טלית גדול/קטן?

[אש קודש!]

משהו לא ברור לי בעניין!
טלית = נקבה.
גדול/קטן = זכר.
כיצד מיישבים סתירה זו?

 

[דיונון]

המושג 'טלית גדול/קטן' לא מגיע מהגמרא ובטח לא מהמשנה.
בספרות הפסיקה רבו שיבושי זכר ונקבה.
אבל אם הביטוי מופיע כבר בראשונים זה אכן תמוה.
* יש ליישב בדרך צחות דקאי על טלית של גדול ולכן היא גדולה, וטלית של קטן ולכן היא קטנה

 

[אפכא מסתברא]

יש ליישב בדרך צחות דקאי על טלית של גדול ולכן היא גדולה, וטלית של קטן ולכן היא קטנה

למה 'צחות'? הרי זה דבר פשוט.

 

[אש קודש!]

למה 'צחות'? הרי זה דבר פשוט.

?

 

[חגי פאהן]

אבל אם הביטוי מופיע כבר בראשונים זה אכן תמוה.

גם חלק מהראשונים לא הקפידו כלל על זכר ונקבה של חפצים.

למה 'צחות'? הרי זה דבר פשוט.

אלא מדובר על אותו בגד בגדלים שונים? אם כן למה שיהיה הבדל בברכה?

 

[אש קודש!]

אני לא מבינה את הדיון!
טלית קטן = ציצית.
טלית גדול = טלית.

 

[#טלי_זו_אני]

אני לא מבינה את הדיון!
טלית קטן = ציצית.
טלית גדול = טלית.

קורע למדי שזו שפתחה את הדיון לא מבינה אותו

 

[אש קודש!]

קורע למדי שזו שפתחה את הדיון לא מבינה אותו

בגלל זה:

* יש ליישב בדרך צחות דקאי על טלית של גדול ולכן היא גדולה, וטלית של קטן ולכן היא קטנה

אוקי...
אבל:

למה 'צחות'? הרי זה דבר פשוט.

מה הקונץ?

אלא מדובר על אותו בגד בגדלים שונים? אם כן למה שיהיה הבדל בברכה?

מה הקשר?

 

[גרשיים]

ויש ליישב שהמקור הוא ההגיה היידישאית: 'טלייתים' ולא טליתות...

 

[אפכא מסתברא]

ההסבר לדברי הוא, שדבר פשוט הוא - 'טלית קטן' הרי זו ציצית, 'טלית של קטן', שמלבישים גם לקטן, ו'טלית גדול' - טלית של גדול, שכמעט אין מתעטפים בה קטנים (לפחות אצל האשכנזים).
וגם אמת נכון שלא הקפידו באשכנז יותר מדי על לשון זכר/נקבה (דוגמא קטנה - 'מאכלות אסורות').

 

[פינחס רוזנצוויג]

רוב לשונות הפוסקים לגבי טלית הם לשון זכר (לברך עליו, ללבשו על בגדיו, וכו')

 

[#טלי_זו_אני]

וגם אמת נכון שלא הקפידו באשכנז יותר מדי על לשון זכר/נקבה (דוגמא קטנה - 'מאכלות אסורות').

בעלי אומר שהרמבן שהיה ספרדי כותב מאכלות אסורות

 

[#טלי_זו_אני]

בעלי אומר שהרמבן שהיה ספרדי כותב מאכלות אסורות

סליחה הרמבם

 

[דיונון]

אלא מדובר על אותו בגד בגדלים שונים? אם כן למה שיהיה הבדל בברכה?

כי בו מתעטפים ואותו רק לובשים.

ההסבר לדברי הוא, שדבר פשוט הוא - 'טלית קטן' הרי זו ציצית, 'טלית של קטן', שמלבישים גם לקטן, ו'טלית גדול' - טלית של גדול, שכמעט אין מתעטפים בה קטנים (לפחות אצל האשכנזים).

זה כבר נותן טעם לצחותי. יישר כח.

בעלי אומר שהרמבן שהיה ספרדי כותב מאכלות אסורות

כבר בלשון חז"ל קיים יחס נקבה לריבוי 'ות' - שתי נרות (אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו').

 

[חגי פאהן]

כי בו מתעטפים ואותו רק לובשים.

נכון! ולכן זה לא הולך לפי בן כמה הבעלים שלו, אלא לפי פרמטר אחר.

לעניות דעתי שהזכרתי למעלה, ה'קטן' וה'גדול' הולך על הטלית עצמה, והסיבה שלא אמרו 'קטנה' ו'גדולה' היא מפני שרבותינו הראשונים (וכ"ש האחרונים) לא הקפידו בשמות עצם על זכר ונקבה, וכמו המשפט הידוע המיוחס לאבן עזרא: "כל דבר שאין בו רוח חיים - זַכְּרֵהוּ וְנַקְּבֵהוּ". וע"ע פה:

נכונות הכלל "כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.." - ישיבת כסא רחמים

כלל זה נועד ליישב את המלים המופיעות גם

www.ykr.org.il

 

[דיונון]

וכמו המשפט הידוע המיוחס לאבן עזרא: "כל דבר שאין בו רוח חיים - זַכְּרֵהוּ וְנַקְּבֵהוּ". וע"ע פה:

נכונות הכלל "כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.." - ישיבת כסא רחמים

כלל זה נועד ליישב את המלים המופיעות גם

www.ykr.org.il

אם כבר -

פורטל הדף היומי: הודעה בחלון חדש

description

daf-yomi.com

 

[חגי פאהן]

חסום בנטפרי...

 

[דיונון]

חסום בנטפרי...

מנחותסה ע"איג אייר תשע"א15:06יד מלאכי כללי התלמוד כלל שט / ‏דוד כוכב

כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו, כן כתב התי"ט בשם הראב"ע בפ"ב דנזיר מ"ב ובפ"ה דתמיד מ"ד אמנם הרב הגדול מוהרמ"ז שם בתמיד בפירושו על המשניות כתב שוודאי לא אמר הראב"ע כלל זה וגם שאינו אמיתי שהרי השמש יש בו רוח חיים ונמצא זכר ונקבה ואי איתיה להאי כללא הכוונה היא שכך היא דרכה של תורה לקרותו לפעמים בשם זכר ולפעמים בלשון נקבה כמ"ש רש"י בפסוק המחנה האחת והכהו אבל לא שמה שנמצא בתורה בלשון זכר נוכל לאומרו בלשון נקבה או להפך וכן כתב הבית דוד בפ"ב דנזיר בשם ספר מקנה אברם וערוגת הבשם ותא חזי מאן גברא רבא דמסהיד עליה להאי כללא ה"ה הרדב"ז ז"ל שבחלק ב' מתשובותיו סי' של"ו כתב שהוא מן הראשונים ושכן היא הסכמת המדקדקים בשם ר"ת ז"ל וכן מצאתי עוד להרדב"ז ז"ל בקובץ ג' סי' קמ"ו מלשונות הרמב"ם שכתב כן בשם ר"ת בריש קמא אך אני בעניי יגעתי ולא מצאתי לר"ת שכתב כן לא בקמא גם לא בשום דוכתא אחרינא ועיין תוספתא ריש קידושין [דף] ב' ב' ד"ה קשו שכתבו דאף על גב דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה כגון יד ושמש ומחנה וכו' היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי יש שום דרשה ע"ש:

 

[אפכא מסתברא]

מפני שרבותינו הראשונים (וכ"ש האחרונים) לא הקפידו בשמות עצם על זכר ונקבה,

אבל באופן שיטתי אמרו 'טלית גדול' או 'קטן' - האם מצאת במקום כלשהו 'טלית גדולה' או 'קטנה'?

 

[חגי פאהן]

אבל באופן שיטתי אמרו 'טלית גדול' או 'קטן' - האם מצאת במקום כלשהו 'טלית גדולה' או 'קטנה'?

רש"י גיטין נט. ד"ה כי אמגוזא
תוס' זבחים צד: ד"ה לא שנו
רשב"א חולין קכג. ד"ה טלית שהתחיל
ובראשונים הנ"ל וגם ברמב"ם לא מופיע כלל לא 'טלית קטן' ולא 'טלית גדול'.
בש"ס עצמו א"צ לומר - כמעט כמעט תמיד בלשון נקבה.
נכון, לא התכוונו לחילוק ההלכתי שבין קטן לגדול (שבזה מתעטפים ואת זה לובשים מלמעלה), כי באמת לא כולם הסכימו לחילוק הזה, ואולי גם לא כולם הכירו את השיטה הזו.