סיפור בהמשכים המושל בגן

[Chaya Lea]

חסר כאן סימן שאלה בסוף?

כן, תודה!

הייתי רוצה לראות את זה בסרט אנימציה תלת מימדי.

תודה רבה, הוחמאתי

 

[Chaya Lea]

הצעה: יתכן שיהיה נוח יותר לנסח זאת כשני משפטים. למשל:
באזור הפועלים הרחובות בנויים בפשטות כזו, העיקר שיש בית ודרך להגיע אליו. ושהדרך הזו, מהחניה עד הבית, תהיה קצרה, כדי לא לבזבז זמן.

עכשיו שמתי לב ששכחתי לשנות את זה, בפרק שרשום אצלי אשנה פשוט לא חושבת שיש טעם להעלות את הפרק פעם שלישית (אלא אם כן יצטרפו עוד דברים שדורשים את זה ומקווה מאוד שלא ימאס לכם)
העליתי שוב בעיקר בגלל החלק הטכנולוגי שהיה לא מובן, הייתי צריכה לדייק לעצמי ולכן למה קול נמשך.

ספוילר

בסוף הסיפור בעז"ה חשבתי לשלב חלק מהרקע שמסביר את העיסוק שלו בזה עוד לפני שהתחיל הסיפור אבל זה כמובן במידה והסיפור יאפשר...

 

[נ. גל]

לא שהכרתי את אזור המגורים שלהם אבל תיארתי לעצמי שזה לא כמו אצלנו הפועלים שהחניה צמודה לבית והאמת גם לעוד כמה שכנים מה שאולי היה מסבך זרים אילו היו נוחתים אצלנו.

משפט ארוך מאוד, חסרים בו כמה פסיקים.

בתור מתכנת מערכות רובוטיות חובבן אני לא רע.

בתור מתכנת מערכות רובוטיות חובבן - אני לא רע.

העליתי שוב בעיקר בגלל החלק הטכנולוגי שהיה לא מובן, הייתי צריכה לדייק לעצמי ולכן למה קול נמשך.

ספוילר

undefined

מובן הרבה יותר, תודה. מחכה מפרק הבא!

הייתי רוצה לראות את זה בסרט אנימציה תלת מימדי.

גם אני.

 

[Chaya Lea]

משפט ארוך מאוד, חסרים בו כמה פסיקים.

זה המשפט שלא תיקנתי מהפעם הקודמת...

בתור מתכנת מערכות רובוטיות חובבן - אני לא רע.

לא אוהבת להשתמש במקף, פסיק יכול להיות תחליף לזה?

בקשר לפרק הבא אני רק צריכה למצוא זמן לעבור עליו קצת מלמעלה ואז אעלה.

 

[Chaya Lea]

פרק שביעי
"קרה משהו?" ריצה עומדת כשידה מונחת על מותנה ונימת קולה ביקורתית, בכורה למופת.
אני מרים את ראשי, "מה?", אני פולט בבלבול קל, "שום דבר".
"אתה באמת מרגיש טוב?" היא שואלת בדרמטיות שלא ידעתי שקיימת בה.
"נו…", לא מתאים לה להימרח ככה, פועלים ניגשים ישר לעניין, אין זמן לשטויות וגם אין כח.
"ביקשתי ממך כבר לפני רבע שעה לעשות קניות ועוד לא יצאת!" היא מוכיחה אותי. "מה עובר עליך?"
חבל שהיא לא מבינה שיש דברים שמעניינים אותי יותר מזה… אני מכבה את המחשב באנחה ויוצא לכיוון החניה, היא לא קולטת שכמעט עליתי על דרך גאונית להעביר מידע מעודכן לשולחן שלי בכיתה?
את הקניות אני עושה ממש מהר, בלי סבלנות. למזלי המוכרים שכבר מכירים אותי וראו שאני קצר רוח נענו למחיר שהורדתי ולא האריכו איתי במיקוח, כנראה פחדו שמרוב עצבנות לא אקנה אצלם.
חזרתי הביתה עם השלל שאיתי, ריצה כמובן הייתה מרוצה וחזרה לעיסוקיה החשובים ואני פניתי בחזרה לעיסוקיי החשובים עבורי לא פחות.
אני מגלה מרכז למידה ממוחשב ממש מקצועי ומהר מאוד נרשם לכמה קורסים במקביל. כעבור כמה ימים אני מוצא גם דרך לסנכרן הכל עם הרובוטים שסביבי כך שאם אני רוצה למשל ללמוד בהליכה או בנהיגה, הבוט שבשעון היד שלי יקריא לי את החומר באוזניה או כאשר אני נוהג ורוצה להשתמש בדרך זו- במיקרופונים שברכב.
ככה מיום ליום אני מוצא את עצמי יותר עסוק ונמרץ, עם מטרה אחת; ללמוד, ללמוד ושוב ללמוד…
קבעתי לעצמי מערכת שעות שמקיפה את כל הזמן הפנוי שלי, הרצון היחיד שלי הוא להתקדם, לעלות רמה ולהגיע להישגים רבים וגבוהים.
חקר שלח לי הודעה וסתם ככה אנחנו מתחילים להתכתב, איכשהו גולשים לתחומי עניין משותפים ומסכמים שאבוא אליו שוב.
הפעם אני נוהג כבקיא ורגיל, כבר מכיר את הדרך. מרגיש לגמרי בנוח כשהוא מכניס אותי ואנו מתחילים לשוחח. אני מתחיל לספר לו על התחומים החדשים שאני עוסק בהם והוא מתפעל, מספר לי שאפילו הוא לא שומע קורסים בכל מקום וזמן.
"טוב, יש לי מה ללמוד ממך", הוא מחייך, "כי אם מצאת את הדרכים שאני לא חיפשתי זה מראה משהו על ההתמדה…"
אני לא ממש מסכים איתו ובלי גאווה חושב שבשליטה על המערכות הרובוטיות אני הרבה יותר טוב ממנו למרות שאני רק מתחיל, אבל גם הפעם לא אכפת לי שישוויץ סתם אם זה מה שמתחשק לו.
הפעם אנחנו מוצאים הרבה יותר נושאים משותפים לשוחח עליהם ולדון בהם וכלל לא שמים לב איך השעות חולפות.
"קול, זה כל כך מוזר שאתה מהפועלים, באמת", הוא אומר לי כשהשעון שלי מזכיר לי שאני צריך ללכת, "אתה בטוח שלא נולדת פה?"
אני צוחק יחד איתו ונפרד ממנו לשלום.
מוזר? מוזרות היא חיי, והאמת שזה מה שהופך את החיים שלי למעניינים.
אני בטוח שלא נולדתי שם כמו שאני יודע שהוא לא שאל זאת כדי לקבל מענה.
תוך כדי נהיגה אני ממשיך לחשוב, המיקרופונים כבויים וגם האוזניה שלי לא תחובה באוזני.
אני באמת דומה להם יותר מאשר לפועלים, מעולם לא נראה דבר כזה, זה מוזר אפילו עבורי.
השעון שלי שואל אותי בקול על מנת לא להפריע לנהיגתי האם אני רוצה להמשיך ללמוד.
אני משיב לו, "כן".
המיקרופונים פולטים לאוזני מלל רב ואני נפנה מיד להקשיב להם עד שאני מגיע הביתה.
ברגע שאני נוחת המערכת מסנכרנת נתונים עם המחשב, כשאגיע לחדרי הוא כבר יהיה פתוח בדיוק במקום שעצרתי כולל תיעוד מדויק.

***
"אז מה קורה?" פסע הופיע בפתאומיות מאחורי גבו של איש המחשבים שלהם, שליט.
"כמו שרציתם, פשוט מושלם!" השיב שליט.
"עבודה טובה!" פסע מעניק לו טפיחת שכם. "רואה נטע?" הוא קורא לכיוון פתח החדר, שם עומד השותף הנצחי ומביט בהם. "אין מה לדאוג! הכל מסתדר… שליט, תמשיך לשים עליו עין".
"בימינו זה יותר פשוט משאתה יכול לשער", מחייך שליט, "כמובן שאשמח לעשות את זה, אגב החומר שלו בגיאומטריה אנליטית נורא מעניין…"
"עבודה מעולה!" החמיא נטע.
"תמשיך ככה", חיוך גאה עלה על פניו של פסע.
שליט השיב לו חיוך.
"פסע", נטע צעד לצידו והם יצאו מהחדר בו ישב שליט, "מה עם אספקת המשלוחים שלנו לאמריקה?"
"אהה", פסע סגר אחריו את הדלת, "ביקשו לשלוח עוד לפלורידה…"
"לגנים ציבוריים?" חשש קל נמהל בקולו.
"נו באמת!" נזף בו פסע, "אתה יודע בדיוק מה שולחים להם, אין שום מקום לחשש, זה הרי לא יגיע למי שזה לא אמור להגיע…"
"אז להפעיל מערכת אריזה", אמר נטע בקול, יודע שהרובוט שומע אותו ומעביר את הפקודה למערכת המדוברת.
"עכשיו באמת אין מה לחשוש", חתם פסע לפני שהלך לדרכו, נותן בנטע מבט רב משמעות, "נראה שהבעיה הקטנטונת שלנו נפתרה".

 

[Chaya Lea]

קריאה מהנה!
כרגיל, אשמח לתגובות ולביקורת.
אם יש ביקורת ו/או תיקונים אפילו קטנים לפרק הקודם או אפילו לפרקים קודמים גם זה יתקבל בברכה.

 

[נ. גל]

לא אוהבת להשתמש במקף, פסיק יכול להיות תחליף לזה?

בהחלט.

בקשר לפרק הנוכחי - אני תוהה לעצמי אם הריכוז הנדרש כדי להבין את השיעורים, לא מפריע לריכוז הנדרש בנהיגה.
הפרק מעולה, נהנתי מאוד.

 

[Talya kadosh]

תודה @Chaya Lea, פרק מרתק, מקדם עלילה. ברוך השם שאת מעלה את הסיפור הזה, אני מחבבת מדע בדיוני, מאוד.
הערה קטנה, בפרק האחרון הרגשתי עומס של שמות. אבל זה כבר נתון לשיקול דעתך.

 

[Chaya Lea]

בקשר לפרק הנוכחי - אני תוהה לעצמי אם הריכוז הנדרש כדי להבין את השיעורים, לא מפריע לריכוז הנדרש בנהיגה.
הפרק מעולה, נהנתי מאוד.

בעקרון הנהיגה חצי אוטונומית... יש גם אפשרות שתהיה לגמרי אגב אבל קול מעדיף לנהוג בעצמו.
עוד מאה שנה בערך לא הגיוני שיהיה קל יותר לנהוג? (גם אם זה אווירי...)

 

[Chaya Lea]

בפרק האחרון הרגשתי עומס של שמות.

באמת? כי רובם מוכרים מפרקים קודמים.
עם חקר הוא נפגש בפרק שישי.
על פסע ונטע דובר כבר מההתחלה בהדרגה, בפרקים קודמים נודע שמם.
רק שליט חדש...
חושבת שעדיף להשאיר אותו עלום שם? (כמו עם פסע ונטע בהתחלה, אח"כ לחשוף את שמו...)

 

[Talya kadosh]

לא, לא התכוונתי מהבחינה הזו. רציתי לומר שכתבת יותר מדי, לדעתי, את השמות שלהם, בקטע יחסית קצר. וזה יוצר סוג של עומס על המוח.

 

[Chaya Lea]

לא, לא התכוונתי מהבחינה הזו. רציתי לומר שכתבת יותר מדי, לדעתי, את השמות שלהם, בקטע יחסית קצר. וזה יוצר סוג של עומס על המוח.

אוקיי, תודה על ההארה!