שיתוף - לביקורת מבט רוח[א]ני

[מאל"ף ועד תג]

החדר היה אפוף עשן כבד ומחניק.

כמות הסיגרים שעישן ד. ראש המוסד בימים האחרונים היתה מוגזמת אפילו לדעתו, אבל הוא התנצל תוך פליטת טבעת עשן נוספת: בלעדי הסיגרים לא יהיה מבצע. אין לי יום ואין לילה. לפחות מעט ניקוטין למוח. אולי בסוף יבוא רעיון.

בחדר האפוף ישבו מלבדו עוד כמה מבכירי המוסד והשב"כ. החלוקה ביניהם היתה ברורה וידועה: השב"כ מביא את ידיעת הזהב על מיקומו של רוחאני, נשיא אירן ימ"ש, והמוסד כבר יטפל בשאר. השאר הזה כולל כמובן תחנה אחת בלבד. כרטיס לצד אחד ועדיף כרטיס מהיר. ללא עקבות.

יותר מדי הסתבכויות היו לאחרונה, המהם נ. המנוסה שבחבורה. כיפה קטנה מבצבצת מאחור, בזווית שבצילום לא רואים כלל. מתחת לכיפה היה ראש מבריק. מבריק ומהיר. רבים מהמבצעים הנועזים בשנים האחרונות חתומים על שמו. מעל לתריסר מחבלים שפלים הועברו על ידו לעולם אחר. פעולות הירואיות. מהירות. ללא עקבות.

הנהון קל נשמע מעבר לשולחן השחור והקר. ח. הנהן בראשו הקרח למחצה שליש ורביע, והוסיף: חשוב מאוד, ובמיוחד בתקופה הזו, להצליח בניסיון הראשון. כי ניסיון שני לא יהיה. מה שכן יהיה זו מתקפת כתבמי"ם גדולה בהרבה מהקודמת. והפעם הם ינסו ככל שביכולתם למזער את הפדיחה הקודמת.

המסך הענק שבקיר נדלק בפתאומיות. על הצג הופיעה דמותו של ראש הממשלה. הוא היה נראה תשוש ומתוח אבל החלטי כרגיל: יש לנו חלון הזדמנויות של 3 שעות. הנשיא האירני יוצא מחר בטיסה מוסקת, שיירה לא גדולה, אזור הררי ומסובך לטיסה, והעיקר, לא יהיו עקבות. מזג האויר משתולל וקיצוני, וחוקרי התעופה האוירית האירניים יסיקו בתוך דקות שמדובר בטעות אנוש ותו לא.

יגאל התמתח על כסאו. הוא לא חשש. אדרבה, המבצעים הללו החיו אותו והאנדרנלין החל לזרום בגופו בכמויות גבוהות מהמותר. הוא ידע שהמשימה תוטל עליו עקב מראהו המזרחי, והוא אף שמח לבצע זאת, לנקום בנשיא הרוצח האחראי לרצח ישראלים רבים כל כך.

הוא סימס לאשתו הודעה קצרה בה נכתב: 'לצערי לא אוכל לקחת את הילה מהגן. יש לי פגישה לא צפויה, אעדכן כשסיימתי'. הוא קם ממקומו ובריצה קלה עלה אל הקומה העליונה בבור, אל חדר המבצעים המיוחדים.

בחדר כבר המתינו חבריו הותיקים. "הערבים", כך קראו להם כל החברה, עקב מראם המזרחי ופעולותיהם הנועזות בארצות ערב האכזריות ביותר. הם לא חששו מכלום. לא ידעו פחד מהו. ידעו גם ידעו נקם מהו. ללא תיאום ובספונטניות מקרית פצחו כולם בריקוד מוזר, לעלות מורל ולהפיג מתח.

כמו תמיד, אופן הפעולה ויעד הנסיעה לא נודע להם בשלב זה. אם תתפסו חלילה, עדיף שתדעו כמה שפחות, נהג לומר להם ראש המוסד, ובצדק. כל אחד מהם ארגן לעצמו בדממה את נשקו האישי, 3 תעודות זהות מזוייפות, אלף דולר במזומן [אצל הערבים זה שווה יותר מנשק, נהגו לצחוק תמיד], ותיק שחור גדול, שם היו שלל מכשירים מסווגים, המסייעים להעביר אנשים מעולם לעולם, עד עולם.

5 שעות לאחר מכן, נכנסו חמשת אנשי המוסד לאירן. פקיד משמרות המהפכה ברכם לשלום בחום ובלבביות. נהג המונית האירני היה פטפטן לא קטן, והסביר להם באריכות ובדמיון מזרחי כבד, כמה הרוגים ישראלים נהרגו בפעולת הכטבמי"ם האירנית. הוא הוסיף אף בשקט, כיודע דבר [נהג מונית כבר אמרנו], שחלק מהכור האטומי שבדימונה נפגע, והשמועות מדברות על אלפי הרוגים. "הראינו ליהוד מה אנחנו מסוגלים" צחקק לעצמו.

חמשת הסוכנים התחלקו לשתי קבוצות. כל אחת קיבלה הוראות מפורטות, איך. מתי. לאן בורחים. מה עושים אם נתפסים.

המבצע נועד לארבע אחה"צ, שעון אירן. הכל היה מוכן. טכנאי המסוקים החרוץ, שחאדה, עמד על מקומו, ממתין להגעת המסוק הנשיאותי ול"הכנתו" לטיסה הבאה.

שחאדה סימן בעיניו לנהג משאית התדלוק, וזה השיב לו בקריצה בלתי נראית. המסוק הנשיאותי תודלק בדלק מהול במים. כמה דקות אחר ההמראה המנוע יפסיק לפעול, וככל הנראה תהיה "נחיתה קשה"... לא ניתן יהיה לגלות זאת לעולם, עקב הגשמים העזים היורדים באיזור. תוכנית מעולה חשב לעצמו שחאדה. ראש יהודי. אין עלינו!

שחאדה העביר בראשו בסיפוק את תמונת המצב: שבועות ארוכים עבדו על המבצע. מאות סוכני מוסד הפרוסים בכל העולם חיפשו את ידיעת הזהב הזו. חמשת הלוויינים הישראלים השתתפו באיתור המיקום והמטרה. ראש הממשלה וכל שריו הבכירים יושבים כרגע דרוכים בתחתית הבור התל-אביבי, ממתינים להודעה האירנית המייללת. אח, איזה צבא. איזה מוסד. איזה כישרון. אין עלינו!!!

הנשיא האירני צעד לכיוונו, מלווה בשר החוץ הנודע לשמצה. שיירת מאבטחים חלפו על פניו תוך מלמול לא ברור למשדריהם. שחאדה הביט בגאווה על הנשיא הצועד ביהירות לעבר מיטתו הוודאית הקרובה לבוא. הוא פתח את דלת המסוק וסימן לשיירת הנשיא שהמסוק מוכן וניתן לעלות.

ראש מערך האבטחה של שיירת הנשיא עלה למסוק, הביט בחופזה פנימה, והודיע לנשיא שהמסוק לא מתאים כרגע לטיסה הקרובה, עקב הצטרפות כמה מבכירי המשטר, וחוסר מקומות ישיבה במסוק הרגיל.

השיירה פנתה למסוק חלופי העומד תדיר בהאנגר הענק הסמוך. הנשיא ופמלייתו הגדולה המריאו כעבור 2 דקות, ושחאדה ההמום לא הצליח להוציא הגה מפיו.

שחאדה העביר בראשו בתסכול את תמונת המצב: שבועות ארוכים עבדו על המבצע. מאות סוכני מוסד הפרוסים בכל העולם חיפשו את ידיעת הזהב הזו. חמשת הלוויינים הישראלים השתתפו באיתור המיקום והמטרה. ראש הממשלה וכל שריו הבכירים יושבים כרגע דרוכים בתחתית הבור התל-אביבי, ממתינים להודעה האירנית המייללת. אח, איזה פדיחה. איזה מוסד לא יוצלח. איזה כישרון עלוב!!!

5 דקות אחר כך, הגיעה ההודעה המייללת על "נחיתה קשה". הקב"ה הורה לגשם ולרוח לעשות את תפקידם הנכון לרגע זה. המסוק הסתחרר והתרסק בתוך שניות.

קל. פשוט. מהיר.

 

[אש קודש!]

וואו!
קטלני (תרתי משמע...)
מהמם!
מסר וכתיבה יפיפיים!

לא ידעו פחד מהו. ידעו גם ידעו נקם מהו.

הציק לי כפילות ה'מהו'.

המסייעים להעביר אנשים מעולם לעולם, עד עולם.

אהבתי!