קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 825
    • מ
    בוקר טוב עולם! #2
  • מיכל. //
    • בהשראת הקטע החזק הזה של @hy חשבתי על כיוון אחר של העולם הוירטואלי. (ב"ה אין קשר ביני לבין 'הנאמר בכתבה', אבל זה מה שעלה לי כשחשבתי על זה שבעצם אין מושג מי ומה עומד מאחרי ניק אלמוני)



    הצטרפתי לפרוג לפני שנים בודדות,

    ומאז התחלתי פורח.

    גם צברתי כבר רבבות של 'תודות'

    (שנמחקו כשהאתר התפתח...)



    ולא קבלתי אותם על תמונות או שירים

    או סתם כך בדיחות נבובות.

    בדיונים עמוקים ועתירי שירשורים

    אהבו את עיצותי הטובות.


    רעיון לא התפתח, שום נושא לא הוכרע,

    בלי דעתי הנבונה והמוצלחת.

    יש לי כאן גם ממש חבורה

    עם הווי ושיחה קולחת.


    אז שלום לכולם ונעים להכיר,

    בעולם שכולו מדומה.

    כי במקביל- אני כמו קיר,

    או סתם כך, אחד לא נראה...


    נולדתי מזמן, לפני תריסרַיִם,

    במשפחה חמה ותומכת.

    עם, לא עליכם , בעיה ברגליים,

    קשה, מרגיזה ומסובכת.


    וככה, במקום צעד ראשון,

    למדתי להניע בידיים

    את כסאי הכבד שתמיד אחרון,

    בין כל הרצים על שנים.


    החכמתי, התעצבתי , דעתי התעמקה,

    וגדלתי לילדון מהמם.

    כמה מילים מחלישות ומעט הצקה-

    ובעת לחץ אני מגמגם.


    לחץ זה גם חבר ממהר,

    בלי די סבל או כח,

    לשמוע אותי בקול מהרהר

    או דעתי מנסה כך לשטוח..


    ומאז, ולתמיד, אזוקה לה נפשי,

    בכבלי לשוני הסוררת.

    וחלומותי ומרצי וכחי ורחשי,

    באסירי גלגלים ומסגרת.



    ואולי קצת חבל שבעולם האמיתי

    לא מקשיבים לדעתי המיושבת

    בלי לבחון קודם את חזותי

    ואם 'תמונת פרופילי' מיושנת...



    אם רק נקלף מסיכות ומסכים

    נגלה רגש, מח ולב.

    ובמילים בודדות והרבה חיוכים,

    ניצור עולם מחבק ואוהב.
    • תודה
    Reactions: חיוש לב, משויטט, הלל1 ועוד 32 משתמשים35 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מיכל.
    תודה!
  • 1K
    • הלל1
    בוקר טוב עולם!
  • הלל1 //
    • בוקר טוב!

    לעולם הוירטואלי,

    הצבעוני המענין.


    בוקר טוב!

    פורום ירוק,

    לייקים וציטוטים,

    אשכולות וסקרים.


    בוקר טוב!

    פנס,שפריץ וטחינה גולמית.

    מלפפון, מרשמלו וצדיק סופית.

    אתם ממש מגניבים.


    בוקר טוב!

    עלילה,פרק וסיפור,

    בלדה, שיר וחיבור,

    קטע, פרוזה והרהור.


    בוקר טוב לכולם!

    למרות שעכשיו לילה,

    כי מה זה משנה,

    הכל כאן וירטואלי, מדומה.

    והוא והיא וכולם-

    רק מילה מודגשת.

    ותיקיית אודות מפוברקת.

    לא יותר מזה,.

    וקצת מטופש לי,

    לכלות מהמוצר היקר בעולם,

    בשביל עוד פרסונה דמוי אדם.


    אז למה אני כאן?

    כי לפעמים מתוך המסכות,

    מציצה האישיות.

    וזה כלכך יפה,

    שאני נשאבת-

    בלי גבולות.

    אז למה לכל הרוחות,

    מחביאים את היופי הזה?

    למה זה נראה,

    שמי שאנחנו-

    זה לא מי שהעולם רוצה??

    למה אני כותבת,

    וחושבת מה יגיבו.

    אם בכלל.

    למה זה סוחף את כולם??

    אוף!

    לילה טוב, בני אדם.
    • תודה
    Reactions: yonatanr, בא יבוא, סקר קוד ועוד 45 משתמשים48 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עדיאל
    אאוטינג? אתה לא בכיוון, קח שמאלה חדה...
  • 1K
    • ט
    על כותב הבלדות
  • טחינה גולמית //
    • נראה לי שזו היתה הבלדה הראשונה שכתבתי אי פעם.

    זהו סיפור על בחור צעיר
    ששמו הוא ג'ון סמית בשבילכם
    (השם האמיתי שמור במערכת
    ובאמת זה לא עניינכם)

    אך אין זה חשוב, כי כל מכריו
    קראו לו בלדד ככינוי
    שהתאים לו כיון שהוא כתב בלדות
    בכל עט ובכל זמן פנוי

    את יצירותיו הראשונות פרסם בלדד
    בתוך המשפחה הקרובה
    ולאט לאט הוא הלך וכבש
    את כל השכונה והסביבה

    ההורים, החברים טענו פה אחד-
    "איזה מוכשר! אלוקים!
    הוא יכול להיות מהגדולים בתחום-
    הוא פשוט כישרון מדקים!

    למרות כל ההתלהבות מסביב
    הוא הבין שזה לא העיקר
    הזקנים תמיד אומרים ששנות הבחרות
    זהו זמן מאד יקר!

    את ראשו ורובו השקיע בלימודיו
    והבלדות היו רק תחביב
    סיים את לימודיו בהצטיינות והלך
    לאוניברסיטת תל- אביב

    חיו כסטודנט התחילו יפה
    אך מצבו נעשה קשה
    היו גם ימים שלא בא לפיו
    שום כדור של "פררו רושה"

    כאדם חילוני הוא החליט שזה לא-
    משתלם לו לסמוך על הנס
    וחייב הוא בכל דרך שהיא
    לעשות השתדלות להתפרנס

    בעודו חושב (ומגרד בראשו)
    עלה רעיון במוחו
    למה שלא יפרסם בלדות
    ויראה לעולם את כוחו?

    מיד הוא קנה בלוק נייר, שני עטים
    מאה גרם עיפרון מחודד
    ואמר לעצמו "בהצלחה ג'ון סמית
    אני יכול גם לקרוא לי בלדד?"

    את תחילת צעדיו הוא ניסה לעשות
    במין מקומון עירוני
    אך מהר מאד הוא גילה שלכך-
    הוא פשוט מידי כישרוני

    קוראי המקומון היו (לצערנו)
    אנשים בלי הרבה רמה
    שאין להם עניין בשום דבר כתוב-
    אם אינו רכילות וזימה

    אח"כ הוא ניסה להתקדם לעבר
    מספר עיתונים גדולים
    אך גם שם לא לקח לו זמן רב לקלוט
    שאין חיים קלים

    עם משכורת כזו לכותב מתחיל
    משתלם לנקות רחובות
    כך לפחות אפשר לקנות מסטיק-
    בלי להיכנס לחובות

    הוא ניסה מזלו בעיתון חסידי
    אך אחרי חודשיים הואשם
    שגיבורי בלדותיו אכלו "שארית"
    ולא חבשו שטריימל לראשם

    על סף ייאוש טוטאלי הוא נזכר
    שישנו מאמר חז"ל
    שאם אדם משנה מקום
    משתנה לו גם המזל

    לפיכך הוא החליט לנסות בחו"ל
    והתחיל בארצות הברית
    אך הייתה בעיה ממש קטנטנה-
    הוא ידע לכתוב רק עברית

    עורכת העיתון הבהירה בחן
    "בשבילנו עברית זה כמו סינית"
    ואחרי שזרקו אותו גם מסין-
    הוא הבין שהיא סתם הייתה צינית

    אחרי עוד שבוע של התלבטות
    הוא הגיע למסקנה ודאית
    שאין ברירה הוא צריך בדחיפות
    לעשות הסבה מקצועית

    הוא ניחם את עצמו שכל עבודה
    מכבדת את בעליה
    והלך להיות (לא נעים לספר)
    סמנכ"ל חברת איקאה

    המסכן גר מאז בדירה עם שלש-
    קומות ושמונים מדרגות
    אך כולם טוענים (ממש לא מקנאה)
    שהוא בטח מלא דאגות

    מי רוצה להיות מיליונר
    שגר ברמת אביב גימל
    עדיף לי פת חרבה עם שלוה,
    (אבל אם כבר תביא לחם-קימל!)

    מוסר ההשכל הוא לזכור תמיד
    "שאין מה לבנות בנינים"
    לא תמיד לפי התכניות
    מתנהלים כל העניינים

    יש הרבה אנשים שכך הם חשבו
    ובסוף הם גלו- אין חכמות
    כי היום גם הם גרים לא עלינו
    בבנין מפואר רב קומות

    ***
    סופו של בלדד הוא ממש הפי-אנד
    והרי החדשות הטובות-
    הוא חזר בתשובה והיום הוא לומד-
    באחת הישיבות החשובות!

    ואם פעם תראו מין כזה בלדד סמית
    עם כיפה וזקן מדובלל
    אז תדעו שבמאה אחוז זה לא הוא-
    כי זה שם בדוי בכלל
    • תודה
    Reactions: פררו רושה, ⚙️Dina, soomsum ועוד 41 משתמשים44 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עדיאל
    חלילה מתנשא. ההיפך. התכוונתי להסביר למה זה נשמע לי ככה. כלומר, לתרץ את עצמי.
  • 2 3 7K
    • ט
    חכם הרזים
  • טחינה גולמית //
    • הבהרה חשובה:
    מה שנכתב בהמשך לא נכתב חלילה ע"י "משכיל", שבא לנגח את ציבור האברכים ואת הלך מחשבתם.
    להיפך, הכותב הינו אברך בעצמו, אשר מתוך הערכה לתורה וללומדיה מצפה מהם [ומעצמו] ליותר, ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
    וכבר כתב המסילת ישרים פרק י"א:
    "כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות,
    וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו,
    וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך,
    שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו".

    חכם להרה
    מבוסס על מעשה שהיה

    בספסל הראשון הקרוב לנהג
    באוטובוס בין עירוני
    יושב לו אברך על כסא מרופד
    בחורצ'יק למדן, כשרוני

    לאוטובוס עולה ונכנסת גברת
    שפטורה מלצום בצומות
    ספק אם קידוש ספק שולם זוכר
    ואולי זה בכלל תאומות?

    מהר מאוד האשה מבינה
    שאין לה מקום לשבת
    ממתינה לרגע בו תבחין במצבה
    נשמה טובה, מתחשבת

    מיודעינו האברך בלי שום בעיה
    מוכן לוותר את מקומו
    אך קודם צריך לעיין בסוגיא
    וכך הוא חשב לעצמו:

    "ראשית, הנדון של קימה למעוברת
    שבו אנו כעת עוסקים
    אין זה פשוט שיש כזה חיוב
    כי לא נזכר כן בש"ס ופוסקים

    וגם אם נאמר שהוא חובה גמורה
    ודומה להידור פני קשישים
    במקרה שלנו, בין כל הנוסעים
    בודאי אני בטל בשישים

    ועוד יש לומר שבנדון דידן
    האשה הזו אשמה
    למה היא עלתה לאוטובוס מלא?
    זו היא שהזיקה לעצמה

    וגם אם נאמר שזה בגדר ספק
    עדיין אין כאן בעיה
    שכן אני "מוחזק" וזה כלל גדול:
    המוציא- עליו הראיה

    ויש להוסיף שגבר שמפנה-
    את מקומו לטובת אשה
    זה דבר לא ראוי שעומד בסתירה
    לגדרי הצניעות והקדושה

    ומלבד כל זאת, אם בנסיעה
    אצטרך על רגלי לעמוד
    כשאחזור לביתי לא יהיה לי כח
    ואתבטל משום כך מללמוד"

    האברך היקר נטל עט מכיסו
    ומן התיק הוא שלף מחברת
    והתחיל בכתיבת חיבור תורני
    "בענין קימה למעוברת"

    האברך מ'השורה הראשונה' כותב לו
    והאשה על רגליה מתנדנת
    אחרי כשעה זה כבר לא רלונטי-
    המסכנה כבר הספיקה לרדת
    (לא, לא ללדת. ל-ר-דת)

    ****
    כל מי שלבו לא עובד על ניוטרל
    ושכלו איננו עקום
    מבין כי רבות מחשבות בלב איש
    אך עצת ד' היא------ תקום!!!!

    אך מה לעשות שמי שסובל
    מחוסר מדות ודרך ארץ
    יכול למצוא ק"נ טעמים
    כדי לטהר את השרץ

    מי שהכיר את גדולי ישראל
    וזכה לעמוד לידם
    ראה איך השקיעו מחשבה מרובה
    איך להטיב לכל אדם

    אך אנשים קטנים שקרובים אצל עצמם
    ומדותיהם אינם מתוקנות
    רותמים את השכל לכיוון ההפוך
    ומגיעים לתוצאות מסוכנות

    השל"ה מיעץ שלפני כל לימוד
    נתפלל במילים קצרות
    שיביאנו הלימוד לידי מעשה
    ולידי מדות ישרות

    שנזכה לילך בדרכי רבותינו
    בטוב לב ובסברא ישרה
    כדי שנוכל להטיב לסובבים אותנו
    ולא נהיה חכמים להרע

    ***
    כדי לא להשאיר במתח את כל מי-
    שדאג לשלומה של הגברת
    אז תדעו, נולד בן, והכל כשורה
    ומחר כנראה היא משתחררת
    • תודה
    Reactions: מנחם דרורי, דיסי, סוניה ועוד 85 משתמשים88 //
    44 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בתנופה
    דבר ראשון, הבלדה נהדרת מחכימה ושנונה, בצורה בלתי רגילה! הנקודה כאן היא זו שלמעשה מעט מאד אנשים...
  • 968
    • ט
    הבהרה בענין חכם הרזים
  • טחינה גולמית //
    • אם אתבקש אמחוק הודעה זו לאחר 48 שעות.

    ראשית, אני מתנצל בפני כל מי שנגרמה לו אי נעימות בגירסא הישנה של הבלדה. האמת שמתחילה אשתי טענה שאני אקבל על הראש, ואני לא קיימתי בנפשי "כל אשר תאמר אליך.. שמע בקולה". הדבר הטוב שיצא מזה הוא שזיכתם אותה בהזמנדות נוספת לומר "אמרתי לך" :)

    אני רואה שיותר מדי אנשים לא הבינו את הכוונה של הבלדה, ונתפסו לפרטים. ומשום מה נתפתח לן חיבור תורני בענין קימה לאשה במצב מיוחד.
    המקרה של האשה והאברך- הוא דוגמא בעלמא שבאמת אפשר לדון עליה, וכל מקרה לגופו. ופעמים אפילו שעצת ד'- היא תקום.
    אבל במקרה שלנו הסברות העקומות שנכתבו ע"י האברך שחלק מהם לא קשורות כלל כמו ביטול בשישים, באו להציג באופן ציורי אנשים שמהלך מחשבתם עקום בכל מה שנוגע בבין אדם לחברו.

    ה"מוסר" כאן הוא לא "לקום בפני אשה במצב מיוחד".
    זה יכול להיות נוגע לשכן מתחתיך, שיש לך אלף ואחד סברות למה לא לתת לו לבנות.
    או לק"נ טעמים שיש לך למה לא לשלם ועד בית בזמן, או בכלל. ולמה אם לכלכת את חדר המדרגות לא אתה אמור לנקות וכו'.
    לצערי אני נתקל באנשים מהסוג הזה.

    ה"מעשה שהיה" היה בכלל באברך שעלה לאוטובוס וראה שעולה אשה במצב מיוחד. הוא עצמו לא יכול היה לקום כי הוא היה צריך לשבת ליד ילדיו הקטנים. והוא התפלא על בחורים צעירים שישבו ופטפטו כל הדרך, ולא קמו. וכשפנה אליהם התחילו לומר לו תירוצים עקומים.
    אני לקחתי את זה קצת קדימה והוספתי קצת צבע, אבל לא היה כאן שום כוונה להורות "הלכה למעשה" בעניני קימה לאשה במצב מיוחד[מי אני ומה אני], רק לגרום לאדם לשים לב לאיפה הסברות שלו מוליכות אותו.

    בתקוה להבנה
    @טחינה גולמית
    • תודה
    Reactions: זהר מושקוביץ, cheinanit, בתנופה ועוד 5 משתמשים8 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גדי ישראלי
    באמת הפריע לי שהאשכול של הבלדה הנפלאה תפס כיוון שבעליל לא לזה כיוון המשורר. אבל זו דרכם של אנשים...
  • 860
    • מ
    מחשבות של בוקר
  • מילולית //
    • הבוקר, עת הפציעה שמש
    ראיתי בה גוון מיוחד
    את הרחובות שטפו קרניים
    מדרכות שזופות החזירו אור.

    ואני מביטה מהחלון
    ממוללת עלה שהצהיב מהחום
    מסיטה מהאדן חול
    של סופת האתמול.

    נותנת לשמש לגעת בעור
    אוצרת את ההבל בין כפות ידי
    שואבת כח ליום חדש
    יום מלא באור.

    השיר נכתב למגירה
    כאשת קופי אני כותבת המון, אבל לא מרבה לכתוב שירים.
    בשבילי כתיבת שירים זו הרפיה אמיתית.
    הערות- הארות תתקבלנה בברכה.
    • תודה
    Reactions: טחינה גולמית, מוזיקאית, הלל1 ועוד 8 משתמשים11 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מילולית
    איזה אתגר מיוחד. מתוסבך משהו. וההתייחסות הרצינית לתוצאות בהחלט שווה את המאמץ לכתוב.
  • 2 3 3K
    • ג
    כלוב הפחד - הקדמה
  • גדי ישראלי //
    • בניגוד להרגלי עד כה, ועד אשר נפתח פורום סופרים, רציתי לפרסם קטע [בהמשכים] בשביל לשמוע את חוות דעתכם. לא על הכתיבה (היא בכוונה לא מעובדת) אלא על התוכן, הסגנון... וכן הלאה.
    אשמח לתגובותיכם,
    גדי.


    בס"ד



    כלוב הפחד​



    עיניו נפקחו. שחור. הוא סגר אותן בחוזקה ושוב פקח. כלום. שחור סמיך ודממה אינסופית.

    המח שלו היה ריק ממחשבות והגוף חסר תחושה.

    רגליו היחפות גיששו אחר הרצפה בנסיון להתיישב. אור נדלק בפתאומיות ועוצמה, שטף את המקום והמם אותו. ידיו סוככו על עיניו עד שהן התרגלו למצב.

    מבטו סקר את החדר שהתגלה כקופסת זכוכית ענקית ריקה מכל חפץ, חוץ ממיטת הברזל עליה שכב. מששת רוחות החדר נשקפה תהום שחורה ואפלולית, כאילו הוא תלוי מחוץ ליקום. ואז הסתכל על עצמו, לבוש בבגדים שחורים הדוקים אך יחף.

    מוחו פעל בקדחתנות, מנסה לעבד את הנתונים, אבל הגלגלים הסתובבו באויר. אפס מידע. מי הוא, ומה הוא עושה כאן.

    הוא קם באטיות ויצא למסדרון זכוכית ארוך. ברגע הראשון נעצר ברפיון, ברגע שלאחריו פרץ בריצה. רגליו היכו במהירות על המשטח הקר. כלום לא קרה. לאחר חמש דקות של ריצה מעייפת, נגלה מולו חדר נוסף עשוי זכוכית אטומה. מעליו היה כתוב: חדר הפחד.
    • תודה
    Reactions: שרינה, צ פומרנץ, ציפה דריפה ועוד 19 משתמשים22 //
    46 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרינה
    מפחיד וממש מכניס לאווירה של פחד!!!! אם היה אפשר לצלם חלקים במוחי הייתי מוציאה ממש תמונות של קרחת...
  • 960
    • ק
    כששוב אני נופלת...
  • *קשת //
    • הולכת,

    חושבת שמתקדמת.

    ונפילה.

    צועדת ,

    חושבת שאני כבר

    עולה.



    בום טרח

    לא הגעת לשומקום

    עבר נשרך

    הלך איתך עוד יום.





    זה כואב,

    שכמה שרציתי-

    להשתנות,

    להיבנות,

    להיות אחרת, טובה יותר.

    זה לא הלך,

    נשארתי באותו מקום,

    בלי חלומות שהעזתי לרקום.

    רק עם עוד כמה פצעים,

    שנמצאים.




    הפצע הזה שנפלתי-

    בדרך ארוכה,

    בחשיכה עמוקה,

    ולא הצלחתי להגיע לאן שהתכוונתי.

    רק דם מהברכיים.

    הפצע הזה בשריר הלב,

    והאמון-

    שמישהו שבטחתי בו שוב לא היה שם.


    ופצע אחד עמוק,

    שבא ממני.

    כשוויתרתי לעצמי,

    ואיכזבתי-את עצמי.


    אבל-מעל הפצעים שלי-

    מעט מעט נהיים-

    לאט לאט נוצרים-

    גלדים,

    שמעידים

    על משהו שנהיה לחזק יותר

    לאמיתי יותר.

    כי-שבע נפלתי

    וקמתי.

    אפילו שנופלת עדיין

    עוד תבוא לי התקומה---
    • תודה
    Reactions: לילי 1, סטודיו Anyway, מילולית ועוד 19 משתמשים22 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לילי 1
    מרגש ונוגע השילוב של המשלב הנמוך הפריע לי
  • 788
    • T
    עוד על עבודה כשר(ל)ון והצלחה
  • Tweenset //
    • זה הקטע הראשון שאני כותבת בהשקעה אמיתית (לקח לי כמה ימים.. לא לזלזל)
    אשמח לשמוע(לקרוא) את דעתכם

    - - - - -


    אחד הסיפורים היותר נוגעים ללבי היה הסיפור "להתחיל מבראשית" של חיים ולדר.
    בסיפור שורטט ביד אומן דמותו של מוכשר "מבוזבז" המועסק כמלמד תינוקות
    במהלך הסיפור הוא מתגלגל לעסוק בנדל"ן וסוף סוף נאנחים כולם בהקלה, שיוסף התחיל להגשים את עצמו ולנצל כראוי את כישוריו. אלא שבמהלך הזמן קורה מה שקורה, עסקי הנדל"ן מתמוטטים ומיודענו יוצא נקי.
    נקי כלפי אלוקים וכלפי אדם
    ובעיקר כלפי נכסיו
    עד מהרה הוא מוצא את עצמו מלוכלך שנית מהחול שבחצר החיידר שמקבל אותו בזרועות פתוחות כאילו חיכו רק לו כל השנים. ושוב הוא מתחיל מבראשית את בראשית עם תלמידיו היקרים.

    לסיפור הזה יש פן שלא שמתי לב אליו כל השנים
    אמנם כנדלניסט הוא ריצה את סביבתו, אך לא את עצמו. בתוכו ידע שאהבתו נתונה לתלמידיו ולא לבנייניו
    וכמה מאיתנו נותנים לסביבה להחליט עבורנו במה אנחנו הכי טובים ומה הכי מתאים לנו?
    למה אנחנו הולכים ללמוד הברשת סוסים או לעבוד במכירת קינים לנמלים בעוד שחשקה נפשנו בציור טווסים ?
    ומיהו היומרני באדם שהחליט למה נכון לקרוא "הצלחה" ומהו "בזבוז משווע של כשרון"?

    תהיתי כיצד היו נראים ימיו כאיש נדלן, וכיצד כמלמד דרדקי
    כנדלניסט היה עסוק לא מעט בשיחות טלפון חשובות שילדיו לא הורשו להפריע בהן, מצא עצמו ממהר לפגישות וסוגר עניינים עם אנשי מקצוע ופועלים מחוספסים
    ושלא תחשבו. כאיש חינוך במהותו ידע להעניק לילדיו את מלוא תשומת הלב ואת זמן האיכות שלו איתם
    כמלמד ילדי ישראל היה מהלך בנחת, דיבורו מנגן וישותו מקרינה.
    כנדלניסט לא אחת היה מדבר דיבורי אמונה ומעניק מאוצרו הבלתי נדלה. והיה לו למי. בסביבתו איש לא ההין לדבר לשון הרע וכל ישותו הקרינה. הקרינה גם כאשר מצא את עצמו מאובק מהאבק שבאתר הבניה
    הקרינה גם כאשר כיפתו הוסתרה מתחת לכובע המגן הצהוב
    והאירה באור יקרות בזמן שעשה הכל כדי להשלים את הדירות שנקנו ממנו, למרות שמכריו וידידיו המליצו לו להכריז על פשיטת רגל.

    אבל השאלה בעינה עומדת, האם "הצלחה" ניתן לקרוא למי שהרוויח יותר מזומנים? למי שאת מפעליו ניתן לראות בכל מקום?
    כלום קנייני הנצח שהקנה לתלמידיו אינם בגדר "הצלחה"? שם הוא היה "מבוזבז" "חבל על הכשרון" ועוד כהנה וכהנה..
    וכלום מכר קרוב, אשר לא מצא לעצמו מקור פרנסה ראוי לשמו אך ילדיו מחונכים למופת ויחסו לבני הבית ראוי לחיקוי והערצה- אינו מצליחן?
    כן. נכון. אנחנו חיים בעולם חומרי, עולם ש - מה לעשות, כדי לשרוד בו אתה חייב כסף, ועדיף כמה שיותר.
    ולכן אנחנו נעבוד בשילוח יונות דואר למרות שמתאים לנו הרבה יותר להיות מגדלי גורים. כי שם מרוויחים הרבה יותר! וכי קלה היא בעיניכם?
    אז לא. לא קלה בעינינו. להיפך, קשתה היא בעינינו

    לא נוכל להמליץ לכם להפוך לקבלנים, כי לא בהכרח שיתאים לכם להיות קבלנים
    לא נוכל להמליץ לכם להיות יזמים, כי לא לכולם מתאים להיות יזמים
    לא נוכל להמליץ לכם להקים עסקים, כי לא לכולם מתאים להקים עסקים

    אבל נוכל להמליץ לאלו שעובדים בשילוח יונות דואר וקשה להם, והם סוחבים את היומיום, והם כבר מחכים לפנסיה בעיניים כלות - רבותי, תהפכו לנעימים את מקומות העבודה!
    תדאגו שמקום העבודה יהיה מקום שנחמד לקום אליו בבוקר, וכיף לשהות בו. הפכו נא את מקום העבודה שלכם למקום בו יחסי האנוש הינם בין המשופרים, ותחפשו איך להנעים את השהות בו על עמיתכם
    אתם תצאו הנשכרים הראשונים
    ובתיכם, ומשפחותיכם
    וכל הבאים עמכם במגע יפגשו אתכם מחויכים ולא מעוכים.
    והעיקר, תצליחו באמת!
    • תודה
    Reactions: הלל1, שרלוט, מרחבית ועוד 15 משתמשים18 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גדי ישראלי
    מיצוי עצמי זה לאו דווקא מימוש החזון שלי, אלא עשיית המקסימום בתנאי השטח. אז לא אכפת לי אם אתה ראש...
  • 2K
    • נ
    לבקש רחמים
  • נריה מגן //
    • בקשת עזרה: לצורך כתיבת ספר אני זקוק בדחיפות למידע אודות 'נר חשמלי' שהיה בידיו של רבינו יחיאל מפריז.
    ידעני הפורום, הוגיעו מוחכם בכדי לנקות את החלודה ממגירות מחסני הזיכרון המאובקים והעלו נא את מקור הסיפור.

    ובעבור זה כה יתן ה' וכה יוסיף להעלותכם מעלה מעלה בעט"ר כל"ק חרל"ם גו"ר כט"ס בכמ"ד אמן כיה"ר.
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרלוט
    בקשר לנר חשמלי- שמעתי פעם שמספרים על השל''ה הקדוש שהיה לו בבית נר חשמלי וכשאחד מתלמידיו גילה...
  • 2 5K
    • Natan Galant
    אתגר חודש חשוון: הגיע הזמן להיות בטוחים! (בחסות גוראל חברה לביטוח בע"מ)
  • Natan Galant //
    • ראש חודש חשוון בא, ועימו אתגר חדש, והרי הוא לפניכם. האתגר פתוח לכלל הגולשים.




    כולנו למדנו שתי דברים מעיתוני חג הסוכות:


    1- ביטוח גוראל מציל חיים, במיוחד 'איציק מקשרי החוץ של ביטוח גוראל' המתגלה לאורך הסיפור המרתק כמלאך קדוש בן דורנו נטול אינטרסים וחדור תחושת שליחות עזה, המנסה ללא חת להציל חיים.


    2- פרסומת לא צפויה היא מרגיזה, מאוד.



    ולכן חשבתי...


    אולי בעיתוני החג המסר לא היה מספיק ברור?


    אולי המסר הקריטי על נחיצותו של ביטוח חיים בגוראל התפספס לכם בטעות? אולי יש כאלו ב'פרוג' שלא קוראים עיתונים?


    אולי יש קוראים שהחליטו- ולגמרי לא ברור למה- שנמאס להם לשלם כסף, והרבה ממנו- על חבילה ששוקלת 2.2 ק"ג ורוב רובה מורכבת מכתובות שיווקיות נלעגות, וקידום מכירות עצמי חסר בושה של אישים וגופים שונים?


    ואולי אותם קוראים חס וחלילה עוד לא עשו מנוי בחברה לביטוח גוראל בע"מ?


    ולכן החלטתי להיחלץ חושים להושיע את חברת גוראל חברה לביטוח בע"מ- ואתם תהיו שותפים לכך. ממש עכשיו, באתגר זה.


    בואו נראה להם איך עושים את זה נכון!



    כללי האתגר:


    בכל הודעה יש להעביר לפחות 4 פעמים בצורה גלויה וברורה את המסר הבא: גוראל חברה לביטוח בע"מ מצילה את המצב, ועוד פעם אחת בצורה מוסתרת ואלגנטית, "מתחת לשולחן".


    כל משתמש רשאי להעלות כמה הודעות שברצונו.


    כל הודעה תהיה יחידה אחת שלמה של סיפור/ טור/ חמשיר/ פרוזה/ בלדה/ פואמה.


    משתמש שיצרף להודעתו מודעה גרפית משכנעת וויזואלית- יקבל ניקוד גבוה.


    משתמש שיצרף להודעות איור - רצוי מכמיר לב הכולל בתוכו אלמנטים ויזואליים גוררי-דמעות- יקבל ניקוד גבוה יותר.


    הפרס הגדול: ביטוח חיים למשך חצי שנה, מתנת חברת גוראל חברה לביטוח חיים, בריאות, עבודה, וכלי רכב.


    ***נא לשמור את האשכול נטו עבור האתגר, דיונים ותגובות יהיו בנספח הזה***

    http://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-חודש-חשוון-ביטוח-גוראל.323831/
    • תודה
    • חחח
    Reactions: מנחם דרורי, 20 דנייר, וי שלוק ועוד 31 משתמשים34 //
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    V
    vhsvchch
    אוי, כמה חיכיתי לרגע הזה, עכשיו אוכל לכתוב סיפור (שכלל לא היה) כאוות נפשי השוקקת ללא אימת אתגרים...
  • 889
    • ג
    עזרה בתרגום מאידיש ללה"ק
  • גוטליבי //
    • אני צריך לתרגם בתרגום הכי מדיוק את המילה 'באשטייט' מאידיש ללה"ק.
    אודה לכל מי שיעזור בזה
    בתודה מראש
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתיג
    עוד אפשרויות ומשמעויות למילה המבוקשת: "איך קען באשטיין" - הייתי מעדיף "בייגעשטאנען" (דעם...
  • 870
    • C
    עלילות המסע של הגברת עם הסלים
  • chani t //
    • קצת מעלילות הרב קו- סיפור מהחיים...

    לאוטובוס נכנסת
    גברת עם סלים,
    תראו איך היא תופסת
    את כל הספסלים

    הנהג עם הקשקשת
    שמו עבאד סאלים
    צועק לה "הי גברת"
    החיים הם לא קלים
    צריך לשים כרטסת
    לשלם טבין ותקילין

    הגברת מפשפשת
    שולפת ת'שקלים
    "מדוע מתחצפת?"
    צועק עבאד סאלים

    ממשיכה ומחפשת
    מוצאת עוד אגורה
    אך הנהג רוצה
    לפרק לה תצורה
    תעיפי פה מהר את כל החבורה
    את הסל
    את תיק
    וגם תחגורה

    הגברת מתחילה לפרק תחבילות
    מהסל היא מעיפה -כמה עגבניות,
    חבילה של מסטיק, מוצץ ואגדה,
    ועדיין לא-
    נמצאה האבידה

    הנהג מתחיל
    לקבל גוון אדום,
    אפשר עוד להציל
    את המצב האיום

    ביתר שאת שולפת מתוך המזוודה
    חולצה קצת מלוכלכת
    מכנס ואפודה,
    בהחלטה של פתע
    ממש לא מדודה
    היא פתאום הופכת
    על הרצפה את הכבודה

    גרביים נעליים
    וקורוקס אחד פצפון
    גם שקית של ביסלי
    מחברת ועיתון

    ישנם כמה נוסעים
    שמתחילים לרטון
    והנהג כבר מעלה
    למעלה את הטון,

    על הרצפה רוכנת
    לעבר המושב
    התגלגל לה שם תפוח
    ממש מאחריו,
    לפתע היא קופצת-
    זה לא היה לשווא
    ובידה סוף סוף קומצת
    היא מצאה
    את הרב קו...
    • תודה
    Reactions: יואל ארלנגר - קקטוס, אביטל שורץ, חינדלה ועוד 20 משתמשים23 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    חגי פאהן
    חגי פאהן
    מדרש אגדה לנשים "בלכתֵּךְ בדרך".
  • 2 3K
    • ט
    הבלדה לזוג המאושר (בלדה No. 5) - ברכה למתנה
  • טחינה גולמית //
    • [כאן יש קישור לבלדה הרביעית, ושם יש קישור לשלוש הראשונות]

    הרשות נתונה להשתמש בבלדה זו כברכה המצורפת למתנה. מתאים לכל אירוע שהוא. אין שום צורך לכתוב מה המקור.
    [הוראות שימוש: קונים מתנה, ומצרפים את הבלדה]

    הרעיון עצמו בנוי על בדיחה [עממית] ישנה מאוד ששמעתי כשהייתי ילד קטן. השאר נכתב בס"ד ע"י @טחינה גולמית בצירוף למתנה שקניתי פעם.

    הבלדה על הזוג המאושר

    במקום לא גדול במדינה רחוקה
    באירופה כפי הנראה
    חיו איש ואישה באושר ועושר
    עד עצם בלתי מזוהה

    "יום נישואין" כל שנה ושנה
    חגגו בשמחה היא והוא
    מעניין לציין שהוא חל בדיוק
    בו ביום אשר בו הם נִשאו(!)

    האיש החביב קנה לאשתו
    מתנה נחמדה בכל פעם
    יותר משישים שנה כך עשה
    ותמיד זה היה בטוב טעם

    אך אחר התקופה היפה הנ"ל
    הגיעו ימים לא קלים
    על הזוג הצעיר קפצה הזקנה
    ועימה הויכוחים מתחילים

    מריבות וצעקות בכל רגע פנוי
    "לא הוסיפו" לחיים בצוותא
    (תאמר בעצמך קורא יקר-
    ההיית מתחתן עם סבתא?)

    אך למרות המצב הקשה שנוצר
    מנסים הם לשמור על שלום בית
    וכמה שיותר זה לזה לשדר ש-
    Everything is alright (אברית'ינג איז אולרייט)

    אז ממשיך גיבורינו כבכל שנה
    לקנות מתנה לאשתו
    ו"תודה" היא עונה בצורה שיחשוב
    שהיא עדין אוהבת אותו

    אחרי עוד שנה כבר נמאס לו לאיש
    אך חייב הוא "לצאת כמו גבר"
    ולכן הוא בכל זאת קונה מתנה
    אך הפעם- מקום חלקת קבר

    ובשנה הבאה שום דבר לא קנה
    וכשנשאל על ידה "מה קרה?"
    הוא הסביר: "זה פשוט, כי עוד לא השתמשת-
    במתנה משנה שעברה..."
    ***
    העיקר כמובן הוא מוסר ההשכל
    אז שמעו ואל תטְּשו- * ................................(*באישור @אפכא מסתברא -נערך)
    אם ציפיתם לעוד מתנות בעתיד
    אז כדאי שבזו תשתמשו

    ואם רציתם לדעת מה עלה בגורל
    של הזוג המאושר הלז
    אגלה לכם סוד- הסיפור לא היה,
    אך תודו שהמסר חבל"ז
    • תודה
    Reactions: s sari, 20 דנייר, ינשופי ועוד 51 משתמשים54 //
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עדיאל
    איפה האברך ההוא עם המחברת? מה עם מערכה על דיני קנין באשכולות, חזקת הבעלות, וזכות השתמשות והמסתעף?
  • 1K
    • נ
    מלפפונים כבושים
  • נריה מגן //
    • לתשומת ליבכם: הקטע הבא עוסק בפוליטיקה סאטירית. הפורום שלנו אינו פורום פוליטי, אבל הוא כן פורום כתיבה - וכתיבה פוליטית, ובמיוחד כזו שהינה גם סאטירית, משתלבת בצורה טבעית בהגדרה. ומעשה שהיה כך היה: לאחר ששמעתי את נאום ראש הממשלה ותגובות אנשי האופוזיציה, לא התאפקתי והתיישבתי לכתוב 'תגובה ציונית הולמת'. (ומשום כך הוא איננו מחולק לקטעים קטנים אלא לכאלו א-ר-ו-כ-י-ם ועמכם הסליחה). כשגמרתי לכתוב נזכרתי שאין לי היכן לפרסם אותו, אז אחי אנשי פרוג, אל יחרה אפכם... ואם בכל זאת חרה לך ונפלו פניך, אל תצלצל. חזרו לאחור ופשוט המשיכו לפוסט הבא, בתקווה שיערב הוא, נושאו וכתיבתו לחיכך.


    "אחי החמוצים!!!" רעם קולו של המנהיג הנערץ. "אחי החמוצים! אני קורא אליכם מעל בימת משכן צנוע, מפואר ומכוער זה בקריאה נרגשת. אל נא אחי החמוצים תרעו! הביטו סביבכם! הכבישים פורחים, המחלפים צומחים, הפרחים סלולים והעצים זורמים. נחלי המים מפכים ומפלסים דרך בינות לפקקי התנועה מים המלח לכינרת וחזור, הכלכלה משגשגת כמו שלא שגשגה מאז השפל הגדול בימי אחנתון ועד ליום הזה. שמענו הולך מקצה העולם ועד קצהו כשכל מדינות העולם באות לחזר אחרינו כמו יוליוס של שייקספיר. המשיכו להשמיע את קול העורב הערב לחיכם רק-רע רק-רע רק-רע, פתחו עינים ועזרו לנו להביס את כוחות האופל המאיימים על מדינתנו וממשלתנו: בג"צ, חיזבאללה, איראן וחמאס, שוברים שתיקה, התקשורת, נפתלי בנט ואנשי 'הפלג'. כל אלו החדשים עם הזקנים הישנים וכל הישנים עם הזקנים החדשים. אלו שמדברים ולא עושים, ואלו שעשו ואז התחילו לדבר – רק לא באנגלית. המדינה פורחת, זורחת, בורחת ומפדחת. עמדו לימיני, אחי החמוצים, והמשיכו בחמיצותכם – ככל אשר תוכלו, כי רק בעזרתכם אמשיך לנצח! עד כאן דברי עבדכם הנאמן האוחז בידו סיגר ושמפניה, מעלעל ב'ידיעות אחרונות' ורוכב על צוללת, ראש הממשלה הנאמן לכולנו".


    צוותות הנאמנים לא אכזבו. "כנס החורף עדיין לא התחיל. המעיל הממותג שלי עדיין לא מוכן, ובריכת השחיה האולימפית והצנועה אצלי בבית עדיין לא מחוממת", אנפף יאיר אבוקה. "הלקסוס דרימליינר XB2809 עדיין לא מותאמת למאמר הקופירייטר המתחרה 'הכן רכבך לחורף', ובכלל, עדיין לא חזרתי מהטיול האחרון בבולגריה. טיול אמרתי? סליחה, לא מדבר אליכם. זה ההוא מהאוזניה. כן. אמרתי בטעות טיול? סליחה. מנסיעת העסקי... רגע. מה...? לא, לא נסיעת עסקים. מהשליחות הגורלית להסביר לדובי הקוטב את עמדת שר החוץ האמיתי של המדינה המזופתת הזו. בקיצור, עוד לא התחלנו, וכבר הכל כאן נמצא עמוק בתוך ביב השופכין המזוהם של השחיתות והפוליטיקה הקטנה והישנה. הגיע הזמן לדעת לנהל פוליטיקה. הגיע הזמן לפוליטיקה חדשה! ביב השופכין הישן קטן מידי. צריכים להרחיב אותו, להגדיל אותו ולפנות מקום לכמויות האדירות של השופכין החדשים! ותאמינו לי, יש לי מלא מלא מלא מלא מלא אשפה למלא את מוחכם. ולסיום, אנו ניכנס לקואליציה ברגע שנוכל, אבל בשום פנים ואופן לא נשב בממשלה אחת עם ראש הממשלה הנוכחי. ולא עם שריו. ולא עםהמפלגות שמרכיבות את הממשלה. התנגדנו להעלאת הקצבאות לנכים, וגם כעת אנחנו ממשיכים לתמוך בהעלאת הקצבאות לנכים. הודענו לחרדים שיעופו לנו מהעינים, חבורת טפילים נצלנים מוצצי דם, וזה אך ורק כי אנו תומכים בחרדים בכל נפשנו ומעוניינים לעזור לאחינו החרדים האהובים. אנחנו בעד הנגד, נגד הבעד, בעד הבעד ונגד הנגד. מה שתרצו, על פי הזמנתכם. מבטיח, אני אעשה הכל, אבל הכל בשביל ציבור הבוחרים שלי. כל מה שתרצו אני אבטיח. ולכן אני מתנגד בתוקף לפינוי ישובים, ובכל זאת צריך לשוב מידית לקווי שישים ושבע. העיקר שיהיה שלום ולא להתראות".


    אבי הגבאי המסור מיהר למסור את המסר. "יש בפי מסר חדש וברור למסור למסורים שמוסרים את עצמם למען המסר! אנחנו נהיה בשלטון הבא! אנחנו מנצחים ביבשה, באויר ובים. נאומו של ראש הממשלה היה פלגני מסכסך ומפריד, והגיע הזמן שגם אנחנו נוכל למסור נאומים מסכסכים מפרידים ופלגנים כפי שנהגנו כאשר המצאנו את השיטה. משכך, אין לי מה להציע לכם חוץ מדם יזע ודמעות, ואחר כך ניכשל שוב. יחי המחנה הפוסט-ציוני לתפארת המדינה כולה! אין לי משהו אישי נגד אבוקה, ורק מה אפשר לעשות שהלפיד שלו כבה ונכבה כבה ונכבה ללא הרף. אנחנו הולכים ופורחים, או לפחות מקבלים פריחה חמורה. ולא, הימים של המנהיג הקודם ה-ס-ת-י-י-מו! אלו לא פצעי בגרות, וגם לא תפרחת טיטולים. זו פריחה אלרגית קלאסית!"


    גם אנשי התקשורת למיניהם מיהרו לסייע לבנימיהו. העיתון 'אל ערב' המכונה בעברית מדוברת 'הארץ' היה בעל הרעיון המקורי ביותר. בעיתון נמרחה תחת הכותרת הראשית כותרת ענק, אדומה מדם, בה נאמר: 'החמוצים הכבושים'. הכותרת הראשית אגב, דנה במרד העוצמתי של שבעת הגמדים מול שלגיה בבורמה. ביומון 'ערבית' היתה הכותרת ראשית מוקפת בלדים שהבהבו בכחול-אדום 'פארסה!!!!!!!!! ראש הממשלה הנחקר בשורת מסרים נגד המשטרה' באותיות הקטנות נכתב שאכן ראש הממשלה כלל לא דיבר על הנושא, אבל 'לכולם היה ברור למי הוא מכוון, מה הוא מכוון וכיצד'. 'ידיעות ראשונות' ניצחו בסופו של דבר בעוצמת השיווק של ראש הממשלה. הכותרת כללה את העמוד הראשון כולו, ללא כותרות נוספות כלל, והכילה רמקול זעיר שהשמיע את הכותרת שוב ושוב ושוב עד שנגמרה הבטריה. 'המלחמה בין האור לחושך בין השקץ לשרץ ובין נבלה לטרפה. דרישה ציבורית נרחבת. בנימיהו, נוני דורש: התפטר ע-כ-ש-י---ווווו!!!!!!!!!'


    הציבור הבין את המסר, ופני השמאל חפו.
    • תודה
    Reactions: יוסף יצחק פרקש, הסכת ושמע, אפשוטער איד ועוד 20 משתמשים23 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גילת ורנן
    ארוך אבל שווה ביותר.
  • 1K
    • Natan Galant
    אבינועם ושופרו, חלק שני ואחרון.
  • Natan Galant //
    • זהו המשך הטור: קקפוניה של זעם מופגן.
    חלק א כאן
    --
    באמצע הכיכר ניצב רושף כולו אבינועם בן נועם. נביא הצדק. שופרו בידו, בגדיו לבנים, מצנפתו מזדקרת הרחק השמימה, תיקיו הרבים פזורים סביבו. חבורת שוטרים-נאצים-ציונים מנסה ללא הצלחה להזיזו ממקומו האסטרטגי - וקולו רועם ונשמע היטב בינות לסירנות המזעזעות ויפחותיהן של חתולי סיליביה האורגת: ״דברי אבינועם בן נועם - גורו לכם מיום הדין, ומעונשו של גיהנום! אחריתכם מדון, סופכם יללה״, ותקיעת שופר אדירה.


    הפוגה קלה להתחמקות ממרפקו של זוזו השוטר, תקיעונת קלה כהצהרת כוונות, ותקיעה נוספת להרחיק את המזיקים ואת המכתזיות המתגנבות בשקט בשקט אל קצה הרחוב ומתעתדות לרחוץ את אבינועם בסילון של מי בואש.


    שושי צרודה לגמרי ומתנשפת: הגיע הזמן לעשות סוף למציאות הבלתי נסבלת של ההתעלמות מהמצב. לא! לא! לא! על גופתי המתה אני אפנה את המדרכה, גברתי. אני לא מוכנה יותר להתעללות בחיות! אני עומדת פה עד ש - וטראח! המכתזית השוקקת הניסה את שושי, ועימה חצי מיושבי הכיכר.


    צרור שוטרים חמורי סבר אלימים מאלמים באלותיהם מתפרצים אל הכיכר. חת ושתיים! זאפטה לאבינועם, זאפטה לשופר, זאפטה לאבינועם. זוזו מזנק ושובר לו את המשקפיים בששון, וששון מנצל את המרווח הצר -משתחל- ומצליח לתת גם הוא זאפטונת לאבינועם. אדוני, זוהי הפגנה לא חוקית - זאפטה! - אתה מתבקש לפנות את הכיכר.


    הנקהלים עלו למדרכות, חתוליה היתומים של סילביה בהו בדמע בניידת המתרחקת ובתוכה גבירתם. ששון נשען בנחת על הניידת וסיפר בגאווה מרובה על הזאפטות, כאפות, נאגחות שחילק בעין יפה וברוחב לב לנאספים. האוטובוס סוף סוף צלח את הכיכר ויושביו שחררו אנקת רווחה. פח האשפה המוזנח המשיך להעלות עשן מחניק בצד הכיכר. אבינועם נסחב באוזניו הארוכות למעמקיה האפלים של הזינזאנה, ושאג מאחורי הסורג בהיסטריה על פלאנט x שאוטוטו בא לעשות פה סדר ולהחריב את העיר.


    הניצחון הושג, עד ההפגנה הבאה.


    הרחוב נשאר מוזנח במשך שבוע וחצי, עד שאחמד טאטא אותו בין סיגריה לסיגריה.


    האוטובוסים נסעו כרגיל דרך הכיכר.


    זוזו צילם את ההפגנה ושלח לבני ביתו, שיראו את אבאל׳ה עושה סדר ברחובות.


    שושי חזרה לאוניברסיטה לגמור את הסמסטר.


    אבינועם בן נועם השתתק לאחר שצוות אחים בא לאסוף אותו מתחנת המשטרה, שפוף יגע ואוחז בדמע בשלושת חלקי שופרו זצ״ל: למה, למה השוטר ההוא שבר לי את השופר?!


    ששון נעצר לחקירת מח״ש בגין חוסר נכונות מצידו להעלים ראיות.


    חתוליה של סיליביה מצאו להם אמא אחרת.


    והפח השרוף המשיך לבעור לו בפינה בשקט ובצניעות, בלי לעשות רעש וצלצולים.
    • תודה
    Reactions: וי שלוק, צליל בגיל, מה הענינים ועוד 11 משתמשים14 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בודקת תוכנה
    איזה סוחף! זה העיף אותי ישר לאותה כיכר ולאותה הפגנה.... ותמיד יש את אלה שאי אפשר לפספס אותם...
  • 1K
    • אלישקף
    בעניין קימה למעוברת
  • אלישקף //
    • תחילת הסיפור:
    חכם להרה/ טחינה גולמית

    חיבור זה חיברתי אנכי הק', זונדל קורקינטסקי הי"ו,
    בעזהשי"ת היום, ה' לירח מרחשוון למניין תעח"ש
    פעיה"ק דורבנות ת"ו

    ---

    כאבן יסוד בכל ראש מכוסה
    מכיר כל אחד מילדות
    את שני האחים, ביניהם מעשה
    על שדה, אחווה ורעות

    ויתר האחד בעצם הליל
    על פיסת חלקתו לאחִיו
    קם השני, אזר עוז וחַיל
    אדמתו של אחר להרחיב

    סופו של סיפור, כמוכר לכולם
    במקום זה הוקם מקדשנו
    הן ברור ומחוור לבאי העולם:
    הוויתור הינו נר לרגלנו

    על כן, כשקרה והוצרך מאן דהוא
    ליטול את מקלו ולנדוד
    תפס הוא הרב-קו ותיק כלשהו
    ויצא למסע (אל הדוד?)

    המתין על ספסל עד הגיע הקו
    אז עלה וחייך לנהג
    שפר מזלו ומצא הוא מושב,
    והאוטובוס גם ממוזג

    עד כה ועד כה התמלא המרכב
    ואזלו מקומות ישיבה
    ולפתע הבחין באחד מאֶחָיו
    עולה אל האוטו ובא

    עלץ ידידנו - הן זו לו הזכות
    לממש את כל מה שלמד
    אסף צרורותיו מכיסא המלכות
    לאח הוא פינה - בל ימעד.

    ראה זאת אחיו ובחן וותרני
    ראשו ניענע עזות
    "מדוע אשב במקומך, הו, אני
    מעולם לא חשבתי כזאת!"

    עלה הוויכוח, עלו גם הֵדָיו
    שמע זאת נוסע נוסף
    חייך לעצמו ושם מצעדיו
    אלי המושב הנכסף

    נחת בקול רעש מסביר ומבהיר
    למי שבכלל התעניין -
    'בכזה מקום, של טוב לב מזהיר -
    בחרתי לשבת, כן!'
    • תודה
    Reactions: מוטי נאה, פררו רושה, cheinanit ועוד 31 משתמשים34 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ט
    טחינה גולמית
    מעולה! למה אני קשור לעסק?
  • 2 3K
    • ב
    עדויות חיצוניות לניסי התורה
  • בן מיכאל //
    • אני פותח כאן אשכול שיאגד בתוכו כל עדות חיצונית על ניסי התורה, אודה לכל מי שיתרום את ידיעותיו בנושא, וזה החלי בעז"ה.
    א' סיפור ארוך בערך מזמן רעמסס השני ובתוכו מסופר על מכשף כושי שהטיל חושך על מצרים לפני אלף חמש מאות שנה שלשה ימים ושלושה לילות!
    הלקה את פרעה חמש מאות מלקות, מוזכר הד למכת דם "אם אובס יצבעו המים בגון
    הדם", הבעיר אש והקוסמים הורידו גשם שכיבה אותה (כנראה הד ממכת ברד), עשה
    עננה שאיש לא יכל לראות את רעהו! יצר כיפת אבן ענקית... להפרידם מהשמש
    אלוהיהם והקוסם אמר לחש והכיפה הלכה לאגם הגדול של מצרים (כנראה הד למכת הארבה בה עף הארבה לים סוף.
    מקור: המיתולוגיה המצרית, חיברה שלומית ישראלי, הוצאת מפה. עמוד 180. סתנ, סי אוסיריס והמכשף הכושי.
    ב' סיפור מימי אנמרקר הנקרא אנרמקר והאדון של ארטט, מספר על הזמן בו כל בני האדם דיברו בשפה אחת, עד שהגיע אנליל - האל השומרי המכונה שם "המלומד מבין האלים" ועירבב את כל השפות.
    מקור: שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, פרק כ"ה, תורגם לעברית על ידי נחמן בן עמי, ספריית פועלים, תשכ"ה, עמוד 288.
    • תודה
    Reactions: cheinanit1 //
    32 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בן מיכאל
    חומר נוסף נמצא בקישור הבא...
  • 2K
    • ב
    ויקיסוגיה
  • בין השיטין //
    • שלום לכולם.

    רצוני לשתף אתכם באתר הבא:     https://www.betmidrash.org.il/index....90%D7%A9%D7%99

    ועוד קצת הסבר כאן: https://www.betmidrash.org.il/index....92%D7%99%D7%94

    אשמח לקבל תגובות (רציניות) מכל סוג שהוא, ואף לרתום אנשים לעניין.
    • תודה
    Reactions: זהבי סגל1 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גדי ישראלי
    אני לא מדבר על חידוש בכתיבה. ממש לא. אבל כמו שציינת, אתם תגיעו למצב של מידע בלתי מוגבל ותצטרכו...
  • 1K
    • צ
    תגלית: הקשר ביני ובין ה"חזון איש" זצ"ל
  • צדיק סופית //
    • בדרכו של כלל, כאשר אני משתמש בהברקה כלשהי ואחר מוצא אותה היכנשהו, הריני מוחקה.
    במקרים מסוימים, אם חבל לי לוותר עליה, מטה אנוכי את ההברקה בהטיה אחרת ושונה.
    אבל כעת, אם ארצה ליישם את הכלל הנזכר, יהיה עלי לאסוף מהחנויות וממדפי הספרים שבבתיכם את ספרי החדש, "צדיק סופית" (עד מתי ספר נקרא חדש?).
    את התמונה המצורפת צילמתי מתוך הספר "בית אמי" על הרבנית קנייבסקי ע"ה.
    שורו וראו, ותחי נפשכם.צדיק סופית.jpg
    בתחילה הופתעתי קשות וחשתי חמיצות של החמצה עולה בגרוני.
    'שוב ההברקה לא הייתה שלי...' אמרתי אל ליבי. 'ועכשיו עוד יאמרו שאני חקיין'.
    אבל במחשבה שניה, כשחושבים על כך שהראשון שהבריק זאת היה ה"חזון איש", סברתי ש... איך לומר?
    זה לא רע.
    צדיק סופית.jpg
    • תודה
    Reactions: יוסף יצחק פרקש, cheinanit, איציק הצדיק ועוד 15 משתמשים18 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צ
    צדיק סופית
    אתה לבטח לא מעוניין בספוילר, האין זאת?
  • 2 3K
    • פנינה ריימונד
    חנהל'ה או חנה'לה?! "אני." או "אני". -???
  • פנינה ריימונד //
    • ועוד שאלה-
    "אני".
    או:
    "אני."

    ???

    אשמח לתשובה בהקדם...
    מסמך הוורד ממתין לי ;)
    תודה
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגיוזרית
    פרוגיוזרית
    הם כותבים אחר כך במפורש שהצורה השניה היא טעות: יש לציין שברוב הדוגמאות בשימושים א וּ־ב, ובמיוחד...
  • 509
    • ג
    חיפוש קוד מסוים שחסר המקביל שלו
  • גרונים //
    • שאלה לחכמי הפורום,
    החכימוני מנסיונכם העשיר,

    עשיתי בקובץ וורד עם קודים,
    קבעתי קוד אחד לפני סוגריים@56 ואחרי סוגריים     @56

    עכשיו אני עושה 'חפש' @56 במסמך ראשי, הוא מוצא לי 265
    וכשאני מחפש @57 הוא מוצא לי רק 261!

    ואני שואל, איך אני יכול למצוא את ארבעת הקודים "הנעלמים"?
    [כמדומני שצריך להיות איזה חיפוש מסוים עם סימנים, כבר שכחתי:rolleyes:, אויש...]
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גרונים
    עדיאל, תודה רבה אנסה את מזלי שם.
  • 2K
    • Natan Galant
    קקפוניה של זעם מופגן (חלק ראשון מתוך שניים)
  • Natan Galant //
    • קו העדכונים הפציע בהפתעה, ורעם:
    החוק טוען שאין לשוטר זכות לעצור מפגין, כל זמן שהמפגין לא הביע התנגדות למילוי פקודות השוטר.

    המבינים הסבירו:
    ישיבה אקטיבית על הכביש- הריה בגדר התנגדות לשוטר ודינה מעצר.

    ישיבה פסיבית על הכביש- דינה היתממות ואיננה גוררת אחריה מעצר קלון וזרנוק ממוכתז.

    מה ההבדל בין ישיבה פאסיבית, אקטיבית, יומרנית, או זחוחה?

    אין לאף אחד מושג.

    לא לנוסעים הזועמים המביטים בכליון עיניים מחלונות האוטובוס וקצף על שפתותיהם וזעם בעיניהם, לא לצופים הנלהבים האוחזים באייפון ומסריטים בהיפראקטיביות ובעיניים לטושות את הנעשה, ובטח שלא---

    לזוזו השוטר.

    זוזו רחב הגרם. זוזו מהקהילה של הדרוזים, שרק שלשום התקבל והיום זוהי עבודת השטח הראשונה שלו.

    זוזו מאוד כועס- יום קשה היה לו היום! האפסנאי לא מצא עבורו מדים נאותים, והוא נאלץ ללבוש מדים במידה שגויה, מדים שגרמו לכרסו לבלוט בצורה לא מחמיאה בכלל, ולגבו לכאוב.

    זוזו מחכה בקוצר רוח להפגנה. זוהי ההפגנה הראשונה שלו, ההזדמנות שלו להכות ולהצליף. הוא לא בדיוק יודע על מה ההפגנה, אם כי הוא איננו היחיד.

    למעשה, הככר כולה, הזועמת ולוחשת להבות זעם ותחושת קיפוח - איננה יודעת על מה ולמה זעופים כל כך בניה! הפגנות רבות היו לאחרונה, יום לאחר יום, ואיש מן המפגינים כבר לא זוכר על מה בדיוק ההפגנה.

    עמרם גרבר, למשל.

    עמרם גרבר לבוש במכנסיים שמראם היה טוב כשהם נקנו, לפני 17 שנה לפחות. חולצתו נודפת ריח עז של עיזים, ושערו המדובלל מסתבך בנועם עם הצעיף המאובק לצווארו.

    עמרם יודע על מה ההפגנה.

    על מה ההפגנה, עמרם? ״על קצבאות הנכים״

    אתה בטוח, עמרם? היה פה מקודם שלט ענק עם אנגלית קלוקלת שטען: ״יהודים לא ציוניים״?!, עכשיו השלט שוכב על הרצפה וקרוע לחתיכות.

    עמרם בעצם לא בטוח. דבר אחד בטוח: עמרם זועם, והוא לא מתכוון לזוז מהכיכר.


    ששון השוטר דוחק את עמרם החוצה ומקפיד לדרוך על שאריות השלט האמריקאי עם האנגלית המביכה.


    שושי הפמינסטית זועקת מהקצה השמאלי של הכיכר: די להתעללות בחיות! והשוטרת חוחי הודפת אותה לעבר חתוליה המייללים של סיליביה המתקנת, שמייחלים לקצת יחס מגבירתם שאפעס, דחוסה ברכב המשטרתי בין סוליקה ונעימה כבדות הגוף. סיליביה מייללת בקול בוכים: למה עצרתן אותי?? מחכים לי בבית! ונעימה וסוליקה מגחכות: גבירתי, אף אחד לא מחכה לך בבית. החתולות שלך עכשיו בחצר. הן יחכו לך בסבלנות עד שתחזרי.

    המשך יבוא.
    • תודה
    Reactions: undo, וי שלוק, נחמי פורתא ועוד 21 משתמשים24 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    העליתי את החלק שני והאחרון.
  • 348
    • ה
    איך ליצור תוכן שיווקי לעסק שלך?
  • הילה פ. //
    • שלום חברות!

    כולנו יודעות שכדי לייצר חשיפה ופניות לעסק שלנו אנחנו חייבות לייצר תוכן שיווקי, אבל רוב האנשים לא יודעים איך לעשות את זה נכון.

    אז היום אני רוצה ללמד אתכן שיטה שתעזור לכן ליצור תוכן שיווקי מעולה לעסק שלכן, בלי לייגע את הראש יותר מידי בלמצוא רעיונות טובים לפוסטים או מאמרים שיווקיים.

    לא סתם אומרים "התוכן הוא המלך", כי בלי תוכן שיווקי טוב יהיה לנו מאד קשה להביא לקוחות לעסק ולבנות את עצמנו כמומחיות בתחום שלנו. אבל בכל זאת, הרבה מאד בעלות עסקים חושבות לעצמן: "איזה תוכן אני כבר יכולה לייצר על התחום שלי? מה אני כבר יכולה להגיד עליו שאנשים לא יודעים?"

    אז עכשיו אני הולכת להראות לכן איך בעזרת תרגיל פשוט אתן יכולות למצוא הרבה מאד תוכן שהוא סביב עולם התוכן שלכן ויכול להביא לכן הרבה מאד אנשים מתעניינים שיכולים להפוך בקלות ללקוחות משלמים.

    לפני הכל חשוב לדעת: למרות שאת מומחית בתחום שלך ואת יודעת הרבה דברים עליו, רוב האנשים לא יודעים שום דבר, כך שכל דבר קטן שתוכלי לדבר או לכתוב עליו הוא מצויין.

    ולכן, הטיפ הראשון הוא: ערכי רשימה של כל השאלות הנפוצות שאנשים שואלים אותך על התחום שלך. הרשימה הזאת יכולה להיות מצויינת בתור נושאים לכתוב עליהם מאמרים, פוסטים, מדריכים או מצגות.

    הטיפ השני הוא בעצם תרגיל שנעשה כך: קחי דף חלק, ובאמצע רשמי את התחום של העסק שלך. ממנו הוציאי חמישה קווים. בסוף כל קו רשמי תתי נושאים לתחום העסק שלך. (נושאים שקשורים באופן ישיר לעסק שלך).

    בסיום כל נושא כזה, הוציא מכל אחד חמישה קווים, וגם שם רשמי עוד חמישה תתי נושאים לתחום בדרגה השנייה.

    כשתסיימי לכתוב את המפה הזאת, יהיו לך עשרים וחמישה נושאים מעולים לתוכן שיווקי לעסק שלך. אל דאגה, גם נושא שהוא במרחק של שתי דרגות מתחום העסק שלך הוא עדיין יכול להיות מצויין. תוכן שיווקי טוב לא חייב להיות קשור בדיוק בדיוק לתחום העסק שלך, הוא יכול להיות בסביבה של מעגל ראשון, מעגל שני ואפילו שלישי.

    הנה דוגמא למפה כזאת:



    ואני אתן דוגמא: אם למשל את תומכת לידה, חמשת הנושאים הראשונים שלך יכולים להיות: לידה טבעית, הכנה ללידה ראשונה, שלבי הלידה, הכנה רוחנית והרגעת כאב. כל אחד מהנושאים הללו יכול להיות עולם תוכן בפני עצמו!! כל הנושאים מעולים והם עדיין יביאו לי את אותו קהל שאני מחפשת.

    ועכשיו אני אשמח לשמוע מכן: האם לכן יש רעיון איך למצוא רעיון לתוכן שיווקי טוב? אני גם אשמח לשמוע איך עבד התרגיל והאם הוא עזר לכן.
    • תודה
    Reactions: בסתר המדרגה1 //
    0 תגובות
  • 2 3 4
    • סקר
    5K
    • מ
    איזה ספר את אוהבת לקרוא?
  • מלפפון //
    • הערות הכחשות וסתירות תוכלי להוסיף כאן.:)

    השאלון נכתב לצורך כתיבת רב המכר הבא:)
    ואני משאירה אותו פתוח, כדי שסופרות נוספות תוכלנה לייצר רבי מכר בהתאם לדעת הקהל בפרוג...
    • תודה
    Reactions: שפריץ ו-בן מיכאל2 //
    62 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מלפפון
    הסקר לא טוב מלכתחילה, כי הוא לא נותן לי אמדן, ורואים שכתבתי אותו שתי דקות לפני שהיה עליי לעוף...
  • 451
    • א
    איפה דוד? מה דעתכם?
  • אלחנןדוד //
    • א.

    הגשם טפטף, לא הייתה הפוגה כמו ביום חורפי רגיל, הטפטוף היה רציף, הכל היה חשוך, כבר לפני השקיעה, הולכים ושבים לא היו ברחוב, והוא הלך, לבד.

    הרוח הכתה בחוזקה, בין פסיעה לפסיעה הוא הרהר לעצמו אם ככה הרגישו בסופה האחרונה במיאמי, אבל מה זה משנה, יש לו עכשיו חצי שעה ללכת, ועוצמת הרוח לא משנה בכלל, אם הוא לא מגיע לשם עוד חצי שעה, מישהו כאן לא יסיים טוב.

    לא בדיוק היה ברור לו מה רועי התכוון, אבל את המשפט הזה הוא תפס, רועי אמר בפירוש, שאם עוד חצי שעה הוא לא יהיה כאן 'מישהו לא יסיים טוב', וצליל הקול שלו לא היה נחמד כשהוא אמר את זה, בעצם הצליל היה ממש לא נחמד, שלא לדבר על הבעת הפנים שלו, זה נשמע כאילו יש כאלו שלא 'סיימו טוב' עם רועי, הוא נרעד, אולי מהקור, מעדיף לא לדמיין מה קרה למי שלא סיים טוב איתו.

    הוא קצת יותר התאמץ להזדרז, בחדשות אמרו שהיום המעלות לא יעלו את קו האפס, וזה בהחלט מקשה על ההליכה, לפחות ידע לקחת מעיל.

    ב.

    נדמה לו שהחבילה נהיית כבידה יותר מרגע לרגע, ככל שהדרך מתארכת, הוא בטוח לקח את החבילה הנכונה? היו שם שלוש חבילות, שתיים לבנות ואחת שחורה, רועי אמר בפירוש את השחורה, זאתי שחורה, ולא לגעת בלבנות, הם יכולות להתפוצץ הוא אמר, רבונו של עולם, מה יש שם שיכול להתפוצץ, עם מי אני מתעסק כאן.

    קצה הבתים נראים, קל לזהות את המושב, יש את המבנה הזה, של הפרות, איך אומרים, רפת, הוא גבוה גג רעפים ירוק, אפשר לזהות מקילומטרים, אני בטוח מספיק להגיע, לפחות אסיים את היום טוב, לא יודע מה יהיה מחר.

    והוא הגיע, הגיע בזמן, דפק בדלת, לא פותחים, הוא קרא 'רועי' 'רועי', הגשם בלע את קולו, והדלת נשארה סגורה, בחשש הוא דחף מעט את הדלת, הציץ פנימה, הכל חשוך, רועי כנראה לא כאן, הוא נכנס, בודק חדר חדר, אין אף אחד, רועי לא כאן, לא השאיר כלום, אבל גם דוד לא כאן.

    דוד לא כאן! ההבנה הכתה בו כברק, לא כמו הברקים שבחוץ, זה ברק הרבה יותר חזק, הברק שבחוץ יכול להשחיר אותך, אבל לא להכאיב לך, זה הכאיב לו נורא, הוא קפא מהכאב, אם דוד לא פה, אז הוא מעדיף לסיים לא טוב, פתאום נראה לו שהוא מבין מה רועי התכוון ל'סיים לא טוב', וזו נשמעת אפשרות טובה יותר מהמצב הנוכחי.
    • תודה
    Reactions: אלישקף, תפנית בעלילה, מיכל. ועוד 2 משתמשים5 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אלישקף
    אלישקף
    כפילות
  • 1K
    • אלישקף
    הבלדה לשכנים של הזוג המאושר של טחינה
  • אלישקף //
    • גילוי לב: נכתב כתגובה לבלדתו של @טחינה גולמית,
    ומכיוון שאהבתי וכן הופתעתי לגלות שזה אפילו כיף לכתוב בלדות -
    הקדשתי לה את הזכות להיות הראשונה שבפרסומי.

    אז הנה קישור לתחילת הסיפור - מאת טחינה גולמית:
    הבלדה לזוג המאושר (בלדה No. 5) - ברכה למתנה

    והנה החלק שלי:

    השכנה מלמעלה, וזו שממול
    שמעו גם שמעו הסיפור
    פנו הן מיד, בלי שהות לשיקול
    לאיש שאיתם שם יגור

    פנו הן בנועם, ללא כל טרוניה
    בחיוך מתנצל, חינני
    "הרי גם אנו נישאנו, אי אז זה היה
    ובשי - חפצה גם אני"

    שמע זאת כל בעל, הרים גבותיו
    אך הודה בין עצמו לבינו
    שלמרות חכמתו ועל אף רוב שנותיו -
    מעולם לא הזיל מהונו

    אז אולי זו העת, וזהו הזמן
    להשביח שלום ורעות?
    יצא כך כל גבר, כאיש נאמן
    ושם פעמיו אל חנות

    קנה השכן ורכש אף רעהו
    מתנה ודורון לנשים
    ציפתה כל אישה, כי ידע שור קונהו
    (גם קיוותה את כולן להרשים)

    בטקס רשמי, חגיגי, עם עוגה
    קיבלה רעיה המתת
    ובתום מסיבה, כל בלון נהגה -
    חפזה לספר כל אחת

    פתחה ראשונה השכנה מימין
    והודיעה נרגשת, גאה
    בעלי הנדיב - לי רולס רויס הזמין
    מאיץ בשנייה למאה!

    נשפה אז בבוז רעותה והכריזה
    אישי הוא נדיב שבעתיים
    רק אניח רגלי על דוושה ואזיזה -
    כבר רצות הספרות למאתיים!

    פקחו עיניהן בהלם שכנות,
    איך נפל בחלקה האביר,
    דרשו הן לדעת, כעין מבינות,
    מה הדגם, השם, שתסביר

    ניפחה אז חזה רעיה מאושרת
    ובקול מתרונן ולב קל
    לכל אוזן כרויה מגלה, מספרת
    רכש לי הבעל - משקל!!!
    • תודה
    Reactions: שריתאליז, פררו רושה, ⚙️Dina ועוד 32 משתמשים35 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אלישקף
    אלישקף
    אני חושבת שיסוד החילוק הוא בהטעמת ה"רולסרויס". מי שמטעים את ה'רולס' (כלומר, מלעיל) - יצדד ב"לי...
  • 950
    • ט
    מתנת חיים
  • טחינה גולמית //
    • לרגל יום היארצייט של התרומה
    מוגש לפניכם שיר שכתבתי לפני כשנתים, וזכה אפילו להתנגן באחד מהאולמות שבכנסת... :)

    אולי עכשיו יזהו אותי קצת יותר אנשים, ואבקש שיכבדו את רצוני להשאר אנונימי

    להצלחת הרב הבר [אברהם ישעיהו בן הדסה- תודה ל     @שוקולד חלב ]
    שד' ישלח לו סיעתא דשמיא, וכל הקמים והחושבים עליו רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם

    מתנת חיים
    במנגינת: מתנות קטנות [חלק מהשורות קטועות בהתאמה למנגינה]

    זה עוד יום שלישי
    נכנסתי למונית
    אני חוזר - שוב מ - טיפול - די - אליזה
    אני מותש כולי
    מרגיש כמו שבר כלי
    מחייך חצי - חיוך - עצוב - כמו מו - נה ליזה

    [במנגינת "והריח הזה"]
    הרב הבר טוען
    שד' עוד יעזור
    הוא ימצא לי תורם
    שיתן לי מזור

    זהו חסד חדש
    של אמת, של ממש
    זה דבר שלא היה מזה דורות

    מתנת חיים
    מישהו נותן לי מתנת חיים
    אנשים של אמונה
    שתורמים כליה קטנה
    מתנת חיים
    מישהו דואג לי למתנת חיים
    זה הכח לחבר
    בין מי שאין למי שיש
    מה עוד אפשר כבר לבקש

    בבית חולים שוכב
    והתפר קצת כואב
    אבל יותר - מכל - אני - פשוט - מתוח
    פתאום נכנס רופא
    עם חיוך שלם יפה
    הוא מבשר - לי ש - הצליח ה - ניתוח

    מתנת חיים
    מישהו נותן לי מתנת חיים
    אנשים של אמונה
    שתורמים כליה קטנה
    מתנת חיים
    מישהו דואג לי למתנת חיים
    זה הכח לחבר
    בין מי שאין למי שיש
    מה עוד אפשר כבר לבקש

    [במנגינת כי בנו בחרת]
    גלוי וידוע
    לפני כסא כבודך
    ברוך אתה ד'...
    ומפליא
    ל-------ע-------שות

    [במנגינת והריח הזה]
    הרב הבר צדק
    ואכן ד' עזר
    הוא מצא לי תורם
    החיוך שוב חזר

    זהו חסד חדש
    של אמת, של ממש
    זה דבר שלא היה מזה דורות

    מתנת חיים
    מישהו נָתן לי מתנת חיים
    אנשים של אמונה
    שתורמים כליה קטנה
    מתנת חיים
    מישהו דָאג לי למתנת חיים
    זה הכח לחבר
    בין מי שאין למי שיש
    מה עוד אפשר כבר לבקש

    מה עוד אפשר כבר לבקש
    מתנת חיים
    • תודה
    Reactions: פררו רושה, cheinanit, ⚙️Dina ועוד 32 משתמשים35 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מריומה~
    מיוחד . ממש מרגש! ויפה ההתאמה של השיר
  • 423
    • א
    סתם משהו להלילה...
  • אלחנןדוד //
    • כבר אמצע הלילה,ראשי נשמט מעייפות, והוא מגיע, הוא בא קבוע בעת הזו, מידי לילה, בדיוק בנים ולא נים, הוא דייקן, מעולם לא איחר, אינו מקדים ברגע ואף לא מתעכב, בדיוק מתי שכבר נדמה שהלילה הוא לא יבוא, ואתה מאוכזב, אז הוא בא, וכשהוא בא, וואו, הוא טוטאלי, עוטף את כולך, סוג של מרגוע, מצבר חדש, מטעין את כולך באנרגיות חדשות, אבל לפעמים אתה יכול לחכות לו שעות, כנראה הוא עסוק, לא מתאים לו לבוא עכשיו, ואתה מנסה כמה דברים בינתיים, אולי אלכוהול, אולי בנדזורמין, לך תדע, אבל בסוף הוא בא, כל עוד אתה צעיר הוא תמיד מגיע, כשתזקן אולי תהיה לך בעיה, אבל עד אז הכל בסדר, ברגע שתעפעף, תפגין סימן חולשה, הוא יבוא.

    נרדמתי, בוקר טוב!
    • תודה
    Reactions: ציפה דריפה, מחוברת, אלישקף ועוד 6 משתמשים9 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צ
    ציפה דריפה
    גדול! קטע חזק. כתוב יפה ושנון ורק תתרגל לפסק כמו אלישקף.. והכל סבבה.:) בהצלחה.
  • 765
    • פנינה ריימונד
    פרק 11 מתוך הספר - אני רוצה חוות דעת
  • פנינה ריימונד //
    • פרק 11 (לא חובה לקרוא הכל... ;))
    זהו הפרק ה-11 מתוך חצי ספר שכתבתי לפני כשנה או יותר...
    עבור השיכתוב -
    אני מעוניינת לשמוע (כלומר: לקרוא...) חוות דעת מקצועית או לא, הערות או הארות, ביקורת...
    וכמובן עידוד....
    _________________________________________________________________________​

    כסאות מפוזרים, טושים וצבעים, בליל ריחות בשמים באוויר ושקט.

    "היה ממש יפה", מעירה שירה תוך שהיא עורמת את הכיסאות השייכים לשכנים ממול.

    "באמת?" מלכה חנה נרגשת.

    "עשית את זה מעניין", חוזרת שוב שירה, "לקחת נושא נדוש והחיית אותו".

    "אהה".

    לאחר כרבע שעה של ניקיונות נופלת מלכה חנה שדודה על הספה. "לא ידעתי שיהיה לי כל כך קשה!" היא מנגבת טיפה ממצחה, "שתי קבוצות ביום אחד, ומה כבר עשיתי שהתעייפתי?"

    "להביא לך כוס מים?"

    מלכה חנה מחייכת בלאות, "אינני מסרבת".

    "אחרי המלצרות אני זזה", קוראת שירה מעם המטבח.

    "עסוקה הגברת", פולטת מלכה חנה ומיישרת עצמה על הכיסא, "אולי טרם יציאתך את הבית בדקי נא מיהו הנוקש האלמוני?" קראה אל חלל הבית לשמע קולות הדפיקות בדלת שנפסקו.

    "אין אף אחד", רוגז קולה של שירה ומהדהד ברחבי חדר המדרגות.

    היא כמעט טורקת את הדלת כשציוויה של בעלת הבית נשמע היטב, "תבדקי על הרצפה, אולי הניחו משהו?"

    "יש כאן שקית ובתוכה מצרכים", מכריזה שירה לאוזני כל השכנים.

    מלכה חנה מתרוממת ממקום מושבה ואצה אליה, "עשי לי טובה, הכניסי אותה וסגרי את הדלת!"

    "אבל זו טעות", מתיישרת שירה מההתכופפות הארוכה, "אני מתנדבת להשיג את מי ששם את זה כאן ולומר לו ש-"

    "די, מספיק", משתיקה אותה מלכה חנה, "הנה, בואי נראה מה כתוב בפתק הוורוד הזה; 'עבור משפחת טוהר, רוב ברכה והצלחה'. זה אנחנו, את רואה? אני בעצמי טלפנתי לארגון הזה וביקשתי קצת עזרה, מה יש?" צהלה כפעוטה אך נאלמה דום משראתה את מבע פניה של חברתה.

    "את... את בטוחה?" שירה המזועזעת יצאה מגדרה על מנת להיראות אנושית ולכן התעשתה מיד. "לשים במקום את המוצרים?"

    "נכון שאני עובדת, אבל לידיעתך, אני ובעלי מימנו את החתונה בעצמנו! ההורים לא ממש עזרו, כמקובל במגזר הכללי. וחוץ מזה, את מודעת לעובדה שבימינו כל אברך הינו בגדר 'נזקק', כמעט?" הוסיפה שלא מן המניין, "אומנם לא כולם, ואני מאחלת לך שלא תהיי 'כמו כולם', אלא בתוך ה'כמעט'", והיא אוחזת בידית השקית ונושאת אותה אל המטבח, מותירה את חברתה מוכת הלם.

    "סליחה על ההלם", מחייכת שירה במבוכה כאשר היא ניצבת לצד ידידתה קרוב לשיש המבהיק וארונות המטבח, "פשוט... זה הארגון בו אני עובדת כבר כמה ימים, ו... מצלצלים אנשים ש... נשמעים לא ממש... אה.. לא כמוך", התגמגמה.

    "אולי תספרי לי מה גילית על עצמך, חוץ מהקטע שהצגת כאן 'על הבמה'", מלכה חנה צוחקת ממושכות כשנזכרת בקורות, "אגב, את ממש שחקנית, תעשי עם זה משהו".

    "את האמת", חוזרת שירה לנושא הראשון ובכך פותחת בגלוי את סגור ליבה. עיניה מצועפות בשעה ששחה את מסקנותיה, "אני די מוכשרת, ברוך השם, זורמת ובעלת ביטחון עצמי, אבל לא הכי בוגרת, יש בי איזושהי פינה בלב לשירוש הקטנטונת, שרוצה שכולם יבינו אותה ויוותרו לה, שלא יפריעו לה ויאהבו אותה. הבנת?"

    מלכה חנה מתרוממת ופניה אדומות, "כן, יפה שהגעת לכך בכוחות עצמך", והיא פונה אל הסלון, מתיישבת על יד כוס המים הממתינה.

    "מלכה חנה", שירה מתיישבת על ערימת הכיסאות לעומתה, "אם את פסיכולוגית או לא- יודעת- איך קוראים לזה, את באמת יודעת בדיוק- מה עובר עליי, מהם קווי האופי שלי, כיצד לשנות אותי ואיך להתנהג אתי?"

    "נדמה לך שיש לי זמן וכוח לפענח אותך? הרי את לא משלמת לי שקל... שהכול נהיה בדברו", היא לוגמת מעט מן הכוס הקטנה, "תודה על המים".

    "ו-תודה ע-ל ה-מ--ים..." פוצחת שירה בשירה פתאום.

    "וואו, איזה קול!"

    "כאילו שלא נכחת במופע", מצטנעת שירה, שנבוכה מהפתיחות שתקפה אותה, ולפתע מסתערת, "את רואה? איך לידך אני שרה ומזמרת, מדברת, נהנית? זה לא בגלל שאת מנסה עליי כל מיני שיטות???"

    "את מבוזבזת לעילא ולעילא", מלכה חנה מניחה את כוס המים ואחר נוטלת אותה שוב. "אני שופכת עלייך את המים האלה. לא, זה לא 'בל תשחית', את 'בל תשחית'. תיזהרי!"

    ורוח המשובה נדבקת גם בשירה, שמתחילה לשורר; "מים, מים בששון..." ונרטבת ורצה לייבא מנות מים מהמטבח כדי להשפריץ וחוזר חלילה.

    "דוד יהיה בהלם", מתנשפת מלכה חנה ושירה המצחקקת מולה, "שוב לנקות..."

    וכמו בתיאום, מצלצל הנייד שלה ובעלה שואל אם הסתיימו החגיגות והוא יכול לעלות. אשתו המהוללה רק התחילה את החגיגות ולכן מורה לו להיכנס ישירות לחדר השינה.

    שירה נפרדת מחברתה תוך התנצלויות ובקשות סליחה, מיותרות לדעת המפויסת, וסוגרת את דלת הבית אחריה.

    "מה התרחש כאן?" דוד מציץ מעם הכניסה לסלון, "גם את סחוטה, אני רואה, כפשוטו. לא קר לך?"

    "השתוללנו קצת", מלכה חנה עדיין נושמת בכבדות, המגב בידה.

    "זו הייתה הפעלה בבלוני מים או סדנה פסיכולוגית?"

    v

    הנייד מהבהב. לענות או לא?

    כיבוד הורים.

    "שלום".

    "גדי, ניסית להשיג אותי".

    "כן, הסתדרתי".

    "היית צריך משהו?" אבא זה אבא.

    "נדבר בבית".

    "מתי? עוד שבועיים?"

    "כן".

    "לא יפה למתוח אותי, וחוץ מזה זה נשמע מדאיג".

    גד מגולל באוזניו של אבא את השיחה עם הרב עזריה, את הבעיות הקשות שצצות בשידוכים ותוקעות מקלות בגלגלי כל אופניו של שדכן מנוסה.

    "גדי'לה", וגד רואה את ידו של אביו מונפת בביטול, "שידוך הוא משמיים, אף אחד לא ימנע מהבורא הכל- יכול להשיא אותך לבת זוגך, שמעת בן שלי?"

    "שמעתי, אבל-"

    "אין אבל, חמוד", עוזי קוטע את בנו בדברו, "אמרתי את שלי ואם יש לך מה לומר אני מנתק".

    גד גנח מעמקי לבבו, "אבא, אני מסכים אתך", והוא יוצא מחדרו אליו פלשו ארבעה מבני הישיבה וצותתו מבלי משים, לעבר החלון הענק, הגדוש בטביעות ידיים. "גם אני לא דואג על המחר, כמוך ממש. רק שמדובר בהוראה אישית מצוות הישיבה, ואני מוכרח לציית לה, אבא, תאמין לי שאין מנוס".

    כעת היה תורו של עוזי להיאנח, להתעשת כעבור כמה שניות ולומר, "לא קיימת ישיבה התפורה למידותיך, גדי שלי. אתה בחור טוב", עוזי שתק שוב וברר את מילותיו. "אז מה, יותר לא נצא למגרש ביחד, אתה הולך עכשיו ל'שופינג שיפוצניק' ומחייג לאימא בדרך כדי לצוות עליה לא לספר לכל העולם שהיחסים בינה לבין בנה עכורים כמו מים דלוחים???"

    "קודם כל", מתקן גד את אביו בקול נמוך, כנוע, "אני הוא המספר בפגישות על כך. דרך העולם לתאר בפגישה הראשונה דווקא את המשפחה, למנות את מספר האחים ומה הקשר עם כל אחד. אבל אתה יודע מה אבא", לפתע עלץ גד משנזכר באירוע שונה מהיתר, "הייתה מישהי שדווקא אהבה את העובדה הזאת".

    "אתה לא רציני", עוזי הופתע למשמע הדברים אך האמין להם בכל ליבו.

    "היא טענה שכאשר בן קשור לאמו זה עלול לחבל בקשר של בני הזוג", טון דיבורו של גד היה מנצח, "הנושא הזה של כלה וחמות טעון הרבה פחות אילו הבעל לא מחובר לאימא שלו בעבותות אהבה".

    "יש משהו במה שאתה אומר", המהם עוזי, "כלומר, במה שהבחורה ההיא אמרה. אגב, למה היא ירדה מהפרק?"

    "אני לא יודע", לאט גד ובטש באבן קטנה למרגלותיו. כן, הוא כועס עליה, בפגישה התלהבה והראתה נכונות להמשיך, ולבסוף טרקה את הדלת בפרצופו. לא, זה לא היא, ידע גד בסתר ליבו, מוחו החכם הבין אך הרגש הפגוע שבו מיאן להשלים עם העובדה: 'זכותה המלאה'. לא ייתכן לדעת לעולם מדוע המועמד לנישואין ביטל בסופו של דבר, וטוב שזה קורה במהלך הפגישות ולא, חלילה, במסע ההכנות לחתונה.

    זה קרה לשני בחורים מהישיבה, הבוגרים ממנו בשלוש שנים תמימות. אומנם בחלל הישיבה לא הורגשה עובדת היותם חתנים, אך הם השתתפו בשיעורי הבית היהודי של הרב קדוש חלף לימודי סדר ג', פניהם היו די נרגשות ובכל פעם שעברת לידם היית אמור לשאול "נו, איך הולך, ההכנות וכולי?" והם היו מחייכים וממשיכים לצעוד, מרחפים בתוך ענן משל עצמם.

    צרות עין לא הייתה בנמצא בין כתלי הישיבה, אלא רק שמחה אמתית עם הזולת. אך למרות הכל, שני מקרים תמימים, לפחות בימים בהם גד היווה תלמיד מן המניין. זה מקהה את הכאב כעת, אכן.

    "הסיפור הזה כואב לך כבר כמה חודשים", אביו כאילו קרא מרחוק את מחשבותיו, "אבל, טוב שזה ירד לאלתר ולא טרום- חתונה ממש, תמשיך הלאה, אתה גדול מספיק בשביל לחשוב קדימה".

    "נכון", גד הביט בשעונו. סדר ג' מתחיל. "אבא, אני חייב לרדת ללמוד, הדבר השני שרציתי לומר ש... אני רק רוצה להרגיע אותך; הרב ידבר עם אימא, לא אני. ו... אין צורך שתנסה את מזלך, תסמוך עליו".

    "כרצונך, גדי", אבא שלו כיבד אותו, פחות או יותר כפי שבנו כיבד אותו. "תבוא יותר לשבתות. אם אנחנו לא מתראים אז..."

    "אגיע השבת", מבטיח גד, "בעזרת השם".

    עוזי פנה לחדר השינה בשעה שרעייתו שבה ממקום עבודתה באיחור מה, וגד רץ ללמוד בהיכל הישיבה.
    ________________________________________________________________​
    • תודה
    Reactions: ש. צ. וינמן, גרונים, גדי ישראלי ועוד 2 משתמשים5 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גדי ישראלי
    נריה הקדימני. העברית צריכה להשתדרג ל-2017. לפי דעתי. הכתיבה עצמה מאד מקצועית וברורה. נהניתי!
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה