השקעות מודל חיסכון חודשי והשקעה פאסיבית במדדים בשוק ההון לצורך נישואי הילדים. - בנייה משותפת של מודל ברור וקל.

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם.
אני מנסה לבנות מודל של חיסכון חודשי לכל ילד למשך 20 שנה מהלידה על מנת לחתנו בכבוד. אני אפתח בכמה הנחות יסוד.



פיננסית- בממוצע לאורך עשרים שנה התשואה הריאלית ממדד כמו הS&P (או ה MSCI שעדיף עליי, הממוצע שם נמוך במעט) תהיה 7% ריאלי, ו11% נומינלי (ממנו ננכה 0.9 % עלות כוללת של דמי ניהול נסתרים וגלויים) אפשר לדון ולדייק את האחוזים, לא על עצם הנושא, יש בשביל כך אינסוף פורומים בפרוג בלבד, שלא לדבר על שאר המחקר הכלכלי בנושא, כמו כן השקעות בנדלן ובנושאים נוספים אנ מוציא מהמשוואה כי קשה להשקיע בהם בסכומים חודשיים ובטח שלא בשיטת שגר ושכח, לאחר ששוחרים את המכשיר הפיננסי המדויק לנושא.


חלוקה בין החתונה לדירה ובין ריאלי לנומינלי. - הוצאות החתונה עצמה צריכים לחשב ריאלי, אך את הסכום שמתחייבים לדירה עבור הזוג (אצל ליטאים כיום זה בממוצע 150K לבן, ו 400K -500K לבת) צריך לחשב נומינלי, ואסביר. כלומר להערכתי כל הוצאות החתונה קרי - החל מהוורט והשדכן ועד לשבע ברכות האחרונות כולל נדוניה עולה באזור 100K. ככל שהאינפלציה תעלה כך הסכום יעלה, כך שבצמיחה של שנים וחצי אחוז בשנה עלות של חתונה תעלה בעוד עשרים שנה 163K.
לעומת זאת הסכום שמתחייבים לתת עבור הדיור לזוג הצעיר רק יורד משנה לשנה בעשור האחרון, ועל אף שמחירי הדירות הכפילו את עצמם, אם כן בטח שלא יעלה ריאלית ויעמוד על 650,000-820,000 לכן אותו אחשב נומינלית. כמו כן אין באפשרותנו לדעת האם יגיע סטופ למצב המוזר הזה ואם לא יתקנו תקנות נישואין בסגנון ועד ארבע ארצות, אני הולך פה על מצב סטטי.
כמובן שבמגזרים שנותנים 2 הצדדים 100-150 אלף לזוג, אפשר לחשב גם בנות לפי החישוב של בחור ישיבה ליטאי.
כלכלית- פסיכולוגית - ישנו כלל שלא חוסכים אם התזרים קשוח וקשה לסגור את החודש, וחיסכון הוא מכסף מיותר. זה פחות נכון פה, כי כמו שכל אחד לא ימשוך את קרן הפנסיה שלו כשהוא בחובות, כי בעוד ארבעים שנה הוא יעמוד בפני שוקת שבורה, ולמעשה "החיסכון" לפנסיה הוא סה"כ תשלום על הוצאות עתידיות, כך גם נישואי הילדים בוא יבואו בע"ה, ובמקום להתעלם ורק עד 20 שנה לרשום את זה כהוצאה, עדיף לראות את זה כהוצאה חודשיעת קבועה, כמו עלות המעון/חיידר/ישיבה/בסמינר , שאף הם גבוהים ועדיין משלמים בשקט. במיחוד שכל שקל שמשלמים שנים הראשונות חוסך6.5 (נומינלית) לעתיד לבוא וזה עוד בלי עלויות של ריבית על ללוות את ה6.50...

בקיצור אני מסתכל על כך כהוצאה נדרשת כאוכל וחשמל ואם יהיה תזרים שלילי נתייחס בהתאם כפי שמנסים להימנע מניתוק החשמל בבית. אצמצם בשאר ההוצאות ואגדיל הכנסות.


גמח"ים וחגורות ביטחון- כשמם כן הן, אני מפקיד היום שליש ממעשרותיי לגמ"ח המרכזי לשם מצוות צדקה ככתוב בהלכה, אינני מתכוון להשתמש בזכות להלוואה בעתיד גם לא בשביל ההתחייבות שלי לזוג, אך אולי ילדיי יזכו להנות מהלוואה שתבוא במקום חלק מהמשכנתא שלהם. וכפי שכתבתי זאת גם חגורת ביטחון למקרי חירום שנותנת לי מעט שקט נפשי.


זמן בשוק ואסטרטגיית יציאה- אני מחשב בכוונה הכל רק ל20 שנה, כדי שבמצב משבר ניתן לשוק עוד שנה לפחות כדי לתקן את עצמו, כמו כן צריך לנסח אסטרטגיית יציאה לקראת סוף שנות ה20- או אם השגנו את הסכום הרצוי אפילו לפניהם ומעבר לנכסים סולידיים ככל האפשר כדוגמת אג"חים וכדומה, או לקניית דירה להשקעה לטווח קצר של עשור ע"י הבת, אם זה אפשרי. גם פה בעת משבר קיצוני אוכל להיעזר בחגורות ביטחון.


רוחנית - השתדלות. יש בכך הרבה שיטות, הבסיס למודל הוא כדלהלן, כל אחד יעשה כהכרעת רבותיו. אנחנו רק בונים תשתית של השתדלות, בידי הקב"ה האם המדדים יעלו או לא , האם ביכולנו להשקיע את הסכומים הנ"ל מידי חודש אם לאו. אם זו השתדלות פסולה אז אין טעם להתחייב על סכום לדירה, כי תסמוך על הקב"ה שיביא את השידוך לבת שלך גם בלי להתחייב על מליונים זכיתי להכיר אברך (בעל תשובה) ליטאי, שסירב לתת שקל מעבר לתוצאות החתונה ושכירות כמה חודשים באומרו ש"אין לו מאיפה להחזיר הלוואות עתק, וזה אסור על פי דינא." וב"ה חיתן את כולם בנקל ובמהירות.

בקיצור , במקום לקחת הלוואות ענק עוד 20 שנה ולסמוך על הקב"ה שיחזיר אותם, אני אסמוך עכשיו על הקב"ה שיתן לי ממה להשקיע ובמה להשקיע ושההשתדלות תשא פירות.



חישוב החיסכון לשמחת הנישואין. למעשה, אם אנו רוצים להגיע לערך הריאלי של חתונה הינו כיום 214 ש"ח לחודש למשך 20 שנה. כל שנה נצטרך לשדרג את הסכום הזה בהתאם למדד והאינפלצייה במשק. (כך שבהינתן אינפלצייה של שניים וחצי אחוזים בשנה אז בגיל 10 ההפרשה החודשית תוכל לנוע בסביבות 270 ש"ח ובשנה האחרונה לחיסכון תהיה באזור של 342 ש"ח.)

חישוב ההחיסכון להתחייבויות לדיור- אם רוצים להגיע לערך הנומינלי של נתינת 150K לבן, נצטרך להפקיד מדי חודש 200 ש"ח למשך 20 שנים (גיל הנישואים המינימלי של בחורי ישיבה ליטאים וספרדים, סכום זה לא נצטרך לעדכן לפי המדד והוא נשאר ללא שינוי לאורך השנים.). - כולל הסכום לחתונה סה"כ לחודש בשנים הראשונות זה יהיה 394 ובשנה העשרים ואחת 180. (אם רוצים לפרוס את החיסכון לחתונה על פני 21 שנה אפשר להתחיל ב200 ש"ח חודשיים ולעדכן על פי המדד. אך כמובן שכמה שיותר לחסוך בהתחלה עדיף יותר)


חישוב ההחיסכון להתחייבויות לדיור לבנות ליטאיות- כשרוצים להגיע לסכום הנומינלי של 500K/400K לתת לבת לרגל נישואיה, זה יעמוד על 660/530 בהתאמה למשך 20 שנה. וסכום זה נשאר ללא שינוי לאורך השנים. (אגב אם הבת תתארס רק בשנתה ה24 לדוגמא, הערך יכול להגיע לעלות במאתיים אלף ש"ח אם אלה יהיו שנים טובות, אם כי לטעמי אם בסוף ה20 שנה התשואה הרצויה הושגה, יש לנתב את רוב הכסף למסלול סולידי ככל האפשר, צריך לנסח אסטרטגיית יציאה מהשוק, ואשמח לאחת שכזאת לפי הנתונים פה.)



טיפ קל: מהקיצבאות ילדים אפשר לחסוך את מלוא הסכום לחתונה עצמה כי בילד הראשון מופרש חיסכון לכל ילד ע"ס 55 ש"ח, ועוד 159 לחשבון הבנק, אפשר גם להכפיל את הסכום לחיסכון ל105 ש"ח ואז יגיע לבנק 109ש"ח (לא סגור על השקלים המדויקים, אשמח לתיקון, כמו כן אם אינני טועה הסכום מתעדכן כל שנה על פי המדד) את החיסכון לכל ילד להפקיד במסלול S&P (הלכה, אינפניטי) שהוא פטור מדמי ניהול גלויים, כך שנרויח עוד חצי אחוז שנתי, ואת שאר ה100/150 להפקיד בקרן השתלמות/חשבון השקעות כל שנה. בילד השני והלאה כבר יש עוד 50 ש"ח, שאפשר להפרישו לטובת ההתחייבות לדיור.



אשמח להערות והארות , במיוחד @מקצועי בלבד ו @השקעות R הון



תודה לכל המגיבים!

אינני יועץ השקעות ואין בזה שום המלצה כלל להשקעה או לחיסכון.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
לגבי היציאה מהשוק, אני רק פתחתי פתח לדיון. אין לי הגדרה ברורה או הצעה מסודרת איך לנהוג. וצריך לחשוב על כך בכובד ראש.
כמובן שלקראת הגעה לגיל 18-19 לראות היכן הדברים עומדים. אך איך בדיוק לצאת- לאיזה כלי פיננסי סולידי או האם לא לגעת בכסף ממש עד לוורט, זאת שאלה של אסטרטגיית יציאה משוק בהשקעה פאסיבית, ובאמת צריך לנסח כמה כללים מראש לכך, כי שמחליטים בזמן אמת על הכללים אנחנו מונעים מרגשות ציפיות ופחדים שיטו את שיקול הדעת.

כמו כן, אשר לחשב את הסכומים הנ"ל ל 17 שנה עבור החצרות החסידיות שחלקם אכן מתחתן בגילאי 18-19 אך אעדיף שיגיב מי שמכיר את ההוצאות והעלויות ולפי זה נבנה מודל מדויק יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
חשוב להדגיש שאין מסלול S&P 500 בחיסכון לכל ילד באף חברה גם לא באינפיניטי!
צודק, זה MSCI מחקה מדד עולמי, בשגגת כתיב כתבתי SP, ואין לי איך לתקן כרגע.

למעשה הMSCI הוא גם מחקה מדד מצוין, יותר מפוזר מהסנופי (אפילו שכמעט שבעים אחוז ממנו זה למעשה הSP), למעשה אני מעדיף אותו, כי בקרנות פנסיה והקרנות השתלמות (שלא בIRA) יש רק SP אז זה מאזן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אגב, שכחתי לציין שהחיסכון לכל ילד ממוסה בעת המשיכה על הרווחים, אך ללא דמי ניהול מאידך גיסא כך שזה מתקזז בסופו של יום
בד"כ החתן לא עובד ויש נקודות זכות מקבלים את המס בחזרה
אולי בחורה שעובדת זה אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שלום לכולם.
אני מנסה לבנות מודל של חיסכון חודשי לכל ילד למשך 20 שנה מהלידה על מנת לחתנו בכבוד. אני אפתח בכמה הנחות יסוד.



פיננסית- בממוצע לאורך עשרים שנה התשואה הריאלית ממדד כמו הS&P (או ה MSCI שעדיף עליי, הממוצע שם נמוך במעט) תהיה 7% ריאלי, ו11% נומינלי (ממנו ננכה 0.9 % עלות כוללת של דמי ניהול נסתרים וגלויים) אפשר לדון ולדייק את האחוזים, לא על עצם הנושא, יש בשביל כך אינסוף פורומים בפרוג בלבד, שלא לדבר על שאר המחקר הכלכלי בנושא, כמו כן השקעות בנדלן ובנושאים נוספים אנ מוציא מהמשוואה כי קשה להשקיע בהם בסכומים חודשיים ובטח שלא בשיטת שגר ושכח, לאחר ששוחרים את המכשיר הפיננסי המדויק לנושא.


חלוקה בין החתונה לדירה ובין ריאלי לנומינלי. - הוצאות החתונה עצמה צריכים לחשב ריאלי, אך את הסכום שמתחייבים לדירה עבור הזוג (אצל ליטאים כיום זה בממוצע 150K לבן, ו 400K -500K לבת) צריך לחשב נומינלי, ואסביר. כלומר להערכתי כל הוצאות החתונה קרי - החל מהוורט והשדכן ועד לשבע ברכות האחרונות כולל נדוניה עולה באזור 100K. ככל שהאינפלציה תעלה כך הסכום יעלה, כך שבצמיחה של שנים וחצי אחוז בשנה עלות של חתונה תעלה בעוד עשרים שנה 163K.
לעומת זאת הסכום שמתחייבים לתת עבור הדיור לזוג הצעיר רק יורד משנה לשנה בעשור האחרון, ועל אף שמחירי הדירות הכפילו את עצמם, אם כן בטח שלא יעלה ריאלית ויעמוד על 650,000-820,000 לכן אותו אחשב נומינלית. כמו כן אין באפשרותנו לדעת האם יגיע סטופ למצב המוזר הזה ואם לא יתקנו תקנות נישואין בסגנון ועד ארבע ארצות, אני הולך פה על מצב סטטי.
כמובן שבמגזרים שנותנים 2 הצדדים 100-150 אלף לזוג, אפשר לחשב גם בנות לפי החישוב של בחור ישיבה ליטאי.
כלכלית- פסיכולוגית - ישנו כלל שלא חוסכים אם התזרים קשוח וקשה לסגור את החודש, וחיסכון הוא מכסף מיותר. זה פחות נכון פה, כי כמו שכל אחד לא ימשוך את קרן הפנסיה שלו כשהוא בחובות, כי בעוד ארבעים שנה הוא יעמוד בפני שוקת שבורה, ולמעשה "החיסכון" לפנסיה הוא סה"כ תשלום על הוצאות עתידיות, כך גם נישואי הילדים בוא יבואו בע"ה, ובמקום להתעלם ורק עד 20 שנה לרשום את זה כהוצאה, עדיף לראות את זה כהוצאה חודשיעת קבועה, כמו עלות המעון/חיידר/ישיבה/בסמינר , שאף הם גבוהים ועדיין משלמים בשקט. במיחוד שכל שקל שמשלמים שנים הראשונות חוסך6.5 (נומינלית) לעתיד לבוא וזה עוד בלי עלויות של ריבית על ללוות את ה6.50...

בקיצור אני מסתכל על כך כהוצאה נדרשת כאוכל וחשמל ואם יהיה תזרים שלילי נתייחס בהתאם כפי שמנסים להימנע מניתוק החשמל בבית. אצמצם בשאר ההוצאות ואגדיל הכנסות.


גמח"ים וחגורות ביטחון- כשמם כן הן, אני מפקיד היום שליש ממעשרותיי לגמ"ח המרכזי לשם מצוות צדקה ככתוב בהלכה, אינני מתכוון להשתמש בזכות להלוואה בעתיד גם לא בשביל ההתחייבות שלי לזוג, אך אולי ילדיי יזכו להנות מהלוואה שתבוא במקום חלק מהמשכנתא שלהם. וכפי שכתבתי זאת גם חגורת ביטחון למקרי חירום שנותנת לי מעט שקט נפשי.


זמן בשוק ואסטרטגיית יציאה- אני מחשב בכוונה הכל רק ל20 שנה, כדי שבמצב משבר ניתן לשוק עוד שנה לפחות כדי לתקן את עצמו, כמו כן צריך לנסח אסטרטגיית יציאה לקראת סוף שנות ה20- או אם השגנו את הסכום הרצוי אפילו לפניהם ומעבר לנכסים סולידיים ככל האפשר כדוגמת אג"חים וכדומה, או לקניית דירה להשקעה לטווח קצר של עשור ע"י הבת, אם זה אפשרי. גם פה בעת משבר קיצוני אוכל להיעזר בחגורות ביטחון.


רוחנית - השתדלות. יש בכך הרבה שיטות, הבסיס למודל הוא כדלהלן, כל אחד יעשה כהכרעת רבותיו. אנחנו רק בונים תשתית של השתדלות, בידי הקב"ה האם המדדים יעלו או לא , האם ביכולנו להשקיע את הסכומים הנ"ל מידי חודש אם לאו. אם זו השתדלות פסולה אז אין טעם להתחייב על סכום לדירה, כי תסמוך על הקב"ה שיביא את השידוך לבת שלך גם בלי להתחייב על מליונים זכיתי להכיר אברך (בעל תשובה) ליטאי, שסירב לתת שקל מעבר לתוצאות החתונה ושכירות כמה חודשים באומרו ש"אין לו מאיפה להחזיר הלוואות עתק, וזה אסור על פי דינא." וב"ה חיתן את כולם בנקל ובמהירות.

בקיצור , במקום לקחת הלוואות ענק עוד 20 שנה ולסמוך על הקב"ה שיחזיר אותם, אני אסמוך עכשיו על הקב"ה שיתן לי ממה להשקיע ובמה להשקיע ושההשתדלות תשא פירות.



חישוב החיסכון לשמחת הנישואין. למעשה, אם אנו רוצים להגיע לערך הריאלי של חתונה הינו כיום 214 ש"ח לחודש למשך 20 שנה. כל שנה נצטרך לשדרג את הסכום הזה בהתאם למדד והאינפלצייה במשק. (כך שבהינתן אינפלצייה של שניים וחצי אחוזים בשנה אז בגיל 10 ההפרשה החודשית תוכל לנוע בסביבות 270 ש"ח ובשנה האחרונה לחיסכון תהיה באזור של 342 ש"ח.)

חישוב ההחיסכון להתחייבויות לדיור- אם רוצים להגיע לערך הנומינלי של נתינת 150K לבן, נצטרך להפקיד מדי חודש 200 ש"ח למשך 20 שנים (גיל הנישואים המינימלי של בחורי ישיבה ליטאים וספרדים, סכום זה לא נצטרך לעדכן לפי המדד והוא נשאר ללא שינוי לאורך השנים.). - כולל הסכום לחתונה סה"כ לחודש בשנים הראשונות זה יהיה 394 ובשנה העשרים ואחת 180. (אם רוצים לפרוס את החיסכון לחתונה על פני 21 שנה אפשר להתחיל ב200 ש"ח חודשיים ולעדכן על פי המדד. אך כמובן שכמה שיותר לחסוך בהתחלה עדיף יותר)


חישוב ההחיסכון להתחייבויות לדיור לבנות ליטאיות- כשרוצים להגיע לסכום הנומינלי של 500K/400K לתת לבת לרגל נישואיה, זה יעמוד על 660/530 בהתאמה למשך 20 שנה. וסכום זה נשאר ללא שינוי לאורך השנים. (אגב אם הבת תתארס רק בשנתה ה24 לדוגמא, הערך יכול להגיע לעלות במאתיים אלף ש"ח אם אלה יהיו שנים טובות, אם כי לטעמי אם בסוף ה20 שנה התשואה הרצויה הושגה, יש לנתב את רוב הכסף למסלול סולידי ככל האפשר, צריך לנסח אסטרטגיית יציאה מהשוק, ואשמח לאחת שכזאת לפי הנתונים פה.)



טיפ קל: מהקיצבאות ילדים אפשר לחסוך את מלוא הסכום לחתונה עצמה כי בילד הראשון מופרש חיסכון לכל ילד ע"ס 55 ש"ח, ועוד 159 לחשבון הבנק, אפשר גם להכפיל את הסכום לחיסכון ל105 ש"ח ואז יגיע לבנק 109ש"ח (לא סגור על השקלים המדויקים, אשמח לתיקון, כמו כן אם אינני טועה הסכום מתעדכן כל שנה על פי המדד) את החיסכון לכל ילד להפקיד במסלול S&P (הלכה, אינפניטי) שהוא פטור מדמי ניהול גלויים, כך שנרויח עוד חצי אחוז שנתי, ואת שאר ה100/150 להפקיד בקרן השתלמות/חשבון השקעות כל שנה. בילד השני והלאה כבר יש עוד 50 ש"ח, שאפשר להפרישו לטובת ההתחייבות לדיור.



אשמח להערות והארות , במיוחד @מקצועי בלבד ו @השקעות R הון



תודה לכל המגיבים!

אינני יועץ השקעות ואין בזה שום המלצה כלל להשקעה או לחיסכון.
@אותיות פורחות גם יכול להוסיף המון בנושא הזה ! הוא גם כתבמאמר עם רעיון כזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
@הקרמלין במוסקבה עוקב גם
הוא רוצה להתחיל לחסוך לחתונות של ילדיו
אך הוא מסתחרר לגמרי מרוב סוגיי ההשקעות וסוגי המנייות
הוא דיי 'עם הארץ ' בעניין
הוא לא רוצה משהוא עם הרבה סיכונים אך גם רוצה משהוא שיניב יפה
הוא ישמח מאד לחוו''ד המומחים בעניין
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
@הקרמלין במוסקבה עוקב גם
הוא רוצה להתחיל לחסוך לחתונות של ילדיו
אך הוא מסתחרר לגמרי מרוב סוגיי ההשקעות וסוגי המנייות
הוא דיי 'עם הארץ ' בעניין
הוא לא רוצה משהוא עם הרבה סיכונים אך גם רוצה משהוא שיניב יפה
הוא ישמח מאד לחוו''ד המומחים בעניין
תודה
בסופו של יום אין מנוס מללמוד קצת. זה רק כמה שעות במצטבר לאורך זמן (וכדי שיתיישבו הדברים בנינוחות) כדי להבין את העניין.
אני ממליץ על ספרון קליל בשם "השקעות לעצלנים" (יש אותו בסטימצקי מודפס, אפשר להזמין גם ישירות מהאתר של הסופר עם משלוח, ויש בצורה דיגיטלית באתר עברית וסטימצקי תלוי בסינון שלך)

יש גם כמה מאמרים ופורומים נהדרים פה בפרוג של @מקצועי בלבד ו @השקעות R הון ואל תתבייש מלשאול שאלות.... וכמו בכל דבר בחיים אל תשקיע עד שתבין בדיוק איך זה עובד, ואם אתה לא מבין תשאל ותברר, כי לא להשקיע זה גם להפסיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בסופו של יום אין מנוס מללמוד קצת. זה רק כמה שעות במצטבר לאורך זמן (וכדי שיתיישבו הדברים בנינוחות) כדי להבין את העניין.
אני ממליץ על ספרון קליל בשם "השקעות לעצלנים" (יש אותו בסטימצקי מודפס, אפשר להזמין גם ישירות מהאתר של הסופר עם משלוח, ויש בצורה דיגיטלית באתר עברית וסטימצקי תלוי בסינון שלך)

יש גם כמה מאמרים ופורומים נהדרים פה בפרוג של @מקצועי בלבד ו @השקעות R הון ואל תתבייש מלשאול שאלות.... וכמו בכל דבר בחיים אל תשקיע עד שתבין בדיוק איך זה עובד, ואם אתה לא מבין תשאל ותברר, כי לא להשקיע זה גם להפסיד.
תודה
הספר הנ''ל יתן לי כיוון לימינו אנו .
או שהוא ספר מיושן .???
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה
הספר הנ''ל יתן לי כיוון לימינו אנו .
או שהוא ספר מיושן .???
שנת 2021....
שווה כל שקל. אני קונה את זה כמתנה להולדת הילד הראשון לכל אח שלי.
אגב, הספר נקי מבחינה רוחנית, הסופר אמנם לא חרדי, אך אדם שומר תורה ומצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
צודק, זה MSCI מחקה מדד עולמי, בשגגת כתיב כתבתי SP, ואין לי איך לתקן כרגע.

למעשה הMSCI הוא גם מחקה מדד מצוין, יותר מפוזר מהסנופי (אפילו שכמעט שבעים אחוז ממנו זה למעשה הSP), למעשה אני מעדיף אותו, כי בקרנות פנסיה והקרנות השתלמות (שלא בIRA) יש רק SP אז זה מאזן.
יש קרנן השתלמות של אינפיניטי שעוקבת אחרי מדד עולמי MSCI
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש לך כמה דקות? א"כ אשמח שתגיב.
בתכנון לבצע השקעה ראשונית של כ-20,000 ש"ח, ולאחר מכן להשקיע סכום חודשי קבוע של כ-4,000 ש"ח. מטרתי היא השקעה פסיבית וארוכת טווח באמצעות קרנות סל (ETFs) בS&P ו נאסד"ק 100. (האם עדיף משהו אחר?)
בכוונתי לא למשוך כספים בתקופה זו, להשקיע מחדש באופן אוטומטי את כל הדיבידנדים המתקבלים, ולמעשה לנהל את התיק במינימום התעסקות ופעולות מסחר.
אשמח לקבל מענה וייעוץ לגבי הסוגיות הבאות:
  1. סוג קרן הסל המומלץ: איזו סוג קרן סל (ישראלית מול זרה - כגון אירית, צוברת מול מחלקת, שכפול פיזי מול סינתטי) תהיה המומלצת והמתאימה ביותר עבור אסטרטגיית השקעה פסיבית וארוכת טווח זו, תוך התחשבות ברצון להשקיע דיבידנדים מחדש?
  2. השלכות מיסוי ארוכות טווח:
    • מהן השלכות המיסוי בישראל (מס על דיבידנדים, מס רווח הון) עבור סוגי קרנות הסל השונים (ישראליות, זרות מחלקות, זרות צוברות)?
    • מה היתרון המיסויי של קרנות צוברות זרות (בפרט איריות) באסטרטגיה של השקעה ארוכת טווח שנה ללא משיכה, לעומת קרנות מחלקות?
    • כיצד מחושב מס רווח ההון על השקעה כזו בישראל, ואיך משפיעים שינויים בשער החליפין בין השקל למטבע הקרן על חבות המס לאורך זמן?
  3. בחירת פלטפורמת מסחר (ברוקר / בית השקעות):
    • בהתחשב בסכומי ההשקעה (הפקדה ראשונית של כ-20 א' ש"ח והפקדה חודשית של כ-4 א' ש"ח) ובאופי ההשקעה (ללא מסחר תכוף, ארוכת טווח), איזו פלטפורמת מסחר (בית השקעות ישראלי או ברוקר בינלאומי עם פעילות בישראל) תהיה הכדאית ביותר עבורי מבחינת עלויות שוטפות, בדגש על דמי ניהול חשבון חודשיים/רבעוניים ודמי משמרת?
    • האם ואילו פלטפורמות מאפשרות השקעה חודשית אוטומטית בסכום קבוע בקרן סל ספציפית, והשקעה אוטומטית של דיבידנדים?
  4. מידע על הכשרות.
כל דרדק יודע - כ"ש המקצוענים שמסתובבים כאן - שמינוף לצורף השקעה הוא כלי מסוכן בהרבה מקרים, בוודאי כשמדובר על השקעה מנייתית.
מאידך, ברור כשמש שמינוף יכול להיות נכון כשהוא מבוצע באופן מבוקר.
עד כאן אלו דברים פשוטים, ולא על כך באנו.

השאלה היא כזו: אדם שמתכנן להשקיע סכום קבוע מידי חודש, בידיעה שבעז"ה הוא אכן צפוי להיות מסוגל (ע"פ דרכי הטבע) לעשות זאת.
האם נכון לקחת הלוואה ללא ריביות על סכום כזה למשך כמה שנים קדימה, ולהשקיע את כל הסכום באופן מיידי? (מדובר כמובן על השקעה פסיבית), או שהסיכון גבוה יותר מממוצע הרווחים לשנים אלו?

כמו כן, ישנם גופים הנותנים הלוואות (קטנות יחסית) ללא ריביות, בשיטת פירעון שבה כבר מעת ההלואה, הלווה מאשר תשלום חודשי (בכרטיס אשראי כמדומני) בלתי ניתן לביטול, למשך כמה שנים. במקרה כזה, האם יותר בטוח לבצע מינוף?

לתשומת לבכם: השאלה אמורה להתמודד בשני דיונים נפרדים.
א. מינוף לצורך השקעה צפויה מראש, כולל כל הסיכונים הכרוכים בכך.
ב. השקעה מרוכזת על פני חלוקה לפרוסות. עיקרון המיצוע. חסרונות ויתרונות.

נשמח להתייחסותכם!
יהודה בוזגלו כבר זמן רב מסתובב מחוסר עבודה,
עד לפני כמה חודשים עוד היה לו משרה מכובדת
אבל מאז שליטת הai בעולם לא צריכים אותו.

חיפש רעיון להרוויח קצת כסף ומצא, רעיון מבריק.
יזמין מסין מדפסת תלת מימד שתדפיס רהיטים
בירר בעלי באבא כמה יעלה לו לקנות כזה מדפסת
ויצא 700 אלף שקל
מכיון שתקופה לא עבד לא היה לו את הסכום ביד.

פרסם מודעה ביוצאי חברון שהום מחפש 35 משקיעים
להשקעה נהדרת
כל החברים שאלו אותו מה השקעה? כמה כסף צריך בשביל להשקיע?
סיפר להם שצריך רק 20 אלף לאחד
וכשהמכונה תבוא לארץ יגייס שוב

לאחר שבוע של גיוסים הצליח להשיג 34 משקיעים
והיה חסר אחד
הציע לו חיים שיציע לנהוראי להשקיע
פנה מיודיענו לנהוראי האגדי ראש הקהל של הבית הכנסת

לפני שנמשיך נספר קצת על נהוראי
נהוראי הוא אחד מהמשקיעים
הגדולים בסביבה שלו
אבל בכל זאת הוא נקרא
משקיע לא כשיר.
אצטט הסבר מai
"תנאי הסף למשקיע כשיר (מי שלא עומד בהם - הוא לא כשיר):
כדי להיחשב כשיר (Accredited Investor), יש לעמוד באחד משלושת התנאים הבאים (נכון ל-2025):
  1. נכסים נזילים (מזומן, ני"ע) בשווי מעל כ-9.4 מיליון ש"ח.
  2. הכנסה שנתית גבוהה (מעל כ-1.4 מיליון ש"ח ליחיד או 2.1 מיליון לתא משפחתי) בשנתיים האחרונות.
  3. שילוב של נכסים נזילים (מעל כ-5.8 מיליון ש"ח) והכנסה שנתית.
לסיכום, משקיע לא כשיר הוא הלקוח הסטנדרטי שעליו הרגולציה מגינה יותר ומגבילה את הגישה שלו למכשירים פיננסיים מסוכנים".
בקיצור נהוראי הוא כמו כמעט כולנו
הוא מרוויח לחודש 60 אלף שקל
ואשתו עוד 100 אלף לחודש
יש לו 7 דירות
ועוד 10 קרקעות בכל מיני מקומות
המדינה מפחדת עליו שהוא לא מבין בהשקעות
ומגינה עליו (יפה מצידה)
ונחזור למיודיענו

שמע נהוראי את הפרטים ואמר אולי שאשקיע בזה לבד
לי אתה לא יכול להציע להשקיע בכזה דבר אני לא כשיר
לאחר שכנועים גדולים הסכים נהוראי להלוות לאחד מהמשקיעים הדלפונים
שכבר השקיעו עוד 20 אלף שקל
וכך היתה הרווחה

ההשקעה הצליחה מאוד
ויהודה נהיה הנגיד של
הבית הכנסת

לאחר תקופה יהודה רצה
להתחיל להרוויח בגדול
אז הוא פנה למיטב
וסיכם איתם על אחוזים על כל אחד
שהוא מביא להם

יהודה פנה מיד אח"כ לנהוראי
והציע לו שה2 מיליון ששוכבים בצד הוא ישקיע
בשוק ההון
ענה לו נהוראי בשוק ההון אפילו למשקיע לא כשיר
יחיד אסור לפנות.

לסיכום כמה שאלות:
1. מה הגיון בקטע של משקיע לא כשיר?
2. האם כל המפרסמים להשקיע בשוק ההון עוברים על החוק?
3 . האם אני בטור משקיע לא כשיר אמור להבין מזה שלא כדאי להשקיע?
4 האם גם לפי ההלכה לא קיים שאם מך אחיך תלווה בשביל להשקיע?
5. אם יש לי רעיון לקנות משהו טוב ולמכור אז אני צריך להפיל רק 34 אנשים
ולא 35?
אשמח לתגובות
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה