כשילד משחק במשחק בְּנִיָיה, הרי הוא כקברניט, ואצלו הדמיון הוא כמציאות, והוסיף בשם רבי ישראל מסלנט זי"ע שהגוזל צעצוע מילד, הרי הוא כמטביע ספינות ומחריב בתי חרושת של מבוגר. ועוד: ה"לב שמחה" מגור זי"ע כששלח ילד ליקנות לו בחנות, בשובו אליו, לא ספר את העודף לידו כדי לא לביישו, ושלא יחשוב שלא מאמינים לו, וחלילה יִפַּגַע.


היה רופא שיניים מומחה שלא היו לו לקוחות והמרפאה היתה ריקה. הלך הרופא ליועץ להתייעץ איך לקדם את המרפאה ולקבל לקוחות. אמר לו: הראשון שמתקשר, תן לו תור בעוד שבועיים... השני בעוד שלושה.... תיצור תחושה שאתה "מלא".... אכן כך היה. תוך כמה חודשים באמת היה היומן מלא. לימים, היועץ עצמו נצרך לטיפול בשיניים. והתקשר לרופא לקבוע תור, אומר לו הרופא יש לי תור רק בעוד שבועיים... אומר לו היועץ, חבר, אל תשכח מי עשה אותך עסוק. אם לפעמים אנו חושבים אין לי זמן לתפילה במניין. אני עסוק. יש לי עסק, ילדים, סידורים דחופים וכו' אומר הקב"ה בני היקר אל תשכח מי עשה אותך עסוק.
שאלה שהגיעה בזמנה אל הגראי"ל שטינמן זי"ע האם ליתרום לספרי חפץ חיים שמירת הלשון או לניידת הצלה כאמבולנס וכדו', והשיב: "עדיף לספרים כי אם לא ידברו לשון הרע לא יצטרכו רכבים אלו.
(אזֵי חיים בלעוּנוּ=פוליטיקה.)

לקראת מגביות חודש אדר: דרגות בתרומות: 1. זה"ב זה הנותן בריא, 2. כס"ף כשיש סכנה פותח/פודה, 3. נחֹש"ת נתינת חולה שאמר תנו.


ונשמרתם: ראוי להיזהר לא להתעטש לתוך כפות הידיים אלא רק לתוך טישו או מגבת וכדו', (או בדיעבד לשים את המרפק של היד רק אם יש עליו לבוש).


אל תחשוש לעזור ולתרום מעצמך ומהונך למוסדות תורה וחסד, כי אינך מחסיר מעצמך מאומה, אדרבה, כל שקל שאתה מוציא לצורך קדושה, הינך חוסך מעצמך הוצאה זהה לדברים אחרים חברי משמעות כדו"חות ובעיות אחרות, כי מה שנגזר שיצא ממך, יצא בכל מצב. רק נשכיל להשקיעו כראוי!.

(התבקשתי לא לצרף סיפורים ארוכים)

נביא כאן זיכרון להולכים:

מביט ומאזין מקשיב ומבין - אומר ועושה

וקנה לך חבר - טו"ב שנים לזכרו של חבר אב ומחנך

ר' יצחק יוסקוביץ ז"ל

שנים טובות חלפו עלי בהיותי תלמיד בישיבות חידושי הרי"ם בתל אביב, חז"ל אומרים גזירה על המת שישתכח מהלב אבל צדיקים במיתתם קרואים חיים וכזה גם ידידי ר' יצחק יוסקוביץ ז"ל שיום פטירתו הוא כ"ג שבט, זכיתי לילמוד בשנות נעורי במוסדות התורה וליקנות בהם ידיעות תורניות רבות ויחד עימם ידיעות חברה רבות, ידיעות חברה הם בעיקר לחיות עם האחר עם דעתו השונה משלי ולהשוות את עצמי אליו ולהסכים לדעתו ולחיות עימו ולבצע עימו את תוכנייותיו למרות שהם לא כדעותי, בנביא במשפט שלמה המלך זי"ע מלמד אותנו מהי שמיעה ומהי השתתפות בהקשבה, להראות לשני דיברת ושמעתי ואני איתך בכך שאני מראה לך שאני חוזר על דבריך, ואתה מסכים שאכן שמעתי נכון והקשבתי טוב, "וככתוב שם "זו אומרת וזו אומרת" ורק אח"כ מגיע פסק הדין לקראת ביצוע, וכיום בשיחות והרצאות נותנים דגש על חזרתו של שלמה המלך המראה על הקשבתו והשתתפותו המלאה עם מה שאמרו לו, ואת אלו -שמיעה והקשבה- למדתי בישיבה הנ"ל מידידי הטוב ר' יצחק ז"ל שתמיד ידע להשוות עצמו לאחר ולהסכים לדעותיו - גם ובפרט כשהיו שונים מדעתו, במשך השנים לא זכוּר לי אפי' פעם אחת ששמעתי ממנו דחיה או ביקורת כלשהי ואם היה צורך דחוף באיזושהי ביקורת היו לפניה ואחריה מחמאות לרוב, וגם כשהיה מדובר בשעות שבשבילו לא היו נוחות אבל המשפט המוכר לי ביותר הוא "יֳא אִיך הֶעְרֶעְן", הוא זכר כל הזמן שאני תושב חו"ל ולא כ"כ מסתדר עם השפה העברית, ואצלו תמיד קיבלתי וחשתי באוזן קשבת, והשנים שכבר עברו ועוד לא נסגרו האוזניים שעד היום שומעות "יא איך הערען", כשאני מדליק נר או לומד משנה או עושה מעשה לע"נ אני חש את ר' יצחק אומר לי "יא איך הערען" מילים שליוו אותי בשנים אלו ועדיין מלוות אותי. (במלאות שנה ו)במלאות 5 שנים לפטירתו זכינו יחד עם חבר נוסף להעלות זכרונות בבמה מכובדת "המודיע" וידידֵי שהיו בתקופה זו בישראל כדי ליפקוד את קיברו של ר' יצחק היו נרגשים לראות את הנכתב לע"נ תחת הכותרת "כל זמן שהנר דולק", ובשובו לחו"ל הביאו עימם העתק ויחד הודינו ל-ה'. המושג "איך הערען" [-אני שומע] היה בסדר יומו של ר' יצחק השמיעה וההקשבה שהם יחד נתינת תשומת לב לעומד מול או למקשיב מעברו השני של הקו, למבקש את גובה העיניים, למצפה לקשר המיוחל, לתחושה שיש מישהו עימי בדיבור וברגש, ששומע ומקשיב וגם חי אותי, ואצל ר' יצחק שהיה גם אדם של "תכלית" היה מתרגם את הדברים למעשה והיו הדברים בצד המעשה טל תחיה לכל נפש באשר היא, ערב חג הפסח בֶשנה שבין תש"נ לתשנ"ה איחרתי את מועד הזמנת מקום בטיסה מוקדמת לחו"ל, וכהרגלי לגשת לאנשים מעשיים ניגשתי לר' יצחק ולא הסתפק בתגובת "שמעתי", אלא מיד בהגיבו "אני שומע" הרים טלפונים ועשה את השתדלותו למעני ועוד באותו יום קיבלתי אישור לטיסה בתאריך שקיויתי לטוס בו, בעוד שורות אלו נכתבות מצאתי דף שנכתב בזמן השבעה ובו מעשה טוב ועם כל הכוחות הנדרשים בו שנעשה ע"י ר' יצחק ואחותו [מ ז] ע"ה, היה זה בשבת שבה היתה בישיבה שבת חופשה, ואני ניסיתי להתארח אצל חבר קרוב משפחה וביום חמישי בערב בשעה מאוחרת נודע לי שיש לי בית לאירוח אבל לא עם סעודות כי המארח מוזמן לשמחה משפחתית, בשיחת טלפון אחת לר' יצחק אירגן לי את סעודות השבת וביקש כתובת, ולמחרת ר' יצחק ואחותו מופיעים אצלי בצהרים עם כל ה4 סעודות וכל הנדרש לכל סעודה, ככה זה כשמדובר ב2 לבבות כשכל מעשיהם למען הזולת, הם עם כל האחריות למען להשיג את הסיפוק הנדרש למבקש. באחד הימים נשלחתי ע"י בחור שביקש עזרה ולא מצא אוזן קשבת והשׂחתי את הדברים באוזני ר' יצחק, אני דיברתי אולי 2 דקות ור' יצחק נכנס לפעילות שארכה כמעט שבוע ורק כעבור שבוע ביקש שאברר אצל הבחור על תחושתו, לפליאתי למה הוא לא ניגש בעצמו, והשיב לי "בשביל התחושה הטובה שלא יחוש נבוך וגם שהוא שלח אותך ועדיף שיהיה לך עוד חלק בזה", ואני הרגשתי "מתן בסתר כפשוטו". היה יום מסוים שבו נודע לבחור בישיבה שהמצב במשפחתו משתנה (בזמנינו אז זה לא היה נפוץ כמו היום...) ונודע לר' יצחק על המצב והוא בכל יום מיוזמתו האיר פנים לבחור והתעניין בשלומו, [דבר שגם פורסם בהלווייתו בישיבת חידושי הרי"מ ע"י הרב מאיר פלקסר שר' יצחק היה עושה בגשמיות את תפקיד הצוות הרוחני.] והביא עמו מיני מזונות וכדו' להשיב את נפשו הכואבת, וכאשר נודע תוצאות המצב המשיך ר' יצחק ביתר שאת להחזיק את הבחור, ורק לאחר נישואי הבחור פרסם את הדבר בבואו לישיבה להודות לר' יצחק. [המילים "יֳא איך הערען" נשמעות מפי אנשים רבים אבל לא תמיד השמיעה היא טבעית ואמיתית, פעמים רבות השמיעה היא רק שהאוזניים אצל המשמיע אבל השומע אינו עימו כלל,] בימי השבעה סיפרתי סיפור זה כי הייתי בארץ [ודחיתי את טיסתי לחו"ל עד אחרי השבעה כי הרגשתי צורך לעלות לקיברו כי הוא היה לי כאב טבעי] וקיבלתי תגובה מיידית, אברך שישב באותו זמן שיתף אותי בסיפורו האישי ביושבו ליד הבנים, הייתה לי פעם התראה קצרה מהצבא ולא קיבלו שום בקשת חנינה, ניגשתי לר' יצחק כי אמרו לי שיש לו יחסים טובים עם אחד מהבכירים, יצחק קיבלני כהרגלו במאור פנים ומיד בסיום דברי הרים טלפונים ודיבר כשאני שומע את כל השיחות, ולא עברו 10 דקות ומגיע פקס עם אישור חנינה להביא דיחוי במועד מסוים, וכמובן שלהפתעתי לא היה גבול בראותי ביום הנסיעה את ידידי ר' יצחק נוסע עימי באוטובוס לכיוון בני ברק ומשם לתל השומר לראות מקרוב שהכל מסודר, וזאת חוויתי על בשרי את התחושה בעזרתו ונתינת הרגשה של "בן יחיד", וידוע בחז"ל כל מי שיש לו חן בידוע שהוא ירא שמים, ויצחק היה עושה הכל עם חן ובזהירות עם יראת שמים, וכמו שאנו בטוחים ומאמינים ששומעים אותנו בתפילה כן אנו צריכים במצב של "הדבק במידותיו" לשמוע ולהקשיב היטב ולתת תחושת שותפות גם במעשים טובים לע"נ ר' יצחק בן ר' ישראל ז"ל. דורשי רשימות מצאו 4 משפטים ולהם אותם מס' אותיות זהה, יצחק יוסקוביץ בן ישראל - כ"ג שבט תשפה שמיעה ועשִיָה - מביט ומאזין מקשיב מבין - רבי יצחק ז"ל יֳא איך הערען. ואלו היו כל מהותו כל חייו, ו4 המילים העוצמתיות הם "מביט ומאזין מקשיב ומבין - תחושת שותפות - והן מעידות על 4 המילים המעשיות
"אומר ועושה מדבר ומקיים" - תחושת וילכו שניהם יחדיו. ת.נ.צ.ב.ה.
שלום וברכה לכלל המחנכים.
(מקווה שאצליח להיות מובן)
רציתי לשתף ולהתייעץ בנושא חינוכי (לימודי) מסויים.
אני לומד עם בחור בן 18 בערך, כל מה שאני אומר לו הוא יודע לחזור אחרי... ואי חושב שהוא גם מבין.
בשלב מסוים שמתי לב שהוא משתמש 90 אחוז בזיכרון שלו כדי לחזור ולדעת את מה שלמדנו, ו 10 אחוז במוח כדי להבין ולדעת באמת!
כשביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא יודע (בדברים שלמד לבד או בעבר) הוא הצליח ברוב המקרים לומר אבל הוא לא מסביר את המילים המדוייקות אלא משתמש בדימויים אחרים כדי לומר את מה שהוא רוצה לומר (אני מצרף דוגמא) ומכאן גם הסקתי שהזכרון שלו פעיל יותר מהמוח.
לדוגמא: ביקשתי ממנו להסביר לי מה זה 'פרה שנחבלת' והוא לא ידע מה זה! שאלתי אותו מה זה מחבל והוא לא הצליח לומר (מדובר בבחור חכם שיודע מה זה מחבל) חזרתי לשאול מה זה מטען חבלה, וכאן התשובה הייתה משהו גדול ארוך וכבד... (הוא לא ידע שמטען פירושו משא! חבלה פישורה נזק) הוא הסביר שמטען חבלה זה פיצוץ!
והשאלה שלי היא כזו, מה ההגדרה המקצועית של אותו בחור, ולאן עלי לכוון אותו?

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה