דיון האם יש צורך במהפכה במדף הספרים של המגזר החרדי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
גילוי נאות - זו פעם ראשונה שאני מעלה דיון בעצמי, אז אני לא בטוחה אם זה הקונספט אבל איך אומרים? אם לא תנסה איך תדע?
אז יאלה, מנסה;)

יצא ועלה הנושא בדיון אחר וחשבתי שיהיה מקום להעלות את הדיון לבמה אחרת, נפרדת.

הדיון עסק בכך שמירב המותחנים הקיימים כיום על מדף הספרים החרדי הם מותחנים העוסקים יותר באקשן שקשור למוסד, שב"כ וכל יתר זרועות הביטחון, ומעבר לכך לא תמיד ישנו גיוון והעלילות לעיתים דומות אחת לשניה (למרות שבמידה מסויימת הדבר מתקבל על הדעת כי יש גבול לכמות החידושים שאפשר להכניס בסגנון אחד מסוים).

בעצם מדוע אין מותחנים מסוג אחר על המדף שלנו?

בחיפוש שביצעתי ראיתי את ההגדרה הבאה:

1682805497435.png


בדיון שעלה, צפה השאלה מדוע בעצם ספרות המתח שקיימת כיום מובילה אותנו מיד לגיבורי על וסוכנים כל יכולים - מנגד, כתוב בהגדרה המצורפת כאן, שחור על גבי לבן, שמותחן הוא בעצם ספר שמורכב ממתח עתיר באקשן ופעולה ומודגש שזה ז'אנר שאהוב במיוחד על בני נוער.

ובעצם מכאן עולה השאלה המדוייקת יותר, המעשית, אם תרצו לקרוא לה כך:
האם יש מבוגרים ואולי גם בני נוער שירצו לצרוך מותחנים מסוג אחר במגזר החרדי?
האם יש מקום לקטגוריות חדשות בסוגת המותחנים? האם יש בהן צורך ואם כן - מי הקהל יעד שלהן?

בשנים עברו (10,15 שנים לפחות) הספרים היו בסגנון אחר, כזה שלא כלל רק סוכני מוסד או שב"כ שמתרוצצים ממקום למקום באקדחים שלופים. הוא כלל היסטוריה, מאבקים מדיניים, התחבטויות, רבנים מזוויות שונות של העלילה ועוד.

יכול להיות שאולי הצורך הוא לאו דווקא בשינוי המותחנים הקיימים אלא הרחבת מדף הספרים החרדי לקטגוריות חדשות שלא עלו על המדף הנ"ל כבר זמן רב או מעולם לא? כי אם קהל היעד של ספרי המתח כיום הוא נוער על שלל גילאיו ופונה לשני המגדרים, אזי מה שקיים בשוק ככל הנראה מספק, על אף הטעויות, חוסר התחקיר לעיתים או חוסר הדיוקים וכו'.

ועולה עוד שאלה: אם קהל היעד של מותחני האקשן והפעולה הוא לא רק נוער וכולל בתוכו גם נשים - האם ישנן נשים שיעדיפו לקרוא ספרים מסוגת הרגש או שהן נואשות לסגנון חדש ומרענן בז'אנר המתח הקיים? רומן מסוג אחר?

האם לדעתכם יש מקום למותחן רצח על מדף הספרים החרדים? מותחן משפטי? או אולי דווקא מותחן בלשות?

יכול להיות שבכלל יש צורך בהרחבת ז'אנרים אחרים במדף שלנו, כמו: מדע בדיוני על שלל גווניו, רומן היסטורי או רומן בלשי.

האם נחוץ שיהיו קטגוריות נוספות בז'אנר המתח או שדי במה שקיים?

אלו הרבה שאלות שלדעתי כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו כדי שנוכל להעשיר אותנו כחברה ולמנוע צמצום מחשבתי ותבניתיות שגורמת להרגל. יכול להיות שאי שם ישנם אנשים שרוצים לכתוב סגנון חדש ופורץ דרך ולא יודעים האם יש בכך צורך וביקוש.

אני מאמינה שכמה שיותר מגוון יותר טוב, מה גם שמובן שזה לא סותר את העובדה שניתן להרחיב את מדף מותחני האקשן שקיים ומתרחב לנוער שאוהב אותנו ואף חלק מאיתנו הבוגרים צורך אותו בהנאה. אבל מה שחשוב הוא שנרחיב לא רק את המדף הספציפי הזה וניתן מענה לאלו שרוצים משהו אחר, חדש ומרענן, כי אחרי הכל אף ספר לא יכול להתאים לכולם, לכן צריך לייצר ספרות בעלת מנעד רחב ככה שכולם ימצאו סגנון שהם אוהבים :)

אשמח לשמוע לדעתכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #41
המובאה שהעתקת מפרטת על סוגות ספרותיות שרק אחת מהן היא מותחן
רומן בלשי הוא לא מותחן. הוא רומן בלשי
נכון, רומן בלשי הוא לא מותחן, אבל הוא מעורר מתח מסוים ולכן העתקתי את זה לכאן כי לדעתי יש אופציה להפוך רומן בלשי למשהו מותח וזו נישה שלא קיימת במגזר שלנו ויכולה להעשיר.
חלק מההגבלות הן מבניות ותרבותיות. הגיוני שסופר חרדי ימנע מריבוי מעשי רצח ואלימות.
מבינה בהחלט ולכן אמרתי בדיון הקודם על ספרות המתח של היום שאני לא רואה מותחנים מסוג זה אצלנו במגזר, ומזה לרב הם מורכבים - תיאורים אלימים ומעשי רצח מפורטים שיובילו בסופו של דבר לאנשים לא שפויים ואכזריים בחלק מהמקרים.
חלק מההגבלות הן על רקע אמינות. מה הסיכוי שגיבור הסיפור יהיה חרדי במותחנים מסוגים שונים?
הסופרים בימינו מפרסמים לרוב דרך עיתונים ולכן קשה מאד לכתוב ז'אנרים חדשים כשיש לך צנזורה על הראש.
לכן אפשר להוציא בצורה אחרת, לשפר את כתב היד ולהשיג הוצאה לאור שתתמוך בך, זו אופציה היום!
ובהוצאות הספרים החרדיות הגדולות אין במחילה לקטור מקצועי שמאחוריו רזומה מרשים וידע ספרותי רחב
ועורכים יש אבל פרטיים ובתשלום ולא משהו שההוצאה מממנת.
מה שמכתיב באופן ישיר את רמת יבול הספרים בשנים האחרונות.
לא מסכימה עם זה, אני פניתי בעבר להוצאה מסויימת ולדעתם כתב היד שלי היה פתוח מידי עבורם אע"פ שבמקום אחר הסכימו לקחת את כתב היד ואמרו שהוא מצוין למגזר וזה עבר לקטור. מאוד תלוי בהחמרות של ההוצאה.
יש יוצאי דופן כן? אבל לרוב הם של סופרים מנוסים מאד.
בוודאי שיש וגם הסופרים החדשים ישתפרו בעתיד, בדיוק לכן אנחנו מעלים את הנושא למודעות.
לא? @משולש ברמודה ;)
לגבי כמה מספרי הביכורים מוטב היה שלא יצאו. ניכר עליהם כי לא עברו סף לקטור ועריכה מעולם כי אחד כזה היה פוסל אותם על חוסר תכנון, ז'אנר לא ברור בלי הגיון פנימי ולצערי גם פלגיאט בוטה.
אני מסכימה ולא מסכימה, כי מצד אחד - כמה אפשר לקרוא את אותו הסופר ולהסתפק בדמות אחת אהובה ככל שתהיה?
מצד אחר - ברור שזה מציק שהספרים הנוספים שיוצאים הם לא באותה הרמה, אבל לפחות זה מרחיב את המדף ויש מגוון! שזה דבר שלא היה בשנים האחרונות במדף של מותחני האקשן והפעולה ואני שמחה מאוד שיוצאים ספרים נוספים היום, לא לכולם התחברתי - אני מודה, אבל עדיין אני שמחה על אלו שכן התחברו ונוסף להם ספר שהם נהנו ממנו.

לגבי פלגיאט, לא הייתי מודעת למושג הזה בשמו המקצועי עד היום - אז תודה על ההעשרה;)

אבל אני חייבת לשאול - בסופו של יום אנחנו חיים בגלובוס אחד עם גבול למה שסופר יכול להמציא מאפס, אלא אם זו פנטזיה. בנוסף, מה עם הספרים שכן יצאו דרך הוצאה לאור ועברו עורכים שנחשבים איכותיים וטובים? מה ניתן לומר עליהם? מכל הספרים שיצאו בעונת פסח לא ראיתי שלא היה חתום עליהם עורך או תחקירן מסוים ואם ממש השקיעו אז גם וגם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אע"פ שבמקום אחר הסכימו לקחת את כתב היד ואמרו שהוא מצוין למגזר וזה עבר לקטור.
והשלב הבא היה עריכה ספרותית ולשונית?
היו ללקטור הערות מקצועיות?
מצד אחר - ברור שזה מציק שהספרים הנוספים שיוצאים הם לא באותה הרמה, אבל לפחות זה מרחיב את המדף ויש מגוון! שזה דבר שלא היה בשנים האחרונות במדף של מותחני האקשן והפעולה ואני שמחה מאוד שיוצאים ספרים נוספים היום, לא לכולם התחברתי - אני מודה, אבל עדיין אני שמחה על אלו שכן התחברו ונוסף להם ספר שהם נהנו ממנו.
זה מציק בעיקר כי פעם זה היה קיים כבייסיק הכרחי.
בתור הזהב (כמו שאני קוראת לו) של פלדהיים בשנות ה-80 90 היו עורכים ועורכות מצוינים (אמריקאים ברובם כמו מרסי טבק ורות פלדהיים) ואיכות הספרים היתה לעילא ולעילא עד כי חלקם נחשבים לקלאסיקות על זמניות של מדף הספרים החרדים.
אבל בשם המכירות והרווחים זה נעלם והיום אין שלבי עריכה מקצועיים כמו שהיו בעבר.
וכך יוצא שספרים של סופרים ותיקים יוצאים באיכות ספרותית טובה ולשונית טובה אם לקחו עורך לשוני על חשבונם.
וספרי ביכורים יוצאים ברמה נמוכה ברוב המקרים אא"כ הסופר נטל על עצמו הוצאות אלו.

מכל הספרים שיצאו בעונת פסח לא ראיתי שלא היה חתום עליהם עורך או תחקירן מסוים ואם ממש השקיעו אז גם וגם.
מעניין כי אני כן ראיתי
ולא כל מי שחושב שהוא תחקירן הוא אכן כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
שלום אני חדשה בקהילה כאן. ב"ה קיבלו אותי :)
איך מעלים פוסטים ? שירים ? איפה המקום?
משהי יכולה לכוון אותי ? כאן אני רואה שיש דיונים כלליים
מקפיצה שוב מקווה שאני שואלת במקום הנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מקפיצה שוב מקווה שאני שואלת במקום הנכון.
קודם כל זה לא המקום הנכון :)
בקשר לשאלה: אמור להמצא בראש הדף הראשי של קהילת כתיבה.

אני חושב שיש אשכול יעודי לשאלות האלה (אולי אשכול שאלות אקספרס?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
והשלב הבא היה עריכה ספרותית ולשונית?
היו ללקטור הערות מקצועיות?

זה מציק בעיקר כי פעם זה היה קיים כבייסיק הכרחי.
בתור הזהב (כמו שאני קוראת לו) של פלדהיים בשנות ה-80 90 היו עורכים ועורכות מצוינים (אמריקאים ברובם כמו מרסי טבק ורות פלדהיים) ואיכות הספרים היתה לעילא ולעילא עד כי חלקם נחשבים לקלאסיקות על זמניות של מדף הספרים החרדים.
אבל בשם המכירות והרווחים זה נעלם והיום אין שלבי עריכה מקצועיים כמו שהיו בעבר.
וכך יוצא שספרים של סופרים ותיקים יוצאים באיכות ספרותית טובה ולשונית טובה אם לקחו עורך לשוני על חשבונם.
וספרי ביכורים יוצאים ברמה נמוכה ברוב המקרים אא"כ הסופר נטל על עצמו הוצאות אלו.


מעניין כי אני כן ראיתי
ולא כל מי שחושב שהוא תחקירן הוא אכן כזה.
על פי הכלכלנים הקפיטליסטים הורדת חסמים אמורה להוסיף גיוון ואחר כך גם לעלות את איכות המוצרים, זה לא אמור לעבוד גם בספרים?

בכל מקרה אני חושב שיש לכותבים יכולת לעלות את הרמה של הסיפורים שלהם, גם אם לעורך זה לא ממש משנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
על פי הכלכלנים הקפיטליסטים הורדת חסמים אמורה להוסיף גיוון ואחר כך גם לעלות את איכות המוצרים, זה לא אמור לעבוד גם בספרים?
אילו חסמים הורידו בשוק הספרות החרדית?
בכל מקרה אני חושב שיש לכותבים יכולת לעלות את הרמה של הסיפורים שלהם, גם אם לעורך זה לא ממש משנה
נכון
אבל כל כותב ותיק וקל וחומר חדש צריך ליווי מקצועי וזה לא קורה בהוצאות החרדיות כתנאי בסיס. וגם כשיש עריכה לשונית מטעם ההוצאה היא בסיסית מאד.
בהוצאות הכלליות זו חובה גמורה.
אני מדברת על עריכה ספרותית ולא צנזורה. עורך עם השכלה רחבה בספרות.
יש כאלו אצלנו אבל הם לא מוצמדים כשגרה לכל סופר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אני מדברת על עריכה ספרותית ולא צנזורה. עורך עם השכלה רחבה בספרות.
ואם היו משקיעים בזה כמו שמשקיעים בנושא הצנזורה היינו כנראה במקום הרבה יותר טוב...
בכל מקרה אני חושב שיש לכותבים יכולת לעלות את הרמה של הסיפורים שלהם, גם אם לעורך זה לא ממש משנה.
נכון. ואם נתייחס למסקנות מעשיות אז יותר קל לשנות את עצמך מאשר את כל העולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכון
אבל כל כותב ותיק וקל וחומר חדש צריך ליווי מקצועי וזה לא קורה בהוצאות החרדיות כתנאי בסיס. וגם כשיש עריכה לשונית מטעם ההוצאה היא בסיסית מאד.
בהוצאות הכלליות זו חובה גמורה.
אני מדברת על עריכה ספרותית ולא צנזורה. עורך עם השכלה רחבה בספרות.
יש כאלו אצלנו אבל הם לא מוצמדים כשגרה לכל סופר.
יכול להיות שהעניין הוא כמות מצומצמת יחסית של קוראים, כך שלא משתלם להוצאות (ותכלס גם לסופרים) להשקיע יותר מידי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
יכול להיות שהעניין הוא כמות מצומצמת יחסית של קוראים, כך שלא משתלם להוצאות (ותכלס גם לסופרים) להשקיע יותר מידי?
כמות מצומצמת של קונים. אצלנו נוטים יותר לשאול ספרים.
רצון לרווחים גדולים יותר
וירידת המחירים בשוק הכללי שמשפיעה גם עלינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לפי דעתי כל ספר שמרתק אליו את הנוער עדיף על פני זה שהנוער יחפש חלילה ספרים בחוץ.
בספריה שלנו הספרים של יונה ספיר לדוגמה כמעט תמיד מושאלים - ואפשר להבין מכך עד כמה הז'אנר הזה חשוב, ועד כמה הוא נותן מענה לקוראים.

אגב, אני למשל כתבתי בחסדי שמים ספרים יחודיים שלא זכו לפופולאריות למרות שיש להם לדעתי פוטנציאל.
קשה/בלתי אפשרי לכתוב ספר יחודי שיכבוש את הקהל.

בנוסף, צריך להפריד בין הצורך של הכותבים לצורך של הקוראים.

לכותבים יש צורך לבטא את עצמם, ליצור יצירה וכמובן להרוויח ולמכור
לקוראים יש צורך לקרוא ספר קריא, שניתן להנות מקריאתו.

להיות גם קורא וגם כותב זה בכלל סיפור מורכב. כשבאים לקרוא צריך להפריד בין הידע הספרותי לבין ההכרח לחוות בקריאה עולם מעט זר (עולמו של הסופר..)

וסתם ככה אולי מה שחסר בכתיבה בציבור שלנו זה כנות, להוריד את המסכות לגמרי, ולחוות את עצמנו (ככל שניתן, כן? יש גבול לפעמים) בלי פילטרים.
בשנים האחרונות - כתיבה אותנטית, משוחררת ומקורית משמעותית עבורי יותר.
דוגמה לכותבים אותנטית:
לאה מייזל, ג.הלוי, מ. ארבל, מאיר ברעם ועוד- כתבתי שמות שעלו בזכרוני כרגע בלי לחשוב יותר מידי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #52
כמות מצומצמת של קונים. אצלנו נוטים יותר לשאול ספרים.
רצון לרווחים גדולים יותר
וירידת המחירים בשוק הכללי שמשפיעה גם עלינו.
יתכן שלאנשים נמאס לקנות ממגוון סיבות (אצלי למשל אין מקום במדפים..)
מה שנותן פתח לחנויות הספרים לתת לקונים אפשרות רכישה או השאלה תמורת סכום נמוך שיינתן בחלקו לכותבים.
כולם יצאו מורווחים מהעניין, ללא ספק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
והשלב הבא היה עריכה ספרותית ולשונית?
היו ללקטור הערות מקצועיות?
בהחלט! והיו הערות, והרבה, ששינו לי את כתב היד מהקצה לקצה בין אם במובן של רוחניות, בין אם בתקינות עלילה ופתיחת המחשבה לאיך עלילה הגיונית ותקינה עובדת!
זה מציק בעיקר כי פעם זה היה קיים כבייסיק הכרחי.
בתור הזהב (כמו שאני קוראת לו) של פלדהיים בשנות ה-80 90 היו עורכים ועורכות מצוינים (אמריקאים ברובם כמו מרסי טבק ורות פלדהיים) ואיכות הספרים היתה לעילא ולעילא עד כי חלקם נחשבים לקלאסיקות על זמניות של מדף הספרים החרדים.
אבל בשם המכירות והרווחים זה נעלם והיום אין שלבי עריכה מקצועיים כמו שהיו בעבר.
וכך יוצא שספרים של סופרים ותיקים יוצאים באיכות ספרותית טובה ולשונית טובה אם לקחו עורך לשוני על חשבונם.
וספרי ביכורים יוצאים ברמה נמוכה ברוב המקרים אא"כ הסופר נטל על עצמו הוצאות אלו.
יש מקרים שאני מבינה שהאיכות לא משהו בגלל שהסופר לא השקיע, אבל יש כאלו שכן השקיעו - והתוצאה ניכרת, ובנוסף יש הוצאות לאור שכשהן רואות את הפוטנציאל הן מוכנות להשקיע בספר שלך. זה אמנם נדיר ולא ממש נפוץ למרות שהייתה כתבה שאור החיים פתחו מחלקה.
אני לא יודעת מה תנאי הכניסה, אבל יודעת שהם פתחו מחלקה שמקלה על סופרים להוציא ספרים ואני אומרת מראש שיש שם מערך שלם שכולל עריכה לשונית, הגהה, גרפיקה והכי חשוב! עריכה ספרותית ותחקיר! ולא סתם מורידים את 'אחוז החסימה' של הכניסה למדף הספרים בלי בקרה ופיקוח.
מעניין כי אני כן ראיתי
ולא כל מי שחושב שהוא תחקירן הוא אכן כזה.
לא עברתי על כלללל מה שיצא, אז בהחלט מאמינה למה שאת אומרת.
על פי הכלכלנים הקפיטליסטים הורדת חסמים אמורה להוסיף גיוון ואחר כך גם לעלות את איכות המוצרים, זה לא אמור לעבוד גם בספרים?

בכל מקרה אני חושב שיש לכותבים יכולת לעלות את הרמה של הסיפורים שלהם, גם אם לעורך זה לא ממש משנה.
מסכימה לגמרי. אבל ספר הוא תוצר אישי, אז לכן כנראה זה משתנה מאדם לאדם וגם לא תמיד הסופר יסכים לקבל את הצעת העורך... אז התוצר יהיה כמות שהוא למרות שיש לו עורך.
כמות מצומצמת של קונים. אצלנו נוטים יותר לשאול ספרים.
רצון לרווחים גדולים יותר
וירידת המחירים בשוק הכללי שמשפיעה גם עלינו.
בהחלט, למרות שעדיין יש נהירה לקניית ספרים בסוכות ופסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לפי דעתי כל ספר שמרתק אליו את הנוער עדיף על פני זה שהנוער יחפש חלילה ספרים בחוץ.
בספריה שלנו הספרים של יונה ספיר לדוגמה כמעט תמיד מושאלים - ואפשר להבין מכך עד כמה הז'אנר הזה חשוב, ועד כמה הוא נותן מענה לקוראים.
ממש מסכימה עם זה!
וזה כמובן לא סותר את העובדה שאפשר להעלות את הרמה או להרחיב את התחומים שבהם הספרים עוסקים. אבל בדור שבו יש כל כך הרבה אפשרויות ליפול כדוגמת ספרות מבחוץ או אפילו סרטים, אני חושבת שכל ספר חדש במגזר הוא מבורך ומוערך!
כי כמו שידוע הרווחים לא בשמיים ואני, אישית, מעריכה כל אחד שעושה מאמץ כדי להוציא ספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
וזה כמובן לא סותר את העובדה שאפשר להעלות את הרמה או להרחיב את התחומים שבהם הספרים עוסקים. אבל בדור שבו יש כל כך הרבה אפשרויות ליפול כדוגמת ספרות מבחוץ או אפילו סרטים, אני חושבת שכל ספר חדש במגזר הוא מבורך ומוערך!
ברור שזה לא סותר ולא רק זה, לדעתי זו גם סיבה מספיק טובה לעודד את מה שנקרא פה בכותרת "מהפכה במדף הספרים של המגזר החרדי".
ככל שיהיה יותר מבחר גם בכמות, גם בז'אנרים וגם ובמיוחד שזה יהיה באיכות גבוהה זה יפחית את הצורך של הנוער לחפש משהו אחר.
נ.ב. כן, יש גם נוער שמבין מה זה ספר על רמה ואני מכירה אישית בנות שכבר לא קוראות יותר ספרים חרדיים וזה עצוב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה