סיפור בהמשכים קרימינל בפראק

  • הוסף לסימניות
  • #21
@מירי11111 תודה על ההארות. זה ממש כיף לקרוא דעה מקצועית.



לא נראה לי זה סיפור שעובר עיתונות חרדנית שמרנית.
אין פה איזה בעיה מהותית. אבל לא עברה עליו וועדה רוחנית.
אני כותבת כמו שזורם לי ופחות מסננת.
זה ממש צורם? או שאפשר להחליק לי?

אני מנסה להיות בצד המפרגן וליהנות מהקריאה בלי להעביר ביקורת (אולי כי בחיים אני מאוד ביקורתית)

פרוג זו במה חרדית, אם הייתי קוראת את זה בספרות כללית לא הייתי שמה לב בכלל.


בשל העובדה שמפרסמים פה אנשים שרוצים ללמוד ולהתפתח בכתיבה ואולי רוצים להגיע מכאן להוצאת ספרים, כן חשוב לי להדגיש את הנקודות האלה.


אם את אוהבת את הסגנון ולא מתכננת להיכנס לשוק הכתיבה החרדי, את יכולה להתעלם מזה (אלא אם מנהלי פרוג יחליטו אחרת.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
@מירי11111 תודה על ההארות. זה ממש כיף לקרוא דעה מקצועית.



לא נראה לי זה סיפור שעובר עיתונות חרדנית שמרנית.
אין פה איזה בעיה מהותית. אבל לא עברה עליו וועדה רוחנית.
אני כותבת כמו שזורם לי ופחות מסננת.
זה ממש צורם? או שאפשר להחליק לי?
מצדי אפשר להחליק... רק להיזהר שם בסוף לא לחטוף מכה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
פרק 6

לא רואים טוב כתם של דם על חולצה שחורה. הכתם התקדם מהחולצה במהירות מבהילה לטיפות בורדו עכורות על רצפת התא. ההונדה הביט בו, עיניו מפלבלות, כל גופו מפרכס, הדם זורם לו מהצוואר במהירות שלא מביישת את מפלי הבניאס. הוא רץ לעברו, מנסה לעצור בידיו את זרם הדם השוצף.

מאוחר מידי.

או שלא? שאול חש בפעימות דופק חלושות.

חמישה שוטרים פרצו אל התא, רואים את שאול מנסה לעצור עורק ראשי בצווארו של עצור, רואים את הסכין הקטנה זרוקה מוכתמת בדם על ריצפת הבטון. את השפריץ של הדם על הקיר הלא מטויח. המבוגר התעשת ראשון:

"לא לגעת בסכין. שאול, שחרר, הבחור הלך, רק ניקח די.אן.אי מהסכין להוכיח שהוא התאבד ואתה לא קשור. לא נגעת בסכין, כן?"

הוא לא נגע. הבחור גסס עוד דקה ארוכה. איש לא חשב להזמין מד"א. אין מצלמות בתא. לאף אחד לא איכפת מסוחר סמים רווק. והם בסוף משמרת.

# # #

טובה ישבה מרוגשת בקאיה קרניבל, בעלה לידה נואם בלהט שמוע'ס על "מה' אישה לאיש", שרוליק נסע במונית מאחוריהם, לידו ישבה גיטי, בחירת סמינר פוירשטיין. השיירה הנוסעת לקריית ספר הייתה מלאה ברגשות תודה וציפייה.

טובה הביטה בו, מדבר דברי תורה, משלם דירה לבנו שבחירת ליבו ממשפחה שאמנם תורה בה אך אין בה גדולה, הביטה בידיו האוחזות בהגה יציבות כתמיד, העבירה במוחה אותו מכניס את דודי לחיידר, אותו סנדק בברית לבנה של רוחמי, אותו בבר מצווה של שרוליק, מלווה את שבי לחופה, לומד חברותא עם אלעזר.

חשבה על האיש שלה, הטוב, היהודי, המג"ש בישיבה ונערץ על ידי עשרות בחורים, האבא המושלם של ילדיה. ועל שיחת הטלפון שקיבל לפני דקה.

והיא בחרה להתעלם. כתמיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
סיפור מדהים. עוקבת.
הערה קטנטנה:
טובה הביטה בו, מדבר דברי תורה, משלם דירה לבנו שבחירת ליבו ממשפחה שאמנם תורה בה אך אין בה גדולה, הביטה בידיו האוחזות בהגה יציבות כתמיד, העבירה במוחה אותו מכניס את דודי לחיידר, אותו סנדק בברית לבנה של רוחמי, אותו בבר מצווה של שרוליק, מלווה את שבי לחופה, לומד חברותא עם אלעזר.
המשפט הזה ממש ארוך. התקשתי לעקוב אחרי הרצף. אולי כדאי היה לחלק ל2 משפטים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
המשפט הזה ממש ארוך. התקשתי לעקוב אחרי הרצף. אולי כדאי היה לחלק ל2 משפטים?
יש לי חיבה נסתרת למשפטים ארוכים. זה יוצר קצב בסיפור.
אולי כאן זה באמת פחות מתאים. וגם לא חשבתי שזה קשה לעקוב.
תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה יוצר קצב בסיפור.

בתנאי שאת מקריאה את הסיפור למישהו.
לפעמים הקוראים לא מבינים במוזיקה ומה שאצלך הוא קצב להם זה יוצר קושי בהבנה.

(למדתי תו"י מספר שהיה כתוב בדיוק כך. ופשוט קשקשתי את כל העמוד הראשון בניסיון לחלק למשפטים הגיוניים.)


לפעמים זה באמת יוצר קצב, ולפעמים זה לא קריא. ממש צריך להיזהר עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נראה מבטיח
חתוך ומדוייק

בקטנה, טיפה צרמה לי החזרתיות על המילה "מטומטם"

כמה מטומטם יכול להיות סוחר מצליח?
"אל תהיה מטומטם. ההונדה הכתומה על הכוונת".
הוא לא היה מטומטם.

הבנו שסוחר הסמים חושב שהוא לא מטומטם : - )
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ניתוח ספרותי מזווית ראיה של חרדי שמרן וקיצוני.
נכתב בהומור, ואין ליחס לנכתב 'ביקורת', או כל משהו שמשתמע מכך.

פרק ראשון: אקספוזיציה.
אשה לא ברורה נדרסת באלימות על ידי אלמונים (נפסל על ידי המבקר, אין מקום לאלימות אצלנו בעיתון)
פרק שני: קונפליקט.
סוחרי סמים או אנשים מהשוק האפור, מפוצצים במכות אלימות מישהו, כנראה סוחר סמים
יש ילדים בבנין שנפגשים עם אנשים אלימים (הרבה מותגים של רכבים)
(המבקר מתקשר מטלפון כשר ומודיע שהוא לא מאשר בגלל אזכור הקעקועים)
פרק שלישי: המשך הקונפליקט
יש הרבה כסף באזור
המשטרה רוצה להפליל את הסוחרים, עוד רכבים ועוד כסף.(המבקר פוסל את המילה ג'ז או את אחריתה שמי ישורנה)
פרק רביעי: הקונפליקט מושך לנקודת שיא
משהו קורה, מישהו נעצר, שיחת חולין של איש עם שני טלפונים ומלא כסף. (המבקר מנמנם בכורסא, כמעט מאושר)
פרח חמישי: הכל כמעט מתפוצץ.
דיאלוג לקוני בין שוטרים
הלם וזעזוע של המפכל, או מישהו עם אדידס, או משהו כזה. (המבקר פוסל בגלל המותגים הלא רצויים)
פרק חמישי: דם ופאוזה נרגשת.
ליטרת הדם הגיעה שוב, קצת חרדיות כדי לאזן בשביל הקוראים הצעירים. (המבקר דורש שבמקום גיטי, שם שעלול לעורר גירושין, יקראו לה טויבי, שם שמזכיר טבעת נישואין)

המבקר מחכה בקוצר רוח לנקודת השיא, שבוודאי תהיה טבולה בשלוליות של דם, צלעות שבורות לרוב, ועוד מותגים של רכבים ככל הבא ליד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
טוב, @לאלה, הספור קרימינלי בהחלט.
חיבת להודות שלמרות שאיני חובבת ספרי מתח\אקשן בכלל נהניתי מאד מהקריאה של הפרקים שהעלית.
את כותבת מעולה!
קצב מהיר ודינמי
כתיבה חדה
כמו שכתבתי כבר לכמה, גם לך התפספסו (קצת) סימני ניקוד. אם את מתכוונת לעשות משהו רציני עם הספור כדאי לך לעבור עליו שוב ולבדוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בקטנה, טיפה צרמה לי החזרתיות על המילה "מטומטם"
צודק\ת. לא שמתי לב, יתוקן אצלי.

ניתוח ספרותי מזווית ראיה של חרדי שמרן וקיצוני.
וואו! היה שווה לכתוב רק בשביל הניתוח הזה.

יקראו לה טויבי
לא אפשרי. לשוויגער קוראים טובה.

כמו שכתבתי כבר לכמה, גם לך התפספסו (קצת) סימני ניקוד.
נקודה בעייתית אצלי, אשמח אם תאירי את עיני.
ושאלה קטנה -
תחת כובע הגרב או תחת הכובע גרב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
פרק 7

שאול ישב מנומנם בחדר החקירות. מסיים שיחה עם כתב משועמם בגלי צה"ל שהחליט להיות פעיל זכויות אדם ולהתעניין בחסר השם שהתאבד לו בתחנה. חושב על טליה אשתו שאולי שמעה בדיוק רדיו והייתה גאה לשמוע אותו. חושב על רולי שלו הקטנה שבטח כבר ישנה מזמן וחיוך עלה על פניו התשושות. חיוך שנמחה כשראה את המספר על הצג.

"החבילה עדיין בתחנה?"

"כן".

"יבואו לקחת אותה תיכף, תכבה מצלמות".

הוא חשב שוב על טליה ורולי.

"אוקי".

רבע שעה אחר כך הוא ראה שני לבושי שחורים נכנסים לחדרו, השקית הייתה מונחת על השולחן. אחד קרץ לו בהומור, השני שיחק פוקר פייס תחת כובע הגרב. השקית נלקחה מול שאול חסר האונים.

# # #

"ערב טוב, כאן יחזקאל בורננשטיין, מהישיבה של הבן שלכם, אלעזר."

"רב חצק'ל! בטח! מה שלומכם? הכל בסדר עם אלעזר?"

"אלעזר, איזה בחור! ממש השפיץ של הישיבה! איזה תלמיד חוכעם! איזה מידעס! תשמעו, הילד שלכם יהלום! ממש הבריליאנט!".

"בורוך ה'"

"אז זהו, הישיבה בקשיים כלכליים, היה לנו עשיר מחו"ל שנפטר. והילדים שלו, נו, לא בדיוק כמו האבא. חשבנו, אם תוכלו, מאוד נשמח אם תעלו את סכום התרומה שלכם לשיבה, שיהיה לבחורים אוכל טוב, שיהיה להם כח ללימוד"

"בוודאי, רב חצק'ל, איזו שאלה? בשביל התיירה של אלעזר? איזו שאלה?"

כמה אהב את הישיבה של אלעזר. כמה אהב את אלעזר, הילד והאגדה. ילד מושלם. חלום של כל אבא.
התלמיד הסורר שעבר מולו לא הבין למה הרב מחייך אליו כשהוא צריך להיות בשיעור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מרתק. כתיבה שואבת.
תחת כובע הגרב או תחת הכובע גרב?
כובע הגרב. בביטויי סמיכות תבוא ה' הידיעה בסומך, כלומר במילה השניה בצירוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #37
זו טעות או הברה ליטאית ישיבתית כמו 'תיירה'?
טעות.
לא יודעת למה אחרי זמן מסוים אי אפשר לערוך.

למרות קוצר הכתיבה.
מה עדיף -
פרקים קצרים וחתוכים עם מלא התרחשות.
או פרקים ארוכים, ממושכים, מלאי תיאורים עם פחות התרחשות.
אני יודעת שזה לא חייב לבוא אחד על חשבון השני. אבל זה סיפור מתח, לא סיפור רגשי, וזה סגנון הכתיבה.
זה מידי קצר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני בד"כ כותב פרקים של 500 מילה בערך. לדעתי זה משהו באמצע, לא מידי קצר, ולא מידי ארוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הפרקים שלי בסביבות ה200 מילה.
אני חסרת סבלנות בקריאה בפלטפורמות הדיגיטליות.
בספרות מודפסת אין לי העדפה. העיקר חומר כתוב, לא משנה האורך.
בספרות מודפסת 500 מילה זה המינימום הנדרש.
יש מינימום נדרש בספרות דיגיטלית?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה