הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הצליל העליז שבקע מהסלולרי לא היה בהלימה עם השם שריצד על הצג: 'בנק מנהל'.
לא אוהב את הקול שלו, לא את טון הדיבור וגם לא את התוכן שהוא בוחר להשמיע לי. השיחה האחרונה ביננו לפני חודש בדיוק הסתיימה בפעימות לב פרועות, בנשימות בקצב מסחרר ולא אחיד וברעידות בלתי נשלטות ברגליים. זה אף פעם לא הצעה מפתה על רכישת מכרה זהב בקונגו במימון בנקאי מלא, וגם לא הודעה על הפקדה מפתיעה של סכום נאה מדוד אבוד בדרום קרוליינה שמת, ובמותו ציווה לנו את המזומנים.
שש פעמים התעלמתי, בפעם השביעית נאלצתי להרים: 'שלום, תודה באמת שהרמת לי. נראה שאתה עסוק נורא, אז אעשה את זה קצר. מוחרתיים צפויים לצאת מחשבונך חיובים על סך 47,000 ₪ וכרגע אתה במינוס 17,000 ₪. עליך להסדיר את העניין מיידית'.
'אני יכול לבוא לשבת איתך?' ניסיתי את מזלי להתחבב אליו 'אתה בא עם הסכום הדרוש או בלי?' הוא שאל בקול מונוטוני קפוא, 'בלי' עניתי, 'אז אל תבוא... מה גם שאין לך זמן, אתה די עסוק לא? עסוק בלייצר חובות, אבל עסוק' צליל ניתוק צורמני הביא את השיחה ה'מלבבת' לסיומה.
ניסיתי להיזכר בכמה שיותר קללות מפרשת הקללות בתורה, כדי להשתמש רק עם כאלה שמקורם בקודש. 'בלתי נסבל האיש הזה. לרובוט יש כבר חמלה יותר ממנו', הכרזתי בבית השומם.
הרצתי בראש רשימה של בני משפחה ומכרים שאני יכול לסחוב מהם הלוואה, ונזכרתי שעם כולם אני כבר פחות על סכומים נאים. אז חשבתי על מוסדות פיננסים שנותנים שירותי הלוואה וחליבת ריבית, ונזכרתי ב - BDI העגום שלי. ברגע של ייאוש הרהרתי בלקיחת הלוואה מ"גורמים מהשוק הפרטי" בעלי עסקים "לגיטימיים לגמרי", ואז נזכרתי בשיטות הגביה היעילות מאוד שלהם, ועלו נגד עיני דמותם של ילדי ושל אשתי, מה שגרם לי לגנוז את הרעיון המבריק לאלתר.
עכשיו נותר לי רק לטמון את הראש בחו"ל. שיחה לסוכן נסיעות, ורכישת כרטיס ליעד נופש באוסטריה. יקרה מה שיקרה בארץ, אני בסקי, בלי סים תומך שיחות חוץ. שמנהל הבנק ישוחח קצת עם המשיבון הסלולרי שלי, מה קרה? הרי שניהם רובוטים באותה מידה.
המזוודה נארזה בשנייה, וכעבור 16 שעות כבר הייתי על אדמת אירופה. הטקסי הסיע אותי חיש למלון הכשר, שם חיכה לי הסיוט הכי גדול של חיי.
כבר בחצר המלון ראיתי את יוסי, פקיד זוטר בסניף הבנק שלי. בטח נסע לחופשה פרטית חשבתי לעצמי. אבל אז ראיתי גם את חבריו לעבודה; חיים ודני. הבנתי שאני בסרט רע. 'שלום לך' הרגשתי יד על גב עליון. זה המנהל בכבודו ובעצמו עם החיוך הסדיסטי שלו: 'אני בדיוק מנסה להשיג אותך בפעם ה-18 להיום, והנה אתה פה, איזה קטע' החלפתי צבעים כמו רמזור על סטרואידים, כל הדם בגוף שלי התרכז באגודל הרגל. 'אנחנו כבר פה כמה ימים בחופשה מטעם העבודה, והאמת שאתה הלקוח שהכי הרסת לי את החופשה. אז מסתבר שכסף לחופשות יוקרתיות יש לך, אהה? אם כבר הגעת לפגישה אף על פי שאמרתי לך לא לבוא, בטח הבאת איתך את הסכום חחחחח'
השפלתי מבט והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני טס לטמון את הראש בחול של חו"ל. אין על החול הקיצי הלוהט בארץ. מהיום אני טומן את הראש רק באדמת ארץ הקודש.
לא אוהב את הקול שלו, לא את טון הדיבור וגם לא את התוכן שהוא בוחר להשמיע לי. השיחה האחרונה ביננו לפני חודש בדיוק הסתיימה בפעימות לב פרועות, בנשימות בקצב מסחרר ולא אחיד וברעידות בלתי נשלטות ברגליים. זה אף פעם לא הצעה מפתה על רכישת מכרה זהב בקונגו במימון בנקאי מלא, וגם לא הודעה על הפקדה מפתיעה של סכום נאה מדוד אבוד בדרום קרוליינה שמת, ובמותו ציווה לנו את המזומנים.
שש פעמים התעלמתי, בפעם השביעית נאלצתי להרים: 'שלום, תודה באמת שהרמת לי. נראה שאתה עסוק נורא, אז אעשה את זה קצר. מוחרתיים צפויים לצאת מחשבונך חיובים על סך 47,000 ₪ וכרגע אתה במינוס 17,000 ₪. עליך להסדיר את העניין מיידית'.
'אני יכול לבוא לשבת איתך?' ניסיתי את מזלי להתחבב אליו 'אתה בא עם הסכום הדרוש או בלי?' הוא שאל בקול מונוטוני קפוא, 'בלי' עניתי, 'אז אל תבוא... מה גם שאין לך זמן, אתה די עסוק לא? עסוק בלייצר חובות, אבל עסוק' צליל ניתוק צורמני הביא את השיחה ה'מלבבת' לסיומה.
ניסיתי להיזכר בכמה שיותר קללות מפרשת הקללות בתורה, כדי להשתמש רק עם כאלה שמקורם בקודש. 'בלתי נסבל האיש הזה. לרובוט יש כבר חמלה יותר ממנו', הכרזתי בבית השומם.
הרצתי בראש רשימה של בני משפחה ומכרים שאני יכול לסחוב מהם הלוואה, ונזכרתי שעם כולם אני כבר פחות על סכומים נאים. אז חשבתי על מוסדות פיננסים שנותנים שירותי הלוואה וחליבת ריבית, ונזכרתי ב - BDI העגום שלי. ברגע של ייאוש הרהרתי בלקיחת הלוואה מ"גורמים מהשוק הפרטי" בעלי עסקים "לגיטימיים לגמרי", ואז נזכרתי בשיטות הגביה היעילות מאוד שלהם, ועלו נגד עיני דמותם של ילדי ושל אשתי, מה שגרם לי לגנוז את הרעיון המבריק לאלתר.
עכשיו נותר לי רק לטמון את הראש בחו"ל. שיחה לסוכן נסיעות, ורכישת כרטיס ליעד נופש באוסטריה. יקרה מה שיקרה בארץ, אני בסקי, בלי סים תומך שיחות חוץ. שמנהל הבנק ישוחח קצת עם המשיבון הסלולרי שלי, מה קרה? הרי שניהם רובוטים באותה מידה.
המזוודה נארזה בשנייה, וכעבור 16 שעות כבר הייתי על אדמת אירופה. הטקסי הסיע אותי חיש למלון הכשר, שם חיכה לי הסיוט הכי גדול של חיי.
כבר בחצר המלון ראיתי את יוסי, פקיד זוטר בסניף הבנק שלי. בטח נסע לחופשה פרטית חשבתי לעצמי. אבל אז ראיתי גם את חבריו לעבודה; חיים ודני. הבנתי שאני בסרט רע. 'שלום לך' הרגשתי יד על גב עליון. זה המנהל בכבודו ובעצמו עם החיוך הסדיסטי שלו: 'אני בדיוק מנסה להשיג אותך בפעם ה-18 להיום, והנה אתה פה, איזה קטע' החלפתי צבעים כמו רמזור על סטרואידים, כל הדם בגוף שלי התרכז באגודל הרגל. 'אנחנו כבר פה כמה ימים בחופשה מטעם העבודה, והאמת שאתה הלקוח שהכי הרסת לי את החופשה. אז מסתבר שכסף לחופשות יוקרתיות יש לך, אהה? אם כבר הגעת לפגישה אף על פי שאמרתי לך לא לבוא, בטח הבאת איתך את הסכום חחחחח'
השפלתי מבט והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני טס לטמון את הראש בחול של חו"ל. אין על החול הקיצי הלוהט בארץ. מהיום אני טומן את הראש רק באדמת ארץ הקודש.
נערך לאחרונה ב:
