הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
על כאב
. עצבים. וקוגל ירושלמי▲.
1.
אתם מכירים את זה.. עצבים. וקוגל ירושלמי▲.1.
זה קורה הרבה, בעיקר במעברים בינות לספסלים בבתי הכנסת, על יד השולחנות בכניסה, היכן שמונחות ערימות העלונים ושקיות התפילין.
יום יום, אנשים חוטפים שם על בשרם החי הצלפות כואבות מציציות שמונפות באחת ע"י מתעטפים.
טליתם של המדקדקים במצוות העיטוף מונפת בעוצמה מלפנים לאחור אל הכתף כדרך עיטוף הישמעאלים, בדיוק למקום בו עומדים או מהלכים מתפללים.
למול עיניי התרחשה הצלפה כזאת בפניו של מתפלל תמים, המקפיד על זמן קריאת שמע של המג"א, ועוד קודם התפילה קורא הוא קריאת שמע בדקדוק אותיותיה.
הגורל המר והכואב הפגיש בין חוטי הטלית העבים ללחייו בדיוק בשעה שהתרכז בהתזת הצד"י של "ועשו להם ציצית", במקרה שלו הרהר כאוב, הציצית עשתה לי...
אותו מדקדק מצא כנראה איזה מקור לקיים תוך כדי עיטוף את מאמר המשנה "ולא היה מתכוון... לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף...".
ולא זו אף זו, אותו מצליף לא מסתפק בהנפה אחת אלא מקפיד לבצע את אותה פעולה לצד ימין כמו לצד שמאל, בשימת דגש על עוצמת הנפה שווה... כזאת שיש בה 'שיעור צליפה' שתוציא אותו ידי חובה, ותוציא מפי המוצלף את ההברה - 'אךךך', ובדיעבד, יצא גם ב'אייי'.
עד שהתופעה הכואבת הזו תחלוף מן העולם, ימשיכו מתפללים תמימים לחזור לביתם עם סימנים אדומים על לחיים וצווארם, אחרי תפילת שחרית מתוך ייסורים, בתקווה שלמחרת הם לא יחטפו את הציציות בעיניים.
ומזווית אישית -
בדרך כלל אני לא מרבה להסתכל בציציות של אחרים, אלא אם כן הם מגיעות עד אלי... לפנים, קרוב קרוב לעיניים, מבלי שאבקש, מבלי שאהיה מוכן, ומבלי שיש לי יכולת להתגונן מפני צליפת השוט הכואבת הזאת.
מתעטפים!
אנא!
היזהרו בציציותיכם.
2.
נהגים יקרים! שימו לב!התופעה הבאה עלולה להתרחש בעיקר בצומת שאינה מרומזרת ובדרך כלל בתוך השכונות, כאשר יש מפגש רחובות המפגיש גם בין רכבים מעת לעת, מי בנגיעה, מי בשפשוף, ומי בדפיקה, אך לא במפגשים כאלו עסקינן, באלו יטפלו יפה יפה חברות הביטוח.
המפגש המדובר הוא בין עיניכם נהגים יקרים לעיניו של אותו נהג המבצע את המחטף למול עיניכם המשתאות, ונדחף לצומת בטרם הספקתם לבחון בזהירות את המרחב.
הלוא זכות הקדימה ניתנה לכם בחוק, ומעולם לא וויתרתם עליה בקלות.
אך על עצם המחטף עוד תוותרו, לא תעשו מזה עניין, אני מכיר אתכם.
עצביכם יעלו מעלה מעלה דווקא ברגע שתראו את תנועת היד בעלת המשמעות הלא ברורה שיעשה הנהג הנדחף.
תנועת יד שהיא, ספק סליחה, ספק תודה, ספק שלום.
איזו אדיבות נשפכת מהנהג שעד לפני שבריר שנייה התפרץ לצומת שלא ברשותכם.
הוא מבקש סליחה כמובן על ההתפרצות הפתאומית.
ובאותה עת ותנועה, מודה לכם על ש'איפשרתם' לו לבצע את ההידחפות.
ואם כבר אז כבר, הוא מוצא לנכון לברך אתכם לשלום בכוונה השלישית לאותה תנועת יד.
מה רע? שלוש בהינף יד אחת!
ואתם בליבכם צורחים בעדינות – נהג נדחף! הידחף וסע! אל תבקש סליחה ואל תודה על מה שלא נתנו לך, כשאתה עושה את זה אתה פשוט מכעיס ומעצבן בהרבה.
ואתם נהגים יקרים! שימו לב!
בצומת הבאה היום או מחר, כשתפגשו באותו נהג או בחבריו לשיטה, תנסו אותו, תבקשו יפה עם היד לפני שתתקדמו, יהיה מעניין לראות אם הוא יחזיר לכם טובה תחת טובה, ויפרגן לכם להתקדם לפניו.
עצה טובה, אל תפתחו ציפיות.
ומזווית אישית
כשמי שהתפרץ לצומת לפני היה לא אחר מהאברך שיושב בספסל לידי, ואני מכיר ולא מכיר אותו, זה היה פחות מעצבן ויותר לא נעים.
אני רק מקווה שכדרכם של נהגים מהסוג הזה... הוא לא באמת שם לב את מי הוא עקף.
הוא פשוט נדחף.
אני, לא ישמור לו טינה על כך.
בכל זאת, הוא ביקש סליחה!
3.
ואי אפשר רבותי! בלי קצת אוכל.למה קצת? הרבה! יש מספיק לכולם.
אז למה נדחפים?
שאלה טובה.
וזה קורה בכל מקום שיש בו סירי קוגל ירושלמי המיועדים לחלוקה להמונים.
זה יכול לקרות בקידוש בבית הכנסת השכונתי, בחתונה ב'ארמונות חסד', או בסתם אירוע מרכזי שמשתתפים בו לא מעט אנשים מורעבים שכנראה לא הכניסו דבר מאכל לפיהם מארוחת הצהריים.
עיניהם צופות אל פתח המטבח, מצפות לראות את המגשים המהבילים יוצאים, או אז 'רגע כמימריה' יעבור עד שיעטו עליהם כמוצאי שלל רב.
יש לי רק דבר אחד לומר להם - מה הלחץ? אתם רעבים?
תחשבו על זה! אם תאכלו ראשונים, תהיו לבטח רעבים ראשונים! לא?
אול כדאי להתגבר על הרעב לכמה דקות, ולחכות בסבלנות שיהיה שביל גישה ראוי ומכובד למנות הקוגל המבוקשות.
זו הרי הפעם העשירית שבה איש המטבח צורח – יש עוד מלא במטבח! יש מספיק לכולם! לא לדחוף!
ומזווית אישית
מניסיון שלי, אם האירוע הבא תופס אותך הקורא רעב, ואתה בכל זאת תקבל החלטה שאתה מחכה לסוף, ושאינך חושש שכולם ייקחו לפניך.
קח בחשבון, כי יש מצב שתמצא את עצמך עומד, רעב, מול מגש ריק מקוגל, בדיוק כמו שקרה לי.
ועדיין אני מזכיר לך שלא מתים מזה, רק קצת רעבים.
בתיאבון! לכל השאר.
נערך לאחרונה ב:
