הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
”שמעת מה קרה עכשיו?” לאהלה רצה לאחותה שבסלון לקבל חוות דעת שמעבר לקולות..
כן, נשברה צלחת אצל משפחת אפללו..ענתה לה אחותה שבי בתמימות
”לא חשבתי שהר געש עלה התפרץ...זה אומר שמגיע להם מזל טוב..” התרגזה לאהלה ותוך כדי נטלה את קראט מהשולחן.
”אה האמת ראיתי אותה יוצאת מהבית מסודרת ומטופחת בתקופה האחרונה...” שבי אפילו לא הרימה את עיניה מספר האלגברה בניסיון לפתור עוד תרגיל לקראת החות הקרב . ”שברו צלחת? ולא חשבו לעדכן אותנו? איזה חוצפה של שכנים, ראית אמרתי לך שזה מה שיקרה, בגלל שחגגתי תשע עשרה ואני עדיין פה, מפחדים לספר לנו על אירועים..” לאהלה הפגועה , (לא ברור אם מאחותה או מהשכנים..) פתחה טבלת שוקולד שהייתה מונחת בשולחן, מזכרת חיה לעובדה שהן עדיין לא פרקו את הקניה מהמכירה השכונתית.
”חוצפה לא.. אבל חוסר דרך ארץ לא להזמין שכנים.. אבל עזבי מה את צריכה אירוסים בבית, אחד בתוך השני צפיפות נוראית ויש עכשיו זן חדש של קורונה...” שבי קמה מהספר שפתחה רק לפני דקות מספר והחלה לפרק שקיות.
”לאהלה יצאו לך עוד חצקונים תיזהרי..” ניסתה לאיים על אחותה ללא הצלחה..
”שוב קורונה? הם עם השטויות שלהם.... ושיישכחו שנביא להם את הדירה לשבת חתן. הם לא יקבלו בלטה אחת”. אמרה בין קוביה לקוביה מנסה לשווא לכבד את אחותה הצעירה.
”את מגזימה זה בכלל לא שטויות המצב הזה”. שבי נבהלה רק חסר לה שיחזרו מגבלות הקורונה והחתונה של אחותה תיהיה בחצר עם מסיכות. ובלי חלק מהמשפחה המתגוררים בחו”ל.
”אני אמרתי שטויות? אני התכוונתי שזה בכלל לא יפה.” לאהלה נזכרה פתאום שגם היא צריכה להתחיל לפרק לא שוקולד שקיות.
”מה יפה קשור לכאן. זה מצב מסוכן מאוד”. שבי לא אוהבת את אלו שמזלזלים בקורונה..
”מה מסוכן? בואנה את מגזימה.איך הגעת למסוכן, אבל בטוח שהם יצטרכו ליישר את ההידורים ביננו” לאהלה ניסתה לעשות סדר בארון השימורים כדי להכניס עוד קופסא אחת.
”לא מעוניינת ליישר את היחסים עם רשעים כמוהם. תודה שיתמודדו לבד עם המצב” נשמע קול עמום ממרפסת שירות. ”רשעים? את מגזימה! אסור בשום פנים ואופן להגיד כך על אנשים. הגאווה שלך עוברת על גבול! ואם את חושבת שמגיע לך משהו אז מקסימום צלחת שלום בית מתוקה הנה ...דופקים בדלת, הם בטח הגיעו...” לאהלה זינקה לעבר הדלת לקבל את הצלחת שלה...
”דמיונות מי הגיע בנט? אולי סער?”
”לא השכנים? אפללו,” רגע למה בלי צלחת? ולמה עם בגדים כאלו פשוטים. חשבה לאהלה לעצמה.
”שלום, אפשר שקית חלב?” מרגלית בת השכנים קצת הופתעה מהמבט שבחן אותה מכף רגל ועד ראש.
”שקית חלב? אירוסים חלבי?.” את שאלת הצלחת והבגדים היא תשמור להזדמנות אחרת...
”אירוסים? למה אירוסים? למי?” השתוממה הקטנה עוד ועוד חלקי לגו נוספו לה בראש.
”לרותי. שברתם צלחת . לא?”
נכון שנשברה צלחת, אבל מה קשור לאירוסים? אהה חשבתם שיש אירוסים כי אח שלי שבר את הצלחת? קולות צחוק נפלטו מפיה בלי מסיכות (או לפחות מסיכה) אצלינו לא שוברים צלחת בכלל, פשוט אנחנו מכינות עוגה לדודה שלי שב’’ה החלימה מהקורונה, עברה תקופה לא קלה...”
את רואה שהמצב עדיין מסוכן? שבי הגיעה עם שקית חלב ולא שוכחת להעיר בקול...
ואת עוד קראת להם רשעים.... אחותה היתה חייבת לענות לה לא לפני שווידאה שהדלת סגורה היטב.
כן, נשברה צלחת אצל משפחת אפללו..ענתה לה אחותה שבי בתמימות
”לא חשבתי שהר געש עלה התפרץ...זה אומר שמגיע להם מזל טוב..” התרגזה לאהלה ותוך כדי נטלה את קראט מהשולחן.
”אה האמת ראיתי אותה יוצאת מהבית מסודרת ומטופחת בתקופה האחרונה...” שבי אפילו לא הרימה את עיניה מספר האלגברה בניסיון לפתור עוד תרגיל לקראת החות הקרב . ”שברו צלחת? ולא חשבו לעדכן אותנו? איזה חוצפה של שכנים, ראית אמרתי לך שזה מה שיקרה, בגלל שחגגתי תשע עשרה ואני עדיין פה, מפחדים לספר לנו על אירועים..” לאהלה הפגועה , (לא ברור אם מאחותה או מהשכנים..) פתחה טבלת שוקולד שהייתה מונחת בשולחן, מזכרת חיה לעובדה שהן עדיין לא פרקו את הקניה מהמכירה השכונתית.
”חוצפה לא.. אבל חוסר דרך ארץ לא להזמין שכנים.. אבל עזבי מה את צריכה אירוסים בבית, אחד בתוך השני צפיפות נוראית ויש עכשיו זן חדש של קורונה...” שבי קמה מהספר שפתחה רק לפני דקות מספר והחלה לפרק שקיות.
”לאהלה יצאו לך עוד חצקונים תיזהרי..” ניסתה לאיים על אחותה ללא הצלחה..
”שוב קורונה? הם עם השטויות שלהם.... ושיישכחו שנביא להם את הדירה לשבת חתן. הם לא יקבלו בלטה אחת”. אמרה בין קוביה לקוביה מנסה לשווא לכבד את אחותה הצעירה.
”את מגזימה זה בכלל לא שטויות המצב הזה”. שבי נבהלה רק חסר לה שיחזרו מגבלות הקורונה והחתונה של אחותה תיהיה בחצר עם מסיכות. ובלי חלק מהמשפחה המתגוררים בחו”ל.
”אני אמרתי שטויות? אני התכוונתי שזה בכלל לא יפה.” לאהלה נזכרה פתאום שגם היא צריכה להתחיל לפרק לא שוקולד שקיות.
”מה יפה קשור לכאן. זה מצב מסוכן מאוד”. שבי לא אוהבת את אלו שמזלזלים בקורונה..
”מה מסוכן? בואנה את מגזימה.איך הגעת למסוכן, אבל בטוח שהם יצטרכו ליישר את ההידורים ביננו” לאהלה ניסתה לעשות סדר בארון השימורים כדי להכניס עוד קופסא אחת.
”לא מעוניינת ליישר את היחסים עם רשעים כמוהם. תודה שיתמודדו לבד עם המצב” נשמע קול עמום ממרפסת שירות. ”רשעים? את מגזימה! אסור בשום פנים ואופן להגיד כך על אנשים. הגאווה שלך עוברת על גבול! ואם את חושבת שמגיע לך משהו אז מקסימום צלחת שלום בית מתוקה הנה ...דופקים בדלת, הם בטח הגיעו...” לאהלה זינקה לעבר הדלת לקבל את הצלחת שלה...
”דמיונות מי הגיע בנט? אולי סער?”
”לא השכנים? אפללו,” רגע למה בלי צלחת? ולמה עם בגדים כאלו פשוטים. חשבה לאהלה לעצמה.
”שלום, אפשר שקית חלב?” מרגלית בת השכנים קצת הופתעה מהמבט שבחן אותה מכף רגל ועד ראש.
”שקית חלב? אירוסים חלבי?.” את שאלת הצלחת והבגדים היא תשמור להזדמנות אחרת...
”אירוסים? למה אירוסים? למי?” השתוממה הקטנה עוד ועוד חלקי לגו נוספו לה בראש.
”לרותי. שברתם צלחת . לא?”
נכון שנשברה צלחת, אבל מה קשור לאירוסים? אהה חשבתם שיש אירוסים כי אח שלי שבר את הצלחת? קולות צחוק נפלטו מפיה בלי מסיכות (או לפחות מסיכה) אצלינו לא שוברים צלחת בכלל, פשוט אנחנו מכינות עוגה לדודה שלי שב’’ה החלימה מהקורונה, עברה תקופה לא קלה...”
את רואה שהמצב עדיין מסוכן? שבי הגיעה עם שקית חלב ולא שוכחת להעיר בקול...
ואת עוד קראת להם רשעים.... אחותה היתה חייבת לענות לה לא לפני שווידאה שהדלת סגורה היטב.
