כשכתבתי את הפוסט הזה:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=21155
לא דמיינתי לרגע עד כמה שזה יכול להיות נכון
בהחלטה תמוהה עד כדי גיחוך החליטו מי שהחליטו לרכב על גל ההצלחה של מסע הפרסום המיובא מארץ הקמפיינים [המקורי'ס]
בא נבדוק כמה נקודות על ההקשר של סלוגן כזה והקמפיין הנוכחי שלהם עם כל המטען הקמפייני שהוא אמור להכיל
כן אנחנו יכולים זה חייב להיות אבל תמיד כפרק ב' ברצף ארועים
פרק א' זה המשפט "לא! אתם לא יכולים" ולא כשאלה רטורית אלא כתחושה של קבוצה מיחס כזה כלפיה מקבוצה אחרת
בשעה שהמאגר הטבעי של ש"ס בפוטנציאל זה מפלגת העל של המדינה, לא פחות! ולא כמעט! אך במניפולציות רבות שונות ומשונות הם לא מממשים את המאגר שלהם, ומה שעוד ממומש בקלפי מתמסמס עוד יותר במסדרונות החוק והשלטון, עד כאן בהבנת המצב הגורם להכרזה של כן! אנו יכולים. והכל טוב ויפה.
אבל כאן מתחיל הבעיות היות ומסע מהפכני שכזה חייב להכיל:
א] דמות כריזמטית
ב] מהפכה עם תוכן אמיתי או לכל הפחות מהפכה של ביטול אידאל\שלטון כלשהוא
וכמו במהפכות יוצאי חבר העמים וכדו' שבטלו רק משטרים טוטליטריים\מונרכיים\אוליגרכיים\אוטוקרטיים
בשורת הגאולה של ש"ס לפי הנתונים הדמוגרפים שלהם ושל המדינה יכולים להתבסס ולפעול רק כ:
1] הפיכה למשטר תאוקרטי = ממשל דתי, לזה אין את הכח כעת ולא בטוח בכלל שזה הכיוון שלהם [עד כי יבוא ינון...]
2] מהפכת אנרכיטסית = בהעדר סעיפים א, ב, דלעיל ועם כוח פוליטי לא מבוטל [אם כי לא ממונף]
הדבר היחידי שנשאר ביכולת הוא לחולל אנרכיה [לאו דוקא אנרכיה רדיקלית\כאוס שהיא נאחזת בלב פרטיים ובדר"כ לא בתנועות המוניות מפלגתיות]
אלא אנרכו-קומוניזם או אנרכו-סינדיקליזם [תאור מצוטט להלן]שזה מה שאהוב מאוד בלב אוהדי ש"ס גם אם לא יקראו לילד הזה בשמו או שכלל אינם מודעים לילד הזה...
אלו הם האופציות שלהם
העצוב ביותר בסיפור הנוכחי שלסלוגן זה, לא מתלווה שום מסע כלשהוא, אלא חלל אחד גדול וריק, העתק הדבק פשוט ודי, תובנה מעניינת כשלעצמה.
ובהתאמה של כל הנ"ל למשל קטנטן
ששון או לחילופין ליפא הוא בעל מכולת נכבד
הוא יכול לעשות מסע הוזלות פומפוזי על הוזלה גורפת ולחתוך מחירים בעשרות אחוזים
עכשיו הוא משתמש בסיסמא בומבסטית על חגיגת הנחות
נקל לשער איך קהל היעד שלו יגיב למשמע אותה סיסמא כשבסך הכל הוא החליט להוזיל את מחיר הסבון או גרוע יותר לעבור דירה אל המדרכה ממול.
הבעיה הקטנה היא לצערנו שהנמשל יותר גרוע מהמשל...
התרשלות נוספת נרשמת במישור הבצועי גראפי:
הדגל הזה כרקע להכרזה הבומבסטית לא רק שהוא מיותר אלא בכלל לא קשור, בארה"ב של אמריקה אובמה יכל להשתמש באייקונים כאלו [דגל, כוכבים, פסים, אדום, לבן] שמשמעותם שם פטריוטיות\אחריות, כאן בארץ המצב הוא שהדגל משתמע כסממן פוליטי ימני מובהק, ולא כאייקון מדיני פטריוטי, נכון שניתוב הקמפיין לכיוון ימני הוא ברירה טבעית מסורתית שלהם, אך כל עוד שסימון המטרה והקמפיין לא מוכרזת רשמית ככזו, [שהם מביאים כעת "ימין" למדינה], מה זה אמור להביע, פיצול אישיות? ואף שהטמעה של מסרים נוספים פרט למסר המרכזי, לקהלים נוספים תתכן, אך לא כרקע מלא אלא כלוגו צדדי או כמודעה נוספת.
נותר להתנחם בדבר אחד
שכל מסע זה נועד לחמם הצבעה מגזרית שיבטית ואך נקווה שיודע צדיק נפש בהמתו...
כוכב זהב אחד:
לא יודע ולא נראה שהם התכוונו לזה אך דבר אחד הם הרוויחו באימוץ קמפיין זה והוא גזילת החנית מיד המיצרי [=מפלגת מרץ למשל] מפלגה אחרת שהיתה רוכבת על גל זה ומצליחה למנף את המשפט בהצלחה מרובה יותר, על חשבונם המספרי או על חשבון הכוח השלטוני.
-----------------------------------------
ציטוטים באדיבות הרב ויקי נ"י
אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול כל צורה של שלטון, כפייה והיררכיה חברתית. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה ורובם המוחלט מתנגד גם לקפיטליזם, אותו הם רואים כשיטה כלכלית המבוססת על ניצול.
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-קומוניזם מדגיש את השוויוניות, ביטול הכסף, ושימוש בכלכלת מתנות על מנת להקל על חלוקת הסחורה. הוא תומך בבעלות משותפת על אמצעי הייצור והחלוקה ובבעלות אישית על דברים שימושיים - לדוגמה, היחיד רשאי להיות הבעלים של המכנסיים שלו, אבל המפעל לייצור מכנסיים שייך לכל הקהילה. משמע, המפעלים שייכים לכל החברה, וכל מי שתרם לחברה יוכל לקבל את מה שהוא צריך.
ביטול עבודת השכר הוא עקרון מרכזי באנרכו-קומוניזם. הטענה היא שכאשר חלוקת ההון תהיה מבוססת על צרכים שהוחלט עליהם בשיתוף, אנשים יהיו חופשיים לעסוק בכל פעילות שתראה להם המספקת ביותר, ולא יאלצו לעבוד בעבודות שאין להם את הרצון או היכולת לעבוד בהן. אנרכו-קומוניסטים טוענים שאין דרך הגיונית למדידת הערך של התרומה הכלכלית של כל אחד, מכיוון שכל ההון הוא תוצר משותף של הדורות הנוכחיים והקודמים.
אנרכו-קומוניסטים טוענים שמערכת כלכלית המבוססת על עבודת שכר ורכוש פרטי, דורשת מערכת מדינתית כופה שתאכוף את זכויות הקניין ותנציח יחסים כלכליים לא שוויוניים הנובעים, באופן בלתי נמנע, מפערים בשכר או מכמות הרכוש. בנוסף לכך, הם טוענים ששווקים כלכליים ומערכות כספיות מחלקות את העבודה למעמדות ומייחסות ערכים כמותיים מלאכותיים לעבודתו של היחיד, ומנסות להסדיר את הייצור, הצריכה והחלוקה.
מרבית האנרכו-קומוניסטים גורסים שאת מקומו של השוק, צריכה להחליף כלכלת מתנה ללא כסף, בה סחורות ושירותים ייצורו על ידי העובדים ויחולקו בחנויות קהילתיות בהן כל אחד (כולל העובדים שייצרו את המוצרים) רשאי לצרוך כל דבר שהוא רוצה או צריך, כ"תשלום" על עבודתם בייצור סחורות או שירותים. כל הגבלה על הייצור או החלוקה תקבע על ידי היחידים בתוך הקבוצות המעורבות, במקום על ידי בעלי עסקים, משקיעים, בנקים וכו'.
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-סינדיקליזם הוא ענף של התאוריה האנרכיסטית המתמקד בתנועת העובדים, ומכאן המונח סינדיקליזם. אנרכו-סינדיקליסטים רואים באיגודי עובדים כוח פוטנציאלי לשינוי חברתי מהפכני, בכך שיחליפו את הקפיטליזם והמדינה בחברה חדשה שתנוהל בצורה דמוקרטית ועל ידי ניהול עצמי של עובדים. אנרכו-סינדיקליסטים שואפים לביטול מערכת השכר ורוב צורותיו של הרכוש הפרטי, המובילים להבדלי מעמדות.
עקרונות הבסיס של האנרכו-סינדיקליזם הם:
1. סולידריות עובדים.
2. פעולה ישירה.
3. ניהול עצמי של העובדים.
סולידריות עובדים משמעה שאנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שכל העובדים, ללא הבדלי מין וגזע, נמצאים במצב דומה ביחס למעסיקיהם (תודעה מעמדית). יותר מכך, משמעה שבתוך החברה הקפיטליסטית, כל הפסד או רווח של עובדים על או למעסיקיהם, ישפיע, בסופו של דבר, על כלל העובדים. לכן, על מנת לשחרר את עצמם, על כל העובדים לתמוך האחד בשני בחיכוכים מעמדיים.
אנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שרק פעולה ישירה – כלומר, פעולה שמציבה את האדם באופן ישיר אל מול הבעיה על ידי כך שהוא פועל בעצמו להעלאת הבעיה אל פני השטח בצורה כזו שאי אפשר להתעלם ממנה, זאת בניגוד לשיטות לא ישירות כמו בחירת נציגים אשר מבטיחים לספק פתרונות באיזשהו תאריך עתידי – תאפשר לעובדים לשחרר את עצמם.
בנוסף, אנרכו-סינדיקליסטים מאמינים שארגוני עובדים – הארגונים הנאבקים נגד מערכת השכר, שעל פי התאוריה האנרכו-סינדיקליסטית, ייצרו בסופו של דבר את הבסיס לחברה החדשה – צריכים להתארגן בניהול-עצמי ללא היררכיה. אסור שיהיו בהם "בוסים", ובמקום זאת, העובדים צריכים להחליט בעצמם את כל ההחלטות שמשפיעות עליהם.