דרוש מידע לימודי הייטק/ תכנות לגבר חרדי שיוצא לעבוד

[רגע של ניצחון]

אני אישית חושבת שאפשר לצאת מלימודי ערב עם מקצוע מפרנס ומכניס מאד. גם זה אני אומרת מנסיון - אני עצמי עשיתי זאת בנחת ובשפיות תוך עבודה וגידול ילדים.

מאד מסכימה עם המשפט הזה,
בגיל 30 האדם הוא כבר לא סטודנט שחי לעצמו ועובד קשה
צריך לשקלל טוב את כל הנתונים של בית ומשפחה יחד עם לימודים ועבודה
ובסופו של דבר- זה לא מדויק שאחרי שנתיים של לימודים הקושי נגמר ומגיעה המשכורת המכובדת, מאד מאד קשה להיכנס לעבודה כג'וניור ובהתחלה (שלוקחת הרבה יותר מכמה ימים) גם בעבודה א"א להחסיר פה ושם כך שזה מאמץ עצום להרבה זמן,
מי שהולך לזה נטו בשביל הכסף יהיה לו קשה מאד להשקיע כמו שצריך ואולי ברמת עדיף לו להשקיע בקורס קצר שמניב טוב- נכון אולי לא כמו הייטק אבל עדיין בשקלול הרוגע יכול להיות ששווה ללכת על חשבות שכר לדוג שזה קורס קצר וקליל יחסית ובלי הקריעה המטורפת

 

[יענקף]

במיוחד כי אנחנו מדברים עכשיו על תקשורת בתוך העבודה = מקצועית

לא בהכרח. מדובר על תקשורת מחוץ לעבודה ועדכונים שוטפים - מתי יוצאים להפסקה, מתי חוזרים מההפסקה, וכדומה, שבזה מעדכנים בוואטסאפ.

לסטודנט אין תוך כדי שטיפת הכלים גם ילדים ומשכנתא. זה לא ענין של 'לעבוד קשה', זה הרבה הרבה יותר מזה.
היום לאחר כמה חודשי נסיון ולמרות שאנחנו בתוך התקופה הזו - אני אישית חושבת שאפשר לצאת מלימודי ערב עם מקצוע מפרנס ומכניס מאד. גם זה אני אומרת מנסיון - אני עצמי עשיתי זאת בנחת ובשפיות תוך עבודה וגידול ילדים.
(אה, אז מה אתם צריכים עוד עבודה? לא לחפור, זה נושא לאשכול אחר )
גם בכך יש ראית הנולד לא רק מהבחינה הכלכלית.

לא הבנתי למה הבחירה היא בין לימודי הייטק ובין 'לימודי ערב עם מקצוע מפרנס'.

ניתן ללמוד הייטק גם בלימודי ערב. מי שמעוניין יכול ללמוד תואר בהייטק במבח"ר או במכללה חרדית אחרת במשך ארבע שנים - שנה אחת מכינה ושלוש שנים לימודי מדמ"ח.

אלא שזה זמן רב מדי, והמציאות הוכיחה שרבים רבים נושרים בדרך.

התוכניות כמו 'מיגו' 'פיתוחים' וכדומה באו בשביל למנוע את הנשירה, ולומר לך: תלמד את החומר בשיא המהירות האפשרית, ותוכל בתוך שנה וחצי להיכנס לעבוד בהייטק.

הדרך הארוכה עדיין זמינה.

כל שאמרתי הוא שהמקום מתיימר להיות 'חרדי' אבל אפילו בנושא הואטסאפ מגלה אטימות (מכוונת או שלא) מול התלמידים החרדים שלו.

מאחר שרוב התלמידים החרדים שלו מחזיקים מכשיר חכם, אך טבעי הוא שהם לא ישקיעו מאמצים מרובים בשביל הבודדים שלא.
למיטב הבנתי, אפשר גם להתקין וואצאפ על המחשב.

 

[יענקף]

מי שהולך לזה נטו בשביל הכסף יהיה לו קשה מאד להשקיע כמו שצריך ואולי ברמת עדיף לו להשקיע בקורס קצר שמניב טוב- נכון אולי לא כמו הייטק אבל עדיין בשקלול הרוגע יכול להיות ששווה ללכת על חשבות שכר לדוג שזה קורס קצר וקליל יחסית ובלי הקריעה המטורפת

אצלנו ב'מיגו' רוב התלמידים הם לא אברכי כולל. רובם הם אנשים שעבדו במקצועות מכניסים, וחלקם גם עבדו במקצועות שדרשו קצת יותר מ'קורס קצר וקליל', שהבינו שזה לא תכל'ס לעבוד במקצוע שהמקסימום בו הוא 12-13 אלף.

 

[רגע של ניצחון]

אצלנו ב'מיגו' רוב התלמידים הם לא אברכי כולל.

אוקי, אז זו התשובה
לאברך כולל הרבה יותר קשה ומוורכב ליפול למקצוע הכי דורש בשוק, לעומת מי שעושה הסבה וכבר מכיר את שוק העבודה שאז אמור להיות קל יותר,
זו דעתי.

 

[יענקף]

אוקי, אז זו התשובה
לאברך כולל הרבה יותר קשה ומוורכב ליפול למקצוע הכי דורש בשוק, לעומת מי שעושה הסבה וכבר מכיר את שוק העבודה שאז אמור להיות קל יותר,
זו דעתי.

לא הבנתי למה זה אמור לענות תשובה.
המציאות היא שרוב הפונים ללימודי מקצוע תובעניים הם חרדים עובדים, בעלי מכשירים חכמים.
האם זה אומר שאברך כולל לא יכול לעשות זאת? לא.
אבל בדרך כלל אברך כולל יעשה הכל כדי להישאר בכולל, אם בגלל הרצון האישי ואם בגלל הלחץ הסביבתי, וכשהוא יתחיל לחתן ילדים וכבר יצטרך פרנסה - לא תהיה לו האפשרות ללמוד מקצוע מכניס, והוא ייאלץ לעבוד בעבודות שוחקות ופחות מכניסות, כמו מלמד.
אבל יש את אלו שנאמר עליהם 'איזהו חכם הרואה את הנולד', והם מעדיפים להתאמץ קצת למשך תקופה קצובה כדי שאחר כך יוכלו להתפרנס בכבוד.

 

[שנית]

לא בהכרח. מדובר על תקשורת מחוץ לעבודה ועדכונים שוטפים - מתי יוצאים להפסקה, מתי חוזרים מההפסקה, וכדומה, שבזה מעדכנים בוואטסאפ.


לא הבנתי למה הבחירה היא בין לימודי הייטק ובין 'לימודי ערב עם מקצוע מפרנס'.

ניתן ללמוד הייטק גם בלימודי ערב. מי שמעוניין יכול ללמוד תואר בהייטק במבח"ר או במכללה חרדית אחרת במשך ארבע שנים - שנה אחת מכינה ושלוש שנים לימודי מדמ"ח.

אלא שזה זמן רב מדי, והמציאות הוכיחה שרבים רבים נושרים בדרך.

התוכניות כמו 'מיגו' 'פיתוחים' וכדומה באו בשביל למנוע את הנשירה, ולומר לך: תלמד את החומר בשיא המהירות האפשרית, ותוכל בתוך שנה וחצי להיכנס לעבוד בהייטק.

הדרך הארוכה עדיין זמינה.


מאחר שרוב התלמידים החרדים שלו מחזיקים מכשיר חכם, אך טבעי הוא שהם לא ישקיעו מאמצים מרובים בשביל הבודדים שלא.
למיטב הבנתי, אפשר גם להתקין וואצאפ על המחשב.

הבחירה היא לא בין לימודי בוקר הייטק ללימודי ערב הייטק שאז ברור בוקר עדיף,
אלא בין הייטק למקצוע אחר מפרנס שניתן למוד בקלות בערב. ויש כאלה.

יש חרדים שמחזיקים מכשיר ויש חרדים שלא - כשמקום לימודים פונה לחרדים מכל הסוגים,
הוא אמור להכיל גם את אלו שלא. וזה לא קורה. עובדה. (אגב נתתי רק דוגמה אחת - ואטסאפ - יש עוד)

מכיון שהויכוח עקר ולא היתה כונתי להתוכח כשכתבתי את התגובות - פרשתי כאן.

 

[UU]

@יענקף כעובדת בתחום חשוב לי לציין
אין כמעט משמעות לוואטאפ בחברות ההיטק, בטח לא במקומות המקצועיים
מקומות קטנים ובינונים יכולים להשתמש בו, וגם צוותים במקומות גדולים
בד"כ זה יהיה להווי וחברה (מתי יוצאים לארוחת צהרים, איפה, מי רוצה להזמין אוכל מ-X) ולא מקצועי
מקסימום - השרתים נפלו (אף פעם זה לא וואטאפ, זה תמיד טלפון, אבל לא משנה)
כן יש מקומות עבודה שיש בהם צורך להשתמש במכשירים חכמים לעצם הפיתוח, אבל הם לא צריכים להיות של המפתח באופן אישי, במקומות עבודה כאלו מחזיקים מכשירים של המשרד עצמו כדי לעבוד.
אני חושבת שזה עוול לבוא לומר לבנ"א - אם אתה רוצה לעבוד בהייטק המחיר הוא וואטאפ, זה ממש ממש לא נכון משום כיוון
אם באמת בלימודים לרוב התלמידים יש ולמיעוט אין - זה באמת יוצר פה קושי מסויים לבעלי המקום לדאוג שכולם יקבל את המידע, כי אוטומטית אלו עם הוואטאפ פונים אליו והאחרים נופלים בין הכסאות
אני חושבת שמין הראוי לדאוג לכולם ולא בדרך של להכריח וואטאפ, בטח במקום לימודים חרדי
מקום לימודים חילוני זה באמת מקשה על הנקודה הזו, אבל לא על זה דובר באשכול
וזה רק לגבי לימודים, בעבודה זה הרבה פחות אישיו והרבה יותר קל להסתדר בלי.

 

[shira bira]

בשביל ללמוד אנגלית מדוברת מסתובבים ברחובות ניו יורק ובשביל ללמוד אנגלית מקצועית לומדים בדרכים אחרות (אם כי אני לא רואה הבדל בין האנגלית ברחוב לבין האנגלית בקו"ח).

הסיפור של Scott H Young הוא שהוא ניסה ללמוד צרפתית במשך שנה ולא הצליח, עד שהוא תפס את הנקודה ועשה ניסוי ועשה סיבוב בכמה מדינות ובכל פעם שקע בשפה המקומית עד הסוף וראו איזה פלא הוא תפס את השפה הרבה יותר מהר.

The Year Without English - Scott H Young

In 2014, I went with Vat Jaiswal on a trip to learn languages around the world. We traveled for just under one year, learning Spanish in Spain, Portuguese in Brazil, Mandarin Chinese in China and Taiwan and Korean in South Korea. For each language we had minimal preparation and aimed to learn...

www.scotthyoung.com

אפשר לכתוב הרבה על איך לומדים שפה מבחינה נירולוגית אבל השורה התחתונה היא שאם מישהו שוקע בשפה הוא לומד מאוד מהר, ואם מישהו עובד לארה"ב הוא לומד אנגלית מקצועית בתוך כמה חודשים בתנאי שהוא לא מדבר עם אף אחד בעברית.
ובכל מקרה אני מאמין למחקרים מבוססים על לימוד שפה יותר מאשר המלצות של אנשים שכותבים בלי לחקור את הנושא.

וזה הפתרון המערכתי לחרדים שרוצים ללמוד אנגלית? להעלות את כולם על מטוס לניו יורק?

 

[רוחי ב]

@יענקף כעובדת בתחום חשוב לי לציין
אין כמעט משמעות לוואטאפ בחברות ההיטק, בטח לא במקומות המקצועיים
מקומות קטנים ובינונים יכולים להשתמש בו, וגם צוותים במקומות גדולים
בד"כ זה יהיה להווי וחברה (מתי יוצאים לארוחת צהרים, איפה, מי רוצה להזמין אוכל מ-X) ולא מקצועי
מקסימום - השרתים נפלו (אף פעם זה לא וואטאפ, זה תמיד טלפון, אבל לא משנה)
כן יש מקומות עבודה שיש בהם צורך להשתמש במכשירים חכמים לעצם הפיתוח, אבל הם לא צריכים להיות של המפתח באופן אישי, במקומות עבודה כאלו מחזיקים מכשירים של המשרד עצמו כדי לעבוד.
אני חושבת שזה עוול לבוא לומר לבנ"א - אם אתה רוצה לעבוד בהייטק המחיר הוא וואטאפ, זה ממש ממש לא נכון משום כיוון
אם באמת בלימודים לרוב התלמידים יש ולמיעוט אין - זה באמת יוצר פה קושי מסויים לבעלי המקום לדאוג שכולם יקבל את המידע, כי אוטומטית אלו עם הוואטאפ פונים אליו והאחרים נופלים בין הכסאות
אני חושבת שמין הראוי לדאוג לכולם ולא בדרך של להכריח וואטאפ, בטח במקום לימודים חרדי
מקום לימודים חילוני זה באמת מקשה על הנקודה הזו, אבל לא על זה דובר באשכול
וזה רק לגבי לימודים, בעבודה זה הרבה פחות אישיו והרבה יותר קל להסתדר בלי.

כ"כ כ"כ נכון!!
ובאמת חבל שכאשר גבר חרדי רוצה להתפרנס בכבוד מציירים לו מצג שככה העולם המקצועי עובד,
ולא רק בהייטק, שמעתי את זה גם בתחומים אחרים, שנשים חרדיות עובדות בהם עשרות שנים ללא שום דרישה לוואטסאפ, וגברים חרדיים שעובדים בתחום מתלוננים שאין אופציה בלי, כי זה רוח הדברים שהם שומעים בלימודים, עצוב

 

[MOM]

אין ספק שזהו אתגר מורכב מאד, אבל חייבים לזכור את מה שמגיע בסוף - פרנסה מכובדת בשפע, בלי עול של חובות ומינוס בבנק. שנה שנתיים זה בקושי פסיק מהחיים, וזה יכול לחולל את השינוי הגדול מחיים שבהם יש הרבה חודש בסוף הכסף, לחיים שבהם יש הרבה כסף בסוף החודש.
גיל 30 זהו בדיוק הזמן שבו הילדים הגדולים יכולים כבר להתחיל לשאת בעול הבית, וחתונות הילדים מחכים מעבר לפינה, ואם לא עכשיו - אימתי?
אכן המלגה שמקבלים קטנה מאד, אבל כדאי אפילו לקחת הלוואת סטודנט, גם בתנאי הריבית של היום - כי כבר בעוד שנתיים זה יכסה את עצמו בפער גדול.
למה כשאמא לחמישה ילדים יוצאת מהבית בשבע בבוקר וחוזרת בארבע אחר הצהריים זה 'מובן מאליו', וכשהאבא יוצא לפרנס את המשפחה זה 'כל החיים מתהפכים'?
הרי הרבה יותר שפוי ונורמלי שהאמא נמצאת עם הילדים בשעות הצהריים, והאב יוצא לפרנס את המשפחה!

מובן מאליו שהמסלולים הללו לא מחפשים חרדים עם וואטסאפ, אלא שהמציאות היא שאלו שפונים למקומות הללו הם לרוב כאלו שיש להם מכשיר חכם. אם הם יסננו אותם - הם יכולים כבר עכשיו לסגור את הבאסטה.

כמו כן, ברוב מקומות העבודה שהוא יגיע אליהם לאחר הלימודים ידרשו ממנו וואטסאפ, ולכן זו לא חכמה להתעלם מהמציאות. אני אישית מחזיק מכשיר כשר, ודי מתחשבים בי.

אמנם, בפאנל שהיה בסמינר הפתיחה הגיע חרדי, איש הייטק, שסיפר שהוא עבד בתעשיות הבטחוניות, והחזיק רק מכשיר כשר - ומנהלי המקום התחשבו בו וכאשר היה צורך להודיע לו משהו חשוב הם ידעו שצריך להתקשר אליו.

בהנחה שמגיע בסוף כמובן.... (או שלא וסתם חבל על המאמץ...)

 

[פרוגרמר]

יש למישהו מידע על התוכנית החדשה kod code קודקוד, זה משהו רציני? איך זה בהשואה למיגו ופיתוחים וכו'?
יש שם חברות ששותפות ועוזרות להשמה? בדומה למיגו לדוג, וגם לפי מה נקבע גובה המילגה?(כתוב עד 6000)

 

[יענקף]

יש למישהו מידע על התוכנית החדשה kod code קודקוד, זה משהו רציני? איך זה בהשואה למיגו ופיתוחים וכו'?
יש שם חברות ששותפות ועוזרות להשמה? בדומה למיגו לדוג, וגם לפי מה נקבע גובה המילגה?(כתוב עד 6000)

זה נראה סוג של גיוס, ולכן זה מיועד רק לגברים בגיל גיוס [21-28].
ההכשרה היא רק לעבודה ספציפית במערכת הביטחון ולא לתכנות באופן כללי, אם כי הם בונים על כך שבוגרי 8200 נחטפים בחברות התוכנה.
כפי שנאמר באתר התכנית

בוגרי המסלול יקבלו אפשרות להמשך שירות בשכר מלא במערכות הביטחון או ליציאה להשתלבות בחברות ההייטק.

המכינה היא ארוכה יותר - ששה חודשים.
הלימודים והעבודה הם רק בבני ברק.
לא מקבלים תעודת 'טכנאי תוכנה'.

מסיימי המכינה יקבלו תעודת בגרות אקסטרנית ממשלתית. מסיימי השרות יקבלו תעודה ממערכת הביטחון המעידה על שרות ביטחוני מלא. השורה של 'בוגר יחידת המחשוב' בקורות החיים פותחת דלתות בכל חברות ההיי-טק הגדולות בישראל ובעולם.

 

[nigun]

וזה הפתרון המערכתי לחרדים שרוצים ללמוד אנגלית? להעלות את כולם על מטוס לניו יורק?

אני סך הכל התייחסתי ל:

רוב אלו שצלחו את שלבי המכינות וסיימו תואר היו כאלו שידעו אנגלית מהבית או למדו כמה שנים בת"ת.
זה לא קשור לגמרא, התמדה או כוחות מיוחדים. זה קשור לעובדה ששפה זרה היא לא משהו שמשלימים ביום אחד וגם לא בחודש (כולל השטות הידועה של "הייתי בחו"ל חודש וחזרתי לארץ עם כל מילון אוקספורד בראש").

שזה לא שטות מוחלטת ועם התמדה ועבודה נכונה אפשר ללמוד שפה גם בגיל מבוגר (ובפרט אם יש כשרון לשפות).

לעצם הבעיה של חרדים שרוצים ללמוד אנגלית
אמנם אי אפשר להעלות למטוס לניו יורק אבל אפשר להשתדל להשתמש בכמה שיותר אנגלית למשל להפוך את השפה בפלאפון/מחשב לאנגלית וכתוב את כל האנשי קשר באנגלית, למצוא חומרים מעניינים באנגלית ועוד ועוד טיפים.

אבל מי אמר שצריכים לכתוב מייל לראש צוות באנגלית? למה כתיבת קו"ח באנגלית אמור להיות חסם?
המקום היחיד שבו אני רואה הקושי זה בקריאת תיעודים/מדריכים או בכתיבת הערות בקוד.
בפועל מי שכבר כותב קוד וכל פעם מסתרבל עם גוגל/בינג טרנזלייט (אגב בינג הרבה יותר טוב) מרגיש את הכאב כל הזמן וזה בדיוק המתכון ללמידה של שפה "מוטיבציה+תרגול" וכיוון שיש הרבה מוטיבציה והזדמנות לתרגום יום יומי, מי שלוקח את זה ברצינות מתקדם יפה.
ואני לא מדבר רק מתיאוריה אני חבר בקבוצת מתכנתים בסלאק שבו יש ערוץ בשם english-enthusiasts בו כל אחד יכול לשאול שאלות על דקדוק באנגלית, ויש שם בחור ישיבה שלא יודע אנגלית ולמד לכתוב קוד לבד ששואל כל הזמן שאלות (בעיקר על ניסוח של הערות בקוד) ונראה שהוא משתפר עם הזמן.

אגב מוטיבציה אמנם גדלתי בבית עם אנגלית אבל לא למדתי קרוא וכתוב, אבא שלי ניסה לעשות לי מבצעים וכו' אבל זה לא עבד כל כך ונשארתי עם רמת קריאה די נמוכה, כשהתחלתי ללמוד תכנות השתמשתי הרבה בתוסף TTS כדי לקרוא מדריכים וכו' ועם הזמן הקריאה השתפרה, אבל מה שנתן שיפור ניכר זה ספרים מודפסים, קניתי ספרים בנושאים שנראו לי מספיק מרתקים, הספר הראשון היה Uncommon Sense Teaching (על "ללמוד איך ללמוד מבחינה נירולוגית") אמנם היה בהתחלה קשה אבל בגלל שהספר היה מעניין ישבתי על זה שעות בקלות, הספר השני היה Thinking, Fast and Slow של דניאל כהנמן שאליו התחברתי קצת פחות וגם עם אנגלית קצת יותר גבוה ותכלס עדיין לא גמרתי אותו (יש לי רשימה ארוכה של ספרים על טכנולוגיה שנראים לי מעניינים אבל אני רוצה לקרוא בשבת ככה שאני קצת מוגבל בנושאי הספרים) הנקודה שאני בה לומר זה שהכי טוב ללמוד שפה עם כמה שיותר מוטיבציה, גם במוטיבציה לדעת את השפה וגם שחומר התרגול יהיה מעניין ושלמי שכבר כותב קוד יש את שניהם.

 

[shira bira]

עם התמדה ועבודה נכונה אפשר ללמוד שפה גם בגיל מבוגר (ובפרט אם יש כשרון לשפות).

את זה גם אני אמרתי
רק שהתיחסתי לפתרון של מגורים בחול לחודש כפתרון שאיננו מתאים אם בכלל לכולם ולא מקנה אנגלית מספקת.
וכפתרון מערכתי ודאי שאיננו אפשרות.
בסוף שפה זרה היא בבחינת תעזבני יום אעזבך יומיים. ללא תחזוק מתמיד של כל היבטיה היא לא תישאר.

 

[ברבור1]

אני סך הכל התייחסתי ל:

שזה לא שטות מוחלטת ועם התמדה ועבודה נכונה אפשר ללמוד שפה גם בגיל מבוגר (ובפרט אם יש כשרון לשפות).

לעצם הבעיה של חרדים שרוצים ללמוד אנגלית
אמנם אי אפשר להעלות למטוס לניו יורק אבל אפשר להשתדל להשתמש בכמה שיותר אנגלית למשל להפוך את השפה בפלאפון/מחשב לאנגלית וכתוב את כל האנשי קשר באנגלית, למצוא חומרים מעניינים באנגלית ועוד ועוד טיפים.

אבל מי אמר שצריכים לכתוב מייל לראש צוות באנגלית? למה כתיבת קו"ח באנגלית אמור להיות חסם?
המקום היחיד שבו אני רואה הקושי זה בקריאת תיעודים/מדריכים או בכתיבת הערות בקוד.
בפועל מי שכבר כותב קוד וכל פעם מסתרבל עם גוגל/בינג טרנזלייט (אגב בינג הרבה יותר טוב) מרגיש את הכאב כל הזמן וזה בדיוק המתכון ללמידה של שפה "מוטיבציה+תרגול" וכיוון שיש הרבה מוטיבציה והזדמנות לתרגום יום יומי, מי שלוקח את זה ברצינות מתקדם יפה.

תלוי איפה אתה עובד,
בחברות גלובליות כשהראש צוות שלך יכול להיות לא ישראלי.. אלא יושב איפה שהוא בחול,
ההתנהלות היא באנגלית בלבד,

כמוכ אני בעבר עבדתי בסטארטאפ ישראלי, אבל כיון שהיו הרבה עובדי חוץ,
כל הדיילי/וויקלי וכו, התנהלו באנגלית למרות שרוב חברי הצוות היו ישראלים.. (יש שיראו בזה מקצועיות, ויש שיראו בו חוסר בביטחון עצמי ... ישראלי..)
האמת שלא ידעתי את זה בהתחלה ושפוט פחדתי לפתוח את הפה...

מה שבאמת עוזר, זה באמת קריאה של ספרים, כמוכ קורסים שלוקחים אותם באנגלית בלבד (כמו udeny וכד')
שזה עובד יותר על אנגלית מקצועית מדוברת....

אגב, בנושא של החסר באנגלית,
ממה שאני רואה על עצמי ובשטח,
לצערי הרב בנות חרדיות שלמדו בסמינרים מגיעות המון פעמים עם ידע מאד לא מספק באנגלית...
אני עד היום מצטערת על החסר שלי באנגלית.... (ולמרות שאני מנסה להשתפשף עדיין יש פער...)

 

[nigun]

תלוי איפה אתה עובד,
בחברות גלובליות כשהראש צוות שלך יכול להיות לא ישראלי.. אלא יושב איפה שהוא בחול,
ההתנהלות היא באנגלית בלבד,

ברור
אבל לא כולם חייבים לעבוד בחברות כאלו.
ואם השכר למי שיודע אנגלית הוא פי 3 מאשר אלו שלא יודעים אנגלית?
מצויין, ככה יהיה יותר מוטיבציה ללמוד אנגלית ומי שקשה לו ישמח גם עם המשכורת הנמוכה.
(רק שלא יבכו על הפליות וירוצו להקים וועדות מטופשות בכנסת)

 

[java]

אבל מי אמר שצריכים לכתוב מייל לראש צוות באנגלית?

ברוב המקומות ההייטקיסטים, ההתנהלות השוטפת היא באנגלית.
גם אם כל הצוות ישראלי.

 

[וסרמן]

כמו כן, ברוב מקומות העבודה שהוא יגיע אליהם לאחר הלימודים ידרשו ממנו וואטסאפ, ולכן זו לא חכמה להתעלם מהמציאות. אני אישית מחזיק מכשיר כשר, ודי מתחשבים בי.

אמנם, בפאנל שהיה בסמינר הפתיחה הגיע חרדי, איש הייטק, שסיפר שהוא עבד בתעשיות הבטחוניות, והחזיק רק מכשיר כשר - ומנהלי המקום התחשבו בו וכאשר היה צורך להודיע לו משהו חשוב הם ידעו שצריך להתקשר אליו.

אני מכירה הרבה מאוד נשים חרדיות שלא מחזיקות סמארטפון ועובדות בכל מיני חברות, והולך להן מעולה.

להתפעל, להתפעל, להתפעל!!!

יהודים בשנת 2023, עם פריווילגיה מלאה להחזיק סמארטפון, גם לפי הוועדות המחמירות ביותר, ובכל זאת עומדים בנסיון בגבורה!!!

אשריכם אשריכם!!!

בתקווה שאזכה גם אני לעמוד בנסיונות ש2023 מזמן לי, לאו דווקא בנושאי הטכנולוגיה...

 

[nigun]

ברוב המקומות ההייטקיסטים, ההתנהלות השוטפת היא באנגלית.
גם אם כל הצוות ישראלי.

מעניין לעשות סקר ולראות באמת כמה חברות זה ככה ובאיזה רמה.
בכל אופן כאמור לא כולם צריכים לעבוד שם
יש מספיק מקום בחברות אחרות
אמנם לא נשאר הרבה אם רוצים שיהיה במקום שמור מבחינה דתית אבל יש.

 

[java]

יש מספיק מקום בחברות אחרות

בהרבה חברות ממשלתיות ולואו טק.
יש מקומות קיצוניים שאפשר למצוא בהם משתנים דוגמת: schumLetashlum