מה יש בעשר שנים?

הכוונה לטווח ארוך שזה לפחות 10 שנים

כעת יש בעיה בגלל שהריבית בעליה, אבל הרצון של בנק ישראל להוריד ברגע שיתאפשר.

נ.ב. לא מייעץ ולא ממליץ וכו'
 
אבל הרצון של בנק ישראל להוריד ברגע שיתאפשר.
ריבית טבעית היא לא אפס. יש מחיר לכסף.
רק סטנלי פישר נכנס לפאניקה אחרי הקריסה ב2008 בארה"ב וכדי למנוע את זה פה חתך בבת אחת את הריבית לאפס לעודד את הצריכה. ובאמת כולם קנו וקנו וקנו דירות עד שבום.
 
הכוונה לטווח ארוך שזה לפחות 10 שנים

כעת יש בעיה בגלל שהריבית בעליה, אבל הרצון של בנק ישראל להוריד ברגע שיתאפשר.

נ.ב. לא מייעץ ולא ממליץ וכו'
בדקת מה עשו מחירי הנדלן בארץ משנת 98 עד 2008?
מאיפה הנחרצות לצפות את העתיד?
קטונתי, אבל במחילה ממך, יכול להיות שעוד 10 שנים המחיר יהיה נמוך בשליש אם יהיה עשור של מיתון.

כל המומחים שמשווקים נדל"ן הם אינטרסנטיים ואין לי בהם גרם אחד של אמון.
 
כשנחתן נהיה חייבים למכור
בעז"ה מקוים לחתן תוך כמה שנים כמה ילדים
לא מתאים לנו לשעבד בשלב זה(זה כבר משועבד חלקית)

כך שהשיקול הוא לא לטווח ארוך, אלא אם בתכנון בכל מקרה למכור אולי עדיף עכשיו מבעוד שנה??
נכון לרגע זה נראה שהתפתחה בועה ורואים כבר את התיקון באופק הקרוב
סך הדירות העומדות למכירה בבני ברק בדגש על דירות גדולות עולה משבוע לשבוע
ביתד נאמן זה צמח בחצי שנה מכ120 דירות לקרוב ל300
אם יש לך קונה במחיר טוב לדעתי תמכור ושים בבנק במקם פקם ודומיו
 
לא להאמין שהקרונה היא זה שמורידה את מחירי הדירות...
אבל מכיוון אחר לגמרי ממה שכולם אמרו בהתחלה
 
ריבית טבעית היא לא אפס. יש מחיר לכסף.
הפריים בעתיד יחזור עד לרמה של 0.1?
תקראו שוב את ההודעה שלי, לא כתבתי שהרבית תחזור לאפס רק כתבתי שהיא תרד, לכמה אני לא יודע
אבל לכאורה לרמה שתוריד את הקפאון בשוק.

מאיפה הנחרצות לצפות את העתיד?
קטונתי, אבל במחילה ממך, יכול להיות שעוד 10 שנים המחיר יהיה נמוך בשליש אם יהיה עשור של מיתון.

אני לא מנבא עתידות ולא חורץ גורלות, וגם לא מייעץ
אני נותן הערכה לפי ענ"ד, וזה מה שאני הייתי עושה אם הייתי באותו מצב.
 

רק לציין שהשנים האלו היו שנים מאד קשות של אינתיפאדה קשה
פיגועי טרור שנהרגו בהם עשרות (בסה"כ נהרגו 1030 ונפצעו 5600 אנשים)
זה דבר שהשפיע על הכלכלה


נכתבו ע"ז כמה ספרים:


 
נערך לאחרונה ב:
מצורף לחסומים כתבה מלפני עשור על השפעת אינתפאדות על מחירי הנדלן:

מלחמת מחירים​

אם לא ישתנו סדרי עולם, מלחמה מול איראן ואפילו כמה טילים פה ושם על ישראל לא בהכרח יפילו את מחירי הדירות בארץ; בדיקת "גלובס": מה קרה למחירי הדירות בישראל בשנים שאחרי המלחמות והאינתיפאדות​

עינת פז-פרנקל26.08.2012

זה שנים שהטוקבקיסטים במדורי הנדל"ן באינטרנט מאיימים ש"עד שלא יפלו בארץ טילים לא יירדו כאן מחירי הדירות". רובם, סביר להניח, אינם מחרחרי מלחמה של ממש; הייאוש מדבר מגרונם, ייאוש שנולד אחרי שבארבע השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור מצטבר של כמעט 50%, חרף מאמצי הממשלה לנסות ולהוריד את מחירי הדיור באמצעים שונים.
כעת, כשבישראל מדברים על תקיפה אפשרית באיראן, לא מופרך לחזור לשאלה מה יקרה למחירי הדירות במקרה של מלחמה. על מנת שלא להיסמך על תחזיות או ספקולציות, בדקנו מה התרחש בשוק הנדל"ן בישראל בתקופות מלחמה קודמות, בתקווה ללמוד האם ההיסטוריה חוזרת.
האם מחירי הדירות בישראל המותקפת של שלהי 1973 צנחו? האם שתי האינתיפאדות ציננו כאן את שוק הנדל"ן? האם מחירי הדירות בחיפה ירדו לאחר שספגה פגיעות ישירות במלחמת לבנון השנייה?
לפני שנדון באזורים ספציפיים, חשוב להביט בנתונים הכלל-ארציים. בחינה של השינוי במחירי הדירות ב-50 השנים האחרונות מצביעה על עליית מחירים בכל שנה, למעט בשנים 1966, 2000, 2001, 2003, 2004 ו-2007. כלומר, ב-44 שנים נרשמו עליות - לרוב בשיעורים דו-ספרתיים - במחירי הדירות בישראל, נתון שדווקא לא כל כך הפתיע את שועלי הקרבות הוותיקים ביותר בענף הנדל"ן עמם שוחחנו. על כך נפרט בהמשך.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מבוססת על נתוני השינויים במחירי הדירות בכל שנה לעומת קודמתה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור השינוי מבוסס על המחיר הנומינלי הממוצע של דירות בבעלות הדיירים בכל שנה. מסיבה זו, הותרנו את שנות האינפלציה הגבוהה והשקל הישן (1980-1985) מחוץ לסקירה; בשנים בהן המטבע היה הלירה, עד 1980, נשווה כל שנה לקודמתה באותו המטבע, וכך גם בשנות השקל החדש (החל מ-1986).
1967 השנים שלאחר מלחמת ששת הימים - 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 - התאפיינו בעליות מחירים בשוק הדירות. על-פי נתוני הלמ"ס, בשנת 1967 עלו מחירי הדירות בשיעור מזערי של 0.4% בהשוואה לשנת 1966.
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, נהנתה ישראל מאופוריה ומצמיחה כלכלית משמעותית (שנבעה בין השאר מהחלטת הממשלה לפתח את השטחים החדשים שכבש צה"ל) ומחירי הדירות זינקו.
בשנת 1968 עלו מחירי הדירות בשיעור של 6%; ב-1969 (בה החלה מלחמת ההתשה) נרשם גידול חד של 14% במחירי הדירות; ב-1970 זינקו המחירים ב-17.5%, ועד מלחמת יום הכיפורים נרשמה בכל שנה עליית מחירים של 26% ויותר. יצוין כי בשנים 1967-1969 האינפלציה היתה נמוכה מאד (פחות מ-4% בשנה).
1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה כלכלת ישראל שרויה במשבר עמוק, בין השאר בשל משבר האנרגיה, ושיעור האינפלציה הגיע ל-56% בשנת 1974. עם זאת, "חלה עלייה בערך הנדל"ן (דירות, קרקעות) ובהון פיננסי (אגרות חוב, מניות, חסכונות)", כותב ד"ר דן גלעדי בספרו "כלכלת ישראל". "התעשרות מלאכותית זו נראית תמוהה נוכח התכווצות הפעילות המשקית הריאלית וממדי האינפלציה, והיא מוסברת על ידי מערכת הסדרים ותקנות, שפעלו לטובת הפרטים, בניגוד לצורכי המשק".
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 1974 זינקו מחירי הדירות ב-38.5% ובשנים שלאחר מכן חלה התמתנות מסוימת: ב-1975 עלו המחירים ב-28%; ב-1976 ב-11%; וב-10% בשנת 1977. יצוין כי האינפלציה, שנעה בין 23% ל-56% בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, מעידה על עליית מחירים בכל תחומי הצריכה, לרבות בשוק הנדל"ן.
1982-1985
בשנות המלחמה השתוללה בישראל האינפלציה והגיע לשיעורים תלת-ספרתיים, ולכן, כאמור, לא נתייחס למחירי הדירות בתקופה זו. בשנים שלאחר תום מלחמה, ימי תחילת השקל החדש שאחרי תכנית הייצוב הכלכלית, נרשמו גם כן עליות מחירים בשוק הנדל"ן.
בשנת 1986 עלו מחירי הדירות ב-28% בהשוואה ל-1985; ב-1987, בה פרצה האינתיפאדה הראשונה, נרשמה עליית מחירים של16%; וב-1988 עלו מחירי הדירות ב-18.5%. וזה עוד לפני שהחלה צמיחה מחודשת במשק הישראלי ב-1989, במהלכה זינקו המחירים ב-35%.
שיעור האינפלציה בשנים הללו נע בין 16% ל-20% בשנה.
1991 בזמן מלחמת המפרץ, במהלכה פגעו טילי סקאד בישראל, המשיכו מחירי הדירות במגמת עלייה. בשנת 1990 זינקו מחירי הדירות ב-34%, ושיעור עלייה של 30% נרשם בשנת 1991. שנה לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, בשנת 1992, נרשם גידול של 10% במחירי הדירות, כאשר במקביל כבר הגיעו ארצה מאות אלפי עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, והביקוש לדירות גאה. שיא העשור נרשם בשנת 1994, שבה זינקו מחירי הדירות ב-29% השוואה לשנת 1993, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו, ולמעשה הסתיימה האינתיפאדה הראשונה. בשנים אלה, נע שיעור האינפלציה בין 11% ל-18% לשנה.
הודות לאישור מואץ של תכניות בנייה, נבנו למעלה מ-140 אלף דירות חדשות בישראל בשנים הראשונות של העשור ועליות המחירים נבלמו בהדרגה עד שנת 1999; שיעור האינפלציה, במקביל, ירד לאפס.
2001-2000
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, שהתאפיינה במספר פיגועים רב, החלו לרדת מחירי הדירות בישראל, מגמה שאפיינה את מרבית העשור הראשון של המילניום.
בשנת 2000, ירדו מחירי הדירות ב-5%, ובשנת 2001 ירדו המחירים ב-3.5%. בשנת 2002, בה החל מיתון בארץ, עלו מחירי הדירות בכ-5%, אך שבו לרדת ב-2003, במהלכה צנחו מחירי הדירות בכ-6%. באותה השנה, אגב, נרשמה לראשונה בישראל דפלציה.
אך המדהים הוא, ש-6% הוא שיעור הירידה החד ביותר שנרשם במחירי הדירות בישראל (על-פי ממוצע המחירים הכלל-ארצי בכל שנה) מאז שנת 1962. השאלה המטרידה העולה מנתון זה היא, האם לילד הזה פיללנו? האם עכשיו, אחרי עליות מחירים של 46% בארבע שנים, נסתפק בירידת מחירים של 6%? ההיסטוריה מלמדת, לפחות לפי שעה, שקשה לצפות לירידה חדה מזו.
2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, ירדו מחירי הדירות בארץ באופן מתון, כאשר אזורים שנפגעו ישירות מטילים, אף ספגו ירידות מחירים חדות יותר.
בשנת 2007, ירדו מחירי הדירות בממוצע כלל-ארצי ב-1.6% (האינפלציה עמדה על כ-3%), אך בחלוקה למחוזות ניתן להבחין שבמחוזות חיפה והצפון שנפגעו מרקטות ששיגר חיזבאללה, נפגע שוק הנדל"ן. על-פי נתוני הלמ"ס, צנחו מחירי הדירות בחיפה ב-10.5% ב-2007, בהשוואה ל-2006; ובמחוז הצפון, ירדו מחירי הנדל"ן ב-5.5%. מגמת הירידה נמשכה גם ב-2008, אם כי בשיעורים מתונים יותר, של 1.7% במחוז חיפה ו-2.5% בצפון.
"שגשוג לא נורמלי"
בראייה היסטורית, מחירי הדירות בארץ לא ממש יורדים. כשקבלנים חוזרים ואומרים זאת, אנחנו בדרך כלל חשדנים. אבל הפעם, ותיקי הענף גם לא מתביישים לומר שמלחמות דווקא הועילו לנדל"ן.


"אחרי המיתון של 1966-1967, שהייתה עצירה בנדל"ן, פרצה המלחמה והמחירים החלו להשתולל. תמיד אחרי מלחמה יש שגשוג כלכלי. יש פעילות כלכלית של שיקום, ואחרי מלחמה אנשים יוצאים וקונים", אומר אבנר לוי, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו-בת ים, שפעיל בתחום מזה כמה עשורים. לדברי לוי, "המלחמות שלנו מאד קצרות, והתנודות של הנדל"ן לא ניזונות מהן. במלחמת המפרץ היה חודש של סקאדים, נו אז מה? אנשים היו בחרדות, ולא קנו. הכל עמד, נעצר לתקופה קצרה, אבל לא ירד".
ראובן סרוגו, יו"ר חברת הבנייה סרוגו ראובן ובניו שחגג השנה יום הולדת 80, נזכר שבזמן נפילת הסקאדים "חתמנו על חוזים ללא אור, כי לא היה חשמל. אנשים יצאו מהמקלטים והתחילו לקנות".
הוא מספר כי באינתיפאדה השנייה, "כשהתפוצצו פה אוטובוסים, קנו פחות דירות, וזו הייתה התקופה הכי קשה. אבל בסוף המשקיעים היהודים בעולם הגיעו, תמכו והשקיעו".
לוי: "המחירים לא יכולים לרדת, גם במלחמות, משום שהקרקע שייכת למדינה ברובה. המדינה מווסתת את מחירי הדירות. כאשר 70% משווי דירה הוא מחיר הקרקע ומיסוי, לנו יש מעט השפעה".
שדרות: המחיר עף מהר מהקסאמים
אף ששדרות סופגת פגיעות של רקטות קסאם רבות מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, הנדל"ן בעיר דווקא משגשג.
על-פי נתוני רשות המסים, השנה נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 60 מ"ר בבניין ברחוב אהבת ציון במרכז העיר ב-340 אלף שקל; דירה זהה באותו רחוב נמכרה ב-2010 ב-170 אלף שקל. וזוהי רק דוגמה אחת מני רבות. כלומר: המחיר בשדרות הכפיל עצמו בתוך שנתיים (זינוק של 100%), כאשר באותה התקופה עלו המחירים בכ-25% בממוצע כלל-ארצי.
מדוע עלו מחירי הדירות בעיר שהפכה לסמל הפריפריה ואחר כך לעיר מופגזת? כפיר אסולין, זכיין רימקס בשדרות, מספק כמה סיבות. "עד למבצע 'עופרת יצוקה' בסוף 2008 הייתה ירידת מחירים, ומחיר דירת 3 חדרים עמד בשפל על כ-100 אלף שקל", הוא אומר. "ב-80% מהדירות לא היו ממ"דים והיה צריך לרוץ למקלט שכונתי. מסוף 2008 יש שקט יחסי, תושבים חוזרים לעיר, והמדינה מיגנה את הדירות על ידי הוספת ממ"ד לכל דירה. הקבלנים החליפו את התשתיות וייפו את המבנים. כעת דירת 3 חדרים עם ממ"ד, עולה כ-350 אלף שקל".
 
תקראו שוב את ההודעה שלי, לא כתבתי שהרבית תחזור לאפס רק כתבתי שהיא תרד, לכמה אני לא יודע
אבל לכאורה לרמה שתוריד את הקפאון בשוק.
הריבית צפויה לעלות עוד
בעתיד הרחוק כשיורידו אותה ל5% (שזה במבט היסטורי מחיר הכסף) יהיו כאלו שירדו מהגדר
 
ירידה ריאלית של 30%
כמו הרוח@ ששם אייקון צוחק.
קח קישור לכתבה בגלובס להוכחה לדברים שאמרתי ?

כמה הערות על ירידות מחירי הדירות בישראל בין 1998 ל-2007


ובכלל, הרמה הנמוכה של כמה מהחברים פה ששמים אייקונים מצחיקים, רק בגלל שזה נוגד את דעתם, חייבת להיפסק.
מי שיש לו דעה חולקת, מוזמן לכתוב, אבל האייקון המצחיק פוגע ומעליב ואני אפסיק לכתוב כאן אם התופעה הבזויה הזו תמשיך.
תתבייש.
 
כמו הרוח@ ששם אייקון צוחק.
קח קישור לכתבה בגלובס להוכחה לדברים שאמרתי ?

כמה הערות על ירידות מחירי הדירות בישראל בין 1998 ל-2007


ובכלל, הרמה הנמוכה של כמה מהחברים פה ששמים אייקונים מצחיקים, רק בגלל שזה נוגד את דעתם, חייבת להיפסק.
מי שיש לו דעה חולקת, מוזמן לכתוב, אבל האייקון המצחיק פוגע ומעליב ואני אפסיק לכתוב כאן אם התופעה הבזויה הזו תמשיך.
תתבייש.
אתה מנוי בגלובס?
זמין רק למנויים
 
כמו הרוח@ ששם אייקון צוחק.
קח קישור לכתבה בגלובס להוכחה לדברים שאמרתי ?

כמה הערות על ירידות מחירי הדירות בישראל בין 1998 ל-2007


ובכלל, הרמה הנמוכה של כמה מהחברים פה ששמים אייקונים מצחיקים, רק בגלל שזה נוגד את דעתם, חייבת להיפסק.
מי שיש לו דעה חולקת, מוזמן לכתוב, אבל האייקון המצחיק פוגע ומעליב ואני אפסיק לכתוב כאן אם התופעה הבזויה הזו תמשיך.
תתבייש.
תקרא את הכתבה, ואת מה שאני אומרת לעומק
ואז תבין את הסמיילי
שים לב.
(בהנחה והכתבה הזו נכונה. היא נכתבה ב2017 כמדומני, מה שלא כ"כ הוכיח את עצמו)
נומינלית, גם באותו עשור של ירידות, עלו מחירי הדירות באזורי הביקוש - בתל-אביב, בירושלים ובשרון. לפי מדד מכון גזית גלוב לנדל"ן, בתל-אביב העלייה הייתה בשיעור של 32%, מה שאומר שגם ריאלית נרשמה עליית מחירים קלה של 2.4% במשך העשור. באזור השרון עלו המחירים נומינלית ב-26% וירושלים הסתפקה בעלייה של 24%. ריאלית מדובר אמנם בירידה של 2%-3%, אבל בשורה התחתונה המחיר עצמו התעדכן משמעותית כלפי מעלה. באזור המרכז מדוןבר בעלייה נומינלית של כ-15% במשך 10 שנים (שחיקה ריאלית של 10%). ומנגד, מחוץ לאזורי הביקוש נרשמה קריסה של ממש
 
נערך לאחרונה ב:
הכתבה מגלובס:

מחירי הדירות לא יכולים לעלות לנצח. כדי לחזק את הטענה המובנת מאליה, נהוג לחזור ולהצביע על העשור הארוך של ירידות מחירי הדיור בישראל, שקדם לעשור הנוכחי שבו המחירים שינו כיוון ונסקו עד כה ביותר מפי שניים. מתחילת 1998 ועד סוף 2007, אחרי הצפת השוק בקרקעות לבנייה, ירידה חדה בקצב העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומשקולות חיצוניים כמו האטה כלכלית ואינתיפאדה רצחנית, ירדו פה מחירי הדירות בקרוב ל-30%.
אבל אלה הנתונים היבשים. עם ציון 10 שנים לאותו "מהפך", חשוב להזכיר כיצד התנהגו הירידות ההן.
ראשית, ירידות המחירים של 1998 עד 2007 היו ריאליות ברובן המוחלט. כלומר, מדד המחירים לצרכן עלה במשך העשור בכמעט 24%, כך שדירה שמחירה קפא במקום ונותר קבוע נשחקה דה-פקטו בשיעור עליית המדד. נומינלית, לפי הלשכה המרכזית לסטטסטיקה, מדד מחירי דירות בבעלות ירד בכל אותו עשור ב-4%. שוב: 4% ירידה כוללת ב-10 שנים. רק בשילוב השחיקה האינפלציונית, אפשר לנופף בירידת מחירים בשיעור של קרוב ל-30%.
כלומר, מוכרי הדירות נאלצו לקבל הרבה פחות ריאלית - בלי שכמעט שינו את תג המחיר לדירה. ומנגד, אי אפשר שלא להזכיר שבשלוש השנים האחרונות הייתה בישראל אינפלציה שלילית. כלומר, בשלוש השנים האחרונות דירה שמחירה דרך במקום למעשה עלתה בשיעור ריאלי של כ-1.5%.
במבט קדימה, אם הממשלה ובנק ישראל יצליחו להתכנס ליעד אינפלציה שנתי של 2% בממוצע, די שיהיה קיפאון במחיר בכדי שאחרי עשור הם יוכלו להכריז על ירידת מחירים של 20% בשוק הדיור. עם זאת, ללא עלייה דומה במשכורתם של האזרחים (כפי שבעשור האחרון הצמיחה והעלייה במדד המחירים לא תורגמו לעלייה דומה בשכר הממוצע), ירידת המחירים הריאלית תהיה לכל היותר נחמת טיפשים.
בתל-אביב המחירים עלו
מעבר לשאלת האינפלציה, צריך לשוב ולהיזכר שירידות המחירים בעשור של 1998-2007 התאפיינו בשינויים אדירים בין אזור לאזור. בעוד שמעליית המחירים נהנו כולם, מרכז ופריפריה (ראו גרף), בירידות המחירים ניכר שינוי עצום בין אזור לאזור.
נומינלית, גם באותו עשור של ירידות, עלו מחירי הדירות באזורי הביקוש - בתל-אביב, בירושלים ובשרון. לפי מדד מכון גזית גלוב לנדל"ן, בתל-אביב העלייה הייתה בשיעור של 32%, מה שאומר שגם ריאלית נרשמה עליית מחירים קלה של 2.4% במשך העשור. באזור השרון עלו המחירים נומינלית ב-26% וירושלים הסתפקה בעלייה של 24%. ריאלית מדובר אמנם בירידה של 2%-3%, אבל בשורה התחתונה המחיר עצמו התעדכן משמעותית כלפי מעלה. באזור המרכז מדוןבר בעלייה נומינלית של כ-15% במשך 10 שנים (שחיקה ריאלית של 10%). ומנגד, מחוץ לאזורי הביקוש נרשמה קריסה של ממש.
בדרום הארץ המחירים צנחו ב-18% (37% ריאלית), ואילו בצפון הארץ הם ירדו ב-26% (42% ריאלית). אזור חיפה וההקריות ספגו את המכה הקשה ביותר: בחיפה נרשמה ירידה של 32% נומינלית ו-47% ריאלית ובקריות נרשמה ירידה של 28% ו-44% ירידה ריאלית.
המסקנה מבהילה למדי: בעוד שבעשור של נסיקת המחירים כולם פחות או יותר נהנו כמעט במידה שווה, הירידות אופיינו בהבדלים עצומים בין מרכז לפריפריה. לא מדובר בהפתעה גדולה כל כך, אבל נדמה שרבים מדחיקים את העובדה שהפשוטה שבפריפריה - שם למדינה יש קרקעות ותוכניות כמעט ללא גבול - ההשפעה של משבר דיור ושל התערבות ממשלתית (הגדלת ההיצע או הקטנת ביקוש) הן אדירות.
אחרי עשור של פאניקה וחשש שלא יהיה לעולים החדשים ממדינות ברה"מ לשעבר מקום לגור, שהביא איתו תוכניות מהירות לבנייה של עשרות אלפי דירות בעיקר היכן שנוח ופשוט, התברר שההיצע עולה על הביקוש - בעיקר בערים כמו ב"ש, אשקלון או כרמיאל, שספגו את עיקר המכות.
מטרה לאומית
מעבר לכך זה, ירידות מחירים יוצרות כמובן סכנות ובעיות אחרות לכלכלה ולמשק. כדאי גם לזכור שבתחילת המילניום שרר פה אחד המיתונים הקשים בתולדות ישראל, בשילוב אינתיפאדה קשה - שגם הושפעו מהקיפאון בנדל"ן וגם תרמו לו.
לא בכדי, חרף ההכרזות הקבועות של הממשלה (ודאי מאז המחאה החברתית בקיץ 2011) שהיא מעוניינת בהפחתת יוקר המחיה בישראל, היא עצמה הגדירה לבנק ישראל יעד של עליית מחירים (אינפלציה) בשיעור של 1%-3% בשנה. דיפלציה, ירידת מחירים (התחזיות שמחר יהיה זול יותר מהיום, ומחרתיים זול יותר ממחר), משתקת את המשק, עוצרת רכישות וצריכה פרטית, וגורמת לסגירת עסקים ולפיטורים - במעגל שהולך ומתרחב במהירות.
וכשהמעגל הראשון הוא שוק המגורים - שמעסיק מאות אלפי ישראלים (פועלים, שמאים, עו"ד, מתווכים, אנשי תעשייה ועוד ועוד) - גם זו נקודה שצריך להביא בחשבון לפני שאנחנו מייחלים לשיתוק ולקיפאון.
יחד עם זאת, ירידת מחירי הדירות בהחלט יכולה להיחשב מטרה לאומית וחברתית ראויה. בהינתן העובדה שקורת גג היא מצרך יסוד לכל אזרח, לא יעלה על הדעת שהוא נמצא מחוץ להישג היד של מרבית הישראלים שמתחתנים כאן. ללא הון עצמי ובעיקר ללא עזרה מההורים, מרבית האזרחים לא יכולים לקנות דירה בישראל.
ולמרות זאת, חשוב גם להדגיש שכלכלני בנק ישראל כתבו בדוח השנתי האחרון ש'נשיגות הדיור' - כלומר הנטל דה-פקטו של הדיור על הישראלים - גברה לאורך השנים האחרונות |(כלומר הנטל פחת), בעיקר בגלל שמחירי השכירות לא נסקו כמו מחירי הדירות.
1997, רגע לפני המפנה: השוק נעצר, טענות נגד מדד הלמ"ס
בגרפים השונים המציגים את עקומת מחירי הדירות לאורך העשורים האחרונים, בולטת כאמור מחצית 1997, אז הסתמן המפנה שאחריו נכנס ענף הנדל"ן למגורים לקיפאון עמוק של עשור. חזרה לכותרות הנדל"ן של "גלובס" באותם ימים מרתקת. מי שמחפש רמזים לענף הנדל"ן בשנת 2017 עושה זאת על דעתו האישית בלבד.
עד כמה השוק דשדש לפני 20 שנה? בכפר סבא, למשל, קיבל הקבלן רפי כהן את אישור המפקח על ההגרלות במשרד האוצר לצאת בהודעה כי אחד מ-20 קוני הדירות האחרונות בפרויקט (220 אלף דולר בממוצע לדירה), שכלל בסה"כ 40 דירות, יקבל את כל כספו חזרה. אפילו מעל תל-אביב השמיים התקדרו. אלפרד אקירוב קנה בנובמבר 1997 את חלקה של חברת אוסיף (50%) בפרויקט גבעת עמל בצפון תל-אביב, תמורת כ-36 מיליון דולר. ההשקעה של אקירוב בקרקע לדירה, במקום עליו הוקמו בשנים שלאחר מכן שלושת מגדלי אלרוב (כ-350 דירות) וסימלו את חזרתם של שועי המדינה אל מגדלי היוקרה ואל העיר תל-אביב, עמדה על 220 אלף דולר. משה אביב, בעל השליטה באוסיף שמכר לאקירוב את חלקו, אמר אז כי "אקירוב יצטרך לעבוד הרבה שנים כדי להרוויח את הסכום הזה".
"תחושות זה עניין לפסיכולוגיה"
אבל מה שתיסכל יותר מכל את חוזי הירידות באותם ימים היה מדד המחירים של מדינת ישראל. מדד מחירי הדירות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מיהר להציג מגמה של ירידות, חרף אווירת הנכאים בשוק הנדל"ן והצפייה לירידות בקרב הציבור. גם אחרי שהגיעו שלושה חודשים של ירידות רצופות, מאוגוסט ועד נובמבר 1997, בשיעור מצטבר של 1.5%, שב השוק לעלות עד פברואר 1998, לפני שהמגמה השתנתה שוב בחורף 1998.
בנובמבר 1997 הופיע ראיון עם הסטטיסטיקן הראשי, פרופ' יוסי יהב. "אני לא יודע מה התחושות של אנשים, תחושות זה עניין לפסיכולוגיה", הוא אמר ל"גלובס", "לא מעניין אותי מה אנשים אומרים, אני אומר אחרת. מחירי הדיור לא יורדים. מי שטוענים שהמחירים יורדים הם בדרך כלל אינטרסנטים". מבחינה מקצועית, טען יהב, מרבית החזאים טועים בהבנת שוק הנדל"ן, בעיקר בגלל שהם מסתמכים על דיווחי הקבלנים. "מרכיב הדיור במדד מתחשב גם במחירי דירות יד שנייה. שהן 80% מהשוק. נכון שהשוק בדירות הללו הוא יותר איטי, אבל הוא ממשיך לשמור על המחירים הגבוהים". אגב, הטענות נגד המדד של הלמ"ס הובילו לשינוי אחד דרמטי: החל משנת 1999 הוצא מדד מחירי הדירות ממדד המחירים לצרכן, ובמקומו מחושב ערך הדיור באינפלציה שלנו בהתבסס על השינוי במחירי השכירות.
מה עוד קרה בשנת 1997? דוד מילגרום, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הכריז על פינויו הקרוב של שדה התעופה מתל-אביב - עתודת קרקע לאלפי דירות חדשות, שתבטיח שההיצע בתל-אביב יישאר גבוה. בתקשורת הדגישו שלא מדובר בעוד הבטחות סרק של הממשלה. צוות בינמשרדי כבר הוקם באישור הממשלה, בשיתוף משרדי התחבורה, האוצר, הביטחון, התשתיות הלאומיות, הפנים ואיכות הסביבה ועיריית תל-אביב, לבדוק את האפשרות של העתק שדה דב לאי מלאכותי בים. "הצוות יגיש את המלצותיו לשר התחבורה, יצחק לוי, בתוך 6 חודשים" (מארס 1997).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה