הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
פעם ראשונה שלי כאן בפורום ובעולם הכתיבה.
התחלתי קטע, לא יודעת אם להמשיך ואיך,
אולי תתנו לי אתם רעיונות?
פשוט היד על המקלדת, וזה מה שיצא
אשמח לקבל ביקורת, תודה!
הם ישבו שם.
מביטים על האופק שלא נגמר, תיקים עמוסים לצידם, ופחית אחת ביד.
"זה מקום לשבת כמה ימים בלי לזוז, אה?" פנה אריק לחברו לספסל.
"כן, משהו כזה" יוני לא הזיז את מבטו מהנקודה הרחוקה עליה הביט, ובפרצופו לא נע שריר.
אריק המשיך להביט על יוני, ולגם לגימה מהפחית "מה יש? אתה נראה כאילו מישהו הוריד לך ת'שאלטר".
יוני המשיך לשבת ללא ניע, לא מתייחס לשאלה של עמיתו.
"הכל בסדר? מה הסיפור יוני?" ניסה אריק להבין, וברגלו פגש ברגלו של יוני, מנסה לנער אותו "תפסיק! אתה לא מבין?" לא מתאים ליוני בכלל התגובה הזו.
אריק הפסיק, מביט בו חזק יותר "יוני, תדבר!" והשליך את הפחית לרצפה "זה לא אתה, הבנאדם שיושב כאן לידי" אריק התכופף להרים את הפחית, והחל מקמט אותה בידיו "נו?" הביט על יוני "אם לא, אני זז" הכריז, וקם מהספסל, מכתף את תיק הגב העמוס על כתפו.
יוני קם גם הוא בשקט, הרים את התיק, ויחד החלו לחזור.
"נו, מה הסיפור יוני?" אריק ניסה לדובב מכיוון אחר.
"כלום, די אריק, זה חופר!" ציין יוני והמשיך לצעוד, תוך שהוא משליח אבני חצץ לכל הצדדים.
"טוב, אני פשוט מכיר אותך, וזה לא הבחור החזק מהצבא ששום דבר בעולם לא הזיז לו, ולו נים אחד בנשמתו, וכאן אני רואה איזה צל שמזכיר בפנים את יוני, לא מדבר ו..." הביט עליו אריק.
"די! תן לבנאדם להיות קצת עם עצמו, אסור?" הביט יוני על אריק לראשונה, מבטו כועס-כואב-עצוב, ושב להביט ברצפה, יורה אבני חצץ לכל עבר.
"אין לי עניין להלחיץ מידי, בסדר" אמר אריק, והחל מזמם לעצמו שירים בקול.
הם הגיעו לשביל המרכזי, שם הרכב עמד דומם, יוני התקרב לרכב פתח את הדלת האחורית וזרק את התיק הענק מימדים לתוכו, אריק כמוהו מהדלת השניה, ויחד נכנסו למושבים הקדמיים, אריק נוהג ברוורס מהיר, יוצא מהשביל, עולה על הכביש ונוסע בנסיעה ישראלית לכיוון מקום האירוח שלהם.
התחלתי קטע, לא יודעת אם להמשיך ואיך,
אולי תתנו לי אתם רעיונות?
פשוט היד על המקלדת, וזה מה שיצא
אשמח לקבל ביקורת, תודה!
הם ישבו שם.
מביטים על האופק שלא נגמר, תיקים עמוסים לצידם, ופחית אחת ביד.
"זה מקום לשבת כמה ימים בלי לזוז, אה?" פנה אריק לחברו לספסל.
"כן, משהו כזה" יוני לא הזיז את מבטו מהנקודה הרחוקה עליה הביט, ובפרצופו לא נע שריר.
אריק המשיך להביט על יוני, ולגם לגימה מהפחית "מה יש? אתה נראה כאילו מישהו הוריד לך ת'שאלטר".
יוני המשיך לשבת ללא ניע, לא מתייחס לשאלה של עמיתו.
"הכל בסדר? מה הסיפור יוני?" ניסה אריק להבין, וברגלו פגש ברגלו של יוני, מנסה לנער אותו "תפסיק! אתה לא מבין?" לא מתאים ליוני בכלל התגובה הזו.
אריק הפסיק, מביט בו חזק יותר "יוני, תדבר!" והשליך את הפחית לרצפה "זה לא אתה, הבנאדם שיושב כאן לידי" אריק התכופף להרים את הפחית, והחל מקמט אותה בידיו "נו?" הביט על יוני "אם לא, אני זז" הכריז, וקם מהספסל, מכתף את תיק הגב העמוס על כתפו.
יוני קם גם הוא בשקט, הרים את התיק, ויחד החלו לחזור.
"נו, מה הסיפור יוני?" אריק ניסה לדובב מכיוון אחר.
"כלום, די אריק, זה חופר!" ציין יוני והמשיך לצעוד, תוך שהוא משליח אבני חצץ לכל הצדדים.
"טוב, אני פשוט מכיר אותך, וזה לא הבחור החזק מהצבא ששום דבר בעולם לא הזיז לו, ולו נים אחד בנשמתו, וכאן אני רואה איזה צל שמזכיר בפנים את יוני, לא מדבר ו..." הביט עליו אריק.
"די! תן לבנאדם להיות קצת עם עצמו, אסור?" הביט יוני על אריק לראשונה, מבטו כועס-כואב-עצוב, ושב להביט ברצפה, יורה אבני חצץ לכל עבר.
"אין לי עניין להלחיץ מידי, בסדר" אמר אריק, והחל מזמם לעצמו שירים בקול.
הם הגיעו לשביל המרכזי, שם הרכב עמד דומם, יוני התקרב לרכב פתח את הדלת האחורית וזרק את התיק הענק מימדים לתוכו, אריק כמוהו מהדלת השניה, ויחד נכנסו למושבים הקדמיים, אריק נוהג ברוורס מהיר, יוצא מהשביל, עולה על הכביש ונוסע בנסיעה ישראלית לכיוון מקום האירוח שלהם.
