עזרה על איזה קונפליקט היה מעניין אתכם יותר לקרוא?

באיזה קונפליקט לבחור?

  • משפחה.

    הצבעות: 35 57.4%
  • כפרה.

    הצבעות: 26 42.6%

  • סה"כ מצביעים
    61
  • הוסף לסימניות
  • #1
כמו שכתבתי פה באשכולות אחרים, ספר שכתבתי נמצא כעת בתהליכים של עריכה ספרותית.
יש בספר שלי כמה דמויות, והעורכת זיהתה שיש בו שלושה קונפליקטים שונים, בעוד השאיפה היא שיהיה קונפליקט אחד (שכל דמות מתמודדת איתו אחרת). שניים מהקונפליקטים דומים ואפשר לאחד אותם. הקונפליקט השלישי שונה לגמרי.
כעת אני צריכה לבחור מבין שני הקונפליקטים - איזה קונפליקט להחיל על כל הדמויות.
וכאן אתם נכנסים לתמונה...
בלי להכיר את הספר ואת הסיפור, אשמח לשמוע מכם על איזה נושא הייתם מעדיפים יותר לקרוא:
1. האם על תחום המשפחה - על קונפליקטים בתוך המשפחה, על התמודדות בין המקום של הגיבור בתוך המשפחה לבין המקום של הגיבור בתוך עצמו הפרטי.
2. או האם על תחום הרצון לכפרה - כפרה על "חטא" כלשהו שנעשה בעבר והגיבור נושא את עוצמת חטאו במשך כל חייו, עד שהוא מגיע לכפרה בסיפור הנוכחי.

ושאלה למתקדמים:
בהנחה שאני בוחרת בקונפליקט השני - איך אני הופכת אותו ליהודי יותר? שהכפרה מגיעה מתוך חזרה בתשובה אמיתית, ולא מתוך צירוף מקרים שגרם לגיבור להבין שהוא לא באמת חטא?

(יודעת שהכול מאוד באוויר... אשמח שבכל זאת תגיבו ותשתפו את דעתכם... אפשר גם רק לענות על הסקר.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמו שכתבתי פה באשכולות אחרים, ספר שכתבתי נמצא כעת בתהליכים של עריכה ספרותית.
יש בספר שלי כמה דמויות, והעורכת זיהתה שיש בו שלושה קונפליקטים שונים, בעוד השאיפה היא שיהיה קונפליקט אחד (שכל דמות מתמודדת איתו אחרת). שניים מהקונפליקטים דומים ואפשר לאחד אותם. הקונפליקט השלישי שונה לגמרי.
כעת אני צריכה לבחור מבין שני הקונפליקטים - איזה קונפליקט להחיל על כל הדמויות.
וכאן אתם נכנסים לתמונה...
בלי להכיר את הספר ואת הסיפור, אשמח לשמוע מכם על איזה נושא הייתם מעדיפים יותר לקרוא:
1. האם על תחום המשפחה - על קונפליקטים בתוך המשפחה, על התמודדות בין המקום של הגיבור בתוך המשפחה לבין המקום של הגיבור בתוך עצמו הפרטי.
2. או האם על תחום הרצון לכפרה - כפרה על "חטא" כלשהו שנעשה בעבר והגיבור נושא את עוצמת חטאו במשך כל חייו, עד שהוא מגיע לכפרה בסיפור הנוכחי.

ושאלה למתקדמים:
בהנחה שאני בוחרת בקונפליקט השני - איך אני הופכת אותו ליהודי יותר? שהכפרה מגיעה מתוך חזרה בתשובה אמיתית, ולא מתוך צירוף מקרים שגרם לגיבור להבין שהוא לא באמת חטא?

(יודעת שהכול מאוד באוויר... אשמח שבכל זאת תגיבו ותשתפו את דעתכם... אפשר גם רק לענות על הסקר.)
אני הייתי מעדיפה את הקונפליקט השני.
אפשר להפוך אותו ליהודי יותר על ידי שהגיבור בורח ומדחיק את החטא שלו, מפחד להתמודד עם זה שחטא, ובסוף הוא מגיע למקום של הכרה בחטא שלו, חרטה, ועשיית משהו שיהווה תשובת משקל למה שעשה בעבר. אולי הוא מציל אחרים מלעשות את אותו הדבר? אולי הוא מגיע לאותה סיטואציה ובוחר בחירה הפוכה ממה שבחר כשחטא, למרות שהבחירה הזו הפוכה מטבעו ,קשה לו ביותר, והוא אולי אפילו מפסיד הרבה בגללה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קונפליקט משפחתי הוא כל כך לעוס שקשה לבחור בו. והשני שהצגת חזק מאד, וגם יכול לגעת בכל אחד.
למה זה צריך להיות יהודי (זאת אומרת יותר מכל קונפליקט אחר שתכננת)?
אני די מבינה את הרצון שהקונפליקט הספציפי הזה יהיה יהודי. סוג כזה של קונפליקט יכול לצאת מאוד לא יהודי. הרבה פסיכולוגים לא יהודיים היו מביאים את האדם הזה להכרה בסוף שהחטא לא אשמתו, שלמרות שעשה רע הוא אדם טוב והוא צריך לאהוב את עצמו וכו' וכו'
הדרך של היהדות היא להכיר בחטא, להצטער עליו ולשוב בתשובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני די מבינה את הרצון שהקונפליקט הספציפי הזה יהיה יהודי. סוג כזה של קונפליקט יכול לצאת מאוד לא יהודי. הרבה פסיכולוגים לא יהודיים היו מביאים את האדם הזה להכרה בסוף שהחטא לא אשמתו, שלמרות שעשה רע הוא אדם טוב והוא צריך לאהוב את עצמו וכו' וכו'
הדרך של היהדות היא להכיר בחטא, להצטער עליו ולשוב בתשובה.
בסדר, עדיין זה כמו כל מסר שמשתדלים להציג אותו יהודי ונכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בסדר, עדיין זה כמו כל מסר שמשתדלים להציג אותו יהודי ונכון.
תגידי, מה קורה לנו?
משהו די השתבש אצלנו הסופרים.
ברור שצריך להעביר מסר יהודי ונכון.
אפשר לבחור להעביר מסר ואפשר שלא, אבל אי אפשר להעביר מסר לא יהודי ולא נכון.
ואחרי שהחלטנו להעביר מסר צריך גם להעביר אותו בצורה עדינה ולא מורגשת, כך שאף אחד לא יתרעם על הבוטות שלו ויחליט שמסר זה מילה גסה.
הפתרון לזה שלא יודעים איך להעביר מסר בצורה מוסוות היא לא לשלול אותו, אלא ללמוד איך לעשות אותו נכון.
אבל גם למי שהחליט להעלים כל מסר מהסיפור שלו יש אחריות לבדוק שאין אצלו מסרים לא נכונים ולא יהודיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תגידי, מה קורה לנו?
משהו די השתבש אצלנו הסופרים.
ברור שצריך להעביר מסר יהודי ונכון.
אפשר לבחור להעביר מסר ואפשר שלא, אבל אי אפשר להעביר מסר לא יהודי ולא נכון.
ואחרי שהחלטנו להעביר מסר צריך גם להעביר אותו בצורה עדינה ולא מורגשת, כך שאף אחד לא יתרעם על הבוטות שלו ויחליט שמסר זה מילה גסה.
הפתרון לזה שלא יודעים איך להעביר מסר בצורה מוסוות היא לא לשלול אותו, אלא ללמוד איך לעשות אותו נכון.
אבל גם למי שהחליט להעלים כל מסר מהסיפור שלו יש אחריות לבדוק שאין אצלו מסרים לא נכונים ולא יהודיים.
לא הבנתי למה זו תגובה על מה שכתבתי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
שהחטא לא אשמתו, שלמרות שעשה רע הוא אדם טוב והוא צריך לאהוב את עצמו וכו' וכו'
הדרך של היהדות היא להכיר בחטא, להצטער עליו ולשוב בתשובה.
אני לא בטוחה שיש כאן סתירה.
יש אחריות לבדוק שאין אצלו מסרים לא נכונים ולא יהודיים.
לא רוצה לפתח כאן דיון השקפתי. אבל תגדירי מסרים נכונים ויהודים.
נכונים - לפי מי?
יהודים - גם אצלינו יש הרבה דרכים. ואם בהלכה לא כולם פוסקים אותו הדבר, בהשקפה ברור שקיימות דעות שונות ואפילו סותרות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא הבנתי למה זו תגובה על מה שכתבתי....
זו תגובה על הלך רוח שמסתובב לאחרונה שמתייחס לכל הנושא של מסר בסיפור כאל מוקצה מחמת מיאוס.
7שבע7 התייעצה איך להפוך את הקונפליקט שלה ליותר יהודי וזה מייד מעורר התנגדות.
ייתכן שלא לזה התכוונת בתגובה שלך. תקני אותי אם אני טועה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זו תגובה על הלך רוח שמסתובב לאחרונה שמתייחס לכל הנושא של מסר בסיפור כאל מוקצה מחמת מיאוס.
7שבע7 התייעצה איך להפוך את הקונפליקט שלה ליותר יהודי וזה מייד מעורר התנגדות.
ייתכן שלא לזה התכוונת בתגובה שלך. תקני אותי אם אני טועה.
לגמרי לא...
כמו שאת אומרת, כל מסר צריך להיות יהודי ונכון, ולכן תמהתי מה ההדגשה המיוחדת על המסר הספציפי הזה.

קוראת שוב ושוב את התגובות שלי, לא מבינה מה הבנת מהן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קוראת שוב ושוב את התגובות שלי, לא מבינה מה הבנת מהן...
בסדר, עדיין זה כמו כל מסר שמשתדלים להציג אותו יהודי ונכון.
אני הבנתי מהמשפט הזה שהוא נכתב בנימה של ביקורת כלפי זה שהמסר הוא יהודי ונכון.
עכשיו אני מבינה שהתכוונת לכך שהמסר ש7שבע7 כתבה הוא יהודי ונכון.
סליחה על ההתפרצות :sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בהנחה שאני בוחרת בקונפליקט השני - איך אני הופכת אותו ליהודי יותר? שהכפרה מגיעה מתוך חזרה בתשובה אמיתית, ולא מתוך צירוף מקרים שגרם לגיבור להבין שהוא לא באמת חטא?
הקונפליקט השני עשוי להיות מעניין בתנאי שנזהרים לא להתיש את הקורא, לפעמים יש נטיה בנקיפות מצפון להיות מרוחות.

האמת שלא הבנתי את השאלה. יש את האפשרות כפי שכתבת שיהיה מתוך חזרה בתשובה, ואפשר שיתברר שאין הוא חטא ואני לא חושבת שאז זה פחות יהודי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ואפשר שיתברר שאין הוא חטא ואני לא חושבת שאז זה פחות יהודי.
אם הוא באמת לא חטא אז זה באמת כך.
אבל אני חשבתי שהיא מתכוונת לכך שהוא חטא, אבל הוא משכנע את עצמו שעדיין הוא בן אדם טוב ומקבל את עצמו למרות החטא (זה המהלך שכל פסיכולוג שאינו הולך בדרך התורה יקדם).
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תודה על כל התגובות!
הרעיון של הכפרה בסיפור הזה הוא באמת על חטא שמסתבר שלא היה חטא בסוף.
ובכל זאת, ביהדות בעיקרון אין עניין "להתבחבש" בחטא, אלא לחזור בתשובה.
וזו השאלה שלי - איך הופכים את קונפליקט הרצון לכפרה שיהיה נכון מבחינה יהודית, שהדמויות לא יתעסקו כל הזמן בזה שאולי חטאו, אלא ברצון לחזור בתשובה אמיתית. (ואז הגילוי שזה בעצם לא היה חטא יהיה רק "פרס" קטן ויחסית שולי...)


אחרי שאחליט באיזה קונפליקט לבחור - יישאר לי רק העניין ה"קטן" של שינוי נקודות רבות בספר, שלכאורה כבר גמור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הרעיון של הכפרה בסיפור הזה הוא באמת על חטא שמסתבר שלא היה חטא בסוף.
מזכיר מאד את אדמה פראית של קינן ואת המסע של גדליה.
מצד אחד, הגיבור אומנם גילה בסוף שהוא לא חטא, אבל הוא אכן עבר עד אז מסע של תשובה. מצד שני, זה היה די מתסכל לגלות שעד שיש דמות ראשית שהיא אנושית וחוטאת אצל קינן (היקרה:)) היא עדיין, בסופו של דבר, צדיקה במאה חמישים אחוז.
אני הייתי קצת נטפלת לנקודה הזו- אם כבר אנחנו מזדהים עם הדמות הראשית במהלך 300 עמודים על כך שהוא חטא ונפל, כמונו, ועובר תהליך תשובה, כמו שאנחנו היינו רוצים, למה לקחת לנו את זה בסוף ולומר לנו, אה, לא- הוא בעצם היה בסדר גמור...? כמו לקבל מתנה עטופה ויפה שבכלל לא רצינו.


ואם אנחנו כבר מביאים את הסיפור של גדליה, אז הייתי רוצה להביא כאן איזו נקודה, אולי לתשומת ליבך: הסיפור של גדליה היה על כפרה, אבל באמת הוא לא היה על כפרה בכלל. הוא היה על תובנה עמוקה- במקרה של הדמות הזו, תובנה שניתן לחזור בתשובה בכל עת ובכל מצב, ושלאדם תמיד ניתנת הבחירה והאחריות על מעשיו.
אני חושבת שלכפרה בפני עצמה לא ניתן לקרוא תהליך של שינוי. זה התוצאה החיצונית לשינוי הפנימי. מה המסע האמיתי שעובר הדמות, תוך כדי החיפוש אחר הכפרה? לא מ'חוטא' ל'בעל תשובה', אלא שינוי מהותי, תבונתי, רגשי. אם כן, במה הוא השתנה?


ובנוגע לספר- זה וואו רציני עכשיו לשנות אותו עכשיו מבחינה מהותית... אין אפשר למצוא נקודת השקה בין הקונפליקטים, שהם בעצם ידברו על אותו הדבר (נניח- בכפרה, או בתובנה העמוקה שמאחוריה, או במקום של הגיבור עם עצמו), אבל אצל דמות אחת זה בא לידי ביטוי במשפחתיות ואצל דמות אחרת בעניין אחר..?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
וזו השאלה שלי - איך הופכים את קונפליקט הרצון לכפרה שיהיה נכון מבחינה יהודית, שהדמויות לא יתעסקו כל הזמן בזה שאולי חטאו, אלא ברצון לחזור בתשובה אמיתית.
קודם כל צריך להגדיר כפרה - כי בראש שלי לפחות זה אומר תשלום כלשהו על מה שהיה. אולי הוא מרגיש שמגיע לו לקבל את מה שקורה לו? שהוא אשם ולכן מקבל עונש?
ואז נגיד, הכפרה הופכת לסוג של משהו שהוא דווקא רוצה. כי עמוק בפנים היא מנקה לו את הייסורי מצפון ואז הוא מפספס את המטרה האמתית שהיא לחזור בתשובה. כלומר לפי ההגדרה של רבי נחמן: "להשיב את הדבר למקום שניטל משם". שזה בעצם חזרה לאני עצמי, למקור שלי שהוא טוב... יש הרבה חומר על זה.
אולי להתמקד קצת ברעיון של תשובה על תשובה. (כלומר תשובה על ההתעסקות בחטא ובשאלה האם חטא, ואיך חטא ושילם או לא)
סליחה אם יצא מעורפל ולא ברור... זה מה שעלה לי כרגע בראש אז שפכתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לדעתי גם הראשון יכול להצליח. זה מאד תלוי ברמת הכתיבה, בייחודיות שאת מכניסה לספר ובגורמים נוספים. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך לפני כן: מה מיוחד בספר הנ"ל שאין בחבריו למדף. אם את דנה בקונפליקטים משפחתיים לעוסים ולוקחת את העלילה לכיוונים מפתיעים ובלתי צפויים זה דווקא יכול מאד להצליח. אותו הדבר גם לגבי הנושא השני.

אנשים מחפשים לקרוא דברים מיוחדים שטרם קראו. לדעתי, אין קשר לנושא שהספר עוסק בו אלא לדברים אחרים כמו סגנון כתיבה, צורת הגשה וכו'.
שאלתם את עצמכם פעם למה יש ספרים רבי מכר שעוסקים בקונפליקטים משפחתיים ולעומת זאת אחרים שלא עברו את אחוז הקריאה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה