במה ללא קהל
קוד נפוליאון
הצעה לסדר
סדר הפוך
כל ספר מביא ז'אנר שונה. קוראות רבות התחברו דווקא לבמה ללא קהל, את הצעה לסדר פחות קיבלו. אם כי אני ממש אהבתי את הצעה לסדר.
כתבתי אותו תוך חודשיים וחצי. התחלתי לכתוב בסוף חשוון והוא יצא לאור באדר.
כל משך הכתיבה שלחו לי משמים חומר מתאים, כמו למשל לפני שכתבתי על הנושא של מסרים סמויים בפרסומות לא חשבתי על הכיוון הזה, ואז באותו שבוע הגעתי להרצאה במוסד לימוד ושם בדיוק הביאו רב שדיבר על מסכים מזווית של מסרים סמויים. וזה גרם לי לחקור את הנושא ולשלב אותו בספר..
מצד אחד הרגשתי שלא אני כותבת את הספר וזה ממש תסכל אותי, כי הייתי בתקופה שהייתי נואשת לתחושת ערך וחשיבות. מצד שני אני מבינה שהכתיבה מגיעה כשאנחנו במקום נמוך, ואנחנו מוכנים להכנע לזה שאנחנו כלום.
דווקא אז ההשראה מגיעה, כי התורה ניתנה על הר סיני שהוא נמוך בין ההרים, והשראה וכתיבה זה בעצם תורה אישית של הכותב.
אני חושבת שכשאנחנו, ככותבים, ואפילו כיחידים וכציבור, נסכים להכנע ולהודות בזה שאנחנו לא בסדר, אז נזכה להתפתחות בכל התחומים.
אדם שמודה שהוא לא בסדר זוכה לצאת מהלופ הזה של:
אני כן בסדר, לא בסדר.
כי קודם כל אני לא בסדר. מה לעשות? רוצים לצעוק? תצעקו!
רוצים להרביץ לי? לומר שאני לא בסדר? נכון, אני לא בסדר!
אני רוצה להיות בסדר, אבל לא נולדתי מושלם!
ואז: מתוך ה'לא בסדר' שאני נמצא - אני יכול רק להתקדם. נקודת הפתיחה שלי היא כלום, ושם אפשר למצוא את המקום שאני יכול לעשות טוב ולהתקדם. מתוך הבנה שלא אני ולא אף אחד יכול לראות את התמונה במלואה ולהבין מה טוב ומה לא טוב.
זה לא כיף להודות שאני לא בסדר, אבל זו האמת. ודווקא שם יש פוטנציאל מטורף למצוא ולהצמיח משהו חדש.
כמו שנאמר - מודה ועוזב - ירוחם
למשל כשאני כותבת בפרוג, בהתחלה ממש כעסתי על עצמי. זה היה המון המון כעס על זה שאני סביב הכתיבה, וחוסר רצון לכתוב.
בעיקר בגלל שהרגשתי כמו פולשת למקום לא לי.
אבל מה אוכל לעשות?
היו לי מסרים להעביר הלאה!
אט אט הבנתי שכל זה מגיע לי כי יש לי תודעה של כת. אני משועבדת לדעת החברה, אני לא יודעת איך זה להתנהל נורמלי מול חברה, במיוחד מול קהל קוראים.
וזו עבודה אישית שלי מול עצמי להבין שאני כותבת בפרוג באופן זמני.
אני רואה את הכתיבה הציבורית שלי כשליחות. שליחות מרתקת, שאף אחד לא רוצה לשמוע, החנויות סגרו את השערים לספר החדש שלי, אני רואה זאת בתור תיקון, כי כולנו כאן מתקנים את הדורות הקודמים. ולא ארחיב יותר, כי אולי זו טעות שלי.
אבל הממסד חייב להבין שהוא צריך להתיישר ולהפסיק לקחת בעלות על הציבור, ועל חומרי הקריאה שלו, כל עוד הם הוגנים ומתאימים.
הנביאים בדורות הקודמים צעקו כנגד הממסדיות, וכיום גלגל חוזר בעולם וגם כיום יש ממסדיות לא חביבה.
כרגע אין לנו נביאים אבל כן יש שכל ישר ולא ארחיב, מי שיש לו שכל מבין ומי שלא מבין מספיק שיחליט להיות ישר, הגון, דורש חסד ואמת.
יצא לי מגילה
חשוב לי לציין שאני לא נגד ממסדיות או ממסד ומסכימה מאוד עם החשיבות שלהם בחיינו, אני נגד פניו המכוערות של הממסד, זה קורה כשהוא (או האנשים שמנהלים אותו, שהם רגילים מאוד מאוד) חושב שהוא מנהל את העולם ושוכח את הקב"ה.
ברגע שהממסד יכנע לפני בורא עולם יצאו ממנו דברים מדהימים.
מחכים לגאולה בקרוב, אמן!!
אגב, אם קראתם ספר אחד ופחות אהבתם, יתכן שלספר אחר דווקא כן תתחברו.
הנושאים החמים
