חיסורים, עצות בבקשה.

  • הוסף לסימניות
  • #1
כמחנכת לכיתה א', יש לי תלמידה שעדיין לא חזרה לשגרה מערב ר"ה.
ערב החגים הייתה חולה, ואח"כ מלחמה, האזור כבר חזר לשגרה ממזמן, (בת ים)
דיברתי עם האמא היא מאוד מפחדת. ו.... איך אני ממשיכה הלאה?
הבו עצות, מה תפקידי בעת הזאת? להתעלם? להמשיך כרגיל?
לטענתה היא משלימה את הנלמד כל יום, ועדיין, זה תקין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמחנכת לכיתה א', יש לי תלמידה שעדיין לא חזרה לשגרה מערב ר"ה.
ערב החגים הייתה חולה, ואח"כ מלחמה, האזור כבר חזר לשגרה ממזמן, (בת ים)
דיברתי עם האמא היא מאוד מפחדת. ו.... איך אני ממשיכה הלאה?
הבו עצות, מה תפקידי בעת הזאת? להתעלם? להמשיך כרגיל?
לטענתה היא משלימה את הנלמד כל יום, ועדיין, זה תקין?
דבר ראשון לערב את ההנהלה ואת היועצת שיכנסו לתמונה וישוחח איתה
לדעתי זה לא חוקי להשאיר ילד בבית יש חוק חינוך חובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בעיקרון לדבר הזה יש קב"ס
רובם ממש לא אנשים רעים, רק מסבירים להורים שכרגע התפקיד של הילד להיות בביה"ס.
הרבה מנהלים עובדים בשילוב ידיים איתם ומסבירים להם את הרקע ואיך כדאי לגשת אל המשפחה הספציפית.
בכל מקרה רצוי ממש ליידע את ההנהלה.
וודאי לא לקחת אחריות ע"כ שאח"כ יכעסו עליך על חוסר דיווח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ממה היא מפחדת?
מסכנה הילדה
תודה על התגובות, הן נותנות לי חיזוק שאני "שפויה" (ולא סתם מורה שמחפשת בעיות...) היא מפחדת ממחבלים...
את הגדולה היא כבר שלחה, הקטנה עדיין בבית.
בימים האחרונים כבר יש שלל תירוצים, אני לא מרגישה טוב, הילדה לא מרגישה טוב...
המנהלת מודעת. לי נראה שמשהו כבר לא תקין. צודקת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תודה על התגובות, הן נותנות לי חיזוק שאני "שפויה" (ולא סתם מורה שמחפשת בעיות...) היא מפחדת ממחבלים...
את הגדולה היא כבר שלחה, הקטנה עדיין בבית.
בימים האחרונים כבר יש שלל תירוצים, אני לא מרגישה טוב, הילדה לא מרגישה טוב...
המנהלת מודעת. לי נראה שמשהו כבר לא תקין. צודקת?
כן ממש לא תקין
אני חושבת שזה הזמן לערב קבסית
להציע למנהלת לערב קבסית ולערב את היועצת
אולי לזמן את האמא לפגישה עם ההנהלה
שההנהלה תיקח אחריות על המקרה הזה
זה לא תחת אחריות של מחנכת
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בתקופה הזו חוק חינוך החובה לא תקף- בגלל המלחמה
יכול להיות שהוא כבר חזר לתוקפו.

בכל מקרה יש גם חוקים של משרד החינוך מתי מדווחים הלאה על היעדרות
אם בתוך חודש יש היעדרות של שבעה ימים (לא חייב רצופים) צריך להעביר דיווח למנהל בית הספר.
אני לא זוכרת אחרי כמה ימים מדווחים לקב"ס.

אפשר לעזוב את החוק ופשוט לגרום לילדה לרצות לבוא לבית הספר.
לתת לה תחומי אחריות בכיתה שהיא תרגיש מחויבת לבוא/ לעשות לה מבצע שווה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מערב ר"ה לא ראיתי את הילדה.
@דבורה חזקיה כמחנכת של א' נתקלת פעם בכזה מקרה הזוי?
האמא לא מוכנה לשלוח. בכלל אין קשר לילדה. הילדה אוהבת את בית הספר, היא ילדה חברותית, מאמינה שהיא מתגעגעת עד כלות לחברות. ובטוחה שהיא מסכנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מערב ר"ה לא ראיתי את הילדה.
@דבורה חזקיה כמחנכת של א' נתקלת פעם בכזה מקרה הזוי?
האמא לא מוכנה לשלוח. בכלל אין קשר לילדה. הילדה אוהבת את בית הספר, היא ילדה חברותית, מאמינה שהיא מתגעגעת עד כלות לחברות. ובטוחה שהיא מסכנה.
זה מחייב דיווח לרווחה ולקב"ס.
טובת הילדה היא הגעה סדירה לבית הספר.
מצב של ילדה בבית הוא נזק אדיר לנפשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מערב ר"ה לא ראיתי את הילדה.
@דבורה חזקיה כמחנכת של א' נתקלת פעם בכזה מקרה הזוי?
האמא לא מוכנה לשלוח. בכלל אין קשר לילדה. הילדה אוהבת את בית הספר, היא ילדה חברותית, מאמינה שהיא מתגעגעת עד כלות לחברות. ובטוחה שהיא מסכנה.
את עובדת בביה"ס רגיל? אוכלוסייה ממצב סוציואקונומי נמוך?
זה פרטים מאוד חשובים המשנים מאוד את התמונה.

אני חושבת שתתני לאמא קצת ספייס של כמה ימים עד שבוע
לאח"כ תעשי כל מיני "מניפולציות" תתקשרי על הבוקר וכל החברות יצעקו לך "בואי לכיתה אנחנו מתגעגעות"
יומים אחרי זה תשלחי ציורים מבנות הכיתה- זה מאוד יכול לעורר את הילדה לרצות לבוא לכיתה.

מכיוון אחר משהו שעזר לי מאוד בתחומים אחרים (עבדתי הרבה עם משפחות מורכבות)
לנסות להיכנס לראש של האמא לפחדים החרדות, עד כמה היא מפחדת לשחרר שליטה למרות כל המחירים שזה גובה.
ואז להתקשר ולדבר איתה להביע אמפטיה על המצב.
כשהאמא תבין שאת לא נלחמת בה היא תהיה הרבה יותר פתוחה להקשיב.
תוכלי לפרט לה מה שקורה בכיתה ומה הילדה מפסידה וכמה יהיה לה קשה להשלים לה את כל החומר.
יכול להיות שהאמא תפתח ותספר לך מה הבעיה האמיתית.

אגב כתבת שמרב ר"ה לא ראית את הילדה כמדומני שהמלחמה התחילה אחרי... אז כנראה שהמלחמה היא רק טריגר.

לגבי דיווח לקב"ס ושותפיו זה החוק אז מדווחים מה הם עושים בפועל?
לוקח המון זמן טיפול ולא הייתי מסתמכת על זה.

בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לאח"כ תעשי כל מיני "מניפולציות" תתקשרי על הבוקר וכל החברות יצעקו לך "בואי לכיתה אנחנו מתגעגעות"
יומים אחרי זה תשלחי ציורים מבנות הכיתה- זה מאוד יכול לעורר את הילדה לרצות לבוא לכיתה.
מכיוון שזו ילדה בכיתה א'
והיא לא קובעת את סדר היום בבית
לא הייתי מפעילה מניפולציות דרך הילדה.
הילדה מסכנה
כל התקשורת/ איום / מניפולציה / הבנה צריכה להגיע לאמא/להורים בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מכיוון שזו ילדה בכיתה א'
והיא לא קובעת את סדר היום בבית
לא הייתי מפעילה מניפולציות דרך הילדה.
הילדה מסכנה
כל התקשורת/ איום / מניפולציה / הבנה צריכה להגיע לאמא/להורים בלבד.
יכול להיות שאת צודקת
אבל איזו אמא תצליח לעמוד בפני תחנונים שלא מפסיקים.
יכול להיות שהילדה בכלל לא יודעת שיש ביה"ס ולכן היא לא מבקשת ללכת.
אבל אולי אני טועה וזה מידי אגרסיבי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יכול להיות שאת צודקת
אבל איזו אמא תצליח לעמוד בפני תחנונים שלא מפסיקים.
יכול להיות שהילדה בכלל לא יודעת שיש ביה"ס ולכן היא לא מבקשת ללכת.
אבל אולי אני טועה וזה מידי אגרסיבי...
איזו אמא? לאמא כאן יש כאן אתגר אישי שהיא צריכה לפתור
ברור שיש כאן משמעות שונה מכל ה99% נשות מדינת ישראל שכן שולחות את הילדים ללימודים מר"ה ועד היום
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מניפולציות דרך הילדה לא מתאים. היחסים עם האמא לבבים ורגילים. היא מקבלת ממני עדכון שוטף כמעט כל יום מה למדנו, והתעניינות כנה. רק היה נראה לי שאולי הגיע הזמן לעצור, לעשות חושבים, רגע, עד מתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כל מה שנאמר כאן בעיקרון נכון, אבל זה נושא רגיש (ויש לי משפחה בבת ים),
מדובר על איזור שהיה בו כמעט כל יום במשך תקופה אזעקות, בהרבה בניינים אין מרחבים מוגנים ואנשים בהחלט נכנסו לחרדות.

ויש כאן צירוף מקרים של ילדה שהייתה חולה שבוע לפני החגים ולצערינו אחרי החגים התחילה המלחמה כך שזה יצר רצף ארוך... בלי קשר לתקופה זו בשנה רגילה של זמן התאקלמות של תלמידות בכיתה א, (ובמיוחד אם) זה לא המשך טבעי של הגן.

במידה והיא שולחת את הגדולה ז.א. שהאמא כן רוצה, במקביל יש גם את זמני הנסיעה לבית הספר שלפעמים מפחדים מהדרך מה יקרה?

כדאי ונכון לשתף ולהתייעץ עם המנהלת, היועצת ולערב קבסית או פסיכולוגית מהשפ"ח העירוני כדי להתייעץ. (חלק זה התפקיד שלך וחלק זה המנהלת)

יתכן שמדובר ב'נפגעת חרדה' ואפילו שהיא תהיה זכאית לקצבת נכות מביטוח לאומי.

במקביל להתקשר לילדה מידי פעם להתעניין בשלומה (וגם לאמא) וכיון שאחותה הגדולה מגיעה אפשר לשלוח לה יצירות וחומרי עבודה שנעשים בכיתה.

*

ובמקביל לבדוק בכיתה מה שלומם של שאר הבנות ולתת בתקופה זו מקום לרגשות ושחרור רגשות, כי לא רק בבת ים, בכל הארץ ילדים מלאים חרדות ופחדים בתקופה זו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני הייתי פונה לאמא באמפטיה וקודם כל מחמיאה לה על כך שהיא דואגת לביתה, ואיזה אמא טובה ואכפתית היא, שאפילו שלא קל לה שהבת נשארת כזה תקופה בבית, היא עושה זאת למען בטחון הילדה, ובגלל שאת האמא ויודעת מה הכי טוב לבת שלך בואי נחשוב ביחד איך אפשר לעזור לה לחזור לכיתה, תספרי לה כמה מחכים לה... מה היא מפסידה.... וזה כל כך חשוב לך שכן תחזור כבר לכיתה.
אולי תבנו ביחד תוכנית הדרגתית, תשאלי את האמא מה יתן לה תחושת בטחון כדי לשלוח את הבת לכיתה.
מעניין למה את הבת הגדולה כן שולחת ואותה לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לא מובנת השאלה.
משרד החינוך מתיר להורים שחוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר בשל המצב,להשאיר בבית את הילד/ה בלבד,שישלים את החומר החסר.
את בתור מורה איכותית ואיכפתית,תפקידך לשאול לשלומה ותו לא.
אם תרצי להתייעץ אשמח בפרטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא מובנת השאלה.
משרד החינוך מתיר להורים שחוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר בשל המצב,להשאיר בבית את הילד/ה בלבד,שישלים את החומר החסר.
את בתור מורה איכותית ואיכפתית,תפקידך לשאול לשלומה ותו לא.
אם תרצי להתייעץ אשמח בפרטי.
כשמצב מלחמה יגמר (ב1 לחודש, כמדומני.) אם אחרי שבועיים התלמידה עדיין לא תגיע חלה עלי כמורה, לדווח. המנהלת צריכה להעביר את הטיפול לקב"ס. (-קצין ביקור סדיר)
זה החוק, וזה התפקיד.
תלמידה בכיתה א' שמחסירה כ"כ הרבה זמן מעוררת הרבה מאוד דאגה. זה לא רק חסר לימודי, זה תחילת שנה, היא לא מכירה עדיין את החברות, היא עלולה להישאר מאחורה... ועוד... ועוד...
זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה.
את מורה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה