הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
זו הייתה הצעת השידוך הכי מדוברת בעיירה; הבן של געצל, צלי, יועד על ידי אביו הבריון לבתו של מוישלה.
לא היה שום דבר מתאים בשידוך הזה. בעולם מתוקן שבו הבחירה החופשית היא הקובעת, ההצעה הייתה מגולגלת מכל המדרגות. אבל מי יכול להדוף את רצונותיו השרירותיות של געצל. הוא האיש בעל המילה האחרונה בעיירה. על פיו תפורנס משפחתו של מוישלה, ועל פיו תרעב ללחם. ברצותו תתפקד כמשפחה מאוחדת, וברצותו תתפרק לרסיסים.
כך מצא את עצמו מוישלה דן עם געצל בעל כורחו על השידוך המפוקפק. מוישלה שהבין שהפור נפל, ניסה להוציא את המיטב ולמזער נזקים בתוך הסכם ההתקשרות העתידי, באמצעות ניסוח סעיפים שיקלו את הסבל על בתו בחיי הנישואין שייכפו עליה. אך געציל גילה אפס גמישות: "הבן שלי צלי, יפה התואר והבלורית, הוא בחור ערכי ומושלם, ועל מי שתיכנס לחייו לוותר לחלוטין על הזהות שלה ולהתיך את עצמה לעולם הערכים שלו"
במצב שנוצר לא נותר למוישלה אלא לנסות ולהרוויח זמן. הוא הפעיל כל טריק ושטיק אפשרי, כדי לדחות את הקץ בעוד כמה חודשים, ובעוד שנה; ובעוד חצי שנה. עד שסבלנותו של געצל פקעה. "בעוד חודשיים תתקיים החתונה, והזוגיות תתנהל על פי הצרכים והרצונות של בני, ולא, אמוטט את משפתכם, וארעיב אותכם עד כלות"
אבל גדול נפל על מוישלה ובתו, אך בצוק העיתים הוא לא ראה אופציה אחרת מלבד הקרבת בתו על מזבח החתונה העגומה.
הזמנות אישיות נשלחו לכל האורחים, ובראשן לכלה שהוזמנה/הוזהרה להופיע לחתונתה. היום הגדול הגיע. געצל הסתובב באולם שיכור מכוח ומאושר: "תמיד ידעתי ששום דבר לא יזוז בעיירה הזו בלי כוח" אמר לאוהדיו המרוגשים. השעון תקתק במהירות האופיינית לו, השמש שקעה בהדר, הנאספים כבר כיסחו את כל תכולת הברים העשירים, והכלה טרם הופיעה.
במקום שמלת כלה לבנה, היא עטתה כלי מלחמה. היא לא מתכוונת למכור את ערכיה ואת זהותה גם תחת איומים קיומיים אכזריים. היא נזכרה בסיפורים של סבא וסבתא על החתונות ההרסניות שניסו לכפות עליהם, ועל הוריהם, ועל הורי הוריהם, ועל הגבורה שבה עמדו מנגד מול הכוחות הגדולים ביותר. כי יש דברים שעליהם לא מתפשרים בכל מחיר.
לא היה שום דבר מתאים בשידוך הזה. בעולם מתוקן שבו הבחירה החופשית היא הקובעת, ההצעה הייתה מגולגלת מכל המדרגות. אבל מי יכול להדוף את רצונותיו השרירותיות של געצל. הוא האיש בעל המילה האחרונה בעיירה. על פיו תפורנס משפחתו של מוישלה, ועל פיו תרעב ללחם. ברצותו תתפקד כמשפחה מאוחדת, וברצותו תתפרק לרסיסים.
כך מצא את עצמו מוישלה דן עם געצל בעל כורחו על השידוך המפוקפק. מוישלה שהבין שהפור נפל, ניסה להוציא את המיטב ולמזער נזקים בתוך הסכם ההתקשרות העתידי, באמצעות ניסוח סעיפים שיקלו את הסבל על בתו בחיי הנישואין שייכפו עליה. אך געציל גילה אפס גמישות: "הבן שלי צלי, יפה התואר והבלורית, הוא בחור ערכי ומושלם, ועל מי שתיכנס לחייו לוותר לחלוטין על הזהות שלה ולהתיך את עצמה לעולם הערכים שלו"
במצב שנוצר לא נותר למוישלה אלא לנסות ולהרוויח זמן. הוא הפעיל כל טריק ושטיק אפשרי, כדי לדחות את הקץ בעוד כמה חודשים, ובעוד שנה; ובעוד חצי שנה. עד שסבלנותו של געצל פקעה. "בעוד חודשיים תתקיים החתונה, והזוגיות תתנהל על פי הצרכים והרצונות של בני, ולא, אמוטט את משפתכם, וארעיב אותכם עד כלות"
אבל גדול נפל על מוישלה ובתו, אך בצוק העיתים הוא לא ראה אופציה אחרת מלבד הקרבת בתו על מזבח החתונה העגומה.
הזמנות אישיות נשלחו לכל האורחים, ובראשן לכלה שהוזמנה/הוזהרה להופיע לחתונתה. היום הגדול הגיע. געצל הסתובב באולם שיכור מכוח ומאושר: "תמיד ידעתי ששום דבר לא יזוז בעיירה הזו בלי כוח" אמר לאוהדיו המרוגשים. השעון תקתק במהירות האופיינית לו, השמש שקעה בהדר, הנאספים כבר כיסחו את כל תכולת הברים העשירים, והכלה טרם הופיעה.
במקום שמלת כלה לבנה, היא עטתה כלי מלחמה. היא לא מתכוונת למכור את ערכיה ואת זהותה גם תחת איומים קיומיים אכזריים. היא נזכרה בסיפורים של סבא וסבתא על החתונות ההרסניות שניסו לכפות עליהם, ועל הוריהם, ועל הורי הוריהם, ועל הגבורה שבה עמדו מנגד מול הכוחות הגדולים ביותר. כי יש דברים שעליהם לא מתפשרים בכל מחיר.
טוב, לא באמת צריך להגיד לכם ש'געצל' הוא 'בג"ץ', 'צלי' הוא 'צה"ל', 'מוישלה' הוא ה'ממשלה', וה'כלה' היא לומדי התורה החרדים לדבר השם, נכון?
נערך לאחרונה ב:
