דרוש מידע איך להעביר את הזמן עם הילדים - לא מה שאתם חושבים!

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות הרבה אשכולות שנפתחים כל הזמן שקשור לטיפול ושהיה עם הילדים,
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אגב, לדעתי האמור לעיל רלוונטי החל מגיל חצי שנה,
לפני הצורך של התינוק הוא בעיקר במגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
היא הנותנת! יש לנו זמן כל כך קצר עם הילדים, בניגוד לדורות אחרים, אז לפחות שיהיה איכותי!

ו(y)(y)(y) על פתיחת השרשור.תזכורת נחוצה לכולנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בעקבות הרבה אשכולות שנפתחים כל הזמן שקשור לטיפול ושהיה עם הילדים,
ההרגשה שלי כשאני קוראת הרבה הודעות היא - הילדים הם מטרד (ח"ו) ובואו נעבור את השלב הזה של הגידול שלהם עם כמה שפחות הפרעות מצידם.
לדעתי הלך הרוח קצת השתנה, בעבר כשהאימהות היו יותר בבית הם היו אימהות בכל נימי נפשן, השקיעו את כל המוח והלב והזמן והכסף והכוחות בילדים שלהם.
אז ברור שהשתנו הדורות והיום כל צורת החיים היא שונה ולילדים לא חסר כלום כי הם נולדו לזה וככה הם רגילים.
אבל בכל זאת הם מפסידים לדעתי הרבה,
נכון שכולם אומרים שאמא זה באיכות ולאו דווקא בכמות, אבל לדעתי לא זה הנושא,
אמא זו הדמות שמעירה בבוקר ומשכיבה בלילה, שמקבלת את הילד אחרי שלימודים ושומעת בדיוק מה עבר עליו, שיודעת מי החברים שלו ועם מי הוא רב היום ולמה, אמא היא זאת שיודעת בדיוק מה הילד אוהב לאכול ומה הוא מעדיף לשחק,
אמא שמשחקת עם הילד שלה אחה"צ בבית עוקבת אחרי ההתפתחות שלו ומקדמת אותו גם מבחינה מוטורית וגם שכלית.
אז נכון את כל הדברים האלו יש הרבה אנשים שיכולים למלא - חלק המטפלת במעון / צהרון וחלק אבא /סבתא /דודות /בייביסיטר,
אבל להם אין את הלב של אמא, את הקשר המיוחד שיש רק לך עם הילדים.
אז גם אם את עובדת קשה וב"ה מפרנסת יחידה ואת חוזרת גמורה וחייבת לישון,
לפחות שיעמוד לך בתת מודע דמות האמא המיתולוגית ותנסי לחקות אותה במה שאת יכולה,
מנסיון כשאת מחליטה שאת נכנסת לדמות הזאת את הרבה יותר פנויה רגשית לילדים, את יותר יצירתית לגבי התעסוקה שלהם ופחות מתעצבנת כשהם לא נותנים לך שניה לעצמך.
ותזכרי השנים האלו של גידול הילדים נחקקים להם בעצמות ואת מה שאת עושה או לא עושה, אומרת או לא אומרת א"א להחזיר ולשנות אח"כ.
וכמובן אל תשכחי את עצמך - בערב אחרי שהם ישנים תנשמי, תעשי כושר, הליכה, הרצאות, כל מה שעושה לך טוב.
כתוב יפה והלוואי על כולנו האופטמיות הזו, גם להיות עם הילדים כל האחרי צהריים, וגם מייד שהם הולכים לישון ללכת לכושר, הרצאות, וכו' זה מעולה רק זה אמור איכשהוא להסתדר ביחד, אם כל האחרי צהרים אני איתם, מתי כביסה, גיהוץ, בישול צהריים, הכנת ארוחת הערב, קניית בגדים לילדים, וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כתוב יפה והלוואי על כולנו האופטמיות הזו, גם להיות עם הילדים כל האחרי צהריים, וגם מייד שהם הולכים לישון ללכת לכושר, הרצאות, וכו' זה מעולה רק זה אמור איכשהוא להסתדר ביחד, אם כל האחרי צהרים אני איתם, מתי כביסה, גיהוץ, בישול צהריים, הכנת ארוחת הערב, קניית בגדים לילדים, וכו'
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
ואו תודה! לקחתי רעיונות!
אצלי בד"כ חדר כביסה נעול, אז כשאני פותחת אותו אני מרשה להם (שנה וחצי ושנתיים וחצי) להעביר מהמכונה למייבש ולהכניס בגדים מלוכלכים למכונה. אין לי חשש שינסו את זה לבד כי בד"כ נעול.
עוד דברים שהם אוהבים: לנקות עם מגבונים משטחים. כיסא/ארון. לא יוצא באמת נקי אבל זה מעסיק אותם.

בן השנתיים שלי מוציא מידי פעם את השקית מהפח, פותח את הדלת ויוצא איתה בארשת חשיבות. מינימום הוא אבא שזורק זבל. אחרי חצי דקה חוזר יחד עם השקית ומכניס אותה חזרה לפח:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ואו תודה! לקחתי רעיונות!
אצלי בד"כ חדר כביסה נעול, אז כשאני פותחת אותו אני מרשה להם (שנה וחצי ושנתיים וחצי) להעביר מהמכונה למייבש ולהכניס בגדים מלוכלכים למכונה. אין לי חשש שינסו את זה לבד כי בד"כ נעול.
עוד דברים שהם אוהבים: לנקות עם מגבונים משטחים. כיסא/ארון. לא יוצא באמת נקי אבל זה מעסיק אותם.

בן השנתיים שלי מוציא מידי פעם את השקית מהפח, פותח את הדלת ויוצא איתה בארשת חשיבות. מינימום הוא אבא שזורק זבל. אחרי חצי דקה חוזר יחד עם השקית ומכניס אותה חזרה לפח:)
הבת השלישית שלי גם בת שנתיים,
את חייבת לנסות איתו את השניצלים, היא טבלה בפרורים בארשת חשיבות - כמו שאמרת,
ואח"כ בארוחה האושר שלה שכולם אכלו את מה שהיא הכינה - וואווווו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה קיים גם בזוגיות שיש חושבים שצריך "להסתדר" עם בן/בת הזוג והם מפסידים את כל החיים היפים של הבית היהודי הטהור.
אני מעריך שאחרי שהגוזלים פורחים מן הקן אז היצה"ר ישחרר לנו לקרוא את כל החומר על מעלת חינוך ילדים וכו', כדי לדכא כשנראה מה הפסדנו כשהם היו צעירים.
זה שייך בכל דבר טוב שעובר (כמו למשל גם כיבוד הורים עד מאה ועשרים וכו'. כולל החיים עצמם כנראה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הבת השלישית שלי גם בת שנתיים,
את חייבת לנסות איתו את השניצלים, היא טבלה בפרורים בארשת חשיבות - כמו שאמרת,
ואח"כ בארוחה האושר שלה שכולם אכלו את מה שהיא הכינה - וואווווו!
ננסה בע"ה:) על אותו רעיון- אני גם נותנת לו להכניס מוצרים לעוגות.

אם כבר יש במה - מחפשת רעיון לדיסק שירי פעילות בתנועה שאפשר לרקוד עם הילדים אחה"צ.
יש לך רעיון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שאלתי את הגננת שלה איזה שירים הם שרים בגן ואני שרה את זה איתה היא נדלקת מיד כשאני מתחילה את המנגינה,
בשביל סתם לרקוד אני שמה או קול חי מיוזיק או שירי ילדים שיש בשירשורים פה בפרוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ברור שכתבתי את המצב הרצוי שלא ממש מצוי,
לדוגמא לי אין באמת זמן וכוח לכושר וכו' בערב,
את מטלות הבית אני מחלקת ל2 : מה שאני יכולה לשתף את הילדים שיעשו איתי ומה שלא אני עושה או בבוקר לפני שהם קמים או בערב אחרי שהם ישנים.
דוגמאות לשיתוף הילדים במטלות הבית:
קיפול כביסה - אצלי עוד לפני גיל שנה הם כבר אלופים בלקפל כביסה - לגלגל גרביים, לכווץ' חולצות (כמובן לפני שנכנס לארון אני עוברת על הקיפול המדויק שלהם...).
שניצלים/חזה - הם טובלים בצלחת התבלינים או הפירורים - מגיל שנתיים.
קציצות - מגלגלים בידיים רטובות ושמים בצלחת ואני מעבירה לסיר.
וכמובן עוגות ועוגיות.
גם בסדר ונקיון - אני מטאטאת את הכל לפינת הסלון וכל אחד לוקח למקום כל פעם לפי קטגוריה אחרת (רק את האדומים, או כל אחד ארבע חפצים),
כשאני שוטפת הם יושבים על הספה ואומרים לי כל פעם איפה להעביר סמרטוט ואיפה לגרוף ואיפה מגבת (הסברתי להם שאני עושה אמבטיה לריצפה).
כשאת נכנסת לראש של הילדים ומסבירה להם כל דבר הם מקבלים ממך יותר ומוכנים לשתף איתך פעולה.
איזה רעיונות יפים!!
מאוד מתחברת לנושא האשכול, כ"כ חשוב.
לזכור להנות מהם, להנות מהרגע, ולתת את עצמינו ולהיות שם בשבילם ב100%
אני גם שוטפת כלים עם הילד שלי (שנתיים)
הוא נרטב כולו אבל נהנה עד הגג.
להכניס מכונה- אטרקציה!!
ולאפות עוגה/חלה זה ההתעסוקה!
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?

בעבר חשבתי שלהיות עם הילדים זה רק לשחק איתם כל הצהרים...
אבל לאט לאט מבינה שההווי בבית (וכמובן הזמן הקצר ביום...) זה אמא שגם מתחזקת בית בתו"כ ומשתפת את הילדים... (ואפשר גם לא...)

תודה על הנושא החשוב, הלוואי ונזכור את זה כל יום!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חברה הגדירה לי השבוע יפה:
מה את רוצה שהילדים יזכרו ממך, מהילדות שלהם?
שאת יודעת לכבס, לבשל, לנקות, לעבוד. - יפה
מה עוד? איזה חוויות את מכניסה להם?
תשתדלי מידי פעם לעשות איתם משהו מיוחד, חגיגי, משמח - את זה הם יזכרו גם אחרי שנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה על התודה.
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?
בגיל שנתיים הם כמובן עוד לא באמת מקפלים,
היא מנסה לחקות אותי ויוצא לה משהו שנראה כמו סמרטוט אחרי סחיטה :)
אני שמה את כל המקופלים שלי ושלה על המיטה ואח"כ כשהיא לא רואה אני מקפלת את שלה ומכניסה לארון.
הגדולות יותר בנות שלוש וארבע כבר מקפלות יותר טוב דברים פשוטים כמו מגבות, גרביים, חצאיות...
העיקר זה ה"וואו אני בשוק" שאת עושה ו"תודה איך עזרת לי, עכשיו יש לי המון כוח..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
חברה הגדירה לי השבוע יפה:
מה את רוצה שהילדים יזכרו ממך, מהילדות שלהם?
שאת יודעת לכבס, לבשל, לנקות, לעבוד. - יפה
מה עוד? איזה חוויות את מכניסה להם?
תשתדלי מידי פעם לעשות איתם משהו מיוחד, חגיגי, משמח - את זה הם יזכרו גם אחרי שנים.
בדיוק!
לדוגמא לפני כל חג לקשט את הבית כמו שמקשטים את הגן עם ציורים על הקירות ושרשראות של חנוכיות וסביבונים וכו'
אולי יש כאלו שלא מתאים להם שהבית שלהם יראה כמו גן אבל לדעתי זה נותן לילדים המון שזה שווה את זה.
וכמו שאמרת עדיף לי שהם יזכרו שהבית היה נראה גן ולא מוזיאון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
וואו אהבתי את האשכול. תודה.
בבוקר כבר קראתי אותו.
ובצהריים נזכרתי בו שוב עם הילדים.
ובזכותך עשיתי להם הצגה, משהו בקטנה אבל הם לא נשמו מצחוק.
תנסו ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
חשוב ומעורר..!
הקשר עם הילדים מהרכים ועד הבוגרים ביניהם חשוב בדורנו והכרחי כמו חמצן לנשימה!
העולם בחוץ מבלבל בכל המובנים, והילד זקוק לקרקע היציבה הזו שנקראת- בית.

קשר שנותן לילד יכולת ומקום לשתף גם ברגעים פחות נעימים, תסכולים וכדו', וכן להפך- לשמוע את הרגעים היפים.
קשר כזה נבנה לא רק בארוחות, נקיון וסדר, ומעבר מסחרר בין תפקיד המגשר/ השופט/ הרופא וכו...
אלא ע"י הקשבה, שיחה,, משחק משותף ורגעים משפחתיים קרובים.
ככה גדלתי וככה אני מנסה לחקות ולהעביר לדור הבא.

כמה דוגמאות ורעיונות מביתנו הקט---

-זכיתי ובעלי יושב באהלה של תורה אך חשוב לו להיות מעורב וקרוב לכל ילד, במשך פעם בשבוע(לפעמים פעמים) הוא לוקח איתו ילד לקניה השבועית או ליציאה אחרת, משוחח וצוחק איתו, מאזין לפטפוטים שלו וגם מסיים במשו קטן ומתוק שהילד בוחר. הילדים כל פעם מחכים לתור שלהם... ומדהים לראות כמה זה ממלא אותם! אפילו הקטנצי'ק בן השנה+ נכנס לסבב..

-מתבגרים צריכים בעיקר הקשבה- אין לכם מושג מה יקרה כשתקשיבו להם! תגלו ילד עם תקוות ואכזבות עם קושי מסוים שפתאום רק עכשיו אתם שומעים ממנו עליו והדוגמאות הן רבות! עם המתבגרת אני מוצאת זמן לפחות פעם בשבוע לשבת על כוס נס ביחד ולהקשיב. לשוחח ושוב- פשוט להקשיב.

-מדי פעם- פתקים עם קובית שוקולד או טופי על הסנדוויץ זה מחמם את ליבו של הילד, מילים כמו:אמא תמיד חושבת עליך! בהצלחה במבחן! את ילדה מיוחדת! תאמיני את יכולה! ועוד... הילדים שלי שומרים את הפתקים האלו בקנאות גמורה!

-בחנוכה האחרון הקדשנו לכל ילד יום אחר (הורדנו את הימים של ערבי הלביבות וכל השאר..) תלינו נרות גדולים בחזית הסלון (אז מה? מקסימום סיוד קטן...) כתבנו על השלהבת "מאירים ל..." בנר היה מקום למחמאות מהאחים, מההורים וגם.. דברים טובים שרואה הילד בעצמו, אותו היום הילד בחר משחק שנשחק כל המשפחה וגם בחר מאכל אהוב שהוכן במיוחד בשבילו באותו היום, זה היה מדהים לראות את הילדים עוברים ליד הקיר הזה והעינים שלהם בולעות את כל האור שנשפך משם. ובכלל, היום של כל ילד היה פשוט חגיגה.. "הסופגניות זה אני בחרתי.. וה"קארה קופה" עם אבא זה היה בתור שלי..." השיח, החוויה הפשוטה והטהורה הזו אין לה מחיר.

- אחה"צ אנו מבלים פעמים רבות באפית עוגיות, יצירות שונות, ביחד! אני מכינה את עצמי נפשית וסוגרת את ככל המטלות הדחופות- עכשיו זה הזמן שלהם!

- לשים לב: ילד קצת מאותגר בתקופה האחרונה? לתת לו מקום יותר, לאפשר לו לבחור ארוחת ערב/להכין אותה, לתת לו תפקיד בעל חשיבות לרומם אותו ליד כולם, פשוט להסיט את הפוקוס כל פעם על מישהו אחר, בטבעיות באהבה.

- בענין התפקידים בבית- כולם לוקחים חלק זוהי זכות שגם חובה, זה מחבר את הילד לבית ונותן לו תחושה שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהמרקם ששמו משפחה- גם הילדונת בת ה3 וחצי מנקה משקופים ודלתות במוצ"ש והזאטוט בן השנה אוסף צעצועים ומקבל עדש ומחיאות כפים.
יש: מיון גרביים, תליה/הורדת כביסה, ניגוב כלים והכנסה לארון, שטיפת כלים, סידור סלון והול, ניגוב כסאות, שטיפת מרפסת, אבק בחדרים, ריקון אשפה, והרשימה ארוכה... העקרון הוא תמיד למצוא משהו שהילד נוטל בו חלק. וכן--- שימו לב ל"סנדויצ'ים", תשתדלו להעניק להם תפקיד נחשב כי להעביר סמרטוט או לאסוף צעצועים בשבילם לפעמים זה כבר משעמם ו"של קטנים".

ילד שותף זה ילד שיש לו מקום, מקום שהוא חשוב, נחשב, הוא לא "עוד אחד במשפ'..הוא מיוחד. וזה המוטו שאמור להוביל.
שנצליח להמשיך ליישם!
יישר כח על העלת המודעות והחשיבות לענין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לקפל כביסה לא הבנתי איך בדיוק...?
אני הרגלתי את הבן שלי בן שנתיים אחריי כל חיתול הוא יודע היכן צריך לזרוק את הטיטול !!! פשוט מחכה שאשים את הטיטול בתוך שקית ואז הוא לוקח את השקית עפם הטיטול בפנים ורץ כל כולו מאושר לזרוק לפח !!!!
לפעמים אני מראה לו על כלוך על הרצפה שצריך להשים בפח הוא מייד קולט ורץ בכייף להשים בפח... :)


אז יש דברים שאפשר ללמד אותם גפם בגיל צעיר !!!! אמנם כביסה ליכאורה לא יהיה הכי מושלם אבל כנ''ל יתכן !!!!.

ואגב @שועלית מאוד נהנתי מהסדר והארגון + נקיות אצלך לפי הנשמע מתיאורך !!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
חשוב ומעורר..!
הקשר עם הילדים מהרכים ועד הבוגרים ביניהם חשוב בדורנו והכרחי כמו חמצן לנשימה!
העולם בחוץ מבלבל בכל המובנים, והילד זקוק לקרקע היציבה הזו שנקראת- בית.

קשר שנותן לילד יכולת ומקום לשתף גם ברגעים פחות נעימים, תסכולים וכדו', וכן להפך- לשמוע את הרגעים היפים.
קשר כזה נבנה לא רק בארוחות, נקיון וסדר, ומעבר מסחרר בין תפקיד המגשר/ השופט/ הרופא וכו...
אלא ע"י הקשבה, שיחה,, משחק משותף ורגעים משפחתיים קרובים.
ככה גדלתי וככה אני מנסה לחקות ולהעביר לדור הבא.

כמה דוגמאות ורעיונות מביתנו הקט---

-זכיתי ובעלי יושב באהלה של תורה אך חשוב לו להיות מעורב וקרוב לכל ילד, במשך פעם בשבוע(לפעמים פעמים) הוא לוקח איתו ילד לקניה השבועית או ליציאה אחרת, משוחח וצוחק איתו, מאזין לפטפוטים שלו וגם מסיים במשו קטן ומתוק שהילד בוחר. הילדים כל פעם מחכים לתור שלהם... ומדהים לראות כמה זה ממלא אותם! אפילו הקטנצי'ק בן השנה+ נכנס לסבב..

-מתבגרים צריכים בעיקר הקשבה- אין לכם מושג מה יקרה כשתקשיבו להם! תגלו ילד עם תקוות ואכזבות עם קושי מסוים שפתאום רק עכשיו אתם שומעים ממנו עליו והדוגמאות הן רבות! עם המתבגרת אני מוצאת זמן לפחות פעם בשבוע לשבת על כוס נס ביחד ולהקשיב. לשוחח ושוב- פשוט להקשיב.

-מדי פעם- פתקים עם קובית שוקולד או טופי על הסנדוויץ זה מחמם את ליבו של הילד, מילים כמו:אמא תמיד חושבת עליך! בהצלחה במבחן! את ילדה מיוחדת! תאמיני את יכולה! ועוד... הילדים שלי שומרים את הפתקים האלו בקנאות גמורה!

-בחנוכה האחרון הקדשנו לכל ילד יום אחר (הורדנו את הימים של ערבי הלביבות וכל השאר..) תלינו נרות גדולים בחזית הסלון (אז מה? מקסימום סיוד קטן...) כתבנו על השלהבת "מאירים ל..." בנר היה מקום למחמאות מהאחים, מההורים וגם.. דברים טובים שרואה הילד בעצמו, אותו היום הילד בחר משחק שנשחק כל המשפחה וגם בחר מאכל אהוב שהוכן במיוחד בשבילו באותו היום, זה היה מדהים לראות את הילדים עוברים ליד הקיר הזה והעינים שלהם בולעות את כל האור שנשפך משם. ובכלל, היום של כל ילד היה פשוט חגיגה.. "הסופגניות זה אני בחרתי.. וה"קארה קופה" עם אבא זה היה בתור שלי..." השיח, החוויה הפשוטה והטהורה הזו אין לה מחיר.

- אחה"צ אנו מבלים פעמים רבות באפית עוגיות, יצירות שונות, ביחד! אני מכינה את עצמי נפשית וסוגרת את ככל המטלות הדחופות- עכשיו זה הזמן שלהם!

- לשים לב: ילד קצת מאותגר בתקופה האחרונה? לתת לו מקום יותר, לאפשר לו לבחור ארוחת ערב/להכין אותה, לתת לו תפקיד בעל חשיבות לרומם אותו ליד כולם, פשוט להסיט את הפוקוס כל פעם על מישהו אחר, בטבעיות באהבה.

- בענין התפקידים בבית- כולם לוקחים חלק זוהי זכות שגם חובה, זה מחבר את הילד לבית ונותן לו תחושה שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהמרקם ששמו משפחה- גם הילדונת בת ה3 וחצי מנקה משקופים ודלתות במוצ"ש והזאטוט בן השנה אוסף צעצועים ומקבל עדש ומחיאות כפים.
יש: מיון גרביים, תליה/הורדת כביסה, ניגוב כלים והכנסה לארון, שטיפת כלים, סידור סלון והול, ניגוב כסאות, שטיפת מרפסת, אבק בחדרים, ריקון אשפה, והרשימה ארוכה... העקרון הוא תמיד למצוא משהו שהילד נוטל בו חלק. וכן--- שימו לב ל"סנדויצ'ים", תשתדלו להעניק להם תפקיד נחשב כי להעביר סמרטוט או לאסוף צעצועים בשבילם לפעמים זה כבר משעמם ו"של קטנים".

ילד שותף זה ילד שיש לו מקום, מקום שהוא חשוב, נחשב, הוא לא "עוד אחד במשפ'..הוא מיוחד. וזה המוטו שאמור להוביל.
שנצליח להמשיך ליישם!
יישר כח על העלת המודעות והחשיבות לענין!
איזה מהמם!!
נושמים מהמילים שלך את האווירה הטובה שיש בבית.
יש לך טיפים איך משתפים את כולם בעבודת הבית?
בצורה שיכנס להם בסדר יום? לא יעיק ויצליחו להתמיד בזה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
(כשאמא שלי קבעה לנו יום כיף לכל האחיות, והתחלנו להערים קשיים של "מי יהיה עם הילדים?" / "אבל יש אסיפת הורים.."/ "איך יסתדרו הבעלים???" וכ' וכ'.... קיבלנו מאמא מכתב נזיפה במייל- הרי הוא לפניכן -ללא שינויים...:))

אתן מכירות את ה"מנהג" הזה בחתונות, שלוקחים חצאית לבנה ענקית ומלבישים אותה לכלה באמצע הריקודים. כולן מסביב תופסות באותו בד החצאית ורוקדות עם הכלה מסביב, והכלה מאושרת וזורקת סוכריות לכל עבר.
מה שהכלה לא מבינה באותו מעמד זה שמדובר ברמז שהקהל מרמזים לה, להתכונן איך עומדים להיראות החיים שלה:
היא לבושה חצאית ארוכה ורחבה ומסביבה הילדים, וכל אחד מושך בחצאית לכיוון אחר, וכדי לנסות להרגיע אותם היא זורקת להם סוכריות.
"אמא, היא הרביצה לי"
"אמא, אני רעב" "אמא משעמם לי"
"אמא, הוא לקח לי.. אמא אני הייתי ראשון...אמא זה שלי והוא חטף לי"

ובערב, כשכל הילדים הולכים לישון האמא מתיישבת במטבח ומחכה לקצת רוגע, קצת מ-נ-ו-ח-ה.
ואז מגיעה צעקה מהחדר מאחד הילדים: "אמא, אני רוצה לשתות".

מ"מחקרים" שעשו אלפי אימהות בעולם מתברר שגופם של ילד עובד בצורה כזאת, שברגע שעוברים מעמידה וריקודים לעבר שכיבה במיטה כדי ללכת לישון, הגוף שלהם דורש מים, מטרנה דייסה או שוקו :)
.

את רוצה מנוחה? תני לי לומר לך משהו.
מנוחה זה לא משהו שיתנו לך, מנוחה זה משהו שאת צריכה לקחת!
צריך לעבוד על מנוחה!
תודיעי לכל המשפחה את הכללים החדשים בבית:
כשאמא שותה קפה אין להתקרב מרחק יותר קרוב מ- 2 מטר, ככתוב בהלכות קורונה בעמוד: תנו לי... מנוחה.
תודיעי לגננות כשאמא קובעת ללכת לספא - לא קובעים אסיפת הורים...
תודיעי לבעל שאת הולכת לאגור כח ותשתמשי במושגים שלהם: ביטולה לצורך קיומה....
פשוט תחליטי לקחת מנוחה ואל תאפשרי להפריע לך! זה קל מאוד לעשות זאת, בפרט אם מדובר בחמש דקות בלבד...או חצי יום בלבד...😅

אמרה לי פעם מישהי שאמא נחה רק בקבר.
אמרתי לה שזה לא נכון.
אמא זאת אמא לעולמי עולמים, נראה לך שיתנו לך לנוח? יבואו לקבר, ידפקו ויצעקו: "אמא ישועות, אמא בטלי גזירות".
תראו את רחל אימנו, אחרי אלפי שנים ועדיין מושכים לה בחצאית הפרוכת...
רחל... א-מ-א. אל תמנעי קולך מבכי ואל תמנעי עינייך מן דמעה.
אמא זאת אמא, לעולמי עולמים.
רק תזכרי שאחרי כל הקושי, יש שכר לפעולתך.

.......נא לעדכן מי לוקחת מנוחה😂😅
  • תודה
Reactions: שמואלזון1 //
3 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה