דיון כמה שאלות על לימודי 'עריכה' למיניהן:

  • הוסף לסימניות
  • #1
א.
איך אני יכול ללמוד (ברמה שאני אגיד לעצמי לאחר מכן, 'אני מוכן גם לקחת תשלום מלא על עבודות במקצוע הספציפי שלמדתי, לאחרים'):
1. עריכת לשון.
2. עריכה ספרותית.
3. עריכה (תוכן, טכנית).

ב.
יודעי דבר יכולים לומר עד כמה יש ביקוש לעבודות הללו, ועד כמה הן נצרכות (כלומר, יש כאלו שסופר מדלג עליהן / שהם לא ממש חשובות)?

ג.
כמה זמן לוקח ללמוד? כמה זה עולה? אפשר ללמוד לבד? מידע נוסף.

ד. השאלה שהכי מסקרנת אותי: נניח ואני יודע עריכה לשונית (וכו') - אני יכול לוותר על שירותיו של עורך אחר, כשאני רוצה להוציא ספר לאור?

תודה לעונים ולעונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
1. עריכת לשון.
אני למדתי במסלול בתוך מכללה לנשים, שלצערי כבר נסגר.
כיום אני מכירה שני מקומות שאפשר ללמוד שם עריכת לשון, אבל שניהם מעורבים. אחד דתי (מכללת ליפשיץ, לימודים מקוונים, שאולי עשויים לפתור את בעיית העירוב) ואחד חילוני (מכללת ליפשיץ).
זכור לי ששמעתי שיש גם תואר בעריכת לשון, נדמה לי באוניברסיטת חיפה, אבל לא ביררתי לעומק. בכל אופן, לימודי תעודה מקצועיים מספיקים.
2. עריכה ספרותית.
3. עריכה (תוכן, טכנית).
למיטב ידיעתי אין לימודים מסודרים בשביל אלה.
אחרי שלמדתי תואר בספרות ותעודה בעריכת לשון, ואחרי כמה שנים של התנסות עצמית בכתיבה ובעריכת לשון, הרגשתי בטוחה יותר להיכנס גם לעולם של עריכת ספרות. כמובן, לא לכל אחד, אלא לכאלה שאני מרגישה שבאמת יש לי לתרום להם.
עריכת תוכן אולי משתייכת ללימודי קופירייטינג, אבל לא בטוחה. או ללימודי עיתונאות.
נניח ואני יודע עריכה לשונית (וכו') - אני יכול לוותר על שירותיו של עורך אחר, כשאני רוצה להוציא ספר לאור?
עקרונית כן. באופן אישי אני כן מעדיפה שעוד עין מקצועית, אפילו למחצה, תעבור על מה שכתבתי, כי לפעמים בלהט הכתיבה עלולים לפספס דברים. בכל מקרה - אני עוברת שוב (ושוב) על הספרים שכתבתי, כדי לתקן גם טעויות לשוניות וגם טעויות ספרותיות.
ספרים מסוימים אני מעדיפה לתת לעריכה ספרותית, בעיקר אם אני מרגישה שהם לא מספיק מפותחים ונכונים עלילתית. אבל לפעמים מספיק לתת את הספר לקוראי בטא מוכשרים, שהם יעירו הערותיהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
2. עריכה ספרותית.
3. עריכה (תוכן, טכנית).
ראשית, יש עריכת תוכן אבל אין עריכה טכנית. טכנית זה מלשון טכניקה, שזה מילה שלא קשורה כשאנחנו מדברים על סוגי עריכה.
לענייננו, לא הייתי מחלקת את זה לשתי עריכות שונות.
אני הייתי קוראת לעריכה ספרותית ועריכת תוכן אותו שלב.
את עריכת הלשון והגהה עושה עורך הלשון, אבל העורך הספרותי אמור לעשות גם עריכת סגנון (שלה קראת עריכה ספרותית) וגם עריכת תוכן.
מצרפת כאן שקופית מתוך מצגת שבניתי פעם לסדנא שמסרתי בנושא עריכה ספרותית. מקווה שהיא תעשה סדר:
שקופית שלבי העריכה.png

השקופית הזו מחלקת את העריכה לשלושה תפקידים:
1. הגהה - נעשית על ידי המגיה
2. עריכה לשונית - נעשית על ידי העורך הלשוני או המגיה
3. עריכה (שכוללת גם עריכת סגנון וגם עריכת תוכן), שנעשית על ידי העורך.

עקרונית כן. באופן אישי אני כן מעדיפה שעוד עין מקצועית, אפילו למחצה, תעבור על מה שכתבתי, כי לפעמים בלהט הכתיבה עלולים לפספס דברים. בכל מקרה - אני עוברת שוב (ושוב) על הספרים שכתבתי, כדי לתקן גם טעויות לשוניות וגם טעויות ספרותיות.
מסכימה. כל מגיה מפספס טעויות, אבל מגיה שכבר קרא את הספר פעמים רבות לפני ההגהה גדלים סיכוייו לפספס.

יודעי דבר יכולים לומר עד כמה יש ביקוש לעבודות הללו, ועד כמה הן נצרכות (כלומר, יש כאלו שסופר מדלג עליהן / שהם לא ממש חשובות)?
מהניסיון שלי: יש סופרים שמוכנים לדלג על עריכה, אבל כמעט אין סופרים שמכבדים את עצמם שמדלגים על הגהה.
לשמחתי אני רואה בשנים האחרונות ירידה חדה גם בכמות הסופרים שמדלגים על עריכה.

לגבי הביקוש:
סופרים מוכרים נשארים לרוב עם העורכים הקבועים שלהם. כמעט ואין סיכוי שאם תיכנס לשוק עכשיו תוכל לעבוד על ספרים של סופרים בעלי שם.
אבל סופרים מתחילים היום הם סופרים מוכרים של הדור הבא,
והסופרים המתחילים של היום מחפשים בנרות עורכים מקצועיים שיערכו את הספרים שלהם.
אם תשקיע במקצוע ותשקיע בשיווק נכון של עצמך - תצליח בעז"ה להגיע לסופרים המתחילים, שימשיכו איתך בעז"ה כשיהיו סופרים מתקדמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ד. השאלה שהכי מסקרנת אותי: נניח ואני יודע עריכה לשונית (וכו') - אני יכול לוותר על שירותיו של עורך אחר, כשאני רוצה להוציא ספר לאור?
לא.
שימשתי כעורך תורני מקצועי, לאחר מכן ראש צוות עורכים, וכיום מנהל מכון הוצאה לאור.
ולמרות שיש כיום בעלי מחברים רבים שמשלמים מעל 150 ש"ח (לא כולל מע"מ) לשעה שדווקא אני יערוך את חיבורם ולא צוות העורכים המקצועי שלנו, את החיבור שלי העברתי להגהת עריכה יסודית אצל העורכים שלנו! כי בעל מחבר משוחד על חיבורו! אותו דבר גם סופר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא.
שימשתי כעורך תורני מקצועי, לאחר מכן ראש צוות עורכים, וכיום מנהל מכון הוצאה לאור.
ולמרות שיש כיום בעלי מחברים רבים שמשלמים מעל 150 ש"ח (לא כולל מע"מ) לשעה שדווקא אני יערוך את חיבורם ולא צוות העורכים המקצועי שלנו, את החיבור שלי העברתי להגהת עריכה יסודית אצל העורכים שלנו! כי בעל מחבר משוחד על חיבורו! אותו דבר גם סופר!
ואם אני מבקש מעורך אחר לעשות 'חצי עבודה' (כי אני מאמין שעשיתי את רובה) - אז המחיר יהיה יותר נמוך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ראשית, יש עריכת תוכן אבל אין עריכה טכנית. טכנית זה מלשון טכניקה, שזה מילה שלא קשורה כשאנחנו מדברים על סוגי עריכה.
לענייננו, לא הייתי מחלקת את זה לשתי עריכות שונות.
אני הייתי קוראת לעריכה ספרותית ועריכת תוכן אותו שלב.
את עריכת הלשון והגהה עושה עורך הלשון, אבל העורך הספרותי אמור לעשות גם עריכת סגנון (שלה קראת עריכה ספרותית) וגם עריכת תוכן.
מצרפת כאן שקופית מתוך מצגת שבניתי פעם לסדנא שמסרתי בנושא עריכה ספרותית. מקווה שהיא תעשה סדר:
צפה בקובץ המצורף 1683853
השקופית הזו מחלקת את העריכה לשלושה תפקידים:
1. הגהה - נעשית על ידי המגיה
2. עריכה לשונית - נעשית על ידי העורך הלשוני או המגיה
3. עריכה (שכוללת גם עריכת סגנון וגם עריכת תוכן), שנעשית על ידי העורך.


מסכימה. כל מגיה מפספס טעויות, אבל מגיה שכבר קרא את הספר פעמים רבות לפני ההגהה גדלים סיכוייו לפספס.


מהניסיון שלי: יש סופרים שמוכנים לדלג על עריכה, אבל כמעט אין סופרים שמכבדים את עצמם שמדלגים על הגהה.
לשמחתי אני רואה בשנים האחרונות ירידה חדה גם בכמות הסופרים שמדלגים על עריכה.

לגבי הביקוש:
סופרים מוכרים נשארים לרוב עם העורכים הקבועים שלהם. כמעט ואין סיכוי שאם תיכנס לשוק עכשיו תוכל לעבוד על ספרים של סופרים בעלי שם.
אבל סופרים מתחילים היום הם סופרים מוכרים של הדור הבא,
והסופרים המתחילים של היום מחפשים בנרות עורכים מקצועיים שיערכו את הספרים שלהם.
אם תשקיע במקצוע ותשקיע בשיווק נכון של עצמך - תצליח בעז"ה להגיע לסופרים המתחילים, שימשיכו איתך בעז"ה כשיהיו סופרים מתקדמים.
אם היה 'לייק' בשם 'מעולה' (או אופציה ללחוץ על כמה ביחד) - הייתי לוחץ. זה ממש מבאר טוב.

יורשה לי לשאול היכן את למדת?
ועוד שאלה כללית: איך הגעתם לזה? עד כמה אתם אוהבים את זה?

תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ואם אני מבקש מעורך אחר לעשות 'חצי עבודה' (כי אני מאמין שעשיתי את רובה) - אז המחיר יהיה יותר נמוך?
מן הסתם כן. הגהה שנייה, לפי מה שאני מכירה, זולה יותר.
אם היה 'לייק' בשם 'מעולה' (או אופציה ללחוץ על כמה ביחד) - הייתי לוחץ. זה ממש מבאר טוב.
תודה. אני שמחה לשמוע שזה עוזר.
יורשה לי לשאול היכן את למדת?
ועוד שאלה כללית: איך הגעתם לזה? עד כמה אתם אוהבים את זה?
אני לא למדתי.
קראתי, תרגלתי, התנסיתי גם בעבודות חינמיות בתחילת דרכי.
כן לקחתי קורס העשרה בשלב כלשהו (לא מצאתי קורס כזה, אין בנמצא. ארגנתי קבוצה בעצמי ושכרתי עורכת מקצועית שתמסור אותו).
אבל ככל שחלפו השנים הרגשתי פחות ופחות את הצורך ללמוד, ויותר להתמקצע בעצמי בדרכים שונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ואם אני מבקש מעורך אחר לעשות 'חצי עבודה' (כי אני מאמין שעשיתי את רובה) - אז המחיר יהיה יותר נמוך?
בוודאי!
שכר העורך מחושב לפי שעות/ בקבלנות לפי מורכבות העריכה אותה הוא מבצע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@יוסף יצחק פ.
אם יורשה לי להתנסח בזהירות:
כבר למעלה משנה, בערך, שאני רואה שאתה מברר כאן בקהילה לגבי כתיבת ספרים ועריכתם.
ואתה מתמקד, כל הזמן, בפן הכלכלי של הסאגה. האם שווה להיכנס לזה, האם מומלץ להיכנס לזה, האם זה מתגמל.
ואני רוצה להגיד:
אם כבר תקופה ארוכה אתה מדבר על זה, וחושב, ומדמיין, ורוצה,
לך על זה!
עזוב כדאיות כלכלית, עזוב השקעה פיננסית.
אם אתה נמשך לתחום, ואוהב אותו, ומרחרח עליו כבר תקופה ארוכה, וחולם עליו בלילה,
תפסיק לבדוק האם אפשר למצוא בו פרנסה.
אם תמצא פרנסה - אשריך. אם לא תמצא פרנסה - לא הפסדת כלום.
את הכסף שתשקיע ללימודים תקדיש מראש ל"כסף להגשמת חלום", בין אם הוא יכסה את עצמו ובין אם לאו.

אני הכי בעד הגשמת חלומות. אם אתה אוהב את זה, ואני מריחה שאתה אוהב את זה כי אין עוד הרבה אנשים שמשוגעים לרעיון כמוך - לך על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ד. השאלה שהכי מסקרנת אותי: נניח ואני יודע עריכה לשונית (וכו') - אני יכול לוותר על שירותיו של עורך אחר, כשאני רוצה להוציא ספר לאור?
לא הייתי ממליצה. נכון שכתב היד יהיה מקצועי יותר אם תעבור עליו בעיניים של עורך, אבל בכל זאת קל מאוד לפספס דברים בעלילה ובלשון אם זה ספר שאתה עמל עליו כבר שנים ומכיר כל אות ודמות ישר והפוך.
לכן חשוב שיהיו עיניים חדשות שיעברו עליו אחריך. בהחלט יכול להיות שייקחו על זה פחות אם באמת נדרשת פחות עבודה, תמיד צריך לראות קודם את הספר ולבחון את כמות העבודה והרמה שלה.
נניח ש-, לא נניח ו- :)
קראתי, תרגלתי, התנסיתי גם בעבודות חינמיות בתחילת דרכי.
זה חשוב ועוזר מאוד!
כן לקחתי קורס העשרה בשלב כלשהו (לא מצאתי קורס כזה, אין בנמצא. ארגנתי קבוצה בעצמי ושכרתי עורכת מקצועית שתמסור אותו).
אני חושבת שהיא כבר עושה קורסים כאלה באופן רשמי, אבל לנשים (אז זה לא רלוונטי לאשכול).
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
@יוסף יצחק פ.
אם יורשה לי להתנסח בזהירות:
כבר למעלה משנה, בערך, שאני רואה שאתה מברר כאן בקהילה לגבי כתיבת ספרים ועריכתם.
ואתה מתמקד, כל הזמן, בפן הכלכלי של הסאגה. האם שווה להיכנס לזה, האם מומלץ להיכנס לזה, האם זה מתגמל.
ואני רוצה להגיד:
אם כבר תקופה ארוכה אתה מדבר על זה, וחושב, ומדמיין, ורוצה,
לך על זה!
עזוב כדאיות כלכלית, עזוב השקעה פיננסית.
אם אתה נמשך לתחום, ואוהב אותו, ומרחרח עליו כבר תקופה ארוכה, וחולם עליו בלילה,
תפסיק לבדוק האם אפשר למצוא בו פרנסה.
אם תמצא פרנסה - אשריך. אם לא תמצא פרנסה - לא הפסדת כלום.
את הכסף שתשקיע ללימודים תקדיש מראש ל"כסף להגשמת חלום", בין אם הוא יכסה את עצמו ובין אם לאו.

אני הכי בעד הגשמת חלומות. אם אתה אוהב את זה, ואני מריחה שאתה אוהב את זה כי אין עוד הרבה אנשים שמשוגעים לרעיון כמוך - לך על זה.
כמה יפה!
למסגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ד. השאלה שהכי מסקרנת אותי: נניח ואני יודע עריכה לשונית (וכו') - אני יכול לוותר על שירותיו של עורך אחר, כשאני רוצה להוציא ספר לאור?

כן ולא.

כן: יש לך לאחר הלימודים את כל הידע המקצועי ואתה יכול להקדיש זמן בסיום הכתיבה, להחליף את הכובע מכותב לעורך ולבצע את כל השינויים הנדרשים על פי הכללים המוכרים לך.
(אצלי הכלל הוא: כתיבה - מהשולחן. עריכה - מהספה...)

ולא: אין תחליף לעין נוספת. אפילו שני סופרים ברמה שווה שכל אחד מהם עורך בקביעות לזולתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לירון פיין פותח קורס לעריכה ספרותית. קורס מאוד רציני.
רק חילוני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
האם מישהו כאן התנסה בשימוש בבינה מלאכותית לצורך עריכה או הגהה של טקסקים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לירון פיין פותח קורס לעריכה ספרותית. קורס מאוד רציני.
רק חילוני...

(מי שיודע לענות על השאלה הזאת - מוזמן לענות גם)

יצרתי קשר. הקורס כולל עריכה ספרותית וכתיבה שיווקית, אבל לא עריכה לשונית.
המחיר - 18,000 ש"ח בלבד (12,000 ברישום מוקדם).

וכאן החששות קצת נכנסים, כי למרות ש:
עזוב כדאיות כלכלית, עזוב השקעה פיננסית.
את הכסף שתשקיע ללימודים תקדיש מראש ל"כסף להגשמת חלום", בין אם הוא יכסה את עצמו ובין אם לאו
12,000 זה עדיין די הרבה (ועריכה לשונית לא נכללת בקורס). אבל 'בית העורכים' מבטיחים שהכלים הנלמדים שווים את המחיר...

מנגד, מצאתי קורס של "המרכז ללימודי הטקסט ירושלים" - קורס "עריכה לשונית והבאה לדפוס" (הכולל כמה סדנאות ביניהן (עריכה) 'ספרותית').
המחיר - 8,000 ש"ח בלבד.

אני די מעדיף ללמוד את שניהם - לשונית + ספרותית.

מישהו מכיר / שמע / למד בקורסים השונים, ויכול להמליץ ממקור ראשון עליהם.
מאוד יעזור.
תודה לכל המסייעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
12,000 זה עדיין די הרבה (ועריכה לשונית לא נכללת בקורס). אבל 'בית העורכים' מבטיחים שהכלים הנלמדים שווים את המחיר...
אין לי שום אחוזים אצלם, ובכל זאת כותבת שלדעתי יש על מי לסמוך. מצד שני חוששת לדחוף ללמוד במקום חילוני.
אבל רמת המקצועיות של פיין היא מהגבוהות שפגשתי. מהבודדים שהצליח לחדש משהו לאנשים שבאמת רוצים להיות מאסטרים.

אני יודעת בכמעט 100% על מישהו שלמד אצלו, אך לא בטוחה שהוא רוצה שאכתוב כאן. צרו קשר בהודעה פרטית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מנגד, מצאתי קורס של "המרכז ללימודי הטקסט ירושלים" - קורס "עריכה לשונית והבאה לדפוס" (הכולל כמה סדנאות ביניהן (עריכה) 'ספרותית').
המחיר - 8,000 ש"ח בלבד.
אני למדתי שם, אפשר בשמחה לשאול בפרטי.
מה שכן, היה לי כבר הרבה ידע מוקדם מניסיון של כמה שנים לפני שהתחלתי ללמוד, אז חדמ"ש לא יכולה להגיד שהקורס לבד נתן לי את כל מה שיש לי כיום.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה