סיפור בהמשכים קרובה רחוקה

[חיה כל רגע מחדש]

"אבל האמת שמעולם לא פתחתי את זה קודם."

מי אומר את המשפט הזה?

דפיקות עדינות על הדלת. הפנים של יוני מחווירות. "אבא שלך, הוא דיבר איתי שהוא רוצה להגיע בהפתעה לחגוג לך כאן עם כולם." טובה נמלטת לחדר לפני שהוא מסיים את המשפט.

למה הוא מחוויר?

אריה מהנהן לעברו הנהון קטן, יש לו כמה דקות של חסד להמציא משהו, הוא טוב בזה.

משהו בהתנהלות שלו מוזר.
למה פתאום הוא צריך להמציא משהו?

 

[Sara led]

הבית במצב של אפטר- פרטי.
מפיות של עוגה, שאריות של חטיפים.
אמא מנסה לעזור לטובה להחזיר את הבית למצב זו"צ והגברים יוצאים יחד למנחה.
"טובה, טוב לך?" אמא בפנים דאוגות בשניה שהן נשארות לבד והילדים מעסיקים את עצמם במרפסת.
"אני לא מבינה מה קורה כאן."
דמעות שוב מציפות לה את העיניים.
"לאחרונה כל חגיגה שמתחילה נהרסת בגלל הסוד של אבא."
"חמודה שלי" אמא מנסה להסתיר את ההלם מהפתיחה של הנושא ולהחזיק את הקול שלה יציב.
"בואי נסכם שזה הנושא היחיד בעולם שאנחנו לא מדברות עליו. מוסכם?"
"לאאא" טובה נבהלת מהצעקה של עצמה.
"אני חייבת להבין מי אני, מבחורה עם ייחוס מפואר הפכתי לאישה עם שורשים מפוקפקים."
"את אותה טובה מקסימה שהיית, לא השתנה בך כלום. ואת יודעת שלא דרשתי ממך כמעט כלום בחיים."
טובה יודעת, אמא שלה היתה יוצאת דופן בין שאר האימהות של חברותיה.
היא ידעה לבקש ממנה בקשות בצורה שטובה רצתה מאד למלא מעצמה.
גם אם מטבע הדברים היו בקשות שלא היו נוחות לה אמא הבינה אותה והתחשבה בה מאד, היא כמעט מעולם לא הכריחה או דרשה.
"אני דורשת להפסיק לשוחח על הנושא אפילו עוד מילה אחת! אם יש לך שאלות תפני אותן לאבא."
טובה המומה. היא לא מכירה את הקול הקפוא הזה שיוצא מהגרון של אמא.
הדלת נפתחת פתאום,
שני גברים קפואים נכנסים פנימה,
הם נראים הגרסה הדהויה של אבא ויוני.
טובה מרגישה שהעולם נהפך למדבר ענק של קרח.
כך מרגיש סוף העולם?

 

[חיה כל רגע מחדש]

הבית במצב של אפטר- פרטי.

אולי עדיף לכתוב בעברית לטובת כאלה שלא מבינים אנגלית, [וגם לטובת אלה שכן, אבל לקח להם רגע לפענח את המשמעות].

אולי עדיף להאריך קצת את הפרקים, ו'למרוח', חלק מהאקשן והדרמה, כדי שיהיה קל יותר להבין מה קורה.

 

[חיה כל רגע מחדש]

שני גברים קפואים נכנסים פנימה,
הם נראים הגרסה הדהויה של אבא ויוני.

בעצם, הוא סיפר לבעלה אבל לא לטובה בעצמה?
ומתי הם יצאו מהבית?

 

[Sara led]

אולי עדיף לכתוב בעברית לטובת כאלה שלא מבינים אנגלית, [וגם לטובת אלה שכן, אבל לקח להם רגע לפענח את המשמעות].

'אפטר פרטי' זה ביטוי מקובל.
לתרגם את זה 'אחרי מסיבה' זה קצת... איך אומרות הסבתות שלנו? ביידיש זה נשמע יותר טוב.

אולי עדיף להאריך קצת את הפרקים, ו'למרוח', חלק מהאקשן והדרמה, כדי שיהיה קל יותר להבין מה קורה.

צודקת.
למרות שזה בכוונה כך.
אמנם זה מופיע כאן בהמשכים, אבל המטרה שלי היא להגיע לסיפור באורך של סיפור חג. לא ספר עב כרס.

בעצם, הוא סיפר לבעלה אבל לא לטובה בעצמה?

איפה הבנת שהוא סיפר לו?

ומתי הם יצאו מהבית?

והגברים יוצאים יחד למנחה.

 

[חיה כל רגע מחדש]

איפה הבנת שהוא סיפר לו?

שני גברים קפואים נכנסים פנימה,
הם נראים הגרסה הדהויה של אבא ויוני.
טובה מרגישה שהעולם נהפך למדבר ענק של קרח.
כך מרגיש סוף העולם?

 

[מירי11111]

ממשיך להיות מסקרן.

תודה

 

[Sara led]

@הודיה בן חיים
זו מסקנה שלך שזה מה שהוא סיפר לו. זה לא כתוב בשום מקום.

 

[חיה כל רגע מחדש]

זו מסקנה שלך שזה מה שהוא סיפר לו. זה לא כתוב בשום מקום.

זה מה שאני הבנתי.
ואם ככה, אז אולי כדאי להסביר למה הם חזרו ככה, כי בקטע אין שום סיבה אחרת לזה...

 

[Sara led]

זה מה שאני הבנתי.
ואם ככה, אז אולי כדאי להסביר למה הם חזרו ככה, כי בקטע אין שום סיבה אחרת לזה...

אני לא אוהבת להאכיל את הקורא בכפית.
(אתם ילדים ממש גדולים ויודעים לאכול בלי להתלכלך, נכון? לא, לא לקחת לבד עוד גבינה, אמא תשים לך בצלחת...)
רגע, אז איפה הייתי?
אה, אוקי,
כאן רציתי שהשיחה בינהם תישאר פתוחה , כלומר שתדמיינו לבד מה היה בינהם בדרך. וכן, אפילו לא אכפת לי אפילו שתחשבו שהוא גילה לו.
בפרקים הבאים תחשפו למה הוא מודע ומה לא.

(אם תעברי לפרק הראשון את תשימי לב שוכחת להבין הרבה דברים בצורה אחת, ואז, אחרי שהפרק השני התפרסם זה הסתדר לך.)

 

[מימיי]

@Sara led זוכרת אותנו?
אנחנו במתח כבר במשך חודשיים