דיון שינויים בתזונה, האם זה בהכרח טעים פחות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש דעה רווחת בציבורים כאלה ואחרים,
ששינויים בתזונה, גוררים בהכרח ויתורים על דברים טעימים, ושיגרת אכילה משעממת ואפורה.
מעניין אותי לדעת אם גם אתם עורכים לפעמים שינויים בתזונה, ומהם הגורמים לכך?
האם הפסקתם לאכול את הדברים שאתם אוהבים, ואתם כרגע נועצים שיניים במזון בריאות קודר וקשה, תוך הירהורים נוסטלגיים על אותו אוכל שמח ועליז שהייתם רגילים לאכול?
אולי בכלל הצלחת שלכם שהייתה רגילה לשניצל תירס אחיד, ולפתיתים תפלים, התמלאה לפתע בשלל צבעי הירק, וכיכרות הלחם המשעמם של האנג'לים, התחלפו בכיכרות מעשה בית, תפוחות ונאות ומעלות ריח של סובין וקמח מלא?
האם אתם מתחרטים? או שאתם הפכתם למסיונרים של מזון בריא, וחסר רק טריגר קטן כדי שתתחילו לעמוד בפתח הסופר ולחלק פלאיירים "מרגרינה זה רעל", "קמח לבן, מזונו של השטן" וכו'

ושכחתי לשאול:
מה הילדים שלכם חושבים על כל העניין, האם הם אוכלים את הסנדוויץ החום שלהם בצידי הכיתה, כשראשם בתוך הילקוט, ומבטם בוחן את הסביבה בחשש? או שהם שמחים ומאושרים ומבקשים שבפעם הבאה לצד ממרח העדשים, תוסיפו קצת שעועית מש מונבטת?

בתאבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ששינויים בתזונה, גוררים בהכרח ויתורים על דברים טעימים, ושיגרת אכילה משעממת ואפורה.
אמת !
מעניין אותי לדעת אם גם אתם עורכים לפעמים שינויים בתזונה, ומהם הגורמים לכך?
כן,
בעיקר "חריקות" בגוף ושינוי מדדים (לרעה)
האם הפסקתם לאכול את הדברים שאתם אוהבים, ואתם כרגע נועצים שיניים במזון בריאות קודר וקשה, תוך הירהורים נוסטלגיים על אותו אוכל שמח ועליז שהייתם רגילים לאכול?
כן
הרהורים לא, פנטזיות כן.
אולי בכלל הצלחת שלכם שהייתה רגילה לשניצל תירס אחיד, ולפתיתים תפלים, התמלאה לפתע בשלל צבעי הירק, וכיכרות הלחם המשעמם של האנג'לים, התחלפו בכיכרות מעשה בית, תפוחות ונאות ומעלות ריח של סובין וקמח מלא?
ככה ככה
שניצל תירס לא ודע מה טעמו..
כיכרות בריאותיים אני קונה במאפייה נחשבת..
האם אתם מתחרטים? או שאתם הפכתם למסיונרים של מזון בריא, וחסר רק טריגר קטן כדי שתתחילו לעמוד בפתח הסופר ולחלק פלאיירים "מרגרינה זה רעל", "קמח לבן, מזונו של השטן" וכו'
לא מסיונרים
לא נכנסים לצלחת של השני,
מיישמים את הכלל -
אוכלים מה שאוהבים - לובשים מה שאחרים אוהבים..
ושכחתי לשאול:
מה הילדים שלכם חושבים על כל העניין,
יש להם ברירה?
יש כאלה שהכל טעים להם ומוכנים לנסות הכל,
יש כאלה שהכל איכסה..
ויש באמצע, מוכנים לנסות.
ממרח העדשים, תוסיפו קצת שעועית מש מונבטת?
יש לנו במשפחה אחת כזאת..
זוועת עולמים..א"א להתארח אצלה
מש מונבטת זה המלכה במטבח שלה (ועוד משהו לא מזוהה בצבע שחור..)
תוך הירהורים נוסטלגיים על אותו אוכל שמח ועליז שהייתם רגילים לאכול?
השבוע "חטאתי" בחט החמור הזה
הייתי בלוד ליד מאפיית אנג'ל
נכנסתי לחנות המפעל
במקום ללכת כרגיל למחלקת הבורקס/עוגות הלכתי ללחם הפשוט
ראיתי כיכר לחם לבן, שנים שלא ראיתי אותה..
לחם מאורך, לבן, לא פרוס "כמו של פעם" בלי תוספות וכרעיני פשתן..
קניתי אותו!
הגעתי הבייתה וסיפרתי לאימא שלי על "הרכישה המוצלחת"
של פריט מוזיאוני בכמה שקלים..
ואז היא הזכירה לי את הילדות..אמרה לי "תכין מה שאני הייתי מכינה לכם",
נזכרתי הכנתי:
חותכים פרוסה במרכז הלחם בעובי..4 ס"מ
מטפטפים כמה טיפות שמן זית
חותכים עגבנייה אדומה ובשרנית באמצע ומשפשפים על הפרוסה
למהדרין קוצצים מלמעלה שן שום אחת ומעט מלח,
מתענגים על טעם ועל הזיכרון.
ושלא תחשבו שזרקתי מה שנשאר..
לקחתי את חצי הכיכר לעבודה,
קניתי קופסת סלט טונה וגביע שמנת חמוצה
המתכון:
חופרים עם היד ומוציאים את לבן, אוכלים אותו ככה לי כלום..
"בבור" שנוצר בלחם מכניסים את סלט הטונה וגביע השמנת..
מסתתרים שאף אחד לא יראה מתענגים ונזכרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אנחנו הפסקנו לצרוך מוצרי חלב כמעט לגמרי-נשארה הגבינה צהובה והיוגורט ביו
ברור שקפה עם חלב רגיל הרבה יותר טעים,
אבל-אחרי תקופה של הרגל , קפה עם חלב שיבולת שועל עושה את אותה פעולה ....
ששינויים בתזונה, גוררים בהכרח ויתורים על דברים טעימים
ברור שכך. אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים טעימים שיותר קל לעשות שינויים
בעקבות מיגרנות חוזרות המליצו לי להוריד את צריכת השוקולד. אז נכון, זה קשה. במיוחד למכורת שמרלינג-אבל מצאתי שוקולד פנדה-טעים ממש! אומנם לא כמו שמרלינג חלבי נוטף, אבל עדיין טעים ומתוק (וממכר :sne:)
מה הילדים שלכם חושבים על כל העניין, האם הם אוכלים את הסנדוויץ החום שלהם בצידי הכיתה, כשראשם בתוך הילקוט, ומבטם בוחן את הסביבה בחשש? או שהם שמחים ומאושרים ומבקשים שבפעם הבאה לצד ממרח העדשים, תוסיפו קצת שעועית מש מונבטת?
ככל שהילדים קטנים השינוי יהיה קל יותר
ילדים שהתרגלו לצרוך מוצרים מסויימים עם חומרי טעם וריח דומיננטים, יתקשו לעבור לתזונה בריאה, אבל צריך לזכור שזה תהליך -אומנם לא תמיד קל, אבל חיובי. ועם התמדה, הסברים ותחליפים טובים אפשר לעשות זאת
ולזכור-שמותר מידי פעם גם לחזור לחטיפים/שניצל תירס וכו. כשהבסיס בריא לא קורה כלום מארטיק חלבי טוב מידי פעם.

האם אתם מתחרטים? או שאתם הפכתם למסיונרים של מזון בריא, וחסר רק טריגר קטן כדי שתתחילו לעמוד בפתח הסופר ולחלק פלאיירים "מרגרינה זה רעל", "קמח לבן, מזונו של השטן" וכו'
מתחרטים? לא.
מסיונרים? גם לא.
כן יכולה להסביר לאנשים שבסביבתי מה אני חושבת על חלב פרה/קמח לבן וכו
אבל-אפעם אני לא כופה על אדם אחר מה לאכול ואיך. כשמגיעים אורחים תמיד יהיה אצלינו חלב פרה לקפה וסוכריות על מקל לצעירי הצאן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לחמניות כוסמין שמכינים בבית יותר טעים מלחם פרוס הילדים מאוד אוהבים
אין לי בבית בסקויטים וכו'
אחרי צהריים חותכת פרות- מלון,ענבים,אבטיח ... ונותנת עוגיית גרנולהביתית או מאפינס
ארוחת ערב לחמניה, ביצה, טונה וירקות לא מורחת לחם עם שוקולד כמו שרואה אמהות בגינה (זה הכי קל)
מתרגלים ולא חסר לילדים כלום רק יותר שבעים ורגועים
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש דעה רווחת בציבורים כאלה ואחרים,
ששינויים בתזונה, גוררים בהכרח ויתורים על דברים טעימים, ושיגרת אכילה משעממת ואפורה.
לא בהכרח מסכימה. תלוי איך עושים את זה.
יש המון מאכלים צבעוניים, מעניינים ובריאים.
מעניין אותי לדעת אם גם אתם עורכים לפעמים שינויים בתזונה, ומהם הגורמים לכך?
אחרי החתונה ויתרתי על הרבה "מנהגים" שהיו רווחים בבית הוריי.
מאז אנחנו מקפידים על שגרה בריאה בבית שלנו.
האם הפסקתם לאכול את הדברים שאתם אוהבים, ואתם כרגע נועצים שיניים במזון בריאות קודר וקשה, תוך הירהורים נוסטלגיים על אותו אוכל שמח ועליז שהייתם רגילים לאכול?
הפסקנו לאכול את הדברים שאנחנו אוהבים, אבל מרגישים עם זה מעולה. ובמידה ואנחנו רוצים לאכול את זה מדי פעם- נאכל גם נאכל. פשוט לא קונים הביתה באופן קבוע דברים כמו: מלוואח, בורקסים, לחם לבן, מעדנים, שוקו (גם לא באבקה), שתייה מתוקה (שותים מים. למעט מיץ תפוזים טבעי כשבא לנו להתפנק ואין לנו כח לסחוט בעצמנו), חטיפים וממתקים מעבר לבמבה, קורנפלקס וכו'.
לכבוד שבת קונים לילדים מדי פעם גלידה, ארטיקים או משהו בסגנון.
ושוב, אם נרצה לאכול משהו - אין שום בעיה.
פשוט הכל מבוסס על תזונה בריאה אז פעם ב.. לנשמה לא קורה כלום.
אולי בכלל הצלחת שלכם שהייתה רגילה לשניצל תירס אחיד, ולפתיתים תפלים, התמלאה לפתע בשלל צבעי הירק, וכיכרות הלחם המשעמם של האנג'לים, התחלפו בכיכרות מעשה בית, תפוחות ונאות ומעלות ריח של סובין וקמח מלא?
אכן אכן.
מכינים פיתות במחבת מקמח כוסמין. הרבה יותר טעים מלחם קנוי (אולי חוץ מלחם מחמצת עם עגבניות).
פיצה מכינים בבית פעם בכמה זמן ומקפיאים. הרבה יותר טעים מפיצה של פיצרייה.
באופן כללי, מכינים הכל מקמח כוסמין. או לבן או 80%.
גם עוגיות, עוגות והכל.
באמת שזה טעים וכל מי שטועם מתאהב.
האם אתם מתחרטים? או שאתם הפכתם למסיונרים של מזון בריא, וחסר רק טריגר קטן כדי שתתחילו לעמוד בפתח הסופר ולחלק פלאיירים "מרגרינה זה רעל", "קמח לבן, מזונו של השטן" וכו'
לא מתחרטים ולא מיסיונרים. הכל במידה ונהנים, שמחים ומרגישים מצוין.
ומתי שרוצים - יודעים שיש אופציה לאכול משהו.
לא מנסים לשכנע אף אחד, אלא אם כן זה נוגע אלינו או לילדים שלנו (כמו הממתקים בגנים, ע"ע אשכול סמוך).
ושכחתי לשאול:
מה הילדים שלכם חושבים על כל העניין, האם הם אוכלים את הסנדוויץ החום שלהם בצידי הכיתה, כשראשם בתוך הילקוט, ומבטם בוחן את הסביבה בחשש? או שהם שמחים ומאושרים ומבקשים שבפעם הבאה לצד ממרח העדשים, תוסיפו קצת שעועית מש מונבטת?

בתאבון
אצלנו הילדים עוד קטנים יחסית אבל הם מאוד אוהבים את הלחם הלא חום שלהם. (קמח כוסמין 80% איכותי לא יוצא חום כמעט בכלל). ובכללי אוהבים את רוב המאכלים שאנחנו מכינים. (לכל ילד/בן אדם יש העדפות מסוימות).
עוד לא הגענו לשעועית מש מונבטת. לא הסגנון שלנו.
אנחנו אוכלים טעים ובריא.
מה כן:
הרבה פירות וירקות, חומוס ביתי, אורז בסמטי, קינואה, הרבה תבשילים מבוססי ירקות, קמח כוסמין, סוכר קנים, שייק פירות טבעי (שגם הופך לארטיקים), חלב וגבינות במידה, עוגיות ביתיות קצת יותר בריאות, פיצה ביתית מחומרים איכותיים וכו'
מה לא: (אבל אם ממש רוצים, אפשר מדי פעם)
ממתקים, חטיפים, שוקולדים, מטוגנים (ואם כבר צ'יפס מטוגן אז לא קנוי), שניצל תירס, כל הטבעולים למיניהם, פתיתים, פסטה, מלוואח, בורקסים, קמח לבן, סוכרים בכמויות, שתייה ממותקת, קורנפלס ודגנים מלאי סוכר, עוגיות ועוגות קנויות וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אצלנו הקושי בשינוי תזונה הוא לא הטעם אלא העבודה סביב הכנת האוכל. העובדה שאין כמעט שום דבר שאפשר לקנות מוכן.
לחמניות כוסמין שמכינים בבית יותר טעים מלחם פרוס הילדים מאוד אוהבים

אחרי צהריים חותכת פרות- מלון,ענבים,אבטיח ... ונותנת עוגיית גרנולהביתית או מאפינס
ארוחת ערב לחמניה, ביצה, טונה וירקות לא מורחת לחם עם שוקולד כמו שרואה אמהות בגינה (זה הכי קל)
מתרגלים ולא חסר לילדים כלום רק יותר שבעים ורגועים
למעט מיץ תפוזים טבעי כשבא לנו להתפנק ואין לנו כח לסחוט בעצמנו), חטיפים וממתקים מעבר לבמבה, קורנפלקס וכו'.

אכן אכן.
מכינים פיתות במחבת מקמח כוסמין. הרבה יותר טעים מלחם קנוי (אולי חוץ מלחם מחמצת עם עגבניות).
פיצה מכינים בבית פעם בכמה זמן ומקפיאים. הרבה יותר טעים מפיצה של פיצרייה.
באופן כללי, מכינים הכל מקמח כוסמין. או לבן או 80%.
גם עוגיות, עוגות והכל.
באמת שזה טעים וכל מי שטועם מתאהב.



אצלנו הילדים עוד קטנים יחסית אבל הם מאוד אוהבים את הלחם הלא חום שלהם. (קמח כוסמין 80% איכותי לא יוצא חום כמעט

מה כן:
הרבה פירות וירקות, חומוס ביתי, אורז בסמטי, קינואה, הרבה תבשילים מבוססי ירקות, קמח כוסמין, סוכר קנים, שייק פירות טבעי (שגם הופך לארטיקים), עוגיות ביתיות קצת יותר בריאות, פיצה ביתית מחומרים איכותיים וכו'
זה מה שמפיל אותי. בעיקר העוגות
אין לי זמן וכח לעמוד שעות במטבח.
אם הייתי יכולה לקנות את כל זה במחיר שפוי - המטבח שלי היה אחרת.
ובכל אופן:
אין שתיה מתוקה (היום יש איגלואים, לצערי). בשבת - מיץ ענבים מהול במים.
אין טבעולים.
כשאני אופה - רק מקמח כוסמין (לצערי, קונה לילדה לחם לבן. בת 2), ואוטמטית מפחיתה את כמות הסוכר בחצי.
יש הרבה תמרים, ארבעס, אגוזים
בליל שבת אין תוספת פחמימתית בד"כ.
זה בשלוף. בטוחה שיש לי עוד כמה.
אה, ואין את כל הרעל המתוק. לא חמצוצים, לא ג'לי, לא סוכריות וכל הגועל הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שינוי תזונה לא חייב להיות דרסטי, וגם לא מומלץ שיהיה כזה. להתחיל בהדרגתיות לעבור לתחליפים בריאים יותר, או לחילופין להוריד לגמרי מהתפריט מוצרים מסוימים.
מי שרוצה להמשיך לצרוך גבינה צהובה, לדוגמה, כדאי לעבור ל9% - של עמק טעימה מאד. התוצאות ניכרות במשקל וגם בפנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מי שרוצה להמשיך לצרוך גבינה צהובה, לדוגמה, כדאי לעבור ל9% - של עמק טעימה מאד. התוצאות ניכרות במשקל וגם בפנים...
נידון ארוך, האם השומן בריא או לא....
לגבי הטעם - קצת מוזר לטעון שזה אותו טעם
 
  • תודה
Reactions: nc
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #13
הרבה פירות וירקות, חומוס ביתי, אורז בסמטי, קינואה, הרבה תבשילים מבוססי ירקות, קמח כוסמין, סוכר קנים, שייק פירות טבעי (שגם הופך לארטיקים), חלב וגבינות במידה, עוגיות ביתיות קצת יותר בריאות, פיצה ביתית מחומרים איכותיים וכו'
אני אשמח להכיר רעיונות לתוספות במקום הפסטות והפתיתים
כמו קינואה ובורגול אבל שיוצא טוב שגם הילדים יתלהבו....
(בעבר ניסיתי והילדים נהנו בגבול...
בכל אופן לא כמו שהם גומרים צלחת פסטה או פתיתים למיניהם...)
וגם אם מישהי יודעת איך להאהיב את כל סוגי הקטניות למיניהם על ילדים שלא רגילים לזה...
אשמח מאוד שתשתף אותי.
כי כמו שכתב מי שפתח את האשכול זה גובל בויתור על מאכלים טעימים לעומת כאלו שהדרך לשם עוד ארוכה ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
העובדה שאין כמעט שום דבר שאפשר לקנות מוכן.
בעניין זה,
מופלא בעיניי שאין עוד אף אחד שהרים את הכפפה לממכר מזון בריא.
קייטרינג או חנות, מאפיה או דוכני מזון מהיר-
מציעים אוכל מתועש, מלא שמן, מונוסנדיום ושאר ירקות.

אני בטוחה שיש עוד, כמוני, שישמחו לשלם על אופציה בריאה למזון איכותי וביתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני התחלתי להפחית בכמות השמן ששמה במאכלים
קניתי בקבוק ספריי קטן ומילאתי בשמן זית, בהתחלה קצת מוזר אח"כ מתרגלים
(איזה כייף לשטוף כלים שאין בהם שמן;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני אשמח להכיר רעיונות לתוספות במקום הפסטות והפתיתים
כמו קינואה ובורגול אבל שיוצא טוב שגם הילדים יתלהבו....
(בעבר ניסיתי והילדים נהנו בגבול...
בכל אופן לא כמו שהם גומרים צלחת פסטה או פתיתים למיניהם...)
וגם אם מישהי יודעת איך להאהיב את כל סוגי הקטניות למיניהם על ילדים שלא רגילים לזה...
אשמח מאוד שתשתף אותי.
כי כמו שכתב מי שפתח את האשכול זה גובל בויתור על מאכלים טעימים לעומת כאלו שהדרך לשם עוד ארוכה ...
קודם כל זה נכון שהילדים אוהבים יותר פסטה ופתיתים, גם כשאני מכינה מדי פעם הם אוכלים את זה יפה.
אין מה לעשות, זה טעים.
דבר שני, יש בחנויות עכשיו פתיתים מקמח כוסמין או חיטה מלאה (החיטה עצמה לא כ"כ בריאה, גם היא מלאה. כיום היא מהונדסת גנטית והגוף פחות יודע לעכל אותה). הם ממש טעימים ולא נופלים מהפתיתים הרגילים לדעתי.
אני מכינה אותם עם בצל מטוגן, עגבנייה מגורדת (אם רוצים אפשר גם עם כף רסק עגבניות), פפריקה, מלח, פלפל. יוצא טעים ביותר.
יש גם כל מיני פסטות מעניינות בניצת הדובדבן. רק צריך לבדוק כשרויות.

קינואה אני אוהבת להכין עם תוספת של ירקות, למשל בצל, גזר מגורד, קוביות קטנות של עגבניות.
לבד היא קצת משעממת וקשה להתחבר לטעם שלה אם לא רגילים.
מקפיצה את הירקות כמה דקות במחבת ואז מוסיפה את הקינואה, תבלינים ומים.
באופן כללי, זה לא משהו שילדים מתלהבים ממנו יותר מדי. זה יותר לגדולים.
אבל אפשר גם לנסות לשלב את זה בסלט. יש הרבה מתכונים ברשת.

אצלי דווקא בורגול הולך בקלות, כמו אורז.
ניסית עם משהו רטוב מעל? נגיד אפונה או שעועית ברוטב אדום?

אני גם מכינה הרבה פעמים ירקות בתנור. ממש קל.
פשוט שמה מלא ירקות חתוכים גס בתבנית: בטטה, תפו"א, גזר, קישוא, גמבות, בצל, שום, אפשר גם ברוקולי וכרובית (משתמשת בקפואים), מעט שמן, פפריקה, כורכום, מלח, פלפל. מדי פעם הייתי מוסיפה גם פטרוזיליה יבשה או משהו בסגנון. מערבבים היטב ולתנור ב200 מעלות מכוסה (עד שהירקות מתרככים) ואז בלי כיסוי עד להזהבה.
אפשר גם בלי כיסוי בכלל ופשוט כל כמה 10 דקות-רבע שעה להוציא, לערבב ולהחזיר לתנור.

גם טופו זה טוב. ניסית פעם?
יש לי מתכון קליל כמו תבשיל. כי אני פחות מתחברת לכל האסייאתי, ולרטבים שהופכים אותו ללא בריא.
בצל, תפו"א, בטטה. פפריקה, כורכום, מלח, פלפל.
חותכים לקוביות גסות ומבשלים את הבטטה והתפו"א עד לכמעט ריכוך.
מטגנים את הבצל.
מוסיפים קוביות טופו ומזהיבים מכל הצדדים פחות או יותר.
מוסיפים למחבת את שאר הירקות והתבלינים. מערבבים.
מוכן.

חומוס ביתי הילדים שלי ממש אוהבים. אבל זה קשור לטעם האישי.
אנחנו גם מכינים תוספת של בצל ופטריות בשמן זית. מטגנים את הבצל במחבת עם שמן זית עד הזהבה קלה, מוסיפים את הפטריות ומתבלים במלח פלפל.
בהגשה שמים את זה מעל החומוס.
יוצא מעדן.

גם קוואקר הילדים שלי אוהבים מאוד.
שמה בסיר את כמות הקוואקר שרוצים.
מוסיפה חצי כמות חלב שיבולת שועל, חצי כמות מים עד לכיסוי הקוואקר (אפשר גם פחות חלב ויותר מים, או רק מים). צריך שהעיסה תהיה יחסית מימית ולאט לאט זה מצטמצם ונהיה סמיך יותר עם הבישול.
מוסיפה מעט קינמון.
אש קטנה ולערבב כל דקה בערך.
כשזה מוכן אחרי כמה דקות, שמה לכל אחד בקערה קטנה: קוואקר, כמה פרוסות בננה, מפזרת קצת קוקוס ומעל הכל כף או שתיים מייפל/דבש/סילאן.
לילדים (וגם למבוגרים) לפני השינה זה מצוין.
עוזר להירדמות קלה יותר ושינה איכותית יותר.

לגבי הקטניות - בחורף הם אוהבים מרק?
אם כן, אפשר לשלב כוס עדשים למשל.
אני מכינה הרבה מרק עדשים כתומות, עם קוביות קטנות של תפו"א, בטטה ובצל. קצת שום, כורכום, פפריקה, מלח פלפל.

יצא פה הרבה שילובים של בצל תפו"א ובטטה. לא באמת אוכלים הכל כל שבוע :)

בכללי פשוט לשלב יותר דברים בצורה הטבעית שלהם, כמו אבוקדו.
להכין מדי פעם ממרח אבוקדו לארוחת ערב זה מעולה.
גם ביצה קשה, גמבה, מלח, לימון.
אפשר גם לחתוך אותו לתוך הסלט. קוביות.

אני בגישה שלא צריך להכריח אף אחד לאכול ואם הילדים לא אוהבים משהו אני לא אכין להם את זה שוב ושוב רק כי זה בריא וחשוב לי שהם יאכלו את זה.
יש המון דברים בריאים ואם הם לא מתחברים לקינואה או לתערובת פשתן מצוי אני אניח לזה.
אפשר לדאוג לכל המסביב- שיאכלו יותר ירקות בארוחות, להכין סלט, לחתוך פירות, פחות מטוגנים, פחות דברים קנויים ותעשייתיים, פחות ממתקים, פחות עוגות ועוגיות מושחתות, פחות שתיה מתוקה.
אם עושים את זה אז גם אם אוכלים מדי פעם פסטה, הכל בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני התחלתי להפחית בכמות השמן ששמה במאכלים
ממליצה בחום על סיר הטיגון שהרבה חברות השיקו בזמן האחרון. אני אישית משתמשת ב"אייר פריי" של חברת נינג'ה. אפשר "לטגן" ככה שניצלים במינימום שמן, להכין צ'יפס עם אפס שמן, לחמם מאכלים... בקיצור רב שימושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כשהתחתנתי, הכנסתי רק בריא הביתה, הכנתי לחמים מקמח מלא באופה, חלות, עוגות, הכל מקמח מלא
קינואה, אורז מלא וכו'
עד שבעלי אמר לי שהוא לא אוהב
והקמח הלבן נכנס הביתה ואפילו מרגרינות פה ושם, הקינואה כבר מזמן לא בבית וכן האורז המלא
אבל עדיין
אוכלים אורז בסמטי, כמה שפחות תפו"א (בערך ק"ג אחד ל-10 נפשות כולל שבת!), במקומם-בטטות, פסטה ופתיתים-רק מידי פעם
פעם בשבוע, מכינה פיצות ביתיות משובחות עם שלל גבינות (העמק, מוצרלה, צ'דר, קשקבל, פרמז'ן וכו') בשביל אלה שלא אוכלים כמעט מוצרי חלב
במהלך השבוע הארוחות כוללות מנה גדושה בירקות (סלטים, מרקים, מוקפצים, אנטיפסטי, באגרול מדפי פילו אפוי בתנור) חלבון ופחמימה, המתבגרים הצעירים, כמובן זקוקים ליותר פחמימות ולכן הן בד"כ יהיו מאורז בסמטי משובח.
בארוחות הצהריים אצלנו, שהן החלביות, יהיה סלט טונה עם ירקות, סלט ירקות ענק וחביתות, חביתה וירקות חתוכים וגבינה, לבן ולחם עם פרצוף מירקות וכו'
משתדלים שפעם-פעמיים בשבוע יהיה דג, קציצות טונה אפויות, מושט מבושל ברסק עגבניות, או אפוי כמו שניצל בתנור, לעיתים רחוקות ברבוניות, וסלט הטונה הנ"ל
בשאר השבוע לעיתים יש יום צמחוני-פלאפל, מג'דרה (לעיתים נדירות :( )
והשאר בשרי, עוף אפוי, שניצל אפוי, קציצות הודו מבושלות ברוטב עגבניות וספגטי שיפודים בגריל, כנפיים "על האש" וכו'
כשבא לי להשקיע, מכינה להם לאפות מקמח לבן אומנם, אבל חסרי חומרים תעשייתיים ושווארמה ביתית-כנ"ל

אבל כשצריך לעשות דיאטות, אני בהחלט מרגישה ש"לקחו לי את העוגיות" ובהחלט אוכלת במירמור...
לא שבאמת מתחשקת לי עודה או שניצל תירס, רק עצם הידיעה ש"אסור לי" גורמת לי שהם פתאום מפתים אותי נורא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה