קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
פניה נרגשת למנהל הקריאייטיב החרדי

בבקשה ממך,
תפסיק להדפיס את מודעות העמוד שלך על חצי גיליון,
ואל תדביק אותם ברחובות.
במילים אחרות - "תן לכרזות לחיות".


מאת: מאיר גל - מנכ"ל משותף במשרד גל אורן BSD


"פשקוויל", "כרזת רחוב" ו"מודעת עמוד" הם שלושה אלמנטים עיצוביים שונים. בעולם המקצועי שלנו זה עושה הבדל. כל מדיה נגזרת מהסיטואציה שבה היא מתרחשת. מדיה של שילוט חוצות בנויה על ההבנה שהצופים נמצאים בתנועה. ברכב או ברגל. הם נעים לשם ובדרך כלל היו כבר רוצים להגיע, והם בטוח לא באו כדי לראות מה שיש לנו להגיד.
אז יש לנו אולי מבט אחד.
נכון שהמיקום מרכזי, זה אפקטיבי כולם עוברים שם הרבה פעמים ורואים, אין ספק מבט אחד בכל פעם שווה הרבה, הכל נכון.
אבל, ויש אבל.
הם לא יקראו אותך. אין לך זמן לתוכן רחב אלא למסר אחד בלבד.
אתה מבין? זה ההבדל בין כרזות רחוב לפשקווילים. אותם קוראים ברחובות, אותנו לא.
אותנו קוראים בעיתונים. שם הפשקווילים לא מדברים [לפחות בחלק מהעיתונים...: )]. חוצמיזה הם גם עוסקים בנושאים שגורמים לחלק מהציבור לעצור ולקרוא, ואילו אנחנו, אנשי הפרסום המסחרי, מה לעשות - לא שם.
אנחנו מוכרים חיתולים, טיסות, שיחות בנייח, בנייד ואוהבים את זה מאד. אבל המדיה הזו עובדת אחרת עבורנו ואחרת עבור הפשקווילים.
אז אני יודע,
הלקוח כבר רגיל שאתה מוריד לדפוס את מודעת העמוד שהוא כבר אישר,
ומה, ניכנס איתו לתיקונים ועיצוב מחדש? ובכלל, לא הרגלת אותו שהוא משלם עבור השלכות [כמו בכל משרד הגיוני בארץ] וככה זה כבר פה כמה שנים. וואו…
אבל עדיין,
תעבור ממרחק 10 מטר מהכרזה שלך כשהיא מודבקת ברחוב ותגיד לי אם אתה היית עוצר לקרוא אותה, במקום לתפוס אותך עם מסר אחד חזק שנכנס כמה פעמים לעיניים, היא רק משכנעת אותך להוריד ממנה את העיניים… ומהר!
אז בוא נשמור את השיחות הארוכות לעיתון
וניתן לכרזות לחיות!!


מקור: http://www.pashkevil.co.il/?p=703
  • 1K
  • משפט קצר
    סלוגן הוא משפט, לרוב קצר, הנמצא סמוך לשם המותג.
    הסלוגן הוא הזדמנות לחזק את המסר השיווקי של המותג. בין אם הקופירייטר בוחר לכתוב את הסלוגן באופן מדוייק, מתחכם, מצחיק או מכעיס ובין אם באופן אחר – עדיין, תפקידו העיקרי של סלוגן הוא לחזק את המסר השיווקי ולעבות אותו כך שייחקק בתודעה של קהל היעד.

    איזה סלוגן לכתוב
    כאשר עולה השאלה באיזה סוג של סלוגן לבחור, למעשה קיימות אינספור של אפשרויות.
    השאלה המתבקשת, תמיד, היא מה רוצים לשדר ובעיקר אילו ערכים רוצים להעביר לקהל היעד. לדוגמא: כאשר קהל היעד הנו אינטלקטואלי והמותג מייצג ערכים כאלו, רצוי שהסלוגן יתמוך בהוויה הזו וייכתב באופן מתחכם, ערמומי (באופן החיובי של המילה) ואולי אפילו מפתיע במספר המשמעויות שלו. סלוגן עם יותר ממשמעות אחת מבוקש ביותר בימינו מאחר שהוא נחקק ביתר קלות בזיכרון.
    דוגמא נוספת: כאשר אנו מעוניינים להעניק למותג ערכים של יוקרה ניתן לכתוב סלוגן המשווה את המוצר למשהו יוקרתי ממקום אחר או פשוט לכתוב משפט שבאופן עקיף משווה לו את היוקרה הזו. שימו לב לחלק מהסלוגנים בעולם המשקאות ותבינו מיד על מה מדובר...

    איך לכתוב סלוגן
    כמו בכל תחום יצירתי, גם כאן, אין חוקים קבועים.
    כאשר ניגשים לכתיבת הסלוגן, חשוב לאפשר ליצירתיות להשתחרר החוצה במלוא עוזה.
    בין אם אתם צריכים לרקוד (עד אור הבוקר), לשתות (בלי לנהוג), לעשן (בלי לשאוף) עשו כל מה שצריך כדי לאפשר ליצירתיות לבטא עצמה: כתבו כל שעולה על רוחכם, גם אם נראה טיפשי באותו הרגע. כאשר ניגשים לסיעור מוחות, תנו לשוטרים ללכת להפסקת דונאטס וקפה. אתם בינתיים תתפרעו, תצחקו, תבכו ותישברו את הראש, אבל העיקר, כתבו הכל. גם מה שנראה לכם כרגע כזבל יכול לשמש את הפרח שאתם מחפשים, את הסלוגן שהוא ממש כמו יהלום מלוטש כאשר הוא במיטבו.

    כמה כללים כלליים
    ראשית, שימו לנגד עיניכם את ערכי המותג. שנית, את התועלת שיש לקהל היעד מהתחברות למותג ושלישית את הטון השיווקי שאתם מחפשים.
    ערכי המותג עשויים להיות מורכבים מבסיס רגשי, אינטלקטואלי או אחר.
    התועלת, כמו ערכי המותג, יכולה להיות רגשית, אינטלקטואלית או אחרת.
    הטון והשפה השיווקית יכולה להיות קלילה, רצינית, מפחידה, מצחיקה, סלנגית וכדומה. את הסלוגן ניתן לכתוב באופן מתומצת או כמשפט ארוך יחסית.
    בדקו אותו עם סימן שאלה, עם סימן קריאה, עם טיעון או עם נופך של עובדה. העיקר – היצמדו לאסטרטגיה השיווקית ולערך שאתם מעוניינים שהמותג ישדר.

    לא על המילה לבדה
    הסלוגן אינו חייב להיכתב על סמך הרעיון, הקונספט המילולי, בלבד.
    כאשר מחברים סלוגן, יש לקחת בחשבון גם את הלוגו של החברה ולחבר הכל יחדיו. זהו "קריאייטיב" במיטבו.
    לדוגמא: כאשר הלוגו של החברה הוא חיה מסוימת למשל ציפור, כדאי שהסלוגן יבטא את המסר השיווקי עם אמרות כנף מקוריות...
    במקרה שהלוגו אבסטרקטי טוב יהיה למצוא את המילה שתעטוף אותו ותכיל את המסר השיווקי באופן מושלם.

    ביטויים שגורים וניבים מחודדים
    אפשרויות נוספות לכתיבת סלוגנים נמצאות בעולם הביטויים השגורים. סלוגנים רבים נכתבו כאשר הם "נשענים" על צליל, מקצב או משמעות של ביטויים שגורים או פשוט זהים להם.
    ניבים מארצות אחרות יכולים לשמש כבסיס פורה לסלוגנים.

    מילון שהוא אוצר (מילים)
    כאשר כותבים סלוגן משתמשים פעמים רבות במילים נרדפות ומקבילות כדי לתאר את ערכי המותג. בידיוק בשל צורך זה נולד התזאורוס. לא, זה לא סוג של דינוזאור אלא מילון שהוא אוצר (מילים). לתזאורוס ניגשים כשיודעים מה המשמעות אך מחפשים מילים חופפות, מקבילות, נרדפות או מנוגדות.
    התזאורוס מספק פריזמה של אפשרויות לכל מילה ולכל נושא ובכך מעשיר את אפשרויות הכתיבה.

    זיכרון ארוך
    סלוגן מושלם מכיל את ערכי המותג, את התועלת שלו והבטחה שיווקית לקהל היעד.
    סלוגן במיטבו הנו משפט קצר הנחקק בתודעה בתאי הזיכרון לטווח ארוך. אותו זיכרון מודע ושאינו מודע מסייע ללקוח להגיע להכרעה הקריטית ולבצע את הפעולה שאנו חפצים בה מול מותגים מתחרים.
    0 תגובות
    אזור נידח ברחבי הגלובאמה בשם:
    כנסת המינים הח"י [18 בלע"ז] תובב"א
    אז מה צפוי לנו
    לא קשה לנחש שהמדינה ה51 תתאמץ כל כך לא לנסות לייבא לארץ את הגל המצליח של אובמבה
    ובפרט שכמה זה קל כמה זה ירוץ כמיטב מסורת העולם השלישי לאהוב את אמריקה, (מיניסיון...[אין מקום לעוד יו"ד])
    וול, כל האסטרטגים משנסים מותניים שוכרים משרדי פרסום ושחקני סולייטר אה, סליחה גרפיקאים בעתות מזדמנות
    והנה סיכום לבנתיים:
    באורח פלא בלתי צפוי [קרדיט לשדרן מקצועי ממוצע]
    הגיעו 10 מפלגות המתמודדות עם מסרם באמתחתם כן, גם אנחנו!

    יהדות התורה והשבת:
    yes! we can god trust

    מר"ץ:
    Oh Yeh! Yes We Can

    העבודה:
    אהוד "באראק" + Yes We Can't

    ש"ס:
    גם אנחנו, כן! גם! יכולים!

    הליכוד:
    בטח! הוא יכל ביגללינו!

    קדימה:
    כן גם מוחמד! גם יוסף יכולים!

    גמלאים:
    אומרים כן לזקן!

    ישראל ביתינו:
    כן! הם לא יכולים!

    הערבים:
    לא! הם לא יכולים!

    הירוקים:
    yes! in dollar we can trust!

    עלה ירוק:
    the real bush [אצלהם מקקיין עדיין מנצח]

    1] בטח יקח לא הרבה זמן כששני מפלגות יתעמתו עם אותו מסר, תקראו לי לתוצאות!
    2] מתי תסדק חומת הכן אנו יכולים לראשונה, כשמפלגה תכשל למרות זאת ברחבי הגלובאמה, תנו לי צלצול!

    אוי איך שהאייקון כאן הוא כן הוא יכול!...
    בימים ההם בזמן הזה

    הפוסט נכתב ב: 21/11/2008 בשעה: 1:20 ע"י: פוסט אורח

    מאת: נתי טוקר
    עורך מדור פרסום ושיווק ב'מרכז העניינים'


    השנה:2099

    המקום: תל אביב, חדר הישיבות בתאגיד המזון הגדול בישראל 'קישקע'.

    התפאורה: שולחן ישיבות מעץ כהה, תאורה מוחשכת, ארונות עץ מהודרים ותמונה אדירת ממדים של הכותל עם עיטורי זהב.

    הנוכחים מצד אחד של השולחן: היו"ר אהרון לייב ליבוביץ, המנכ"ל יוסף שלמה שרייבר ומנהל השיווק שמוליק מרגלית.

    הנוכחים מצד שני של השולחן: מנכ"ל משרד הפרסום 'מקאן בריסק' מנחם מנדל שטרן, הסופרוויזר עובדיה בוסקילה, מנהל הקריאייטיב זלמן איזק והתקציבאית שיינדל רווח.

    העילה לפגישה: פנייה לקהלים חדשים - פעילות של חברת המזון 'קישקע' במגזר החילוני.

    ***​

    היו"ר ליבוביץ: מורי ורבותי, התכנסנו כאן היום כדי לדון במהלך חדש שהחברה שלנו רוצה לבצע. מהנתונים שלנו מתברר כי הגענו למקסימום המכירות האפשרי בקרב אזרחי ישראל. אנחנו מעוניינים למצוא הזדמנויות חדשות ולפנות לקהל יעד שלא זוכה לתשומת לב מספקת בישראל: התינוקות שנשבו.

    מנכ"ל משרד הפרסום, שטרן: כן, ברשותך אתן מעט רקע על המגזר הזה שמרוחק מאתנו כל כך. עד לפני 80 שנה בערך המגזר החילוני היה הרוב בארץ ישראל. ראשי הממשלה, חברי הכנסת והשרים היו רובם לא חובשי כיפה, התקשורת היתה חילונית על כל המשתמע מכך ואפילו בתוך משרדי הפרסום החרדיים היו כמה עובדים חילוניים. כידוע לכם, במהלך השנים התמונה התהפכה, והמגזר החילוני נהפך למיעוט שולי בישראל. הוא מרוכז כיום בעיקר ביישובים סגורים שהיו שייכים להם היסטורית, כמו סביון, כפר שמריהו וגם בעיר הקודש תל אביב יש עדיין כמה רחובות ששייכים להם.

    מנהל הקריאייטיב איזק: מה פתאום, גם ברמת אביב ג' כבר הפרידו את המדרכות לנשים וגברים.

    התקציבאית רווח: כן, יש לי חברה שגרה שם. היא אומרת שאצלם בבניין גם התקינו את ההילוכית - המערכת שמשמיעה הלכות במעלית.

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: נו, ברוך ה'. בכל אופן, מאפייני הצריכה של המגזר החילוני שונים לחלוטין מכלל האוכלוסייה. הם בעיקר אוכלים בכל מיני מסעדות של מזון מהיר מאמריקה, כמו מקדונלדס. אין אצלם את המושג לבשל אוכל בבית.

    מנכ"ל החברה שרייבר: וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו רוצים לחנך את השוק. לא נצליח לצערנו להחזיר אותם בתשובה - אם הם שרדו עד עכשיו כנראה שהמצב אבוד. אבל לפחות ננסה להרגיל אותם שיש עוד סוגים של מאכלים חוץ מפיצות והמבורגרים. פשוט צריך לפתוח להם את העיניים ולהכיר להם את הקוגל, הצ'ולנט והגפילטע.

    מנהל השיווק מרגלית: כאן המקום להזכיר שלא מדובר בנתח שוק קטן. החילוניים מהווים כיום כ-7% מכלל האוכלוסייה בישראל. זה אמנם נתון שהולך ופוחת עם השנים, אבל צריך בינתיים לנצל את הפוטנציאל.

    הסופרוויזר בוסקילה: מנתונים שלנו מתברר שהיקף צריכת המזון שלהם דווקא קטן יותר מהשיעור שלהם באוכלוסייה. זה כנראה בגלל ש… לא נעים להגיד, אבל בבית ממוצע יש רק 4 נפשות".

    מנהל הקריאייטיב איזק: 4 נפשות בבית??? באמת? איך אפשר לחיות ככה?

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: אפשר, אפשר. אני מכיר גם כמה משפחות חרדיות כאלה (מביט בחצי עין על התקציבאית רווח). בכל אופן, הגענו לכאן היום כדי להציג לכם את הקמפיין המושלם כדי להשיג את קהל היעד הזה. הצוות שלנו במשרד עשה ימים כלילות כדי להגיע לתוצאה המושלמת.

    הסופרוויזר בוסקילה: אני חייב לציין שביצענו גם מחקרי עומק, וצוות שלנו אפילו נכנס לסביון ושוחח עם כמה חילוניים. זה לא היה פשוט, הם חשדניים מאוד לגבינו, במיוחד מאז שנכנס החוק שמחייב אותם ללבוש ציצית צמר. מסתבר שלא כל כך נוח להם עם זה.

    מנהל השיווק מרגלית: שיגידו תודה שלא חייבנו אותם לגדל פאות מסולסלות.
    הסופרוויזר בוסקילה: זה עוד יגיע. בכל מקרה, הצלחנו להגיע לנתונים מדויקים על האוכלוסייה החילונית, ובהמשך לגבש אסטרטגיה מנצחת שתגרום לכל חילוני לצרוך לפחות פעם בשבוע מוצרים של קישקע. אני רוצה לבקש ממנהל הקראייטיב איזק להציג את הקמפיין.

    מנהל הקריאייטיב איזק: טוב, דבר ראשון, חייבים להבין שהחילוניים מרגישים נטע זר כאן במדינת ישראל. הם לא מרגישים שייכות, לא מזוהים עם הערכים כאן. הם מסוגרים בישובים שלהם, יש להם כלי תקשורת משלהם ואפילו קומה פסולה בחברות הסלולר. כדי להגיע אליהם צריך לדבר בשפה שלהם, לפי התרבות שלהם. לכן אנחנו רוצים שהאסטרטגיה הפרסומית שלנו תתמקד בעיקר בתחום שהכי מושך את תשומת לבם - בדבר הזה שהם כל כך אוהבים.

    מנהל השיווק מרגלית: מה, שוב תמונה של כלב?

    מנהל הקריאייטיב איזק: כן, אבל זה לא בדיוק ככה. המחקרים שלנו מוכיחים שהחילוני חי את חייו למען הכלב. זה ערך עליון אצלו. כל אמא חילונייה קמה בבוקר כדי לדאוג לכלבים שלה. היא מוכנה לוותר על האוכל שלה כדי שהכלב שלה יהיה מרוצה יותר.

    מנהל השיווק מרגלית: אני מבין לאן אתה חותר. בואו נראה את המודעות.

    מנהל הקריאייטיב איזק: במודעה הראשונה אנחנו נראה חילוני מחייך שאוכל קוגל וברקע מלא כלבים, והסלוגן יהיה: 'אני שומר על עצמי, בשבילם'. במודעה השנייה נראה חילוני מחבק כלב ובמקביל אוכל צ'ולנט, ובסלוגן יהיה כתוב: 'העונג כולו שלך'. במודעה השלישית נראה מלא כלבים משחקים בפארק, ובסלוגן יהיה כתוב 'גלע של מצוינים'.

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: לדעתי זה קמפיין מבריק. קולע בדיוק לנימי הרגש של קהל היעד שלנו. אין מה לעשות, כלבים תמיד עובדים אצלם.

    היו"ר ליבוביץ: תסלחו לי, אבל משום מה נראה לי שכבר ראיתי את הקמפיין הזה איפשהו. אולי משהו מההיסטוריה הרחוקה שלי. המממ… כן כן. היה פעם קמפיינים דומים.

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: יכול להיות, אבל בנוסף לקמפיין, אנחנו נצא גם במבצע ענק 'אוכלים עם כלבלבים' שבו כל מי ששולח תמונה של כלב אוכל מהמזון של קישקע ייכנס להגרלה הגדולה.

    מנכ"ל החברה שרייבר: צר לי שאני עוצר אותך, אבל אני סבור שמה שחשוב בעיקר במגזר החילוני זה יחסי ציבור וקשרי קהילה. למחלקת היחסי ציבור שלכם יש קשרים עם שמעון פרס? יהיה אפשר לארגן אתו צילום משותף? אני חושב שברגע שחילוני רואה תמונה כזאת - הוא מיד מתחבר למוצר. יש מדורים מיוחדים של תמונות כאלה בעיתונים שלהם.

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: זה רעיון נפלא ואנחנו בהחלט נעשה כך. ולא רק זאת, אנחנו גם מתכוונים לבצע גם כל מיני פעילויות מתחת לפני השטח… דברים שאולי עדיף שלא תדעו. יש לנו עוד הרבה הפתעות.

    היו"ר ליבוביץ: תגיד, ומי עם איזה מסיבת עיתונאים להשיק את הקמפיין?

    מנכ"ל משרד הפרסום שטרן: אה, זו לא בעיה. כולם יבואו. גם העיתונים שלהם צריכים קצת פרנסה, לא?
    מאת אלעד הדר

    כשאתה שומע את צמד המילים יחסי ציבור, מה עולה לך לראש?
    אם אתה שומע יחסי ציבור והאסוציאציות הראשוניות שלך הן: כסף (והרבה), מאמץ, משרד גדול ומפואר, יחצ"ן שעושה הרבה רעש, קשרים עם מפורסמים ועוד... אתה כמו רבים אחרים שבוי ברעיון כוזב, המחזיק בתפיסה שיחסי ציבור הם תמיד גדולים, חד פעמיים, המוניים וכרוכים ברעש ובעיקר מתאימים רק לעסקים גדולים. אז זהו שלא!

    למען האמת יחסי ציבור הם פשוט הבאת דברים טובים לידיעת הציבור, הם תהליך של בנייה של תדמית או מסר בצורה יציבה ומתוכננת ונכונה של אדם, משרד, חברה. התוצאה של יחסי ציבור טובים תהיה הסכמה ועניין במוצר, בשירות והרצון לקבלו.

    בפשטות - יחסי ציבור הם החשיפה של הדברים הטובים שיביאו שיגרמו לעניין ולרצון בקרב הציבור.

    נקודת ההתחלה היא, שבכדי לעשות יחסי ציבור טובים לעסק חייב להיות מוצר או שירות טוב ושניתן לקדם אותו, עסקים כושלים חושבים שיצאו מהמצב שלהם באמצעות שכירת משרד יחסי ציבור טוב וזה מה שיאפשר להם להגיע לקוחות חדשים שיכניסו כסף "למערכת" ואז יוכלו להשקיע ולשפר את השירות או המוצר שלהם וכאן הטעות! פעולה כזו תגרום יותר נזק מתועלת.

    ראשית יש לשפר את המוצר או השירות או לחלופין יש למצוא מה הדבר שהעסק יכול לספק ללא דופי ב-100% שביעות רצון ואותו יש לקדם ביחסי ציבור, הדבר הבטוח ביותר הוא לקדם משהו שעובד, שיש לעסק ניסיון עמו ושכבר יש תוצאות ולקוחות מרוצים.

    בעזרת שימוש בטיפים הבאים והפיכתם לכלים בסיסיים ניתן לקדם כל עסק באשר הוא:

    1. תוכן מקצועי – כתוב תוכן מקצועי בתחום שלך, טיפים, עצות, סיפורים מעניינים מהתחום, הצע את התוכן לעיתונים מקומיים, לאתרי אינטרנט מהתחום, לאתרי אינטרנט שמפרסמים מאמרים וכו'. אתה לא צריך להיות משורר או סופר דגול הכי חשוב שתהיה מקצוען ותכתוב תוכן שיעניין את הקוראים, במידה ואתה ממש חלש בכתיבה לא חסר פרילנסרים שיסמכו לשכתב את התוכן בעבור סכום זעום.

    2. השג שליטה אזורית- הפעולה הבסיסית של יחסי ציבור הינה לוודא מהי סביבתך, המעגלים הפנימיים והרחוקים יותר ויותר, האם הם מכירים אותך? שמעו עליך? האם יש לך שליטה עליהם? אם לא מה אתה יכול לעשות כדי להיכנס עמם לתקשורת על מנת שיכירו אותך ויידעו שאתה טוב. ביקורי נימוסים הם דרך אחת, בקר את השכנים שלך, הצג את עצמך והצע להם את שירותך, במידה ומדובר בעסקים אל תתבייש לבקש להשאיר במשרדם כרטיסי ביקור והצע לעשות אותו הדבר עבורם.

    3. השתתף בפעילויות קהילתית, זהומקור פורה מאד לפרסם את העסק שלך ואת שירותיך, פעמים רבות ההשקעה בכזה פרויקט תעלה אחוזים בודדים מהמחיר שהיית צריך לשלם כדי להגיע לנפשות הפעולות שאתה פוגש בכל ישיבה... כמובן שמעבר לכך תרומה לקהילה זה תמיד דבר טוב וחיובי, נותן הרגשה טובה לבעל העסק ואף לעובדים והערך המוסף הוא שלרוב מספק חשיפה דרך הפעילות עצמה.

    4. פורומים ובלוגים – קח חלק פעיל בפורומים ובבלוגים רלוונטיים לתחום שלך אפילו אם זה בעקיפין, אנשים אוהבים לעשות עסקים עם מי שהם מכירים, גם אם זה רק דרך המקלדת והעכבר. הייה דעתן ופעיל, כתוב שאלות ותשובות ענייניות ובזמן המתאים דאג לציין טלפון או אי-מייל שלך, אם רק תנסה לשווק את עצמך, תמחק מהפורום! אם תתמיד, יש סיכוי שיתנו לך בבוא העת אפילו לנהל את הפורום, אתה לא חייב להמתין שיציעו לך. אתה תמיד יכול לפנות להנהלת האתר ולהציע את עצמך כמנהל פורום או אפילו להציע פורום חדש.

    5. סיפורי הצלחה – דאג לבקש מלקוחות מרוצים מכתבי תודה, פרסם את המכתבים בעצמך. אל תחכה שאנשים אחרים יפארו את שמך, אתה יכול לשים את הסיפור באתר שלך או אפילו בפורום בו אתה פעיל. תתפלא, אבל עדיין קיימים קומץ אנשים שיפרגנו...

    אז אם חשבת שלבד לא תוכל לעשות יחסי ציבור, אם אתה חושב שרק יחצ"ן מקצועי יוכל לעזור לך ביחסי ציבור, תתחיל לפעול בהתאם לטיפים הנ"ל ותיווכח לראות עד כמה קל ופשוט להתחיל לבסס תקשורת ולקדם את עצמך ואת העסק שלך ולייצר שם טוב רק על ידי ביצוע מספר פעולות פשוטות שלא דורשות מקצועיות מיוחדת או ניסיון רב.

    זכור, יחסי ציבור הם פעולה שאנחנו עושים יום-יום, ללא מודעות לדבר, בכל פעם שאנחנו מציגים את עצמנו בפני אנשים חדשים - אנחנו עוסקים ביחסי ציבור.
  • 842
  • שיווק מגזרי יכול גם להיות הרסני​
    איך משווקים באופן האפקטיבי ביותר למגזרים אתניים? מתאמצים קצת פחות להבין את כל הניואנסים התרבותיים של קהל היעד ומכירים בעובדה שמאחורי כל האפיונים הייחודיים, כולנו דומים בדברים החשובים שבחיים ובעיקר בחלומות ובשאיפות.
    שירות OTOT


    הניסיון להגדיל את המכירות באמצעות פנייה לקבוצות אתניות הנו קונספט חדש יחסית, וחברות רבות נאבקות על מנת ליישמו באופן אפקטיבי. כל משווק ששוקל לפנות למגזרים חייב להבין שחשוב מאד "לעשות את זה כמו שצריך" מכיוון שהמחיר שישלם בגין אם יעשה את זה לא מספיק טוב, יהיה גבוה מאי עשייה.

    מותגים ידועים ומבוססים כגון: KFC, Taco Bell Pizza Hut, Burger King מנסים מזה זמן מה לפצח את הנוסחה הנכונה למשיכת קהלים אתניים. אולם, ניסיונם של המשווקים להפגין אמפתיות כלפי תרבויות אתניות שונות יכול להיות מלאכותי או פוגע והוא יכול להרחיק את הלקוחות במקום למשוך אותם. קיימות לכך מספר דוגמאות:
    • Taco Bell השיקו קמפיין שלא כוון ספציפית לאוכלוסיית ההיספאנים באמריקה, אולם הצליח, בלי כוונה כמובן, לעורר את התנגדותה של הקהילה בגלל המבטא המקסיקני הסטריאוטיפי שהיה לדמות.
    • ניסיונה של רשת KFC לשוות למותג שלה ארשת משפחתית ומלאת "נשמה" זכתה לאנטגוניזם בקרב אפרו-אמריקאים שלא חשבו שהאופן שבו הציגו אותם בפרסום היה מצחיק.
    • גם המאמצים שהשקיעו Burger King על מנת לפנות לצעירים שחורים באמצעות פרסום בטלוויזיה וברדיו נתקבל בהתנגדות. Burger King לעולם לא תסגור את הפער בינה לבין מקדונלד יריבתה עד שתבין, כפי שהבינה רשת מקדולנד, שפרסום המיועד לשחורים, לא חייב להתחיל במילה "Yo" כדי ללכוד את תשומת ליבם.
    בניגוד אליהם, קיימים מספר מותגים שדווקא עושים עבודה טובה. לדוגמה, פרסומות הבירה של
    Miller Lite המדגישות את המותגים האהובים על הקהל ההיספאני הם דוגמה טובה להכרה, מתן תוקף והבעת הערכה כלפי קהל צרכני הבירה ההיספאניים. גם באדוויזר הצליחו מאד עם קמפיין שאפשר לאפרו- אמריקאים להזדמנות עם הפרסום, ואפילו לצחוק עם הדמויות מבלי להרגיש מושפלים.
    ויש גם חברות מצטיינות. לדוגמה, קוקה קולה רצתה לפנות למובילי השוק האפרו-אמריקאי ולכן פנתה לפרסום טלוויזיוני שחשף אומני מוזיקה שחורה שטרם פרצו למודעות הציבור, פורד הצליחו מאד עם קמפיין מודעות מודפסות המיועד לקהל השחור, ומקדונלד, עשתה זאת אולי בצורה הטובה ביותר.היא לא רק הציגה את קהל היעד בצורה מכובדת, היא הצליחה ליצור סביב קהל היעד תחושת העשרה וחגיגה בקמפיין פרסומי שזכה לתהודה בקרב קהילת השחורים.
    אז מה עושות חברות אלו שאחרות לא עושות?
    המפתח לשיווק מגזרי מוצלח הינו לצמצם את כמות המאמץ המושקע בניסיון להבין את כל הניואנסים התרבותיים של קהל היעד. נשמע מוזר? בכלל לא.
    אחרי הכל, האמריקאים (למעשה, כל בני האדם), ללא קשר לקבוצה האתנית אליה הם משתייכים, חולקים דבר אחד: שאיפות. חלומותיהם ושאיפותיהם של בני האדם דומים זה לזה, ללא תלות בשיוך האתני. כולם רוצים משפחה שמחה ואוהבת, הצלחה בעבודה, קשר אינטימי , הגשמה עצמית, וחברויות קרובות.
    כל אחד מהקמפיינים המגזריים המוצלחים מצליח להציג דמויות שאפתניות מאוכלוסיית היעד של המיעוטים שאינם שונים באופן מהותי מדמויות באוכלוסיה הרחבה המתמודדות עם סיטואציות דומות בחיי היומיום.
    בנו את התקשורת עם קבוצות המיעוטים בהתבסס על דמויות המשקפות את קהל היעד כפי שהוא, וכפי שהוא שואף להיות . אל תנסו להתאים עצמכם יתר על המידה לתרבויות האתניות במאמץ ליצור פרופיל מוחלט של המיעוטים, אלא הציגו דמויות מקהל היעד כפי שהן, תוך מתן תוקף ואישור קיומם כבני אדם וכאמריקאים. . והטמיעו אמת אחת ברורה: אנחנו אולי שונים זה מזה בניואנסים הקטנים, אך בבסיס, כולנו אותו הדבר.
    חברות שהצליחו לקשר בין המותגים שלהן לבין ערכי כבוד, הכרה ומתן תוקף לאחר, בידלו עצמן מהמתחרים, בנו העדפת מותג, ואף הצליחו לגבות מחיר פרמיום עבור מוצריהם וליצור נאמנות לקוח ארוכת טווח.


    http://www.otot.org.il/article.html?id=397
    0 תגובות

    הפוסט נכתב ב: 18/11/2008 בשעה: 1:35 ע"י: חוצניק
    יום חמישי שעבר.
    חלון מסנג'ר קופץ ודינקיס שולח לינק.
    אחרי כמה דקות נדנוד.
    אבל אני עסוק. לא מגיב.
    לחצתי על הלינק ועברתי לעולם שכולו גל.
    "רגע" כתבתי לו אחרי 2 נדנודים.
    בלוג חדש. לא סתם בלוג, בלוג פרסום חדש.
    הכותרת מבשרת על "הבלוייג" הבלוג הראשון של עולם הפרסום והשיווק החרדי.
    ראשון? האומנם? נכנסתי מיד לפאשקעוויל ובדקתי בארכיון…
    טוב נו. לא באתי לכתוב ביקורת ולחפש טעויות, לא נורא.
    זה בודאי לא היה מכוון.
    אנחנו מעריכים את גל-אורן מאוד,
    וכמים פנים לפנים, כך בלוג לבלוג.
    בתור כותב בבלוג פרסום חרדי,
    הרגשתי חובה לשתף אתכם בבלוג הפנימי החדש שלהם.
    למה חיכיתי עם הידיעה?
    חשבתי שהם בונים סקיצה לפני שעוברים לדומיין משלהם.
    חשבתי גם שישלחו לנו קומוניקט, כפי ששלחתי להם לא מזמן על 'פאשקעוויל'.
    אבל הם לא עברו לדומיין פרטי.
    "הבלוייג" ממשיכים להעמיס פוסטים בפלטפורמה החינמית של גוגל.
    הם דאגו ליידע אותנו.
    איך? הרבה דרכים לגל.​

    לסיכום: הכרנו. קיבלנו ד"ש. הפנמנו. פרסמנו. מזל טוב!​
    המבקר / סיפור לשבת

    הפוסט נכתב ב: 13/11/2008 בשעה: 20:05 ע"י: פוסט אורח
    בגיל ורינה אנו שמחים לחנוך פינה חדשה בפאשקעוויל, בה יתארחו כותבים/ות מתחום הפרסום והתקשורת. הפעם מתארח אצלנו 'אביהו עצר', קופירייטר באפיקים בעבר וכיום ב'מילה בסלע'.

    סיפור לשבת
    מאת: אביהו עצר

    שלום לכם ילדים חביבים, היום נספר סיפור מיוחד.
    בארץ רחוקה מאחורי ההרים / גרה משפחה חביבה אבא אמא ושישה ילדים
    האם- עקרת הבית- עסקה בחינוך הצאצאים / ואת פרנסתה הביאה משיעורים פרטיים.
    האב, רפאל עוד כוחו במותניו / פסל פרסומות למרות שלא היה חייב.
    הנה האב סיים תפילתו / פנה ללימודו ומייד הלך לעבודתו.
    ובטרם החל האב במלאכה / מייד הבחין באפיקורסות לשמה
    כיצד ההין הכתב הנאלח / להשמיט הבס"ד אשר כה מוכרח.
    פתח את הדף הראשון והנה שומו שמיים /במודעה של בזק אין לילד גרביים
    והנה עוד הוא בתדהמתו אוחז / הבין שיש כאן עורך רע ופוחז
    אשר עבר על הכללים הנאותים / והכניס בחוצפתו לעיתון נשים
    הן העורך בוודאי יודע / כי בכל מקום אשר דת המלך מגיע
    אסורה הפרובוקציה ואסור להיתמם / ומי מעיז פניו וכותב בגלוי את שם השם?
    ומי עז פנים עד כדי גיהנם / והשחיר את העיתון בכתבו הריון?
    הן עוד בגליציא עלינו על הנוסחא / כי במגזר מדברים ב"טרום לידה".
    המשיך המבקר לדפדף בעיתון / לפתע פניו התכרכמו משל רבץ עליהם חצי טון
    היאך נשמע כדבר הזה / לפרסם פרסומת המעודדת סוג של מחזה
    רומיאו ויוליה או שבי רגע שוויגער / הן העלילה לא מטהרת את הפגר.
    אחר ניגב המבקר מצחו בממחטה מוכתמת / ונאנח "אין דף אשר אין שם מת"
    המשיך לדפדף הוא בעיתון השחוק / ופתאום קפץ ממקומו כאחוז דיבוק
    "האם העורך רוצה לגרום לי לשיתוק"? / מדוע הוא מפרסם את שפע שוק?
    הן החרם כבר יצא ועשה גלים / והרב גולדקנופף העביר את המסר לכל העיתונים
    ומייד עבר לעיתון נפוץ אחר / אולי מכאן תבוא התשועה, אולי יסתדר.
    אך גם כאן לא עלתה רפואה לרפול / הרי העיזו לפרסם ילד ביסלי עם סלסול
    הרי זה עיתון של ליטאי מפורסם / ופאות וסלסולים זה לא לעניין.
    אז מה נספר לכם כאן ידידיי / להיות מבקר זה לא אי אי אי
    הרבה כשרון ומעט סבלנות / ובכלל לא להשתמש ברחמנות.

    --

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה