תח"צ חוצפה! קנס לא מוצדק בתחבורה ציבורית

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
לא נעים לומר.. אבל הצדק לא איתך.
ויש סבירות גבוהה שאתה מחוייב לשלם את הקנס עפ"י דעת תורה.
מלבד מה שכמו שכתבו החוק בודאי בצד שלהם.
וההגדרה 'חוצפה' בודאי איננה במקומה..

משום שהרב קו צריך להיות זמין מיד בעליה לאוטובוס. סורי, זה החוק.

זאת אומרת שאם הבנתי נכון,
ההלכה אומרת שאם ישנם אנשים שמצפצפים על ההלכה והם קבעו חוק מסויים, ואתה עברת על זה, אז עפ"י הלכה אתה חייב לשלם את הקנס שאותם חצופים שמצפצפים על ההלכה קבעו...

עוד זוית ראייה;
אם אותם אנשים שמצפצפים על ההלכה קבעו חוק מסויים, שאתה חייב לשלם להם מיסים. ובאותם המיסים שהם גבו ממך, הם "מסבסדים" לך את התחבורה, ומוכרים את הקו לזכיינים.
ואתה נעבאך הסתבכת עם איזה נהג שרצה לעשות עליך צחוק, אז אתה חייב להוסיף על המיסים שכבר שילמת, ולהוסיף להם איזה קנס...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
זאת אומרת שאם הבנתי נכון,
ההלכה אומרת שאם ישנם אנשים שמצפצפים על ההלכה והם קבעו חוק מסויים, ואתה עברת על זה, אז עפ"י הלכה אתה חייב לשלם את הקנס שאותם חצופים שמצפצפים על ההלכה קבעו...
לא מבין את הניסוח.
בעל רכב שמתיר לאנשים לעלות לרכבו זכותו לקבוע הנחיות בהתאם לדרישותיו.
במידה ועברת על אחד מהם אתה מחוייב לשלם לו מדין תורה.
אם אותם אנשים שמצפצפים על ההלכה קבעו חוק מסויים, שאתה חייב לשלם להם מיסים. ובאותם המיסים שהם גבו ממך, הם "מסבסדים" לך את התחבורה, ומוכרים את הקו לזכיינים.
הקנס הולך לחברה שלא גיבה ממך מיסים.
ואתה נעבאך הסתבכת עם איזה נהג שרצה לעשות עליך צחוק,
מכיר את העונג ליהות ציני ולא ענייני..
אפאחד לא עושה נגד ודוקא.
הנהג באמת לא אכפת לו והדברים מצויים מאד בתח"צ.
אך מכיון שהחשבון של הנוסע הוא עם החברה ולא עם הנהג אין לו זכות לוותר על התשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני לא יכול לומר בבירור כי אני לא מצליח למצוא את הקובץ, אבל כך זכור לי ואם אני טועה תקנו אותי.
בקבצי 'בית אהרן וישראל' (של קרלין) הופיעו בשני הקבצים האחרונים בירור ארוך בעניין חובת התשלום בתח"צ. בקובץ השני עסק המאמר בשאלות שהגיעו בעקבות המאמר הראשון, אחת השאלות הייתה בנושא דומה - האם יש סמכות לנהג לומר שלא צריך לשלם (סוג של עיצומים שקורים לפעמים), הכותב בירר באופן פרטני מה מדיניות כל אחת מחברות התחבורה הנפוצות ודווקא בחברת אגד ענו שלנהג יש סמכות.
הקובץ עדיין לא זמין באוצה"ח, אשמח אם מי שמקבל מרשימת התפוצה במייל יעלה כאן לטובת כולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ודווקא בחברת אגד ענו שלנהג יש סמכות.
הציטוט משם.
[הזהירו ב'אגד' שהיות ולנהג אסור לעשות כדבר הזה, אלא היה צריך להוציא כרטיס על חשבונו במקום להפסיד את הממשלה ואת החברה, אז הגם שהנוסע פטור הלכתית הרי שאם יעלה מבקר והנהג יכחיש הנוסע יקנס]
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לפני כחודש עליתי לאוטובוס בינעירוני של אגד וכאני בא לשלם אני לא מוצא את הרב קו, חיפשתי הרבה ולא מצאתי ואז באתי לומר לנהג שאני לא מוצא את הרב קו והוא התחיל לומר לי שזה בסדר ואני ישלם פעם אחרת, אבל היה לידו פקח שפטפט איתו ומיד אמר לי "מה התעודת זהות שלך" ונתן לי קנס, ( דרך אגב היה נראה שזה ממש תענוג בשבילו לתת את הקנס ) בהמשך הנסיעה (אחרי שהפקח ירד) מצאתי את הרב קו ובאתי אל הנהג לתקף, לדעתי הקנס הוא לא מוצדק היות ובאתי לנהג לשאול אותו אם אני צריך לרדת אז מה פתאום שהפקח נותן לי קנס
פניתי למשרד התחבורה ע"מ לבטל את הדו"ח וקבלתי מהם תשובה שהדו"ח לא מבוטל.
האם יש לי מה לעשות עכשיו? האם מישהו יודע? אולי @אלעזר 1
מצורף כאן תשובת משרד התחבורה
חברה שלי קרה לה כמעט אותו מקרה ובסוף היא היתה צריכה לשלם:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
איזה מרגיז!
לי יש כלל,
לפני שאני עולה לאוטובוס הרב קו ביד שלי,
ואז ככה לא קורה לי הזדמנויות מביכות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא מבין את הניסוח.
בעל רכב שמתיר לאנשים לעלות לרכבו זכותו לקבוע הנחיות בהתאם לדרישותיו.
במידה ועברת על אחד מהם אתה מחוייב לשלם לו מדין תורה.

הקנס הולך לחברה שלא גיבה ממך מיסים.

כל ענין תחבורה ציבורית, הינו שלחברה המספקת את השירות יש חוזה עם הציבור, ובניגוד לחברה פרטית שהחוזה שלה זה עם הנוסע / מארגן ההסעה.

להבנת הרעיון שעומד מאחורי התחבורה הציבורית;
היות יש עניין שיהיה תחבורה ציבורית [חיסכון בעלויות החזקת רכב, שירות לאנשים שאין להם אפשרות לנהוג וכו'. שירות לבעלי רכב; פחות רכבים בכביש = פחות פקקים, פחות תאונות]. על כן משתמשים בכסף של הקופה הציבורית לצורך זה.

עכשיו, היות ויש אפשרות לגבות תשלום על זה, ולהרוויח כסף, לכן, בתחילת הקמת המדינה נתנו את זה למקורבים [אגד, דן] שהם יעשו קופה על חשבון הציבור. בשנים האחרונות תיקנו במעט את המעוות ומכרו את הפעות קווים מסויימים לחברות פרטיות. ושוב, זה הסכם של הקופה הציבורית עם מפעיל הקו.

ולכן, בן אדם שעולה לאוטובוס במסגרת התח"צ "רוכש" את שירות ההסעה מהקופה הציבורית. והחוזה של חברת האוטובוסים זה עם הקופה הציבורית, ולא עם הנוסע. למרות שבניסוח החוזים של חברות האטובוסים מול משרד התחבורה ישנם כל מיני סעיפים, זה הבסיס הרעיוני והעובדתי של תחבורה ציבורית.

ואשר על כן אין לפקידי משרד התחבורה את הסמכות ההלכתית להשית קנס, על מי שנסע בניגוד לכללים. מקסימום, הם יכולים לדרוש ממנו לשלם את עלות הנסיעה לקופה הציבורית, וגם זה לא ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
איזה מרגיז!
לי יש כלל,
לפני שאני עולה לאוטובוס הרב קו ביד שלי,
ואז ככה לא קורה לי הזדמנויות מביכות!

לצערי הרב, זה לא תמיד עוזר;

כותרת בהמחדש: בגלל תקלה במכשיר התיקוף, פקח האשים נוסעים בגניבה


תמונה

סיפור מקומם שהגיע למערכת ‘המחדש’: לפני כחודש, עלה מבקר של חברת אגד לקו 68 בירושלים. מתוקף תפקידו הוא ביקש מנוסעי האוטובוס להגיש לו את הרב – קו לצורך בדיקה האם בוצע תיקוף כנדרש על פי החוק.
גם ר. התבקשה להציג בפני המבקר את כרטיס הרב – קו האישי שלה והיא אכן הגישה אותו למבקר. לפתע הופתעה ר. לשמוע את המבקר דורש ממנה לרדת מהאוטובוס. ר. שאלה את המבקר “מדוע?” והלה השיב לה שזה משום שהיא לא תיקפה את כרטיס הרב – קו.
ר. המופתעת החלה להתווכח עם המבקר וטענה בתוקף כי היא אכן תיקפה. אולם המבקר לא שעה לטענותיה והכריח אותה לרדת מהאוטובוס בביזיון רב. לאחר מכן ראתה ר. כי המבקר “תפס” עוד אדם שנסע באוטובוס והכריח גם אותו לרדת בטענה שלא שילם למרות טענותיו של אותו אדם כי תיקף את הרב – קו כדין וכדת.
כאן התעורר חשדה של ר. “מה הסיכוי ששני בני אדם נורמטיביים יעלו לאותו אוטובוס בלי לשלם?”. היא החליטה לבדוק את המקרה ושלחה את כרטיס הרב – קו שלה לבדיקה במשרד התחבורה. התשובה לא איחרה לבוא. משרד התחבורה עדכן את ר. כי תוצאות הבדיקה שערכו מעלים כי היא אכן שילמה והתקלה היתה של מכשיר הבדיקה של המבקר.
משרד התחבורה ביטל את הדו”ח של ר. אולם ר. עדיין לא מבינה מדוע נגזר עליה לרדת מהאוטובוס בביזיון רב עם שקיות כבידות? יתירה מכך. כל אדם שמקבל קנס על אי תיקוף, זה מתווסף לו לדמי הנסיעה של אותה נסיעה. כלומר, לא “רק” 180 ש”ח אלא 180 ש”ח + דמי הנסיעה אז מדוע להוריד נוסע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
כל ענין תחבורה ציבורית, הינו שלחברה המספקת את השירות יש חוזה עם הציבור,
1. הנחת יסוד מוטעית. החוזה הוא מול הממשלה בלבד.
2. ציבור = נוסע (כלומר הציבור הוא בס"ה הרבה נוסעים).
להבנת הרעיון שעומד מאחורי התחבורה הציבורית;
כמובן אלו שיקולי הממשלה בתח"צ לא שיקול החברה.
מטרת החברה הוא להרוויח כסף. ותו לא.
נתנו את זה למקורבים [אגד, דן] שהם יעשו קופה על חשבון הציבור. בשנים האחרונות תיקנו במעט את המעוות ומכרו את הפעות קווים מסויימים לחברות פרטיות.
נכון לגמרי (מלבד מה שגם אגד ודן הם חבריו פרטיות).
אך אין זה עניין לשאלתו של פותח האשכול
לכן, בן אדם שעולה לאוטובוס במסגרת התח"צ "רוכש" את שירות ההסעה מהקופה הציבורית. והחוזה של חברת האוטובוסים זה עם הקופה הציבורית, ולא עם הנוסע. למרות שבניסוח החוזים של חברות האטובוסים מול משרד התחבורה ישנם כל מיני סעיפים, זה הבסיס הרעיוני והעובדתי של תחבורה ציבורית.
מכיון שחלק מהתשלום קשור לנוסעים באופן ישיר.
יש לחברות 2 חוזים. הראשון אכן עם המדינה. והוא ההתחייבות של החברה לספק לתמורה לציבור בעד סבסוד.
אך יש לה חוזה נוסף עם הציבור,
ולמשל בעלמא בריכת שחיה שמקבלת סבסוד מהעירייה על כל ראש ושאר התשלום מהציבור.
היא מחויבת לחוזה של עם העיריה אך עדיין יש לה דרישה וחוזה עם הציבור.
אשר על כן אין לפקידי משרד התחבורה את הסמכות ההלכתית להשית קנס, על מי שנסע בניגוד לכללים. מקסימום, הם יכולים לדרוש ממנו לשלם את עלות הנסיעה לקופה הציבורית, וגם זה לא ברור.
בדיוק הפוך.
אין לפקידי המדינה זכות (הלכתית) לדרוש תשלום לקופה הציבורית (הם בס"ה מייצגים חבורה של גנבים).
אך לחברה יש זכות לגבות את הקנס מפני שעל דעת כן היא משכירה את עצמה לציבור ועל דעת כן הנוסעים עולים עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
כל ענין תחבורה ציבורית, הינו שלחברה המספקת את השירות יש חוזה עם הציבור, ובניגוד לחברה פרטית שהחוזה שלה זה עם הנוסע / מארגן ההסעה.

להבנת הרעיון שעומד מאחורי התחבורה הציבורית;
היות יש עניין שיהיה תחבורה ציבורית [חיסכון בעלויות החזקת רכב, שירות לאנשים שאין להם אפשרות לנהוג וכו'. שירות לבעלי רכב; פחות רכבים בכביש = פחות פקקים, פחות תאונות]. על כן משתמשים בכסף של הקופה הציבורית לצורך זה.

עכשיו, היות ויש אפשרות לגבות תשלום על זה, ולהרוויח כסף, לכן, בתחילת הקמת המדינה נתנו את זה למקורבים [אגד, דן] שהם יעשו קופה על חשבון הציבור. בשנים האחרונות תיקנו במעט את המעוות ומכרו את הפעות קווים מסויימים לחברות פרטיות. ושוב, זה הסכם של הקופה הציבורית עם מפעיל הקו.

ולכן, בן אדם שעולה לאוטובוס במסגרת התח"צ "רוכש" את שירות ההסעה מהקופה הציבורית. והחוזה של חברת האוטובוסים זה עם הקופה הציבורית, ולא עם הנוסע. למרות שבניסוח החוזים של חברות האטובוסים מול משרד התחבורה ישנם כל מיני סעיפים, זה הבסיס הרעיוני והעובדתי של תחבורה ציבורית.

ואשר על כן אין לפקידי משרד התחבורה את הסמכות ההלכתית להשית קנס, על מי שנסע בניגוד לכללים. מקסימום, הם יכולים לדרוש ממנו לשלם את עלות הנסיעה לקופה הציבורית, וגם זה לא ברור.
אתה רב??
ביררת את זה עם רבנים???
למה אתה כותב תשובה הלכתית בלי היתר הוראה??
תברר קצת אצל רבנים שבדקו את החוקים העדכניים, ותעיין במאמר ב"בית אהרן וישראל"
נ.ב. הנושא שהיה ב"בית אהרן וישראל" שצידדו לקולא, הוא כאשר המכשיר תקול וכדומה, אבל ברור שאין לשום נהג זכות לפטור לקוח מתשלום.
זה כמו לקנות בחנות בלי לשלם, כי העובד במקום הרשה לי לקחת, בידועך היטב שהבוס לא מרשה לו את החיפוף הזה..
נ.ב.2: אם תמצא רב שמתיר את זה, והוא לא שייך לחוגי קנאים/סיקריקים וכדומה, נא לעדכן שמו
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אתה רב??
ביררת את זה עם רבנים???
למה אתה כותב תשובה הלכתית בלי היתר הוראה??
תברר קצת אצל רבנים שבדקו את החוקים העדכניים, ותעיין במאמר ב"בית אהרן וישראל"
נ.ב. הנושא שהיה ב"בית אהרן וישראל" שצידדו לקולא, הוא כאשר המכשיר תקול וכדומה, אבל ברור שאין לשום נהג זכות לפטור לקוח מתשלום.
זה כמו לקנות בחנות בלי לשלם, כי העובד במקום הרשה לי לקחת, בידועך היטב שהבוס לא מרשה לו את החיפוף הזה..
נ.ב.2: אם תמצא רב שמתיר את זה, והוא לא שייך לחוגי קנאים/סיקריקים וכדומה, נא לעדכן שמו
ברגע שאתה פוסל רבנים, זה אומר שהלכה כלל לא מעניינת אותך, ורק שיקולים של פוליטיקה צרה.

אני לא נכנס לשיקולים הלכתיים וכו', כי אתר פרוג זה לא הפלטפורמה לנושאים הלכתיים. כל אחד מוזמן להתייעץ עם דיין בהתאם לנתונים שאני מעלה כאן בפורום.

1. הנחת יסוד מוטעית. החוזה הוא מול הממשלה בלבד.
2. ציבור = נוסע (כלומר הציבור הוא בס"ה הרבה נוסעים).

כמובן אלו שיקולי הממשלה בתח"צ לא שיקול החברה.
מטרת החברה הוא להרוויח כסף. ותו לא.
הממשלה והציבור היינו הך. הממשלה יושבת על כספי ציבור ופועלת כמי שמייצגת את הציבור (לפחות זה מה שהם אמורים לעשות) מול מפעיל השירות.

מה שרלוונטי אלינו, זה ככה:
היות והחוזה נעשית עם הכסף שלנו, אז מה שאנחנו מרוויחים מזה אנחנו מסכימים לזה בדיעבד.
מה שאנחנו מפסידים מזה אנחנו לא מסכימים, והוא כמאן דליתא.
יש לחברות 2 חוזים. הראשון אכן עם המדינה. והוא ההתחייבות של החברה לספק לתמורה לציבור בעד סבסוד.
אך יש לה חוזה נוסף עם הציבור,
ולמשל בעלמא בריכת שחיה שמקבלת סבסוד מהעירייה על כל ראש ושאר התשלום מהציבור.
היא מחויבת לחוזה של עם העיריה אך עדיין יש לה דרישה וחוזה עם הציבור.
זה נכון לגבי בריכה ולא לגבי תח"ץ.
כשאתה ממלא רב קו, אתה מעביר כסף למדינה, ואח"כ המדינה מתקזזת עם המפעיל / משלמת למפעיל כפי ההסכם.
מה שאתה תוקף את הרב קו זה בסך הכל אומר למדינה שהמפעיל אכן סיפק לך את שירות ההסעה ולכן המדינה צריכה לשלם למפעיל את עלות הנסיעה.
ואם אתה לא תוקף את הרב קו המדינה לא יודעת שמגיע כסף למפעיל על הנסיעה שלך.
אבל 'קנס' מאן דכר שמיה, איזה זכות לחברה להשית קנס על מי שנכנס לאוטובוס שלהם שלא ברשות?
אם הם היו מספקים לו נסיעה, אז אולי הם יכולים להגיד שלמי שלא מדווח למדינה שהוא נכנס לאוטובוס שלהם הם גובים ממנו מחיר מפולפל על שירות ההסעה. אבל אם הם מבזים אותו ומורידים אותו מהאוטובוס ולא מספקים לו שום שירות, על סמך מה הם לוקחים ממנו קנס?
בדיוק הפוך.
אין לפקידי המדינה זכות (הלכתית) לדרוש תשלום לקופה הציבורית (הם בס"ה מייצגים חבורה של גנבים).
אך לחברה יש זכות לגבות את הקנס מפני שעל דעת כן היא משכירה את עצמה לציבור ועל דעת כן הנוסעים עולים עליה.
הציבור זה ציבור של אנשים ישרים, הממשלה שהם מייצגי הציבור אין להם את הסמכות לכך עפ"י תורה.
ולכן;
המדינה יכולה לספק לציבור שירותי תחבורה, וגם לגבות ע"ז תשלום.
אבל ברגע שהמדינה משתמשת בכספי ונכסי ציבור על מנת לממן את שירותי התחבורה הציבורית, אז כלל ציבור משלמי המסים הם שותפים בכל האוטובוסים שבמסגרת השירות.
ולכן אין זכות לחייל/שוטר/מקושר לנסוע בחינם על האוטובוס אם שאר השותפים לא הסכימו לכך, וכמו כן אין תינוק יכול לנסוע חינם אם שאר השותפים לא מסכימים.

לאנשים שמנהלים את כספי הציבור שלא עפ"י תורה אין סמכות לתת הנחה לאחד ע"ח השני. וכמו כן אין להם סמכות לתת קנסות.
הם כן יכולים, לקחת את כל ההוצאות ולחלק את זה בין הנוסעים שוה בשוה, או כל חלוקה אחרת שכלל השותפים יסכימו.
כל עוד וזה לא קורה, יש כאן שאלה עקרונית מי חייב למי כסף, האם הנוסע חייב כסף לקופה הציבורית, או שקופה הציבורית חייבת לו כסף על גביית יתר.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

פיצוי לנוסעים ברב-קו במהלך מבצע "עם כלביא"​

פיצוי לנוסעים שהיה ברשותם חוזה חופשי חודשי, שנתי או סמסטריאלי במהלך המבצע​

בעקבות צמצום השירות בתחבורה הציבורית במהלך מבצע "עם כלביא", החליט משרד התחבורה לפצות נוסעים להם היה חוזה תקופתי בתוקף.

פיצוי לנוסעים​

נוסעים שטענו חופשי חודשי, חופשי סמסטריאלי או חופשי שנתי שהיה בתוקף בין התאריכים 14 ביוני ועד ה 24 ליוני זכאים לפיצוי. את הפיצוי ניתן לדרוש באחת מהדרכים הבאות:

  1. חופשי תקופתי למספר ימים (ללא תוספת תשלום) - מספר הימים נע בין יום אחד ל- 11 ימים, ונקבע לפי מועד טעינת החוזה בגינו ניתן הפיצוי (אפשרי רק אם החוזה בגינו ניתן הפיצוי הוא חופשי חודשי).
  2. טעינת ערך צבור (ללא תוספת תשלום) - גובה ההחזר בערך צבור נקבע לפי מועד טעינת החוזה בגינו ניתן הפיצוי.
  3. חופשי חודשי בהנחה - גובה ההנחה נקבע לפי מועד טעינת החוזה בגינו ניתן הפיצוי. אם תבחרו לממש את הפיצוי לטעינת חופשי חודשי שמחירו נמוך יותר מגובה הפיצוי, היתרה תישמר לכם למימוש נוסף.
  4. חופשי שנתי או סמסטריאלי לסטודנטים בהנחה - גובה ההנחה נקבע לפי מועד טעינת החוזה בגינו ניתן הפיצוי. שימו לב: מכירת החוזים לסטודנטים תחל בחודש ספטמבר (אפשרי רק אם החוזה בגינו ניתן הפיצוי הוא חופשי שנתי או סמסטריאלי).
שימו לב: טעינת הפיצויים עד ליום 31.12.2025 בלבד

איך מממשים את הפיצוי?​

לטעינת הפיצוי לרב-קו סרקו את כרטיס הרב-קו באתר רב-קו אונליין או
אפליקציית רב-קו אונליין. במידה ואתם זכאים לפיצוי תופיע הודעה מתאימה - עקבו אחר ההוראות לבחירת אופן הפיצוי והשלמת הטעינה.

את הפיצוי ניתן לדרוש גם בכל אחת מעמדות הטעינה של רב-קו אונליין בקיוסקים, רשתות שיווק ופארם בכל רחבי הארץ.

בפיצוי עבור חופשי חודשי ניתן לבחור את אופן הפיצוי באתר האינטרנט באמצעות מספר הרב-קו בלבד, ולהשלים את הטעינה בכל אחת מעמדות הטעינה של רב-קו אונליין או בעמדות כספונט בכל רחבי הארץ.

אם אתם סבורים שאתם זכאים לפיצוי אך לא הופיע הודעה מתאימה באפליקציה או באתר, או אם החלפתם כרטיס רב-קו, אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לסייע.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה