קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
כאן האתגר
http://www.prog.co.il/forum/%D7%9B%D...97%D7%93%D7%A9

כאן נקשקש בכובד ראש על האתגר.
השנקל שלי:
רעיון מעולה. מחכה במתח למתמודדים. צפוי לנו שרשור ענק ומעניין, לבטח. החלטתי להתנחשן ולהעלות ראשון...
  • תודה
Reactions: בר כוכבא1 //
25 תגובות
בס"ד
לו יצוייר
  • שלום ראובן, מה שלומך? מה אתה עושה?
  • שלום יעקב, הכל בסדר ב"ה. אני מצייר.
  • יפה. מה אתה מצייר?
  • מכונית. כמו שעיניך רואות...
  • זה מכונית? אתה בטוח?
  • ודאי! הרי אני מצייר מכונית.
  • אהה. אתה פעם ראית מכונית במציאות?
  • ברור! אני לא מבין, הרי אני מצייר אותה.
  • אז אולי תכתוב "מכונית" כדי שאנשים ידעו.
  • מה זאת אומרת? הרי זה כל הציור...
  • לא, כי לי זה נראה יותר כמו תיש מרקד---
  • תיש?? תיש אמרת???
  • האמת, אולי מהזוית שלי זה נראה ככה... חכה רגע, בא נתחלף... אוה, מהזוית הזו אם אני עוצם עין אחת זה באמת דומה יותר למכונית... כן... יש בזה מן המכונית.
  • ב"ה, כבר נלחצתי... אתה יודע, רציתי גם לצייר אנשים ליד. מה אתה אומר?
  • עזוב, עזוב, אם תנסה לצייר אנשים לך תדע מה יצא לך, בא נתמקד במכונית... תשמע לי, תתמקד במכונית.
    ***
כעבור שעה...
  • היי ראובן! מה עושה היום?
  • מצייר.
  • מה מצייר?
  • מכונית. הרי היא לפניך!
  • יש לך אוטו?
  • לא. למה?
  • אז תעזוב את השטות הזאת ותעשה משהו מועיל שיכניס לך כסף לאוטו. בכלל, כמה תעשה על הקשקוש הזה?
  • האמת שאני לא עושה את זה בשביל הכסף. אני נהנה להביע את הרגשות שלי דרך אמנות.
  • אומנות אמרת? אז זוז, תן לראות במה מדובר.
  • נו, מה אתה אומר?
  • תגיד אתה רציני?
  • למה, מה קרה?
  • ציירת סובארו? היית שם פה מזראטי, משהו ששווה להסתכל עליו.
  • תשמע, לא נתתי דגש לדגם של הרכב. הנושא היה---
  • ומה הכומתות המוזרות על האנשים האלו? שים להם חליפות ועניבות שישדרו נכבדות, כסף...
  • אלו לא כומתות, אלו---
  • לא יודע... לא יודע... אני סקפטי מאד לגבי התחושות בדיוק שהבעת כאן. לא הייתי מנפנף עם הדבר הזה בגלריה.
  • תראה, אתה צריך להבין שבעיניים של---
  • טוב, ראובן, עם רגשות לא מתווכחים. אני עדיין בעד לעבוד אפילו בניקוי גרפיטי מאשר לייצר אחד.
  • תודה. שהשם ישמור גם אותך.
    ***
    ועוד שעתיים עברו...

    הצייר המאושר הסיר את הלוט מעל תמונתו בפאתוס והחווה קידה תיאטרלית לעבר הצופים.
    רחש עבר בקהל. עיני כולם ננעצו ביצירת המופת ללא יכולת להתיק את מבטם.

    מנהל התערוכה ניגש אל הצייר בהדרת כבוד:
  • מר ראובן. איזה ציור נפלא!
  • ברצינות?
  • מעולם לא הייתי רציני יותר. איזו הבעה וחיות, המכונית נראית ממש תוך כדי נסיעה והאנשים כל כך אמיתיים.
  • תודה רבה לך. כיף לשמוע.
  • תשמע, זו יצירת אומנות.
  • תודה, ממש תודה.
  • ואתה יודע מה? אפשר אפילו לקחת מוסר מהיצירה שלך.
  • באמת?
  • כן. חשבתי שאם מכונית של משיכת מכחול נראית אמיתית ממש, כמה דברים נראים לנו כאילו אמיתיים ובאמת הם לא...
  • וואו, רעיון יפה.
  • תודה ראובן! שמור לך מקום נכבד בתצוגת האמנות שלנו, נדבר.
  • תודה לך אדון לוי, נהיה בקשר. יום טוב!
  • תודה
Reactions: מנחם דרורי1 //
11 תגובות
נתקלתי במאמר הזה היום ולא יכולתי שלא לשתף, הוא כתוב כ"כ טוב ומזמין, תהנו:
(ציון שם הכותב רק יזיק, כמסורת ניקים בפורום להסיט את הדיון מליבת העניין אל עבר פרטים שבשוליים... )



מי שילדיו קיבלו השבוע תעודה זכה למפגש מטריד עם מכבסת מילים של תקינות פוליטית והולכת שולל. אין ילדים רעים, רק ילדים שרע להם מרוב הערות מילוליות עקלקלות.
שלושה מילדיי חזרו היום מבתי הספר עם תעודות, ומה אומר לכם? חשכו עיניי. לא בגלל הציונים, חלילה – הללו דווקא היו בסדר גמור, בעיקר לאור העובדה שאצל שני הקטנים (תאומים, סיימו ג') אין בכלל ציונים מספריים רק הערכות מילוליות. מה שהפריע לי למקרא התעודה הוא התגלית שגם על בתי הספר השתלטה תרבות מטרידה של פוליטיקלי קורקט. או יותר נכון: פולני-טיקלי קורקט.
פעם אם ילד היה מתפרע בשיעורים, לא מקשיב, מציק לתלמידים ונכשל במבחנים, היו כותבים לו בתעודה בפשטות: "נכשל". אבל היום יש למורינו שיטה חדשה להעברת מסרים, מקודד אגרסיות משוכלל, שמעבד כל ביקורת והערה למלל פסיב-אגרסיב מעיק ובלתי נסבל.
כך למשל, הציון "נכשל" מתורגם היום להערה הבאה: "הנך מצליח מאוד בשיעור, כשאתה מקשיב, מביא את הציוד, משתתף ועושה שיעורי בית"; הקביעה שהתלמיד לא משתתף, מוצפנת כך: "השתתפותך תורמת מאוד לכיתה ולשיעור, חבל שאתה לא עושה זאת יותר". וילד חסר סדר, מפוזר ולא מרוכז הוא "נבון וחכם. הקפדה על ילקוט מסודר וריכוז בשיעור ייסיעו לך ללמוד".
אני כהורה הייתי רוצה לדעת אם הילד שלי מופרע, היפראקטיבי, חצוף או חסר מצפון. זה מידע שלא יזיק לי להכיר בו ולהתנהל בהתאם. לא ששלי הם כאלה, חלילה וחס, הם רק חמודים שזקוקים לקצת הכוונה.
אך מעבר לכך, התלמידים הרי יודעים מה הם עושים כל השנה. ילד שמזלזל בלימודים ומתחצף למורים יודע שהוא לא "יצירתי, ורבאלי ובעל תושייה, שיהיה נחמד אם יחשוב לפני שמדבר", אלא שהוא חוצפן יהיר וחסר עכבות. ילד שלא הביא מערכת פעם אחת כל השנה יודע שהוא לא "חביב ורגיש, שצריך קצת יותר תשומת לב לפרטים", אלא שהוא עצלן, רשלן ונצלן. וילד טיפש (כן. יש כאלה, סליחה על הביטוי) יודע שהוא לא "חכם ומשכיל, בזמן שהמוח מופעל", אלא אהבל גמור שלא מבין מילה גם כשמסבירים לו עשרים פעם בכיתה קטנה. הם הרי לא מטומטמים הילדים שלנו, והם מבינים כשמסבנים אותם.
זה כמו לומר לעבריין מורשע שהוא "לא גונב, כשהוא ישן"; "נעים הליכות, כשהוא לא שיכור"; "נמנע מאלימות, כשהוא לא כועס"; או לתאר את חמאס כ"בעל ברית איתן, הפסקת התקפות הטרור ישפרו את ביצועיך". עבריין כזה הרי היה "בן חורין, בזמן שהוא לא בכלא"; והחמאס היה "חי בשלווה בזמן הפסקת ההפצצות".
מכיוון שאני יודע שמורי ישראל יודעים לדבר גם בחריפות רבה כשצריך, יש לי החשד שכל המלל ה"כנה, בזמן שהם שותקים" הזה נועד לייפות את המצב כדי לא להוציא לחופש הגדול ילדים שכתוב להם "פלופ" על המצח. גם אם זה מרוח להם על כל הפרצוף מספטמבר שעבר.
זה פוגע בילדים שלומדים שיעור מעשי בצביעות ודו-פרצופיות, ומונע מהם כל תיקון לעתיד.
כשהייתי בכיתה י' העתקתי פעם באחד המבחנים. המורה תפס אותי במקום (אני גרוע בהעתקות. סליחה: "מעתיק מצוין כשלא תופסים אותי"), והודיע שבגלל ההעתקה הציון שלי במחצית יהיה 4. כשהגיעה התעודה, התנוססה בה הספרה '4' עם הכיתוב בכתב ידו של המורה "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". הבנתי את זה מיד, ולא העתקתי יותר בחיים. אני חושש שלאור גל הטהרנות החדש, ילדיי לא יזכו ללמוד לקח דומה.
עשו לנו טובה, תהיו כנים וישרים עם הילדים. אני מעדיף לקבל ילד בוכה ומתוסכל שמתמודד עם הגילוי הראשון של תוצאות מעשיו, מאשר ילדים יהירים וערמומיים שיודעים שכל מה שהמבוגרים מלמדים אותם הוא בלוף אחד גדול
  • 22K
  • [h=2][/h]
    בסך הכל רציתי לכתוב ביקורת על ספר. פתאום יצא פה קטסטרופה. כמעט קתרינה.

    שאלים
    שאלים צבועניים
    שאלים לבנים
    אמונה
    סמינר
    מורות
    השקפה
    פאות
    הלכות קידושין
    האם להפגע?
    גוש שחור
    גוש לבן
    זקן לבן
    זקן ארוך
    פרות קדושות
    נשות שאלים קדושות
    הרבנים יצאו נגד
    כושונים
    כושים
    כהי עור
    גזענות
    היפוטטמים רעבים
    מלחמות שוורים
    מלחמות
    הקרב הגדול על הבוספרוס
    שיעורי יהדות
    איש הטילים מצפון קוריאה
    אוניית הנשק קארין איי
    פנס בערפל
    יאצמעח
    כלומניק
    כלומ-ניק
    בושה
    חרפה
    אסוק קולוסלאי
    קולולול
    דודה נחמה
    צילה
    אזמרגד
    אזמר- גד
    גד המזמר
    מזמורי גד
    האציל גד
    האציל ממיצר הבוספורוס
    לחם פרוס
    לחמם את הלחם
    אותנטיות
    קהילות קדושות
    פרות קדושות
    שכמיה
    שאל
    מוסדות
    הבעל מבקש
    אין כמו קש
    או אשראי
    אשרינו
    אשריך
    ברוך שאמר
    ישתבח
    מהודו ועד כוש
    אתיופיה
    טראמפ
    אורן חזן
    אור ירוק
    אור מהבהב
    אור שמח
    אור ילד טוב
    טוב לי תורת פיך
    פיה פתחה בחוכמה
    נעל עם 3 קצוות
    לכובע שלי 3 פינות
    אל תדחפו אותי לפינה
    תורה מונחת בקרן זווית
    הכל עניין של זווית
    הפוך בה והפוך בה
    תסדר כבר את החדר
    קשיטא
    איה
    לך לישון
    מוישלה
    סבא
    אחחח
    כואבת לי האוזן

    בוקר טוב אליהו
    ערב טוב שמריהו
    כוס קקאו לעוזיהו
    מרציפן לחנהל'ה
    דבש לגדי
    גדי דבש
    רונן דבש
    הודו
    תיאלנד
    מזבח קטורת
    זבח פסח
    פסח בא אביב הלך
    אביב הגיע נחום הלך
    נחום חזר סתיו הגיע
    הרב סתיו
    סתיו וגמרנו
    גשם מתדפק על חלוננו
    גשם גשם מטפטף
    דרבוקה
    מפוחית פה
    מנדולינה
    נקטרינה
    המלכה יקטרינה הגדולה
    קליאופטרה
    קלאפטע
    קלף מנצח
    לוזר
    לייזר
    פנס

    אני חדשה כאן
    רק רוצה לכתוב על של דברים טובים
    וזה נכון וצודק
    אבל כולן מוחות
    לא טוב
    כן טוב
    סגירות זה רע
    סגירות זה טוב
    במבה אסם זה טוב
    ביסלי של תלמה זה רע
    לא רוצים ספרדים
    רוצים רק מרוקאים
    שילכו ללמוד באידיש
    איפה ההשקפה הטהורה
    היא אצלי
    לא נכון
    היא אצלי
    כמה רעש
    אוי
    ריבונו של עולם
    רחם על בעלות התשובה
    שכואב להן
    ובצדק
    על העולם העקום שהן רואות
    והן לא מבינות
    ולא יבינו לעולם
    שבשביל מי שנולד שם-
    זה העולם הישר
    ונקווה
    שהתסכול
    שלהן
    לא יתגלגל
    הלאה-
    אל הילדים
    מספיק גם ככה
    דוד נחום
    מתוסכל
    שתוי
    ודודה צילה
    מיבבת מתסכול
    ונחמה ממליצה
    להחביא לו הוודקה
    לא שזה עזר
    ולא שזה יעזור
    אבל העיקר
    געציל
    החציל
    אומר:
    שנה טובה!
    לכולם!!
    וסליחה-
    אם כיניתי לובשת שאל
    בשם אשת שאלים
    ולכן-
    היא נעלבה
    וזאת הייתה טעות
    שנה טובה

    אני רוצה כפרה
    אני רוצה מניעים אידאולוגיים
    אני חייבת להגיד את המילה האחרונה
    לא נכון
    אני זאתי שצריכה להגיד את המילה האחרונה
    אפילו אם זאת רק קללה בערבית
    הכי טוב זאת שכמיה
    אולי מימיה
    אין כמו מימיה מימית מהעיר ימית
    יוני מקרוני
    אייפון
    צא טמא ממחנינו
    גולובנציץ
    עציץ
    קקטוס
    מוישלה אל תגע בכל דבר
    אאוץ'!
    אחחחח
    כואבת לי האוזן

    אני חובשת פאה
    אני צוחקת מהאקשן
    עלון גביע הכסף
    צניעות
    תשרפו בגיהנום חבורת פושעים
    פה זה לא מרסיי 1884 אז למה לאיים בכזו שפה
    בושה
    חרפה
    סמינר
    השקפה
    הכל עניין של פרשנות
    לא נכון
    חני קחי ריטאלין
    אחרת תקבלי עוגת חסה
    איציק המיזנטרופ
    לאפוקי ביל גייטס הפילנטרופ
    ויש גם פרשנות מוטעית
    שנטווית
    למה השנאה
    למה הפילוג
    העם עם הגולן
    עקירת יישובים קורעת את העם
    קריעת שאלים קורעת אותם
    חסידות זה כת
    סמינר זה הטפת מוסר
    צניעות
    צניעות
    סמינר
    מורות
    דודה נחמה לא מרוצה ממה שהולך כאן בפרוג
    דוד נחום נוחר, אל תעשו רעש, בסוף הוא עוד יתעורר
    תפסיקו לטחון מים אבל אני חייבת לכתוב בכל זאת עוד מילה אחת
    אני הכי חכמה מכולכן
    לא נאה
    לא יעה
    לא מטאטא
    לא מגב
    רב מגב
    רב מג"ב
    יוני מקרוני
    אייפון
    חרד"ק
    קבל עגבניה קרובה
    צריך פיס בחיים
    יבוא נוחם לליבה
    אני חושבת שצריך
    אני חושבת שבאמת
    אני עייפה
    קוראים לי קוקי ואף אחד לא שם לב שבאתי לפה להגיד שלום

    קר לי
    חם לי
    משעמם לי
    כואבות לי הכנפיים
    תמיד רציתי שיעשו איתי כפרות
    אבל רק בסל של וקסברגר
    אצלנו בלול כולן מצביעות לוקסברגר

    אני רואה מישהי מתקרבת
    שניה אני מתחבאת
    היא ממש מפחידה אותי
    היא מחזיקה באוזן של ילד אדמוני
    בטח קוראים לו מוישהל'ה
    הילד מחובר לאוזן ונגרר
    הילד צועק שהוא ילד טוב
    והוא בכלל לא התכוון
    לזרוק ביצים על השכנה החדשה
    אבל הוא חשב
    שזאת מצווה
    אבל בערב
    אבא אמר
    שמצווה זה רק-
    לירוק על חרדק

    אבל אני קוקי ואני לא משקרת
    אז שיהיה לכם חג סוכות שמח
    ופעם הבאה תעשו כפרות על מטבעות, רק אומרת.

    הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו
    מי בעל דברים יבוא ויודיע
    המודיע
    המו-מה?
    זה שם לעיתון זה?
    לא צריך להודיע, אני בא לבד
    כובע לבד
    בית הבד
    בית חב"ד
    יחי מלכנו
    יחי יחיא
    שונא מתנות יחיה
    די לשנאה
    די לקוקי
    אני רוצה להיות חזן במוסף
    לא
    אני
    לי יש קול יפה
    גם לי
    אבל אני חיוב
    אני זיכוי

    כמה רעש
    אוף
    יש להם לול תרנגולות בבית
    לפי הרעש
    אבל הריח של דיר עיזים
    דיר יאסין
    טבח
    יאסין הטבח
    מוחמד השף
    סעידה
    סעדני ואיוושע
    אין כמו בבית
    הבית של יעל

    יעל רוצה מוצץ
    חנהל'ה רוצה לצייר על הקיר בסלון
    מוישל'ה רוצה קרטיב ובלון
    קח
    ולך לישון
    ואל תיגע לאבא בעיתון

    דוד נחום התעורר
    אוי ואבוי
    חשבתי ששמעתי משהו זז
    הוא רעב
    חני תחממי מהר את המרק
    שלא יהיה פה אסון
    אסון קולוסאלי
    סאלי הצדקת
    אוי, א-לי

    לכל מטבע 2 צדדים
    לכל צד 2 מטבעות
    יש גם צד וגם דץ
    ויש דיצה וצידה
    דיצה צדה צידה
    שירה שרה שיר שמח

    די
    תגמור כבר
    הטור לא נגמר
    אחחחח
    דודה צילה
    הצילו
    דוד נחום
    כאן
    ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים. פעם ראשונה כטרגדיה ופעם משניה כפארסה. נפוליאון.


    לאור לקחי העבר, יודגש מראש שאין בדברים הבאים שום מטרה להעביר מסר ישיר או עקיף בעד צד כזה או בעד צד אחר, נגד צד כזה או נגד צד אחר, בעד הנגד או נגד הבעד, בעד הבעד או נגד הנגד כן הלאה והלאה והלאה, ואי לכך חבל לקחת את הכתוב ולסטות איתו לפסים שאינם ממין עניינו של הפורום, מה שכנראה יהיה מי שיעשה למרות הפתיח התוקפני הלזה.

    לרגל ציון חמישים שעות לשחרור מאה שערים ואיחוד ירושלים שבים הקצינים, המפקדים, הבלשים והחיילים ה''חרדיים'' שהשתתפו בקרב על השכונה לרגעים הגדולים של מלחמת 'יום שישי', ולשעת השיא שבה הונף הדגל הכחול-לבן מעל 'ישועות יעקב' לקול קריאת 'הר הזבל בידינו'.

    כבר באביב של שנת תשע''ז היה ברור לכל כי המלחמה במאה שערים בלתי נמנעת. במשך תקופה ארוכה של כמה חודשים הגיע עוד ועוד מידע מודיעיני מהשכונה על כך שכוחות 'אהל שרה' חוצים בהמוניהם את תעלת 'לונצ'ערס' ומזרימים טיטולים לעבר חצי אי התנועה בסמוך לגבול עם (שבטי) ישראל. מטולי 'האגיס' הוצבו גם במיצרי בהר''ן והמעבר בהם נחסם לכלי נשק ישראליים. לא הועילו הלחצים הנורבגיים לפתיחת המעברים וחיילים חרדיים שבקשו לחלוף במקום במהלך אותה תקופה נקלעו פעם אחר פעם לניסיונות לינצ'ערס אכזריים מצד ילדי חאלאק'ה שניסו לשלוף אותם מהקיטבג תחתיו כרעו, ע''מ לבצע בהם שפכים.

    מיום ליום גברו הקריאות מצד גורמים מהקואליציה ומהאופוזיציה כי על הממשלה לצאת לפעולה. מנגד, בשידורי 'קול הרע''מ(ה) משערי חסד' נשמעו בוימל ומאנקס מתרברבים כי בסיום ההפגנה והמלחמה ישליכו את כל הצפרדעים לכביש, דברים שהטילו מורך רב בלב העם. המתח הלך וגבר ואווירה קדורנית ריחפה ברשתות. ראשי מערך שילוב החרדים בצה''ל הטיחו שוב ושוב ברמטכ''ל ובשר הבטחון כי הם אינם עושים די בכדי לפתור את המשבר. המצב נעשה חמור יותר ויותר.

    בתיעודים שהתפרסמו ביום הפורים של אותה שנה נראו שוטרים על מנופים, מסירים מדי צבא שנתלו לייבוש על מרפסות במאה שערים. תיעודים אחרים שהפיצו יחידות קומנדו מ'תורה ויראה' על מנת להמחיש את נחישותם ואכזריותם, הראו כיצד מדי צבא שבלו משמשים להם כחומר דליקה למדורת ל''ג בעומר. סבלנותם של נערי התקשורת החרדיים פקעה, והם דרשו תגובה. תקופה זו, שעתידה להיות מוכרת מאוחר יותר בכינוי 'תקופת ההסתגלות' או 'תקופת ההמתנה', היוותה במבט לאחור את הרקע למבצע 'יארמולקע ירוקה', (במהלכו הוחדרו חרדים במדים אל מעבר לקווי האוייב) מבצע שפתח את 'מלחמת יום שישי', והפך לכאורה את השכונה על פיה.

    ביום ו', ח' סיוון תשע''ז, ה-2 ביוני 2017 בשעה 12:42, התקשר הממ''ז, ניצב הלוי לאלשיך וביקש אישור לפעול. אלשיך ברר אם הכוחות ערוכים לפריצה ונענה בחיוב. אלשיך שאל: ''השבתתם להם את כל פחי האשפה?'' הלוי ענה: ''את רובם''. ''אם כן תגיד לבחורים שיכנסו,'' הורה אלשיך, ''ותיזהרו מטיטולים וסלמונלה''

    פקד א., שהיה מהכח הפורץ ומהבלשים שהגיעו ראשונים לרחבת תו''א, מתאר: ''ההוראה הייתה לשמור קשר עין עם הצמד שהלך עשר מטר לפנינו ולדווח להם אם הכיפות יפלו להם מהראש. היה בלאגן גדול, הרחוב היה מלא במכוניות ואנשים שנכון לאותו רגע עוד לא קבלנו הוראה לתקוף אותם. אתה הולך עם פחד, רואה בקושי כמה מטר קדימה, מצד ימין יש לך איזה בי''ס של תולדות אונר''א או משהו כזה(...) שהסנ''צ אומר בקשר לא להתקרב אליו עדיין בשלב זה. אתה אומר לעצמך 'מאיפה זה הולך להגיע'. פתאום אני מזהה מישהו/י עם רעלה שמוביל עגלה וסוחב שקית עם תבניות ביצים וטיטולים. עליתי לקשר ושאלתי את הרפ''ק (=ראש פרובוקציה) אם להוריד אותו והוא ענה 'חיובי'. הסתערנו עליו, בצענו נטרול והורדנו אותו לריצפה. שתי חבר'ה מהכח העבירו אותו לכיוון הסיאנגמ''ש המשטרתית וניסו לחבור לחבלן של הכח שיפרק את האמל''ח שנתפסו.בינתיים הרחוב התעורר והתמלא בילדים, נהיה לנו קשה עם החיפוי על החבר'ה עם המדים. צעקתי לרפ''ק 'אבדנו אותם'. הוא קיבל לחץ וצרח בקשר: 'הכרז נוהל חנא – בעיילא! חשש לחשיפה! תורידו את כל מי שמסתובב שם שלא יפריע להתקדמות!'. המשכנו לחתור קדימה ולסגור את הפער ביננו לחיילים. היתה לנו שם מיצוביגמ''ש אזרחית שבתוכה ישבו כמה עצורים, רצינו להכניס אליה עוד אחד, פתאום אנחנו רואים מישהו מכוון אלינו לוע של קנון חדשה, 100 זום מיליון פיקסל, ישר אל ה(צ)מיג. לא לקחנו סיכונים וקיפלנו אותו לארבע עם הכלי שלו".

    סמ''ר ד., שפיקד גם הוא על כח בילוש באותו מבצע, מספר: ''זה היה קשה מנטאלית, החבר'ה שמה ממסכים אותך בביצים, בקבוקים, בקבוקי אר סי (ג'י), אוכל, ומכל הבא ליד עד שת'ה לא מבין מה ישאר להם לארוחת שישי בלילה. הם צועקים עליך שת'ה נאצי ועוד כל מיני קריאות בשפה לא מובנת. אתה נדרש להיות מאוד מפוקס בשל הסיכון מירי (על) זו''צ חלילה, וכדו'. בשלב מסויים זיהינו נער מתרחק מאיתנו בצורה חשודה, הפ(ע)לנו עליו נוהל הדיפת חשוד והוא התחיל לדמם. זה לא היה נראה טוב ואמרתי לכח להכניס אותו לניידת. התקרבו אלינו כאלו שנראים כמו החובשים של הסהר, עם זקן כזה, ורצו לטפל בו, חששנו ממלכודת וגרשנו אותם. פתאום הייתה קריאה בקשר: 'אנחנו רואים את השטיבלאך!' כולנו התרגשנו. היו בכח חבר'ה שעוד זכרו את השכונה מהתקופה שלפני גיוסם, והם לא האמינו שהם עוד ישובו לשם עם מדים. התחילו לרוץ בווצאפ תמונות של בלשים מימ''ר הבירה עומדים בתור בכניסה למקווה כשבעריש נותן להם להיכנס בחנם. המורל טס למעלה. דהרנו בסמטאות, תפסנו את מי שיכולנו. אנשים נכנעו כמו זבובים. אחרים ברחו לחנויות. העובדים של בריזל הוציאו לנו בקלאוות. היו חבר'ה שנכנסו לגיבעק'ס וסחבו משם משטח עם חלות לכל הלוחמים. נעמדנו שלושה חבר'ה שניה אחת ליד קיר מלא במודעות מעניינות, איזה צלם הנציח את זה ואח''כ הפכו את זה לתמונה מאוד מפורסמת. שלחתי כח לטהר את 'אוצר היהדות' ובינתיים התחילה הרעשה מר' ירוחמ'ס''...

    כאמור, מה שהפך לאחד מסמלי שחרור השכונה היה 'תמונת הבלשים' המפורסמת בה נראה כח של שלושה בלשים העומדים ומביטים בהשתאות אל על, לעבר לוח המודעות הניצב על הכותל המערבי של השטיבלאך, דקות לאחר שכבשו את המקום. הצלם משה בלוי, מי שצילם את אותה תמונה, סיפר על כך לציקי (יצחק) פראנק בראיון ל'אורתודוכס ניוז': ''התמונה הזו צולמה רק במקרה, אני תכננתי לתעד את הפשיטה שלהם על המקום, אלא שכפי שכולכם ראיתם כבר בסרטון - מישהו התנפל עלי והצמיד אותי לקרקע, כך שה'פוקוס' של המצלמה היה מכוון מלמטה למעלה ונוצרה האשליה כאילו הם מביטים למעלה".

    שבתי גרברצ'יק, דובר המשטרה דאז, התלווה לכח הפורץ לשכונה ותאר את תחושותיו: ''כחרדי שמשרת, קשה לי להסביר מה חש אדם אשר במשך שנים ארוכות לא יכל להלך בחופשיות ברחובות אלו, ופתאום ביום בהיר הוא שב הביתה, לרחובות ה'שטעטל'. במשך שנים יצרו כאן מה שנקרא 'קרויס - טריטוריה', הדבר הזה מאחור(י)נו. לא יתכן שבלש משטרתי לא יוכל לעטות לגופו איזה ביגוד שירצה באיזה זמן שירצה, ללכת כך היכן שירצה, ולעשות שם מה שירצה למי שירצה! לגבי הטיימינג של פרוץ המלחמה - ביום שישי אחה''צ, לדעתי השאלה בעניין לא אמורה להיות מופנית כלל כלפי המשטרה אלא כלפי כל אחד מהתושבים שנמנע מלתקוף את החיילים במבצעים דומים שנערכו במקום בשבועות האחרונים. היה עליו לקחת בחשבון כי אם לא ישתף פעולה עם פרובוקציה יזומה ביום שלישי כמשל, זו עלולה להגיע בסוף גם ביום שישי''.

    גם תושבי השכונה ציינו כדרכם את חמישים שעות הכיבוש במעמד שהחל בקבלת תענית ביום שלפניו ובקריאת 'ויחל' ביום שלאחריו. עם סיום התענית (בשעה 12:00 לשא''י.- 6:00 איראפית) נערכה עצרת ברחבת 'ישועות יעקב'. דובר השכונה יצחק ווייס נאם במעמד ואמר: ''הרשעים חוגגים ביום אידם את 'שחרורה' של מאה שערים כביכול. האם לזאת יקרא שחרור?! (אה... בבקשה אם אפשר לבקש מהמוכר של 'עין יעקב' שינמיך מעט את הקריוקי, תודה.) כולנו ראינו את הסרטונים, (מה, לא ראיתם?!) ואני רוצה לומר לכם רבותי, כי עד לאותו יום שישי, מעולם!! אבל מעולם!! – ואני אומר זאת באחריות מלאה – לא תקפו בשכונה את הרב שמואל שישא פיזית, ואני מדגיש, פיזית! אני מדבר כמובן על השנים האחרונות. מה היה לפני כן? אני לא יודע כי אני לא נכנס לזה ואני לא נכנס לזה כי אני לא יודע. אבל ברשותכם רבותי, אני רוצה להתקדם הלאה. כולכם שמעתם שבדו''ח על אירועי המלחמה תבע השופט לדעת מה הביא את המשטרה לפתוח בה דווקא בעיתוי שכזה. מה ענה על כך נציג המשטרה? ''שיקול מבצעי של הימ''ר''. אתם יודעים רבותי מה היה אותו 'שיקול מבצעי'? ובכן, אגלה לכם: משום שזאת שעת ה'דד-ליין' של 'לידע ולהודיע' ...

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה