קהילת כתיבה מקצועית

עודכן לאחרונה 21/8/24

706

מ

שיתוף - לביקורת חיכיתי לך, אח

20/8/24

בהשראת הקטע המדהים של @הווה פשוט

חיכיתי לך.

אבל ממש לא במצב צבירה הזה.

השתוקקתי לומר לך שאני אוהב אותך, ששוב לא נריב עוד לעולם.

כמה אירוני, זה בדיוק מה שאמרת לי אתה, בפעם האחרונה שראינו אחד את השני, ששמענו זה את קולו של זה. זה היה בממ"ד החשוך, החנוק.

לא דמיינתי באותו רגע שזה הסוף שלך. אולי גם שלי. תמיד, וגם באותו יום האמנתי והייתי אופטימי, גם כשאתה ייאשת אותי. נראה כאילו החלפנו תפקידים, כך לפחות כולם אומרים לי.

אמרו לי שטוב לך, שהכל מאיר אצלך ואין חושך. אבל אני לא האמנתי. בתחילה עוד חשבתי שאומרים לנו את זה רק כדי שלא נפתח ציפיות, אבל אצלי קרה הדבר ההפוך. בלילות חלמתי על הפגישה המחודשת בינינו, בימים כתבתי על זה.

לאט לאט איבדתי תקווה, שקעתי.

והנה הגיע הרגע המיוחל, ואני רוצה לצרוח.

למה, אח, למה עשית לי את זה?

לא יכולת להישאר, לשרוד עוד קצת? להתאמץ בשבילי?

היית חייב לגרום לי לראות אותך במצב הזה?

אני יודע שזה מחשבה מטופשת, כאילו שיכולת להתחמק מהרעב והצמא הקודחים, ואחר כך מהירייה שפילחה את ליבך הטוב.

העולם הפך חשוך, כמה שלא האיר לי פניו מאותו יום מר, כעת נדמה כאילו קרן אור לא חודרת לבועה האטומה בה אני שוהה כעת.

אנשים באים, מנחמים, מלטפים, תומכים. לא מבינים.

לא מבינים כמה השבר הזה נורא. כמה הגורל יכול להיות אכזר.

'לפחות הוא חזר, לפחות יהיה לו קבר, יש כאלה שאפילו את זה אין להם' יש שאומרים בתוכחה, ואני לא מרים מבט.

מי צריך קבר כשאין אותך?

משהו מת בי, יחד איתך.

הנקמה מפריחה בי ניצנים, לא מחזירה אותי לחיים.

נפגשתי עם אלו שהביאו אותך הביתה, נראה שהם היחידים שיכולים להבין מה באמת עובר עליי. הם, כמוני ואולי אפילו יותר, רואים את המוות מול העיניים, יום יום.

'שיכלתי חברים', אמר לי אחד מהם בלחישה, 'זה קשה, אבל אתה תקום. כולם קמים בסוף. אין לך ברירה. קום תנקום את הדם הזה' הצביע על השיש מתחתיו אתה שוכן, ואני הרמתי מבט מזוגג, אטום.

'תבטיח לי שכך תעשה' הוא רכן בנחישות, 'תבטיח לי שתתאושש'.

אני הנהנתי, לא בדיוק מבין.

כשחזרנו לבית, אבא ואמא היו שקטים, מכונסים, ואני הסתגרתי בחדר. דמיינתי שאני שומע אותך, אח, מדבר אליי.

'אתה שומע מה שאתה רוצה לשמוע' אמרת לי אינספור פעמים בלגלוג, והנה עכשיו אני מסכים אתך.

חשבתי המון על מה שאמר לי החייל מלוכלך המדים ההוא, מצאתי שם משמעות.

הגעתי למסקנה שאני חייב לעשות משהו. משמעותי. רוחני.

חכה, אחי, חכה לנקמת דמך,

מבטיח שלא תתאכזב.

Reactions: אש קודש!, אוראל סולטן, ;בינארית ועוד 21 משתמשים24 //

4 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 21/8/24

Y

yael305

מרגשש

340

ל

שיתוף - לביקורת בין ה'לבד' לבין ה'יחד'

לילך חצי האי //

20/8/24

בדד.
לא חמד.
כי לא מדד.
האם יוכל לא לבד.
על רגליו עמד.
ובגאון צעד.
פחד.
לא לבד.
את עצמו אהד.
אך את זהותו שדד.
גם מקומו אבד.
מרגיש גמד.
ספד.
איך שבגד.
שאת נפשו עקד.
עד שיום אחד רקד.
על עצמו פקד.
לעדי עד.
נווד.
לכל אלו שלא ברור להם אם לבד או ביחד או לנדוד בין ה'לבד' לבין ה'יחד'

Reactions: יצחק טל, ilan p, yael305 ועוד 8 משתמשים11 //

0 תגובות

עודכן לאחרונה 18/8/24

379

I

שיתוף - לביקורת מָה אָנוּ

I.Q //

18/8/24

ב''ה

אִלּוּ לֹא הָיְתָה לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם

מְשׁוֹטְטִים הָיִינוּ לַשָּׁוְא

לִמְצֹא מָקוֹם לַעֲמֹד מוּלוֹ.

לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ.

מְשׁוֹטְטִים הָיִינוּ לְלֹא מָנוֹחַ

לְלֹא תֵּבָה,

לָשׁוּב אֵלֶיהָ מִן הַמַּבּוּל,

מִן הַתְּהוֹמוֹת,

שֶׁעוֹרְמִים עָלֵינוּ חַיֵּינוּ.

וְהָיוּ הַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים

הָלוֹךְ וַחֲסֹר

וְלֹא הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת אָנָה לֵילֵךְ וְלָבוֹא.

אִלּוּ לֹא הָיוּ לָנוּ יָמִים נוֹרָאִים בַּשָּׁנָה

לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ זְמַן

לָתֵת אֶת לִבֵּנוּ עַל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה

וְעַל מָה שֶׁיֵּעָשֶׂה.

חַסְרֵי מָנוֹחַ הָיִינוּ,

נָעִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמִשָּׁנָה לְשָׁנָה.

וְהָיָה הַזְּמַן נָע וְחוֹזֵר חָלִילָה

כְּמוֹ שְׁבִיל שֶׁאֵין לוֹ רֵאשִׁית וְלֹא אַחֲרִית

וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מְבוֹאוֹ.

לֹא הָיְתָה בָּנוּ מְנוּחָה

לֹא הָיְתָה בָּנוּ סְלִיחָה.

אִלּוּ לֹא הָיָה לָנוּ מֹשֶׁה.

לֹא הָיָה לָנוּ אִישׁ, אֵלָיו נָבוֹא,

עִם הַקָּשֶׁה שֶׁבְּחַיֵּינוּ.

שֶׁיֹּאמַר לָנוּ אֵיךְ נָבוֹא עָדֶיךָ

אֵיךְ יִהְיוּ חַיֵּינוּ הַפְּשׁוּטִים זוֹהֲרִים בְּאֹרֶךְ.

וְהָיוּ חַיֵּינוּ אֲפֹרִים

וְהָיוּ חַיֵּינוּ הוֹלְכִים בְּצַד אֶחָד וְאַתָּה כְּנֶגְדֵּנוּ.

ולֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים מָה אָנוּ וּמֶה חַיֵּינוּ.

Reactions: דבורה הנביאה, ilan p, נסיך על חלל ועוד 9 משתמשים12 //

2 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 18/8/24

ו

וריטסרום

אני קוראת ונפעמת אפשר להגיד שהכי התחברתי לבית הראשון? (החיבור לא אובייסלי- ירושלים, ימים...

עודכן לאחרונה 18/8/24

381

ע

שיתוף - לביקורת שיתוף ראשון שלי... אשמח לתגובות

עליבאבא //

18/8/24

בעקבות @מימיי שהפוסט שלה נתן לי השראה...

הוא ממהר,
ולא שם לב,
כי הוא רץ
סחור – סחור

הרבה פנאי
לא היה לו,
להביט לאחור

בקושי מבחין
איפה החבל,
ואיפה החור

נראה צבעוני
בעיניו,
אבל הכל שחור

מבחוץ
בוהים בו,
אך כבר אין לו
בושת

עוד מילה
ועוד,
לא חדל
קשקשת

'בואו,
התקרבו,
אל תיראו
לגשת!'

'ראו
כי יש כאן
מכל גווני
הקשת!'

הוא ממהר
ולא שם לב,
כי הוא רץ,
ברשת