קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
הטלטלה הוירטואלית מרעידה את קהילת 'פרוג' לענפיה...

חול המועד, אני ניגש למחשב למצוא הפוגה בפורום המיוחד שלנו, הודעת שגיאה, ולמחרת הודעה שהאתר עובר שדרוג, המתנתי, כולנו המתנו.

חול המועד נגמר, והנה, הנה מגיע הפורום בממשק החדש, אורו עיני, איזה אתר מאיר עיניים, כל יפה ומקסים, אבל, יופי זה לא הכל, ובעצם לעתים הוא כלום, אני מנסה מעט לגעת, להזיז, לחיצה לפה, קליק לשם, ההתחדשות רחוקה עדיין.

ואז הגיעה הטלטלה... אשכולות מאשכולות שונים, כל אחד בגישתו הוא, איך זה שהאתר עדיין לא מושלם, נלך לאתר אחר (כאילו ויש לנו אלטרנטיבה אחרת...), תחזירו את הישן - ומיד! נסגור את הפורום (סתם הגזמתי), נזכרתי בבני הקטן נרגן כשהסיר עדיין על האש, אני רוצה לאכול עכשיו!!! וואו, היי, קטנצ'יק, חכה רגע, לא לימדו אותך מה זו סבלנות, לכל דבר יש זמן עד שהוא מוכן ומוגמר.

לא יודע מה אתכם, אבל לי כל הטלטלה הזו נתנה שיעור מוסר קטן, נקודות רבות למחשבה, זה מלמד על השוני בין אנשים ואיך שכל אחד לוקח את הדברים, ובעיקר הצורך והיכולת שלנו להכיל את ריבוי השוני והרבגוניות של מגוון האנשים שיוצר את כל מה שסיבבנו.

הוא לימד אותי על הכרת הטוב.

הוא לימד אותי על הבלגה.

הוא לימד אותי על סלבנות.

ובעיקר, שבשביל להתקדם בחיים, בכל דבר, צריך לעבור הרבה קשיים ומהמורות בדרך.

בשביל להרחיב כביש, שתהיה תחבורה נוחה ובטוחה יותר, צריך להיאזר בסבלנות מול קושי מתמשך ועומסי תנועה.

בשביל להקים בניין חדש, צריך לשבור את הישן, להמתין בזמן הבניה ולהסתפק במקום מגורים זמני.

ובשביל להרחיב חדש בבית, אין לי כוח לחשוב על זה...

מקווה שהשיעור הזה טוב בשביל כולנו, ושנרבה אהבת רעים בפרט בימים אלו, לילה טוב לכולם ושבת שלום.
  • 360
  • בעזהי"ת

    קצת באיחור, אבל אולי ישמש מישהו לשנה הבאה בירושלים.

    ישנה מחלוקת לגבי ברכת ביעור חמץ. הראשונים נחלקו אם מברכים אותה בתחילת הבדיקה או בחמץ הראשון שמוצאים, אך מלבד זאת יש עוד מחלוקת: בעוד שברוב העדות אומרים "על בִּעוּר חמץ" בחיריק, התימנים אומרים "על בֵּעוּר חמץ" בצירה. מחלוקת זו מה טיבה?

    כידוע ישנו תהליך הנקרא "תשלום דגש" - כאשר יש אות גרונית במקום שבו אמור להיות דגש חזק, והרי אין דגש באות גרונית, לכן התנועה הקטנה שלפני האות הדגושה הופכת לגדולה. יש בַפועל חילוק בין האותיות הגרוניות בכלל תשלום דגש: בא' ור' הכלל קיים בשלושת הבניינים הכבדים, פִּעל פֻּעל והתפעל (מבָרך, מבֹרך, מתבָּרך). בה' וע' רק בבניין פֻּעל (טִהֵר לעומת טֹהַר), ובח' הוא לא חל כלל (וזה הכלל היחידי שבו ר' מתנהגת כגרונית).

    בדרך כלל ניתן לשייך כל שם פעולה לבניין מסוים, לדוגמה: "שמירה" הוא שם פעולה של בניין פעל, אך בעצם גם של נפעל, כיון שלבניינים הסבילים אין שם פעולה (לפחות במקורות). באותו אופן "ביעור" הוא שם פעולה של בניין פיעל, אך בעצם גם של פֻּעל; וכאן המחלוקת: לדעת התימנים הולכים אחר הבניין הסביל "פֻּעל" שבו יש תשלום דגש לע', ולכן החיריק הופך לצירה. ושאר העדות הולכות אחר בניין "פִּעֵל" שבו אין תשלום דגש לע', ולכן החיריק נשאר חיריק, עכ"ל ערן.

    ונ"ל להביא ראיה לשאר העדות, "בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי" (תהלים פח יז), "בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ יַעַרְכוּנִי" (איוב ו ד).
    • תודה
    Reactions: צחוקית פרגית1 //
    0 תגובות
    "זה גודל סטנדרטי?"
    "זה קצת נראה קטן"
    "הלבן יותר יפה"
    "כן,אבל מי ינקה את זה?! החום יותר פרקטי"


    השתחררתי מהרצועות בשיטת סובב ומשוך.
    הראש קצת יותר סיפור אבל אני מתמודדת איתו בהצלחה- אני מסובבת אותו לצד ומושכת החוצה.

    כיף! אני משוחררת!

    "שמת לב שהמזרן נמכר בנפרד?"
    "אה,באמת?!"

    מהר. הם עסוקים.

    אני זוחלת מתחת לשידת החתלה מעוצבת, חוצה את השביל, יוצאת ממחלקת חדרי תינוקות למחלקת חדרי ילדים.
    מה זה? קיפוד פרווה שנפל על הרצפה.
    אני מתיישבת.
    בודקת אותו עם הפה.
    אומרת: "הטעם לא משו".
    לכם זה לא נשמע ככה.
    לכם זה נשמע משהו כמו: "בבה- דדה- גרר.."

    ממשיכה לזחול.

    "של מי התינוקת הזאתי?"

    הנה. זה נגמר.

    "של הזוג הזה". הם אומרים ומצביעים על בעל ואישה זרים שמתווכחים על צבע שטיח.
    ברוך השם.
    אני מוצאת ביסלי עיגול שאמא אף פעם לא מסכימה לי. מכניסה מהר לפה. זה דווקא טעים. "דבה -בדה- הי!"
    זה חוסם לי פתאום את הגרון. קשה לי לנשום.
    אני משתעלת. הוא יוצא. עכשיו אני נושמת
    אני בוכה קצת. ממשיכה לזחול. אני רואה נעליים שחורות עם סוליה לבנה. אני רואה רגליים יחפות בתוך כפכפי אצבע. עקבים דקיקים. נעליים עם שרוכים- אני פורמת את השרוך בלי שהאיש ישים לב וממשיכה.
    מתיישבת מרחוק ורואה אותו מתיישב על כורסא וקושר את השרוך.
    "נוחה הכורסא הזאת!" הוא אומר ומצלם את התוית.

    אני רואה גלגלים עם עגלה- לא כמו שלי- עגלה עם עציצים וכוסות,מפיות וברזלים מוזרים. אני חומקת ממנה מהר.

    אני מריחה ריחות חזקים של אוכל. אנשים משליכים אריזות לתוך פח.
    אנשים מתקרבים לכיוון פתח כלשהו.
    "אין מעבר לכאן עכשיו" אומר איש עם בגדים שחורים ומכשיר מצפצף שצמוד לו לחגורה.

    "לקוחות יקרים, ערב טוב!"
    אני שומעת קול חזק וקצת מבהיל.
    "החנות כעת סגורה. אתם מתבקשים לסיים את קניותיכם ולגשת לאיזור הקופות.
    נשמח לראותכם שוב בקרוב.
    תודה."

    אני רואה כמה אנשים עומדים ליד כזה משהו ומקבלים ממנו נירות קטנים וצבעוניים כמו של משחק,רק קצת יותר גדולים. ליד המשהו הזה יש רווח. אני נכנסת לשם מאחורה. חשוך וקטן ונעים. המקום הזה מתאים לי כמו זבוב לפרה. אני הולכת לנוח.


    עובדים עם חולצות צהובות שהלוגו של איקאה מודפס עליהן, מאבטחים עם אזניה ומכשיר קשר שמצפצף ואנשים טובים אחרים מתפרשים בכל המחלקות.
    מתחת לשולחנות. מאחורי הספות, הדלפקים, הארונות, הסלסלות, המטבחים, דירות הסטודיו (35 מ"ר), הוילונות, המסעדה, המעברים של איסוף המוצרים. היא נעלמה.
    איש אחד מצא אותה בסוף. נעליים חומות. שרוכים. מאחורי הכספומט. ליד חדר העזרה ראשונה. היא ישנה שם. כשהוא הרים אותה היא אפילו לא בכתה. רק הביטה בו מסוקרנת.
    מי שבכה היו אלה אבא ואמא שלה- היא מהדאגה הוא מהבושה,אולי ההיפך.


    בבית אבא אמר לאמא-
    בסוף קנינו את המיטה הלבנה. היא עולה עוד שלוש מאות שקל. אמא אמרה- במצעים אין סדין. יש רק ציפה וציפית. מה שאני צריכה זה סדין.


    המיטה החדשה שלי היא משהו בין עריסה גדולה למיטת תינוק קטנה. הטעם שלה דוקא בסדר. "דבה-בדה-הי!"
    נראה לי שאני יכולה לנסות עליה את שיטת סובב ומשוך. אולי אפילו אצליח להגיע עד איקאה בזחילה.
    היום נכנסתי למיטה בשבע וחצי.
    אולי אם נכנסים למיטה מוקדם אז מחר מגיע יותר מהר.
    מחר נגמר המבצע שהרב'ה עושה לי.
    אם לא תחלום בשיעור חודש אני אקנה לך מתנה מכיסי הפרטי.
    חודש זה ה-מו-ן זמן.

    אבל ממש ממש השתדלתי.

    השתדלתי כל כך אפילו כששמוליק הטיס לידי מטוסים מנייר.
    השתדלתי מאוד אפילו כשאיציק התעסק באוסף פקקי הבירה שלו.
    השתדלתי אפילו שידעתי שבערב ניסע לחתונה של דודה ציפי.

    ומחר זה היום האחרון למבצע.

    השעה בשעון הראתה ששמונה אבל לא הצלחתי להרדם.
    ניסיתי לחשוב איזו מתנה הרב'ה יקנה לי.

    השעה במחוגים הזוהרים בחושך הראתה 9:00
    ודמיינתי איך זה יהיה שהרב'ה יחייך כשיגיש לי את המתנה.

    בפעם האחרונה שהסתכלתי בשעון היתה השעה 10:17.
    אחר כך כנראה כבר נרדמתי.

    בבוקר קפצתי מהמיטה מהר אפילו שזה היה קשה.
    התארגנתי ראשון ורצתי לחיידר.

    היום היה הכי קשה להתרכז והתאמצתי חזק.
    אבל היום נגמר והרב'ה לא נתן לי שום דבר.אולי מחר.

    עבר מחר ומחרתיים ואז ניגשתי לרב'ה,קצת התביישתי ואמרתי לו:
    הרב'ה..אמ..אמ..המבצע..
    איזה מבצע? הוא שאל.
    נו..אמ...שהרב'ה עשה לי...שאני לא יחלום בשיעור.
    אה.נכון.הוא אמר.עבר כבר חודש?
    כן.לפני יומיים.
    טוב.הוא אמר.
    וחיכיתי עוד שבוע.
    ואז הזכרתי לרב'ה עוד פעם.
    טוב. תבוא אלי בהפסקת צהרים.

    ואז הוא לקח אותי לחנות צעצועים גדולה כזאתי ואמר למוכר:
    אני רוצה כדור גדול. הכי זול.
    אין עכשיו כדורים.אמר המוכר.אני צריך לקבל.
    אז מה יש משהו אחר.לא יקר? שאל הרב'ה.

    אז המוכר הציע פנס ראש וקיוויתי שהוא לא ירצה, כי יש לי שניים כאלה בבית.
    הוא הציע צופר לאופניים.
    האופניים שלי שבורים. בשביל צופר אני אקח אותם לתיקון עד הקצה השני של העיר.
    והוא הציע כדור שערות- שאותו הכי רציתי-אפילו שהוא לא עולה הרבה והוא קטן.

    פתאום הרב'ה מצא מטקות סקוץ' שבורות בקצה ושאל:
    בכמה תעשה לי את זה?
    המוכר אמר- את זה תיקח בחינם.
    הרב'ה כל כך שמח כי הוא לא יצטרך לפתוח את כיסו הפרטי ולבזבז כסף.

    זה התלמיד הכי טוב בחיידר. הוא אמר למוכר. ולכן מגיעה לו מתנה.
    המוכר חייך ואמר לי כל הכבוד.

    החזקתי את המטקות סקוץ' והעברתי את היד על החלק השבור, מנסה להסתיר אותו. הוא היה מכוער.
    המוכר פתח מגירה בדלפק והוציא ממנה דבק רחב כזה של כריכה,בצבע אדום והדביק את הפלסטיק השחור השבור.

    אחרי צהרים שיחקתי עם שוקי במטקות סקוץ'. פעמיים.
    כי אחר כך הסקוץ' התפרק מהפלסטיק השחור ושוקי אמר:
    זה שמאטע באלאטע המטקות האלה. הם לא שוות גרוש.
    ומאז הם במגירה שלי. הכי למטה. מתחת לכל הדברים.
    • תודה
    Reactions: undo1 //
    7 תגובות
    כששמוליק המקולקל של לישינסקי נכנס לשידוכים, כל הדודות התלחשו שהנה הנה הוא יביא בחורה פושטקית עם פאה ארוכה וחצאית קצרה, כזאת שתנפח בלונים ממסטיק ורוד באמצע גאולה, ותשב בכל השמחות עם האייפון ותשתף תמונות של הילדים המושלמים שלה.
    אבל שמוליק חשב אחרת.
    בזמן שכל האחים שלו עשו פגישות בסלון של דודה ברטה, בקבוק קריסטל ועוגת שיש, הוא לקח את המשודכת לדיויד אינטרקונטיננטל, ושם על הספה הוא פסל אותן בזו אחר זו.
    עד שיום אחד הוא דפק אצל שרה קניידל השדכנית, וביקש ממנה שתציע לו משהו שהוא עוד לא שמע עליו.
    שרה קניידל התיישבה ופתחה קלסרים ודפדפות, וכל הסלון התמלא בריח של בוידעם, ושמוליק ישב והמתין בסבלנות, והיא דפדפה ועלעלה כאילו שאין סוף להצעות שיש לה על הפרק.
    "אני לא בטוחה..." היא התחילה בהיסוס, " אבל אולי זה יכול ללכת".
    "מה יכול?" שמוליק כבר היה קצר רוח, "דברי".
    "שיפי איינפאל", אמרה בקצרה.
    "מה האיינפאל?"
    "השם משפחה שלה", חייכה שרה קניידל השדכנית, "משפחה מצויינת אבל פשוטה מאוד, מאוד".
    אבל שמוליק לא פסל, ואחרי שבוע הוא מצא את עצמו יושב בסלון של דודה ברטה וממתין לשיפי איינפאל, דודה ברטה השקיעה במיץ תפוזים סחוט ועוגת שיש טריה, ישר מהתנור.
    הוא התלבש יפה, ציחצח את נעלי הבלנסטון שלו, מכנסיים חדשים, חולצה לבנה עם צווארון כחול, ג'ל בפאות וכיפה חדשה, כחולה.
    ואז היא נכנסה, חצאית קפלים וחולצת ראש חודש, צמה ארוכה ששערות לבנות בודדות כבר נשזרו בה, עיניים גדולות ומאירות וחויך צנוע כבוש בביישנות.
    איש לא ידע​ על מה​ דיברו, אבל כשהתארסו זאת היתה שיחת הכל: שמוליק, המקולקל של לישינסקי, התארס עם שיפי איינפאל, הבחורה הכי פשוטה בגבעת שאול.
    הוורט התקיים בבית של שיפי ברחוב אלקבץ, ואבא שלה הוציא בקבוק ערק ממקרר הפרידמן שעמד בחצר מתחת עץ התות, ומזג לכל החברים של שמוליק.
    והרב שגלה ותלמידיו מכוסי הפנים, נכנסו לומר מזל טוב, וסילביה המתקנת שלחה מגש של מזון לא מזוהה בריח חתולים, הוא הושלך לפח ונאכל בשקיקה על ידי הלהקה של סילביה.
    ובחתונה היו שולחנות של החברים של שמוליק, וודקה רדבול ולניחוח של קנאביס מגידול פיראטי, והשולחנות של משפחת איינפאל עם ריח דק של הדסים, והשולחנות​ של לישינסקי שהזמינו לכל הנכדות שמלות מנקסט, אבל בגלל השביתה בדואר הן יגיעו כנראה לברית של הבן של שמוליק ושיפי, ומהר מהר הם מצאו שמלות גמ"ח בלויות בצבע בורדו, ונאבקו בחישוק שהסתבך בתחתיות שנקרעו בקלות רבה ומילאו את כל רצפת האולם
    וכל הקהל רקדו ביחד לצלילי התופים ואברכי המשי של לישינסקי התערבבו בבעלי תשובה של דיר יאסין, בפושטקים מהחברה של שמוליק, ובשני התימנים שחילקו לכולם גת, נראה גם שאחד מהחתולים של סילביה חדר לאולם, ואכל בתאבון מצלחת מיותמת של טשולנט.
    ושמוליק המקולקל ישב בסוף החתונה ליד שיפי במונית הביתה, ושניהם הסתכלו זה על זה, והיא ידעה שהוא בכלל לא מקולקל, והוא ידע שהיא בכלל לא פשוטה, ושמחה גדולה מילאה את שניהם.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה