סיפור בהמשכים עִיסְבָּלְאָן

Natan Galant · 17/7/23

זו מחווה לממלכה במבחן של מיה קינן?

משולש ברמודה · 17/7/23

נכתב ע"י Natan Galant:
זו מחווה לממלכה במבחן של מיה קינן?

אופס נכון. @מנוחה כהן מהר להתנצל שהעזת להשתמש ברעיון המלוכה המקורי כל כך. איך חשבת בכלל לכתוב סיפור שיש בו מלך ונסיכים, ירחם האלוקים על נשמתך.

נכתב בהומור כמובן, שלא ניפול בחוק פו.

AUVI · 17/7/23

נכתב ע"י Natan Galant:
זו מחווה לממלכה במבחן של מיה קינן?

נכתב ע"י הזעצער שאינו טועה:
ממלכה במבחן זוטא..
נסיכים אבודים, מרד, מלך גולה, שמות שנגמרים ב - אן, כמו עיסבלאן, נאודיאן. שמות מוכרים שמעוותים קלות, כמו בקוך - ברוך, שזה המקבילה של פנרס - פנחס, מנרם - מנחם.
צודק??

נכתב ע"י AUVI:
הי הי, לא כל כך מהר להאשים בפלגיאט!

נכון שזה דומה ומזכיר, ומצד שני- כמה ספרי ממלכות עתיקות יש במגזר שלנו?
די טבעי שקוראים על ממלכה וקופץ ממלכה במבחן.

דעתי.

נכתב ע"י משולש ברמודה:
תיאור של כמה וכמה עלילות מפורסמות יותר או פחות.
זה שממלכה במבחן הוא בין הסיפורים הבודדים החרדיים שמשתמשים באלמנטים האלו בצורה נרחבת לא הופך כל סיפור על ממלכה להעתקה.

זה גם המקבילה של שמות משפחה פרסיים בעיקר.

לא חושבת שיש קשר על פי המושגים האלו. את האמת שעוד לא הספקתי לקרוא את הפרקים האחרונים כך שאני לא יכולה לומר את דעתי על העלילה. (מחכה שיהיה לי זמן להשלים )
אבל אם רוצים לטעון לפלגיאט כדאי להביא קצת יותר הוכחות מפרטים חיצוניים שיכולים להיות נפוצים.

נכתב ע"י מנוחה כהן:
צר לי שאתה טועה, @הזעצער שאינו טועה
לא מכחישה שזה אכן בסגנון של ממלכה במבחן, אבל כל קשר בין הדמויות, המקומות, המאכלים והאירועים- מקרי בהחלט.
ומישהו כבר כתב פה, די בהתחלה, שהסיפור שלי נכלל בסוגה הקלאסית של סיפורי ממלכות.
אז לא, זה לא פלגיאט.
השם בקוך- אם תרצו לחשוב שכך הוא נוצר, לא אמנע ממכם.

נכתב ע"י הזעצער שאינו טועה:
לא אמרתי כלום.

מנוחה כהן · 17/7/23

נכתב ע"י Natan Galant:
זו מחווה לממלכה במבחן של מיה קינן?

זו מחווה לממלכת אונדרסיו הגדולה שמתמודדת עם מרד קטלני, אויבים מבית ומחוץ, ושני יורשים פוטנציאליים שגדלו הרחק מחצר המלוכה.

@Natan Galant אם מצאת לנכון להעיר באשכול שלי, זה אומר שהסיפור מצא חן בעיניך? או עיצבן בצורה חד משמעית?
כך או כך, אני רואה את ההודעה כמדליה,
הצלחתי להסב את תשומת ליבו של אחד מבכירי ובחירי הפורום

שמואל י · 17/7/23

נכתב ע"י מנוחה כהן:
זו מחווה לממלכת אונדרסיו הגדולה שמתמודדת עם מרד קטלני, אויבים מבית ומחוץ, ושני יורשים פוטנציאליים שגדלו הרחק מחצר המלוכה.

השאלה אם יבשת אונדרסיו נמצאת ביבשת בחן המזרחית, ואז זה ממלכה מבחן...

מנוחה כהן · 25/7/23

חיצגאט | אונדרסיו

"עבנוד?"
השקט שקידם את פניו של המפקד גרם לקמט בין עיניו להעמיק. "אתה יודע שלא משנה מה אחרים אומרים, אני עדיין אדאג לך, נכון?"
גניחה נשמעה מכיוון המיטה.
המפקד ניגש אל החייל המכונות במיטה, פניו מוסבות אל הקיר, והניח את ידו על כתפו.
"ואתה יודע שלא משנה מה אחרים חושבים, אני סומך על מה שאתה מרגיש, נכון?"
הגניחה נשמעה שוב והמפקד הסיר את ידו, מושך עימה את השמיכה שכיסתה את פניו של עבנוד.
"קום!"
עבנוד התרומם במהירות. "הסבר את מה שאירע ליד האולם", ציווה המפקד.
"החיילים ששומרים על הנער?" עבנוד פתח בנימת בירור והמפקד הנהן, "הם סיפרו לי איך המשרת של האדון המגונדר התייחס אליו, למסכן." פגיעות נצצה בין עיניו של עבנוד.
אולי הייתי צריך להשאיר אותו בכפר, חלפה במוחו של המפקד מחשבה מהירה. אין לו את אורך הרוח הנדרש כדי להיות חייל.
"הם סיפרו שבגללו הנער יצא מהחדר לבוש בבגד לילה! והרופא אמר להימנע מכל דבר שיכול לגרום לו להתרגשות!" קולו של עבנוד עלה ממילה למילה, והמפקד הניח את ידו על כתפו בתנועת הרגעה. "שששש, זה בסדר. אנחנו נתקן הכל", לחש לו.
"איך?!" עיניו מלאות השבר של עבנוד ננעצו בו, והמילה הבודדת החזירה אותו שנים אחורה, אל המפגש הראשון עם הילד הזה שסירב להניח את החרב שאחז בידו, בעודו עומד אחרי גופתו של אחיו הגדול ומאחוריו, רועדת, ניצבת אחותו.
חִסְפוֹל הוא הכפר הצפוני ביותר שכל גבול אונדרסיו - צ'ונטוגל. בניגוד לגילשוטיס השוכנת בהרי הדרום, חספול ממוקם בבקעה, סמוך מספיק אל הים כדי לחוש באדי המלח הגודשים את האוויר.
כשהחל המרד סברו ראשי המשפחות בחספול כי אדמתם בטוחה, אף אחד לא ירחיק עד לכאן, אמרו איש לרעהו. אך כשהחל לרדת הגשם החלו לטפטף אל הכפר פליטים מן הדרום, לבושים בגדי קיץ קצרים ודקים, רועדים מקור.
מנהלת הכפר הודיעה על כינוס חירום, ובו הוחלט שבמידה ותתרחש פלישה, על כל גבר מגיל שש עשרה יהיה לאחוז בחרב ולהגן על הכפר עד מוות.
הוריו של עבנוד וסגיון טבעו בגל אדיר שעלה מן הים ומשך את סירתם אל המצוות, וכך מצא את עצמו אחיו בן השבע עשרה מצטרף אל שורת האזרחים שניסו לבלום את גלישת הצ'ונטוגים אם העיר.
המפקד, שתעוזתו אומץ ליבו של בן השתים עשרה מצאו חן בעיניו, הציע לאחותו שיקח את הנער תחת חסותו. הוא ילמד את עבנוד טקטיקות מלחמה, שפות, הגנה והתקפה וידאג לו לאוכל ובית, ובתמורה יהיה עבנוד מעין נושא כלים משרת שיתלווה אליו לכל מסעותיו.
סגיון השבורה הבינה כי לטובת עתידו של אחיה עליה לקבל את ההצעה, וכך הועבר הנער בהיר העיניים מחזקתה המגוננת של אחותו אל אוהלו הצבאי והקשוח של המפקד.
סגיון עצמה בחרה להישאר בחספול, לשקם את ההריסות ולהקים מחדש את עסק הדייג שקרס.

מירי11111 · 7/8/23

נכתב ע"י מנוחה כהן:
ומשך את סירתם אל המצוות,

סתם כדי שיהי לי משהו לכתוב
מצולות?!

אליפות!!!!
פרק יפה.
קצר וקולע

מחכה להמשך

ניק 70107 · 9/8/23

למה הפרק נגמר לי באמצע? עצר באמצע האקספוזיציה של עבנוד בלי בשר כמעט לפרק עצמו

מנוחה כהן · 9/8/23

נכתב ע"י ניק 70107:
למה הפרק נגמר לי באמצע? עצר באמצע האקספוזיציה של עבנוד בלי בשר כמעט לפרק עצמו

סליחה
אני קצת עמוסה,
אז העלתי מה שנכתב וזה אכן עצר באמצע...

brachy 100 · 14/9/23

לפני שאני מתחילה לקרוא...
יש לסיפור סוף?
הוא מתקדם, או נזנח ע"י הכותב?

-חיה- · 15/9/23

נכתב ע"י brachy 100:
לפני שאני מתחילה לקרוא...
יש לסיפור סוף?
הוא מתקדם, או נזנח ע"י הכותב?

מקווה שמתקדם, סיפור מעולה וכיפי!
@מנוחה כהן מחכים לפרק הבא

תודה ברכי שהקפצת

מנוחה כהן · 15/9/23

חיצגאט | אונדרסיו
עבנוד נעץ עיניים במפקדו. מצחו המקומט בריכוז הדגיש את האחריות שחש כלפי הנסיכים, זה הנוכח וזה הנעלם. הוא עמד בדממה, ממתין שהמפקד יחלוק את תוכניתו. לאחר כמה דקות של שקט, הרים המפקד את ידו בתנועת קריאה, חיוך מתפשט על פניו. "תתקרב, עבנוד. זאת התוכנית שלנו."
"מה אני צריך לעשות עכשיו?" שאל עבנוד בשקיקה, עיניו חוזרות לניצנוצם הרגיל, העליז.
"לגשת אל השליש, לומר לו שאתה חושד שהנער זייף את זהותו, ולכן אתה רוצה לבוא עימם אל הארמון, שם תעזור לשליש לגלות את השקר."
"ובדרך…"
המפקד הנהן. "ובדרך יהיה עליך למצוא ראיות מפלילות על השליש בקוך."
עבנוד מחא כף וכבר פנה אל הדלת, כשלפתע נעצר.
"ומה איתך, המפקד? מה אתה תעשה?"
"אני?" המפקד התקרב אל עבנוד, חיוך שוטף את עיניו. "אני אלך במקביל אליכם עם גיבוי, למקרה שמשהו ישתבש."
עבנוד הסתובב והצדיע. עכשיו גם מעט החשש שהיה בליבו מהמשימה המורכבת נעלם. המפקד היה כמו אבא בשבילו, ועבנוד סומך עליו ואוהב אותו בכל ליבו.

פונדבו | צ'ונטוגל
האורווה היתה צריף ארוך וצר, עם חלונות בגובה התקרה ותאים קטנים בנויים מעץ.
חושך, חציר רטוב וריח טחב חזק היו שלושת הדברים ששלטו בעץ. והיה גם דבר רביעי.
היו שם אנשים.
בכל תא הצטופפו שניים ובחלקם אף שלושה אנשים, לבושי קרעי בגדים ופרועי שער.
"מכלאת העבדים, כבודך". אמר מאחוריו מיעל, ממשיך ודוחף אותו פנימה. בסוף הצריף ניצב תא מעט יותר גדול. החיילים שליוו אותם פתחו במאמץ את המנעול שסגר על הדלת ואחר נעמדו משני צידיה.
"כנס" הורה מיעל. מחווה בידו פנימה.
מתריאן פסע באיטיות את מספר הצעדים הנדרשים כדי להיכנס אל החדר ואז הסתובב אל הדלת. "אמרת למלך שאני צריך ליווי לאורך כל שעות היום." הוא החזיק בידיו את הדלת שהחיילים החלו לסגור, מביט על מיעל שהחל להתרחק.
מיעל עצר ומתריאן נשם עמוקות. מה שהוא הולך לעשות עכשיו שווה במשקלו למעשה התאבדות. אבל אולי זו תהיה הדרך היחידה שלו לצאת מכאן.
"אז למה אתה הולך? אתה צריך להיות עימי כאן, בתא." כשראה שמיעל מסתובב, הוסיף: "בוא, התא גדול. יש מספיק מקום לשנינו."
מיעל גיחך לעצמו בשקט. הילד הזה חכם מידי, יהיה מעניין לצפות בקרבות בין הנסיך הצעיר והחצוף ובין המלך הזקן והנקמן.

מנוחה כהן · 19/9/23

מתנצלת על ההפסקה הארוכה, תחילת שנה וכל מה שמסביב

בעז''ה חוזרים לסדר הישן-
כל שבוע אי''ה ביום שלישי או רביעי יעלה פרק חדש, תכינו קפה!

מוזמנים תמיד לתת פידבק!

מנוחה כהן · 19/9/23

מי שמעוניין שיעלה היום תקציר של הסיפורים
נא ללייק בהודעה זו

אעלה תקציר אם יהיו מעל 10 לייקים

-חיה- · 19/9/23

נכתב ע"י מנוחה כהן:
כל שבוע אי''ה ביום שלישי או רביעי יעלה פרק חדש, תכינו קפה!

וואו איזה כיף!
בהצלחה!

מנוחה כהן · 19/9/23

ממלכת אונדרסיו מתמודדת עם מרד קטלני שנמשך למעלה מעשר שנים, במהלכו משפחת המלוכה גולה מהארמון ומתפרקת. המלכה מתה ביער, צמד הנסיכים נעלם והמלך נלחם בקרבות נגד הצ'ונטוגים למען ארצו.
לאחר 10 שנים מצליחים בני אונדרסיו להחזיר את השלטון לידיים הנכונות, והמלך חוזר אל הארמון. הוא מחפש את בניו אך הם נעלמו.
במקביל יוצאים נאודיאן ומתריאן, שני אחים שגדלו בכפר קטן ליד הגבול, למסע אחר משפחתם. בדרכם הם מחליפים את זהותם, מתריאן הרציני הופך לנאודיאן, ונאודיאן השובב- למתריאן.
מתריאן (כעת נאודיאן) נחטף אל ממלכת צ'ונטוגל וכעת הוא יושב על רצפת התא באורוות העבדים.
נאודיאן (כעת מתריאן) מתמודד עם עוינות בלתי פוסקת מצד שליש המלך ומתכונן להמשיך במסעו אל עיר הבירה.

מאגר הדמויות לקוראים החדשים:

המלך יהוסף עִיסְבּלָאן- מלך אונדרסיו
מתריאן- התאום הבוגר והאחראי. מכונה גם מאת'
נאודיאן- התאום השובב והעליז. מכונה גם נאו'
סאן- הסנאי של נאודיאן, שמצא אותו ביער האגוזים.
טובל ריסאף- אימם החורגת של התאומים
בָּקוּךְ - שליש המלך
גָמוֹס- משרתו המבוגר של בקוך
אָרְט- אחראית המלתחה של השליש. אשתו של גמוס.
המפקד- מפקד משמר חיצגאט.
עָבִנוּד - חייל בצבא אונדרסיו. עוזרו של המפקד.
סִגְיוֹן - אחותו של עבנוד.
גִ'יסָה- שליט צ'ונטוגל
מִיעָל- סגן מפקד המשמר המלכותי של צ'ונטוגל
גָיוּן- חברו של מיעל במשמר המלכותי
המצולק- מרגל של ג'יסה באונדרסיו

מנוחה כהן · 20/9/23

פונדבו | צ'ונטוגל
בתחילה הם לא עשו כלום. מיעל ישב בשקט, ראשו שעון על קיר העץ ועיניו עצומות. אפשר היה לחשוב שהוא ישן, אם לא נשימותיו המהירות ואישוניו שהתרוצצו מתחת לעפעפיים הסגורים.
מתריאן היה עסוק בלחקור את התא. הוא הלך לאורך הקירות, מישש כל בליטה, הרים את הקש העבש וניסה לטפס אל החלון הגבוה. את כל הפעולות ליווה בזמזום זייפן של שיר לכת אונדרוסי, מעלה את עצביו של השומר שניצב מצידה השני של הדלת.
"שקט כבר!" התפרץ עליו פתאום, והנער החליק במורד הקיר, שורט את אמת ידו.
"אתה לא יכול לשבת בשקט? אין לך מושג מה מצפה לך פה, נכון? אז תירגע! תשמור ת'כוחות שלך! טיפש!"
השומר בעט פעם ופעמיים בדלת, מרעיד את כל התא.
מתריאן העביר את מבטו מהשומר האדום אל מיעל שבת צחוק נחה על פניו והעלתה את זווית פיו הימנית מעלה.
"מה באמת מצפה לי?" התקרב ולחש לשומר בקול. "נראה שאתה יודע מה קורה באורווה…"
מיעל פתח עין אחת, עוקב אחרי מתריאן שנצמד אל סורגי התא, מחזיק בהם בידיו וראשו באמצע, מציץ החוצה.
"מה קורה באורווה?" מבטו המתוסכל של השומר נעלם ותחתיו הופיע פרצוף תמה. "מה זאת אומרת? זה בית כלא רגיל, כמו שאתה יכול לראות לבד", ענה והסתובב חזרה לעמדתו, אוחז את החנית בידו השמאלית.
מתריאן עמד המום. השינוי המהיר שחל בשומר הדליק לו נורות אזהרה רבות. ככל הנראה לא מדובר על עבודת פרך רגילה, אם היא גורמת לסיפטום חמור שכזה. הפחד שהודחק באולם הכתר שב ועלה, ומתריאן נכנע לו.
הוא גרר את רגליו אל הפינה הרחוקה ביותר ממיעל, שם קרס כשפניו אל הקיר וידיו חובקות חזק חזק את תרמילו.
מיעל הביט בו מהקיר ממול, רואה את הפחד והגעגוע שנמרחו על פניו השחורות של הילד, ולרגע כבר נשלחה ידו ללטף את ראשו של הנסיך הצעיר.
הוא ניער את ראשו בחדות.
לא משנה מה הוא מרגיש כלפי הילד הזה, לא משנה את מי הוא מזכיר לו ואיזה מקרה צף בו עכשיו, הוא צריך לשנן היטב שהילד הזה הוא אויב. אויב מסוכן.
אויב שבגללו הוא יכול לאבד את ראשו.

חיצגאט | אונדרסיו
טו--ק טוק טו--ק
חצאי נקישות נשמעו בקושי מבעד לדלת העבה, ורק לאחר כמה דקות ארוכות העלה גמוס על דעתו שאולי, אכן, נמצא מישהו מבעד לדלת והוא נוקש עליה.
כשניגש לפתוח מלמל תפילה כי לא מדובר במפקד חתום הפנים או בעוזרו הלא יוצלח. הראשון יעורר את חמתו של בקוך, שעוד לא נרגע ממה שקרה בחדר הישיבות, והשני יעורר את חמתו שלו. האם יש צדק בעולם? מה גורם למפקד להעניק יחס אוהד לחייל צעיר וטיפש שעשה טעות חמורה, וגורם לאדונו לנהוג בו באדישות קרה למרות השירות המסור והמדוייק שהוא מקפיד לתת?
באיטיות פתח גמוס את הדלת, ראשו כפוף. ברכת השלום המתעכבת גרמה לו להרים את הראש.
"מה אתה עושה כאן?" שאל את העומד בפתח וזה נענה במשיכת כתפיים. גמוס התעצבן. "הסכימו לך בכלל לצאת מהחדר?"
עבנוד המשיך לשתוק. הפעם היה לשתיקתו צליל מבוייש קמעה. "יצאת בלי רשות?!" בלי לשים לב ירד קולו של גמוס, והוא לחש: "אם המפקד יתפוס אותך--- "
"שששש!" עבנוד הניח את ידו על פיו של גמוס, משתיק אותו. "אני צריך דחוף לדבר עם השליש" אמר לעיניו של גמוס שנראו צרות כל כך מעבר לכף היד.
גמוס העיף את היד בתנועה חדה. "למה?" חקר בשקט, "בשביל מה אתה צריך אותו?"
עבנוד החזיר את עיניו לרצפה. "יש לי מידע לתת לו" אמר לבסוף. "תכניס אותי?"

"גמוס"
גמוס התנער. "אני צריך להיכנס. עכשיו זה לא זמן טוב. אדוני כועס עליכם מאד."
עבנוד גיחך. כאילו לא שמו לב. "אבל אם אתה חייב לדבר איתו, תבוא שוב עוד עשר דקות."
"גמוס!"
עבנוד שלח את ידו ללחיצה, ואחר הסתובב ודילג משם בצעדים קופצניים. המשרת המבוגר עמד על מקומו עוד שניה ארוכה, תוהה מה גורם לצעיר להיראות עליז כל כך, ואחר מיהר פנימה.
"כן, אדוני?"
"תן לי את הסרגל העגול מהמגירה השניה." הורה בקוך מתוך המפה עליה רכן. הוא צריך לתכנן את הנסיעה אל טוארק ולצאת לדרך כמה שיותר מהר, לפני שהמפקד החשדן ימצא תירוץ מדוע עליו להתלוות אל הנסיך לעיר הבירה.

-חיה- · 20/9/23

פרק ארוך, מעולה!

אהבתי את הקטע באורווה, העברת את התחושות של מתריאן בצורה טובה.

brachy 100 · 20/9/23

טוב אזזז
קראתי!!
מדהים מדהים
כתיבה זורמת ויפה
העלילה קצת מהירה, לא יודעת להחליט אם זה טוב או לא
אין שום קשר לממלכה במבחן, במחילה...
קצת הילדים בוגרים לגילם, יותר נראים בני 14
מחכה לפרק הבא!

מנוחה כהן · 20/9/23

נכתב ע"י brachy 100:
טוב אזזז
קראתי!!
מדהים מדהים
כתיבה זורמת ויפה
העלילה קצת מהירה, לא יודעת להחליט אם זה טוב או לא
אין שום קשר לממלכה במבחן, במחילה...
קצת הילדים בוגרים לגילם, יותר נראים בני 14
מחכה לפרק הבא!