שיתוף - לביקורת טכנאית מזגנים או לא, אה?

[שועל ספרות.]

שלום.

דינה, אשתו של חיים, שועל ספרות, רודיום, איך שתקראו לו...

אז אחרי טוריו על הבעיות שלהם (הזכר הזכרן , מעולמו של גבר אומלל) הגיע הזמן לווידוי קטן על בעיה שלנו.

השעה הייתה חמש וחצי בערב.

חיים היה בכולל, אני בבית, עוברת על הטורים שלו. לביקורת...

הילד לא בדיוק אהב שאני קוראת, מסתבר, ויבב את עצמו לדעת. החלטתי שכנראה קר לו, הגיוני, אפילו לי קצת קר.

הדלקתי את המזגן, הוא היה על שלושים, אמרתי לעצמי שאנמיך את המעלות כשהחדר יתחמם מדי.

נתתי לצווחן בקבוק ושבתי לביקורת.

עשר דקות עברו. החדר לא מתחמם. בדקתי את הרוח מהמזגן, חלשה מאוד, בקושי...

"אאה!" צעקתי. 'צריך לנקות את התריסים של המזגן!' עברתי למחשבה, לא להעיר את הילד שכבר נרדם.

'נחכה שחיים יבוא? לא, אני אסתדר לבד'.

גררתי את השולחן שמתי עליו בד שאני לא אעמוד ממש עליו... 'הלוואי שחיים היה מקפיד על זה כשהוא מתקן!' הרהרתי. לקחתי כיסא, עליתי, הוצאתי את התריסים במיומנות רבה... (רק כל פניי מלאו אבק ממשיכת התריס).

שטפתי את התריסים נרגשת לראות את האבק בורח אל מעמקי הביוב.

עשרים דקות בלבד (!) לקחו לי כדי להחזיר אותם למקומם. הפעלתי את המזגן כשארשת ניצחון על פניי. 'טכנאית או לא טכנאית, אה?' לחשתי.

בודקת את הרוח, 'אוף! אותו דבר בול!' "אאה!" שוב נמלטה צעקה מפי. 'המנוע גם מלוכלך! נס שיש לנו צינור בקומה!'

הוצאתי את הספה מהסלון, יצאתי לבניין, הבאתי את הצינור כיבוי אש, בקשתי מאחת השכנות שהביטה בהערכת אין קץ במומחית המזגנים שלפניה, שתפתח את הברז.

מהרגע שהיא פתחה, הכל הפך מסובך יותר. הצינור עף מידיי, הסתובב במהירות, הרטיב אותי ואת הספה ומהרעש התעורר התינוק... טוב, מאיפה אני אמורה לדעת שהזרם כזה חזק... אחרי שזעקתי לשכנה באימה שתסגור את הברז ואיבדתי את כל הערכתה המרובה באחת, בקשתי ממנה שתפתח שוב, "אבל חלש!" הדגשתי.

איכשהו עברתי את האסון הזה, כשהמנוע קיבל כמה מנות מים שהניחו את דעתי.

גלגלתי את הצינור, טיפסתי על השולחן מתוך בריכת המים, והפעם תוך רבע שעה התריסים נחו במקומם.

ירדתי לבריכה, תפסתי את השלט, הדלקתי את המזגן, אותו חוזק רוח.

'זהו, טכנאי!' חשבתי לעצמי בכמעט דמעות. אומרת ועושה, התקשרתי לאחד שהודיע שהוא בא עוד שעה.

"איזה קור!" נכנס חיים הביתה ועמד הלום רעם אל מול הבריכה, השלט של המזגן בידו. "מה זה הבלגן פה? ולמה הפן במזגן על הכי נמוך?"

שתי לחיצות והמזגן פלט רוח חמה עזה.

-----------------

תכל'ס, הסיפור יכול היה להיגמר טוב. כי זה פשוט היה נס שהזמנתי את הטכנאי לפני כן, כי אחרי שלוש דקות כל החשמל בבית נפל, והמזגן סירב להידלק בכלל!

רק חבל שהוא היה חייב לומר שזה נראה שמישהו השפריץ מים בחוסר זהירות והרס לגמרי את הקלוסטלטור או איך שאומרים את זה...

 

[.חיה פ]

דומה מאוד ל"... מספרת" של יוכבד לווינשטיין..
חמוד ותו לא
(את הרף הגבוה אתם יצרתם, כך ש..)

 

[שועל ספרות.]

חמוד ותו לא
(את הרף הגבוה אתם יצרתם, כך ש..)

מקבל את הביקורת. תודה עליה! אשמח לשמוע דעות נוספות (אם ישנן...).

דומה מאוד ל"... מספרת" של יוכבד לווינשטיין..

מה זה?

 

[.חיה פ]

מקבל את הביקורת. תודה עליה! אשמח לשמוע דעות נוספות (אם ישנן...).

מה זה?

ספר.
הזכיר לי בול את אחת הדמויות שם, סגנון הדיבור שלה וכו'

 

[מגבת]

כתיבה ממש זורמת, ומעניינת.
מצטרפת שקצת נדוש.
נראה לי שכדאי לשנות פאזה, מגברים לא יוצלחים בקניות, ונשים לא יוצלחיות בתיקונים,
איך זה נראה כשזה כן מצליח להם..

הבאסה של האישה שהוא לא שכח כלום ואולי היא זו ששכחה..
או חוסר הביטחון שלו כשהיא כן מצליחה לתקן מזגן שאפילו הוא לא הצליח.
זה נשמע יותר מרושע ומצחיק..

 

[ר' יעקב ישראל]

אני אהבתי מאוד!
בעיקר את הסיום...

 

[שיבת ציון]

מאד יפה!
מקצועי ומעניין.
המחמאה הגדולה היא שלמרות שהסיטואציות בסגנון הזה הן מוכרות, ויש אומרים- כבר נדושות, עדיין היה מעניין לקרוא! וזה אומר שהקטע באמת כתוב בצורה טובה.

שגיאת לשון קטנה:

הצינור כיבוי אש

צינור כיבוי האש.

 

[שועל ספרות.]

זה-

המחמאה הגדולה היא שלמרות שהסיטואציות בסגנון הזה הן מוכרות, ויש אומרים- כבר נדושות, עדיין היה מעניין לקרוא! וזה אומר שהקטע באמת כתוב בצורה טובה.

עונה על זה-

מצטרפת שקצת נדוש.
נראה לי שכדאי לשנות פאזה, מגברים לא יוצלחים בקניות, ונשים לא יוצלחיות בתיקונים,
איך זה נראה כשזה כן מצליח להם..

זו המטרה שלי לקחת את כל הסטראוטיפים הנדושים והבעיות האמתיות הנדושות ולחדש אותם בצורה מעניינת.
נעבוד יותר כדי שכולם יאהבו.

תודה לכל המגיבים. המחמיאים והמבקרים!

 

[אש קודש!]

הכתיבה הייתה קצת יותר בנאלית. פחות חייתי את הסיפור.
מה הכי אהבתי?
בהתחלה צפיתי שהמזגן יתקלקל מהמים. וואלה לא קרה.
אח"כ זה הפתיע!