דיון נספח לאתגר - בימים ההם בזמן הזה

[נודד]

לאתגר

 

[ביזנסטורי - אילה]

בררר....

 

[לוצ'י]

להשראה

 

[7שבע7]

נמחקו תגובות מהאתגר? או שנדמה לי?

 

[הזדמנות]

נמחקו תגובות מהאתגר? או שנדמה לי?

יש לך ראייה חדה
הקטע שלי... לא הרגיש לי נכון לכתוב מיתולוגיה

 

[7שבע7]

הקטע שלי... לא הרגיש לי נכון לכתוב מיתולוגיה

אשרייך...
מקווה שתכתבי קטע חדש, מצוין כהרגלך!

 

[-חיה-]

@המלמד מבני ברק אהבתי מאוד!
סיפור יפהפה!

 

[המלמד מבני ברק]

כעת בקריאה מהירה הבנתי שבלחץ של הבוקר שמתי קטע עם מספר שגיאות כתיב. אז שלא תאמרו שטעיתי, הנה השגיאות ותיקונן.

"למה לא" השיב גדוס ובאגביות שאל "אדוני, חסר כח עבודה בכרם? וכי אין לאדוני עבדים ושפחות מיהודה?"

"כי תחום ההעסקה שלי איננו עבודה בכרם" השיב גד בלב הולם "אלא ניהול משקי בית. תרצה שאהיה אחראי על המכלאות, אדוני?"

מכאן הייתה הדרך קצרה לבירור

רק נדמה לי או שזאת אבן עתיקה

אך נתחשב בכם ונזמין אתכם כאשר הבית ייחשף כולו ותוכלו לערוך כאן את נשף הכלולות שלכם

עמכם הסליחה

 

[7שבע7]

@משולש ברמודה - הסיפור שלך מדהים! גם העלילה וגם הכתיבה.
אהבתי במיוחד שנתת את הספויילר כבר בהתחלה, ובעצם לא כתבת בסוף מה היה סופו של הגיבור אלא בהתחלה...

 

[היהלומן]

@המלמד מבני ברק הסיפור שלך מיוחד!

אגב, לא הצלחתי להבין עד הסוף את דמותו של ?
בתחילה נראה שהוא מבני יהודה השומר את התורה ומצוותיה, אך אחר כך אתה כותב שהוא כמעט והתפתה להתחתן עם בת אל נכר.

במיוחד הקטע הבא צרם לי

אקטיביוס קיבל בתודה כוס יין וכיבד את גד לשבת לידו.
גד שתה אף הוא מן היין ושמע אודות השידוך הנפלא.

ומה עם יין נסך?

 

[המלמד מבני ברק]

צודק.
אכן, הדמות של גד עברה שינוי במשך הסיפור. בתחילה הוא הגיע כיהודי ירא שמיים שניסה לחפש את אשתו, אחרי האבל הגדול שלו הוא החליט לזנוח את דתו.

 

[ליליאן]

@משולש ברמודה - הסיפור שלך מדהים! גם העלילה וגם הכתיבה.
אהבתי במיוחד שנתת את הספויילר כבר בהתחלה, ובעצם לא כתבת בסוף מה היה סופו של הגיבור אלא בהתחלה...

מה שהיא אמרה!
הייתי בטוחה שחסרים פרקים מהסוף.

 

[משולש ברמודה]

@משולש ברמודה - הסיפור שלך מדהים! גם העלילה וגם הכתיבה.
אהבתי במיוחד שנתת את הספויילר כבר בהתחלה, ובעצם לא כתבת בסוף מה היה סופו של הגיבור אלא בהתחלה...

תודה!

הייתי בטוחה שחסרים פרקים מהסוף.

הפריע לך ואז הבנת את הסוף או שמרגיש שחסר משהו בסיום?

 

[בובה בובה]

הפריע לך ואז הבנת את הסוף או שמרגיש שחסר משהו בסיום?

לא שאלת אותי אבל בעיני זה היופי בקטע שלך
כי הדגש הוא לא על הסוף, הוא על ההתחלה
על הגורמים, על התהליך

 

[ליליאן]

תודה!

הפריע לך ואז הבנת את הסוף או שמרגיש שחסר משהו בסיום?

הסיפור נפלא.
תפור היטב,
מרתק,
דמויות אמינות עקביות ורעננות.

 

[משולש ברמודה]

כי הדגש הוא לא על הסוף, הוא על ההתחלה
על הגורמים, על התהליך

הדגש היה על התהליך אבל גם על הסוף.
מקריאה נוספת הייתי עורכת קצת יותר את הסיום כדי שירגישו את ההתלבטות שלו האם להתעכב עם יוליוס ואת ההחלטה שלו להישאר עוד קצת כי מה כבר יקרה.

הרגיש נגמר באמצע/חתכו את הסוף/מחקו/צנזרו....

לכן התלבטתי מאד האם לשים את הפרק הראשון כפרק אחרון כדי לתת סיום סופי יותר. החלטתי כן להשאיר אותו בהתחלה כדי להדגיש שאת הסוף רק הקורא יודע, לא הגיבור שמת מיד אחר כך...
מעניין אותי לדעת אם זה המסר שהעבר ואם לא איך אפשר לשפר את זה.

 

[ליליאן]

.

 

[משולש ברמודה]

כאילו, אקדח במערכה יורה במערכה האחרונה.
שם אקדח במחלקה הראשונה.
הו לא חוזר בשום מערכה.
למה לשים אותו?

לא בטוחה שהבנתי, אבל אם את מתכוונת שהחלק הראשון הוא האקדח (ההתפרצות) אז בעצם יש בו שימוש בחלק האחרון - כי זה בעצם היום האחרון בפומפיי רק שאין שורה אחרונה בסוף שאומרת: "כן, הר הגעש התפרץ והוא מת" כי הרי ידענו את זה כבר בהתחלה...
השאלה היא האם זה חסר? היה כדאי לכתוב עוד איזה חלק ולתאר את הסוף?

 

[ליליאן]

.

 

[משולש ברמודה]

התכוונתי להוא מתבולל וכלתו.

אני חושבת שאת לא מדברת על הסיפור שלי