ממש ככה!איזה דבר יפה,
פלא, איך אנשים עוברים ולא מרימים את העיניים?
אהבתי את השילוב של העננים.
איזה כיף לענות על שאלה כזו..מדהים
איזה אופציה של מדידת אור היית?
תודהאיזה כיף לענות על שאלה כזו..
אוהבת שמתעמקים בנותנים
ולא רק זורקים מחמאות
אלו הנתוני צילום
צפה בקובץ המצורף 1142095
חסום..תודה
אבל שואלת על מדידת אור
האם זה נמדד מלח התמונה או מהירח ספציפית
תראי פה למה אני מתכוונת
תראי במיוחד את מדידת אור לפי אזורים
חסום..

צילום התמונות: אביב קורט.
אה בודאי שאני מכירה את השיטה הזושיטת האזורים בצילום: המדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה
![]()
אגלה לכם סוד – לאחרונה, כחלק מהפעילות הבלוגרית שלי, אני מוצא את עצמי מסתובב יותר בקבוצות הצילום השונות שבפייסבוק על מנת לזהות חסרים אצל צלמים ובכך לקבל השראות לפוסטים. אני חושב שאם אני מצליח להביא פוסט שיענה לכם על צורך עכשווי, זה יהיה מאוד מועיל.
אחת התופעות שאני חווה יותר מדי לאחרונה היא חוסר הידע והשליטה באחד מהנושאים החשובים ביותר בעולם הצילום – החשיפה. מרגע לרגע, אני מבין שהצילום הדיגיטלי שואב מאיתנו לאט לאט את ההנאה האמיתית שבצילום, את הצורך ליצור כאן ועכשיו, ובעיקר את ההערכה האמיתית למדיום הזה שעוזר לכל אחד ואחת מאיתנו בכל רגע נתון.
המצלמות המשוכללות, הקבצים מלאי המידע, תוכנות העריכה המטורפות ומפלצות המחשבים – כל אלו שיפרו באופן מהותי את מדיום הצילום שבשנים האחרונות קיבל תפנית חדה וחיובית (והיד עוד נטויה…).
יחד עם זאת, צלמים שבימים אלו צועדים את צעדיהם הראשונים בתחום, מקבלים את הצילום “על מגש של כסף”, כאשר כבר אין דגש על נתונים בסיסיים כמו חשיפה נכונה או איזון לבן. הרי ממילא אפשר לצלם ב-RAW, וממילא אנחנו עורכים את התמונות, וממילא הקבצים מפוצצים במידע, וממילא עוד אלף ואחת סיבות שצלמים שנולדו לעידן הדיגיטלי יכולים לומר לכם על צילום לא נכון.
ולענייננו, נושא החשיפה הפך להיות למטריד בשנים האחרונות. מסכי המצלמות “החליפו” את מד האור שלא במתכוון, וצלמים רבים נוטים לאמץ את שיטת ה”צלם והבט במסך” מבלי להתייחס כלל למד האור (במקרה הטוב) ולעתים גם מבלי להכיר בו כלל (במקרה הרע).
אז מה שאתם הולכים לקרוא היום זה בעיקר מדריך טכני על חשיפה ומדידת אור וקצת רקע כללי על מנת שתבינו את הסיבות לכל דבר.
במהלך הפוסט אדבר על מושגים שחלקכם אולי לא מכירים, אז תשימו לב לקישורים חיצוניים שכנראה יסבירו לכם את מה שאתם צריכים.
קריאה מהנה
אז מהי חשיפה?
חשיפה היא סך כל הכמות האור המגיעה אל חיישן המצלמה או אל סרט הצילום (במצלמות FILM). החשיפה נקבעת על ידי ערכים מסוימים של מפתח צמצם, מהירות תריס ורגישות ה-ISO (עיינו בפוסט “השילוש הקדוש שכל צלם חייב להכיר”). ערכים אלו אינם קבועים והם עשויים להשתנות מרגע לרגע בהתאם לתנאים, לתאורה ולרצונות שלכם.
כמו כן, מכיוון שחשיפה היא סך הכמות הכללית של האור, אז זה אומר שאתם יכולים לצלם 2 תמונות בחשיפות זהות לחלוטין אך עם נתונים שונים לחלוטין.
התבלבלתם?
אז בואו נמשיך..
כאן, למעשה, אנחנו נכנסים לחוק הגומלין שמספר לנו שאת החשיפה אנחנו קובעים פעם אחת בהתאם לסיטואציה, ואנחנו יכולים לשמור עליה גם אם אנחנו מעוניינים לשנות נתונים במהלך הצילום.
לדוגמא, נניח שבסיטואציה מסוימת החלטתם שאתם רוצים לצלם עם צמצם F4, ומד האור הראה לכם שכנגד אתם צריכים מהירות תריס 1/400 (ב-ISO100 לצורך העניין) על מנת לקבל חשיפה טובה.
צילמתם, הבטתם בתמונה והחשיפה מעולה בדיוק כמו שתכננתם, אבל בא לכם לפתוח סטופ אחד בצמצם כדי ליצור עומק שדה רדוד יותר. במקרה כזה, אם פתחתם סטופ אחד בצמצם (מ-F4 ל- F2.8) אז כנגד, אתם צריכים להעלות את מהירות התריס בסטופ אחד (מ-1/400 ל-1/800) או להוריד את ערך ה-ISO בהתאם (אם אפשרי).
כך בעצם, אתם שיניתם את נתוני הצילום, אך שמרתם על החשיפה שלכם.
אפור 18%, מדידת אור ומה שביניהם
אתם לא באמת תבינו עד כמה אתם יכולים לשלוט במצלמה שלכם עד שתצאו מהמצב האוטומטי ותתחילו לצלם במצב צילום ידני – Manual. במצב זה אתם לוקחים את המושכות לידיים שלכם ובעצם נפתחת בפניכם האפשרות לשנות כל דבר ולהשתלט על הצילום. אתם תוכלו לבחור בין מצבי הפוקוס השונים, אתם תוכלו לקבל שליטה על האיזון הלבן (WB), וכמובן שאתם תקבלו שליטה מלאה על החשיפה שלכם – משהו שהמצלמה לא תמיד תדע לעשות כמוכם.
הסיבה לכך נובעת מהעובדה שמד האור שנמצא בתוך המצלמה מכוון להגיע לרמת בהירות ממוצעת (נקודת הכיול של מד האור) בלי קשר ובלי מודעות לרמת הבהירות האמיתית של הנושא.
הדבר מתבטא בעיקר כאשר אנחנו נצלם נושאים בהירים מאוד (ראו פוסט צילום בשלג), או כהים מאוד. במקרים אלו המצלמה תתרגם את הכהה למחסור באור וכתוצאה מכך היא תבהיר את התמונה (חשיפת יתר). את הלבן היא תתרגם להרבה אור וכתוצאה מכך היא תכהה את התמונה (חשיפת חסר).
אז איך באמת אתם יכולים לקחת את השליטה לידיים שלכם ולפצות על השגיאות של המצלמה?
ובכן, אם אתם מצלמים במצב אוטומטי/חצי אוטומטי כלשהו, אתם יכולים לעשות זאת על ידי כפתור “פיצוי חשיפה” (זה עם הסמל: -/+) ואם אתם מצלמים במצב ידני, אז תוכלו לעשות זאת על ידי שינוי ידני של הפרמטרים (צמצם, תריס, איזו).
כך או כך, באיזו דרך שתבחרו, אתם חייבים להבין איך מד האור עובד וללמוד להקשיב לו כי יש סיבה לכך שהוא קיים שם.
אם כן, הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שמד האור מתייחס לעולם כגוונים של אפור. במילים אחרות, כעולם נטול צבעים.
כן, זה למרות שהמצלמה מצלמת תמונות צבעוניות.
דבר קריטי אחר שחשוב לדעת זה שכל אובייקט שתצלמו, בין אם הוא בהיר ובין אם הוא כהה, מד האור ירצה תמיד לעשות אותו אפור ממוצע – זה המכונה אפור 18%.
תזכרו ותרשמו את זה! זה פרט חשוב מאוד בתרבות הצילום ובקריירת הצילום שלכם.
אם נרצה או לא, כשאנחנו עובדים עם מד האור, אנחנו תמיד נחשוב לפי אפור 18% ונחליט אם אנחנו רוצים יותר או פחות. במילים אחרות, אם הסצנה שלכם מלאה באזורים בהירים כמו שלג או הרבה אנשים שלובשים חולצות לבנות, מד האור שלכם יתרגם את הלבן הזה לכמות גדולה של אור ויביא אותו להיות אפור 18% מכיוון שהוא לא ידע לעולם שמדובר בשלג או באנשים.
כך גם לגבי נושא כהה..
אז אמרנו שכאשר אנחנו מצלמים במצב שאינו מצב ידני מלא (M), אנחנו נצטרך לבצע פעולה שנקראת פיצוי חשיפה וזאת על מנת להביא את החשיפה למקומה הרצוי.
לחצן פיצוי חשיפה![]()
במצב צילום ידני לעומת זאת, אנחנו מתייחסים תמיד לסקאלה של מד האור (זו שנמצאת בתחתית או בצידי העינית) ומקשיבים לה. בינתיים, מה שאתם צריכים לדעת זה שמרכז הסקאלה, ה-0, מתייחס לנקודת הכיול – אפור 18%, כך שאם נמדוד אור מנושא לבן ונאפס את החשיפה על פי דעת המצלמה, אז נדע שהוא יתקבל כאפור ולכן נרצה להיות מעל ה-0 (= פיצוי חשיפה חיובי). כמובן שההיפך הוא בצילום של אובייקט כהה.
![]()
אם הבנתם נכון, עיקר ה”בעיה” היא כאשר הנושא שלנו בהיר או כהה יותר מאפור 18%. זאת אומרת שאם נמדוד אור מאפור 18%, אז אנחנו נקבל חשיפה נכונה.
אז סבבה שיש לכם מד אור, אבל איך הוא באמת יעזור לכם אם הוא ממילא לא יביא תוצאה מדויקת רוב הזמן? או במילים אחרות, כיצד ניתן להקשיב להצעת מד האור ולהחליט על שינויים בחשיפה?
כמובן שאני מדבר על מדידת אור מבלי לקבל אינדיקציה ממסך המצלמה או להסתמך עליו.
לשם כך, אתם חייבים להבין את שיטת האזורים (Zone System), כי הכל מתחיל ונגמר שם..
שיטת האזורים – ZONE SYSTEM
שיטת האזורים היא שיטה לתרגום האור שפיתח הצלם אנסל אדמס כדי להגיע לתוצאות עקביות בהדפסה. למעשה מדובר בשיטה שמקורה בהדפסת תמונות בחדר החושך כדי לעזור לצלמים לתרגם את האור הנראה לעין לאור המתקבל על גבי נייר הצילום.
עם הזמן, שיטה זו התפתחה למד האור הקיים היום בכל מצלמה.
לפי שיטת האזורים, העולם מחולק ל-11 אזורים של טונים.
![]()
כמו שאתם יכולים להבין, ה-0 הוא שחור, 10 הוא לבן, וכל 9 האזורים האחרים הם אזורים של אפור בטונים שונים.
האפור הממוצע, זה שנמצא במרכז הסקאלה שבין השחור ללבן, הוא אפור 18% והוא נקרא כך מכיוון שהוא מחזיר 18% מהאור הפוגע בו. האפור הזה הוא נקודת הכיול של החשיפה בכל המצלמות בעולם.
הנה הסבר על כל אזור כדי שיהיה לכם קל יותר להבין את זה:
הדבר הבא שאתם צריכים לזכור זה שבין אזור אחד לשני מפריד סטופ אחד של חשיפה.
- אזור 0 מתייחס לשחור מוחלט, ללא מידע כלל.
- אזור 1 מתייחס לאזור כהה עם טונליות מועטה אך עדיין נטול פרטים.
- אזור 2 מתייחס לאזור הכהה הראשון שבו מתחילים להופיע פרטים, אם כי מועטים מאוד.
- אזור 3 מתייחס לאזורים כהים עם פרטים הנראים לעין.
- אזור 4 מתייחס לאזורים כהים כמו צל בנוף או עור בגוון כהה.
- אזור 5 מתייחס לאזורים עם טונליות בינונית – מה שנקרא “אפור 18%”.
- אזור 6 מתייחס לאזורים כמו צללים בשלג, עור בהיר וכדו’.
- אזור 7 מתייחס לעור בהיר מאוד, אספלט אפור באור שמש וכדו’.
- אזור 8 מתייחס לאזור הבהיר ביותר שבו יש עדיין פרטים.
- אזור 9 הוא טון קל עם פרטים מועטים מאוד, כמו שלג בוהק, דף לבן וכדו’
- אזור 10 הוא לבן מוחלט, ללא פרטים – מה שקרוי גם “שרוף”.
עכשיו, כשיש לכם את המידע הזה והדברים יושבים אצלכם טוב יותר מקודם, אתם צריכים לארוז את הכל ולהתחיל להשתמש בזה לטובת הצילום שלכם.
נניח שהנושא שלכם הוא ברמת בהירות כמו באזור 8, אז עכשיו אתם יודעים שהאיזון של מד האור יביא אותו להיות אפור 18% (אזור 5). זאת אומרת שאם מדובר בשמלה לבנה, המצלמה לא ממש תרצה שהשמלה הזו תהיה לבנה ולכן כאן אתם נכנסים כצלמים. כדי לקבל את השמלה כמו במציאות אתם תצטרכו “לפצות” חיובית ב-1-3 סטופים על מנת לקבל חשיפה נכונה.
בדוגמא הבאה לקחתי קריאת אור מהכרית הלבנה. בתמונה הימנית הקשבתי למצלמה וקיבלתי כרית אפורה ופריים חשוך. בתמונה השנייה פתחתי סטופ אחד וקיבלתי את התוצאה הרצויה.
לצורך תרגול והבנה מעמיקה יותר, נסו לצלם דף לבן (או אובייקט לבן אחר). אם אתם מצלמים במצב צילום ידני, תמדדו אור מהדף כך שתעמדו על ה-0 בסקאלת מד האור. אם אתם מצלמים במצב עדיפות צמצם או תריס, אז תוודאו שאתם מצלמים ללא פיצוי חשיפה.
עכשיו צלמו תמונה אחת.
לאחר מכן, תפצו ב-2 סטופים חיוביים (בצורה ידנית או חצי אוטומטית) וצלמו תמונה נוספת.
מבחינים בהבדל? בתמונה הראשונה הדף יצא לכם אפור וממש לא לבן. בתמונה השנייה, הדף ייראה לבן אך עדיין עם מעט פרטים.
והנה המחשה של סקאלת מד האור מול שיטת האזורים:
![]()
מדידת אור באמצעות מד אור חיצוני
כלי נוסף ויעיל מאוד הוא מד האור החיצוני שאם נודה בכך, רובנו לא מכירים אותו וגם אלו שכן מכירים – ממעטים להשתמש בו. אני מודה שאני מאלו שמכירים אותו ולא משתמשים בו כי באמת היום פחות זקוקים לו אם מבינים באמת מה צריך לעשות, למה וכמה.
בכל אופן, כבודו של מד האור החיצוני מונח במקומו וזה זמן מעולה לתת לו את הבמה הראויה לו.
מד האור החיצוני נראה כך:
![]()
הוא עובד בצורה דומה למד האור שנמצא בתוך המצלמה שלנו וגם הוא תמיד מכוון לאפור 18%, אבל היתרון הברור שלו זה שהוא יודע למדוד גם אור נופל ולא רק אור חוזר.
לצורך העניין, מד האור שנמצא במצלמות שלכם יודע למדוד את האור החוזר מהנושא ולכן הוא מושפע מרמת הבהירות/כהות של הנושא. זה אולי לא נשמע ברור, אבל יש הבדל גדול בין האור הסביבתי לבין האור המוחזר מעצמים בסביבה. האור שחוזר מהנושא שלכם מושפע מאוד מרמת הבהירות שלו כך שאם הנושא שלכם בהיר אז הוא יחזיר יותר אור, אבל אם הוא כהה הוא יחזיר פחות אור. וזה, כמובן, משהו שמשפיע מאוד על מדידת האור ודורש התייחסות וערנות תמידית.
לעומת זאת, מד האור החיצוני יודע גם להתייחס לאור ככזה ש”נופל” על הנושא ולכן הוא לא מושפע מרמת הבהירות שלו. זאת אומרת שבאמצעות מד האור החיצוני, אנחנו יכולים למדוד את האור ולהגיע תמיד לחשיפות נכונות מבלי הצורך לחשב את רמת הבהירות של הנושא (למרות שזה עניין מאתגר בפני עצמו).
אם נודה בזה, אני מניח שאתם לא באמת הולכים לקנות מד אור חיצוני כי סביר להניח שבמקומו תרצו איזו עדשה חדשה, וזה בסדר.. אם אתם בכל זאת רוצים, אז תדעו שיש אפליקציות מעולות למדידת אור חיצונית כאשר מלבישים “כיפה” לבנה על חיישן האור של הטלפון (בדומה למד אור אמיתי) ולהגיע לאותן תוצאות. חוץ מזה, ניתן להגיע לחשיפה מדויקת גם באמצעות כרטיס אפור 18% או (כן כן) באמצעות כף היד שלכם.
מדידת אור באמצעות כרטיס אפור
כשהתחילו השימושים במד האור במצלמה, חיפשו דרכים קלות ויעילות שתקלנה על הצלם לא לטעות בחשיפה, שכן, בשונה מהיום, בעידן סרטי הצילום לא היו מסכים שנותנים מידע מיידי אודות התמונה והחשיפה. לשם כך הומצא כרטיס בגוון אפור 18% שקריאת האור ממנו מניבה חשיפה נכונה, מכיוון שכאמור – אפור 18% הוא נקודת הכיול של המצלמה.
איך עושים את זה?
פשוט מאוד.
מציבים את הכרטיס האפור במקום הנושא, עם אותה תאורה שאיתה מצלמים את הנושא ומאפסים את מד האור.
![]()
מדידת אור מאולתרת באמצעות כף היד
לאלו מכם שלא רוצים להסתובב עם כרטיס אפור, או למקרה ששכחתם אותו בבית, דעו שכף יד של אדם ממוצע מחזירה כ-36% מהאור הפוגע בה. זאת אומרת שאם ניקח קריאת אור מכף היד ונפתח סטופ אחד (פיצוי חשיפה חיובי), אז נקבל חשיפה נכונה.
כמובן שכף היד צריכה לעמוד באותו אופן של הכרטיס האפור המוזכר בפסקה הקודמת.
![]()
מדידת אור לפי אזורים
הדבר הבא שאתם צריכים לדעת הוא שקיימות במצלמה 3 שיטות עיקריות למדידת אור, כאשר כל אחת מהשיטות מאפשרת לנו למדוד אור מאזור רחב או מצומצם יותר.
ככה הם נראים במצלמה (יתכנו סמלים שונים ליצרניות השונות):
![]()
וזה מה שהם אומרים:
Matrix – במצב זה אנחנו מודדים אור מכלל הפריים. המצלמה תיקח ממוצע כולל של בהירים וכהים ותשכלל חשיפה ממוצעת.
Center Weighted – במצב זה אנחנו מודדים אור מאזור מרכזי בפריים. גם כאן נעשה ממוצע של אזורים בהירים וכהים אם קיימים.
Spot – המצב האידיאלי והנכון ביותר לעבודה בשוטף. במצב זה אנחנו מודדים אור בצורה נקודתית מאזורים קטנים מאוד בתוך הפריים שלנו. בשל כך אנחנו לא נותנים למצלמה להחליט בעצמה על חשיפה ממוצעת, מה שמאפשר לנו להגיע לתוצאות מדויקות מאוד.
ככה זה נראה בשטח בניסיון לצלם את הירח על רקע השמיים הכהים.
צילום התמונות: אביב קורט.
בתמונה השמאלית – מדידת אור כללית. מד האור התחשב ברוב השחור שיש בתמונה והתייחס לכך בקריאת האור.
בתמונה האמצעית – מדידת אור מרכזית – מד האור התייחס למרכז הפריים שבו יש יותר אזורים כהים מבהירים, ולכן הירח עדיין לא נראה במיטבו.
בתמונה הימנית – מדידת אור נקודתית – מד האור התייחס אך ורק לירח מבלי להיות מושפע כלל משאר הסביבה.
היסטוגרמה
כשמדברים על חשיפה, קשה מאוד שלא להזכיר את ההיסטוגרמה שהיא בעצם תעודת הזהות של החשיפה בתמונה. ההיסטוגרמה קיימת בכל מצלמה ותוכנת עיבוד תמונה שמכבדות את עצמן ותפקידה הוא להציג לנו את התפלגות הפיקסלים בתמונה מהבהיר ביותר ועד לכהה ביותר.
ככה היא נראית:
![]()
החלק הימני של ההיסטוגרמה מתייחס לאזורים הבהירים בתמונה, החלק המרכזי מתייחס לגווני הביניים והחלק השמאלי מתייחס לאזורים הכהים.
לפי ההיסטוגרמה שלמעלה אתם יכולים להבין שהתמונה המשויכת אליה עשירה במידע, יש בה הרבה גווני ביניים, מעט מאוד אזורים כהים נטולי פרטים ומעט בהירים.
חשוב לציין כי ההיסטוגרמה היא חלק מהתמונה ולכן אתם תוכלו לבחון אותה רק לאחר צילום התמונה. מכאן שההיסטוגרמה היא לא כלי למדידת אור, אלא כלי לבדיקה והבנה של החשיפה בתמונה לאחר הצילום.
כמה מילים לסיום
עכשיו, כשאתם מבינים את התפקיד של מד האור שבמצלמה שלכם, אתם בדרך הנכונה לקבלת חשיפות עקביות נכונות יותר.
בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, זכרו כי ישנה דרך לתרגם את האור ואתם לא חייבים להציץ כל שנייה במסך המצלמה כדי להיות בטוחים שאתם בחשיפה טובה.
אז לפני שתלחצו על כפתור הצילום, בחנו היטב את הטונים שבסצנה שלכם ותקבלו החלטה על אופן מדידת האור.
כאשר אתם משתמשים במדידת אור כללית (Matrix) או מרכזית (Center Weighted), תשאלו את עצמכם כמה כהים וכמה בהירים יש לכם בתמונה / באזור המרכזי (בהתאם לשיטת המדידה).
אם הבהירים רבים יותר מהכהים, אז פיצוי החשיפה יצטרך להיות חיובי (+) על מנת ליצור חשיפה טובה יותר.
אם הכהים רבים יותר מהבהירים, אז פיצוי החשיפה יצטרך להיות שלילי (-) על מנת ליצור חשיפה טובה יותר.
לעומת זאת, אם יש שוויון בין הכהים לבהירים, אתם עשויים לגלות שלא תצטרכו להשתמש כלל בפיצוי חשיפה.
אם אתם רוצים לדעת איך אני עובד, אז זה פשוט מאוד. אני תמיד על מצב מדידת אור נקודתית (SPOT), כך שאני לא נעזר בממוצע שהמצלמה עושה, אלא בוחר בעצמי את האזור שממנו אני רוצה לקחת את קריאת האור וזאת מבלי להיות מוגבל או להתבלבל.
למעשה, אין לי כל צורך ב-2 שיטות המדידה האחרות..
חברים, הגענו לקו הסיום
אני מקווה שהפוסט הזה לימד אתכם ועשה לכם סדר בראש לפחות כמו הפוסטים הקודמים שכתבתי.
אז אם אהבתם את הפוסט והוא עזר לכם, הרגישו חופשי לשתף אותו עם החברים שלכם. גם להם הוא יכול לעזור.
בנוסף, הרגישו חופשי להגיב ולשאול שאלות.. אענה לכם בשמחה
כמו כן, אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
אז נתראה בפוסט הבא
חח אוקיאה בודאי שאני מכירה את השיטה הזו
אני לפעמים שוכחת את הגדרות של השיטות.. פשוט עושה אותן..חח
מדדתי מהירח כמובן..
כן גמאני חשבתי ככה...חשבתי שאם מודדים את האור מהריח, מקבלים יותר את הקטסטורה שלו
תודה!! אסתר!! ממצב??אלופה!!
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים