הכנס המושקע של בנק מזרחי

  • הוסף לסימניות
  • #1
אז הייתי השבוע בכנס מושקע ביותר של בנק מזרחי,

אני שמח לחלוק איתכם את התובנות והפרשנויות האישיות שלי מהכנס.


1. למה הבר של ההכשר המהודר היה פשוט ועם מוצרים נחותים ביחס לבר הכללי והאוכל נגמר שם די בתחילת הארוחה?

א. היועצים החרדים הגיעו בלי לאשר הגעה ולכן היו יותר מידי יועצים על פחות מידי אוכל?
ב. יועצים מהמגזר הכללי החליטו להתחזק ולאכול מהבר עם ההכשר המהודר?
ג. היועצים החרדים אוכלים מעל לממוצע ולכן לא חשבו שיאכלו כל כך הרבה


2. משה לארי מנכ”ל הבנק נגע בשתי נקודות מענינות.

א. הוא היה דווקא מתון ביחסו לשוק הנדל”ן ולא יצא בהצהרות הרגילות ששוק הנדל”ן עומד לזנק חח, אלא אמר שאנחנו בתקופה מאוד מבלבלת ותנודתית, אמנם רואים התחלה של התאוששות בשוק, אבל לא ברור אם המגמה תמשך כתלות במצב הבטחוני הפוליטי והחברתי

ב. הוא קרא “למסד” את ענף יועצי המשכנתאות -
תסלחו לי שאני מתערב, אבל ככל הידוע לי מספר התלונות על הבנקים גבוה לאין שיעור ממספר התלונות על יועצי המשכנתאות אז כדאי שהבנקים יעשו קודם כל חשבון נפש.

בנוסף התאחדות יועצי המשכנתאות מגייסת לשורותיה יועצים הרבה בגלל “האיום” שעוד מעט יקשיחו את התנאים לקבלת יועצי משכנתאות ורק מי שכבר יהיה חבר באיחוד יוכל להתקבל בקלות - זה שיח שאני שומע כבר מ 2018 בערך…. מותר לי להגיד שאני לא מתחבר לסגנון “שיווק” הזה? תשקיעו יותר בתועלות הצומחות ליועצים מההתאחדות, זה יותר מכובד ומקצועי לדעתי.

והכי חשוב אל תחשבו ש"הסדרת המקצוע" תעזור,
תראו את ענף התיווך שכבר “מוסדר” ובכל זאת כולם יודעים ש 99% מהמתווכים מוציאים שם רע ל 1% האמינים……


3. הכי הפתיע אותי זה מתן יגל סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאמר שהוא לא מודאג ממכירת הדירות בשיטת 10/90 כי “הבנקים נוהגים באחריות ומבינים מה היכולת של הלקוחות בפרט שכיום אנחנו בריבית גבוהה והצפי שהמצב ישתפר מכאן והלאה, אני מודאג דווקא מאלה שלקחו משכנתא בריבית נמוכה וההחזר שלהם עלה. בנק ישראל עוקב אחרי המשכנתאות והפיגורים נמוכים יחסית”

למה זה הפתיע אותי?
כי מנכל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן אמר דברים הפוכים מזה בועידת ירושלים לכלכלה בשבוע שעבר ואמר שהוא מודאג מה 10/90 וכי הבנקים לא בודקים שהלקוח יכול להשלים את העסקה וגם גורמי מימון שעימם שוחח מודאגים מכך.
אז אני כבר לא יודע למי להאמין, או שהם בעצמם לא יודעים מה קורה בשטח שזה עוד יותר חמור.

עוד משהו שמדאיג אותי, זה שהוא לא יכול להסתמך על כך שהפיגורים בהחזרי ההלוואות והמשכנתאות נמוכים יחסית נכון להיום כי בעקבות המלחמה הבנקים הקפיאו לאנשים את המשכנתאות לשנה שלמה, ורק עכשיו מתחיל לפוג לאנשים ההקפאה של השנה ובחודשים הקרובים תגיע שעת המבחן של העמידה בהחזרי המשכנתא.
אני אישית מתחיל לקבל הרבה פניות של לקוחות שלא מוכנים להמשיך להם את ההקפאה מעבר לשנה והם ממש מתקשים לעמוד בהחזרים ומבקשים ממני פתרונות מימון לכך.


4. יו”ר לשכת המתווכים הטיל פצצה ואמר שמספר המתווכים נחתך בשליש מאז השיא של 2022. וואו!!!!


5. ירון מלול שותף במשרד השמאים הנודע “האושנר מלול” אמר שמחירי הקרקעות ירדו משמעותית, והביא לדוגמא את הקרקע בשדה דב שזה איזור ביקוש גבוה שנרכשה לפני 3 שנים ב 1.6 מיליארד וכעת נמכרת ב 1.1 מיליארד, צניחה של 40% במחיר הריאלי של הקרקע, והתופעה ממשיכה בכל הארץ רואים מכרזי רמ”י ללא הצעות בכלל או במחירים נמוכים.


אבל מה שעצוב זה שרוב הסיכויים שירידת המחיר לא תחלחל לצרכן בגלל שעלויות הריבית של הקבלנים גבוהות וגם עלות הבניה התייקרה ובנוסף הקבלנים גם צריכים להרוויח משהו חח


מה שאני הבנתי מחברי הפאנל שלדעתם: “מחירי הדירות אולי לא יעלו, אבל הם גם לא ירדו”


6. הבנק הביא את ניר דבורי ראש הדסק לעניני צבא וביטחון חדשות 12 - לתת הרצאה על המצב הבטחוני.
ההרצאה הזו הפכה לי את הבטן מכמה דברים שהוא אמר:

א. חד משמעית הצבא כשל ועל הצבא לתת את הדין. פעם ראשונה שאני שומע מישהו אומר את זה בפה מלא
ב. גם אם יהיה הסכם הפסקת אש, סיכוי גדול שתהיה בהמשך מלחמה מול חיזבאללה
ג. אין דבר כזה נצחון מוחלט. תמיד נצטרך להמשיך להלחם ולגדוע התארגנויות טרור - זה מה שנגזר עלינו וזו המציאות. עלינו להיות קשוחים ולהגיב בחריפות לכל הפרה של ההסכמים שיתקבלו - ולהרוג במיידי כל מחבל חיזבאללה שחורג מהקווים שסוכמו או מתקרב לגדר ולא כמו הקרנבל שהיה עד כה בצפון ובדרום שאפשרו את הטבח של השביעי באוקטובר ולדבריו “בשכונה של ערסים צריך להתנהג כמו ערס”
ד. לא בטוח שנצליח להחזיר את כל החטופים
ה. תעלו ללוחמים בצפון ובדרום ותעודדו אותם, זה חשוב לנו ולהם.
ז. “נצטרך לדרוש סדר אזרחי וחברתי חדש לא יתכן שמעט מידי נושא בנטל גדול מידי וזה יעלה כסף וכח אדם. נצטרך חברה אזרחית שמוכנה לתת כתף וכל הקבוצות באוכלוסיה יצטרכו לשאת בנטל”
זה ממש הכעיס אותי, כי בסעיף א’ הוא אמר שהצבא כשל, אותו צבא שהתפאר בכך שהוא צבא קטן וחכם, סגר טייסות, צמצם כוחות וקיצר את משך שירות החובה ובמשך שנים אפשר לאחוז ניכר מהאזרחים בגיל שירות להשתמט, כי זה היה נח לכולם, אז פתאום אותו צבא אומר שצריך לגייס את כווווולם, והופכים את החרדים לאויבי העם, למה שאאמין לצבא?
רק לא מזמן תרמתי כסף לברכיות, אפודים קרמיים וקסדות טקטיות לחיילים אחרי השביעי לאוקטובר חח אז איך פתאום הצבא יכול לגייס את כולם במיידי?
עושה רושם שמשתמשים ב”מחסור בחיילים” כדי לנגח את המגזר החרדי ולצרכים פוליטיים, וחבל.


אני רוצה לראות קודם כל סדר חדש בהנהגה שלנו, להעיף את כל האחראים למחדל אוקטובר, להביא אנשי מקצוע חדשים ואמינים, בדגש על אנשי מקצוע ואמינים ולא עוד מהמסואבים הנוכחיים בפוליטיקה ובצבא, לשקם את אמון העם ואז נוכל לקבל החלטות מושכלות לגבי השוויון בנטל הגשמי והרוחני.


כן כן, זה כמו שיעמוד הרב הראשי ויגיד, המצב קשה, חסרים לנו תלמידי חכמים, חייבים שיהיה שוויון בנטל הרוחני, איך תרגישו עם זה?


ח. חייבים שיהיה שוויון מלא לנשים - גם בצבא, גם בתפקידי לחימה ופיקוד ומשם זה יזלוג לכל האוכלוסיה - הקהל מחא לו כפיים בהתלהבות,
ואני שואל את עצמי, חשבתי שכבר יש שוויון במדינה ורק החרדים הם הבעייתיים בקטע הזה. הופתעתי ממש.

לסיכום: אני קולט שיצא לי סיכום קצת עצבני וטעון, אבל אלו החיים חח

אוהב אתכם לנצח
קובי
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אז הייתי השבוע בכנס מושקע ביותר של בנק מזרחי,



1. למה הבר של ההכשר המהודר היה פשוט ועם מוצרים נחותים ביחס לבר הכללי והאוכל נגמר שם די בתחילת הארוחה?
למה אתם לא מתלוננים לבנקואמרים לו אם אתם רוצים שנמשיך להביא לכם לקוחות תפסיקו לזלזל ביועצים החרדים ותתחילו לדאוג גם להם,
הם לא יכולים להוציא מאות אלפים מכספים שלנו על כנסים ובסוף לזלזל בלקוחות החרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תכלס,רוב הציבור החרדי לוקח משכנתאות במזרחי טפחות משום כמה סיבות,והם מרגישים שאנחנו בכיס שלהם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

תחרות ליועצים אנושיים: רייזאפ נכנסת לתחום ייעוץ המשכנתאות

חברת הפינטק מכניסה רגל לתחום נטילת משכנתאות ומיחזורן, בזכות הבנקאות הפתוחה שמאפשרת לה גישה למידע. התהליך הדיגיטלי אמור לשפר את תמהיל ההלוואות ולהוזיל עלויות, אך האתגר הגדול שלה הוא להרחיב את מאגר הלקוחות

כלכליסט

חברת הפינטק רייזאפ, שמספקת שירותי תכנון פיננסי למשקי בית באמצעות בינה מלאכותית, נכנסת לשוק ייעוץ המשכנתאות, שמתנהל זה שנים על מי מנוחות בשליטה של יועצי המשכנתאות. בחודש האחרון החברה החלה בפיילוט, ובימים הקרובים תחל בקמפיין.

ייעוץ משכנתאות נחשב משימה מורכבת. ככל שההחזר החודשי יותר נוח לכאורה, כך העלות הכוללת של המשכנתא, לאורך עשרות שנים, יקרה יותר. מנגד, החזר חודשי גבוה מדי עלול להכניס משפחה לסחרור כלכלי. לכן אחת המשימות המרכזיות של היועץ היא למצוא את נקודת האיזון בין יחס החזר למזעור עלויות כוללות. המשימה הזו הפכה למאתגרת יותר בשנים האחרונות, עם עליית הריבית, האינפלציה והזינוק במחירי הדירות, שייקרו את החזרי המשכנתאות.

רייזאפ נכנסת לתחום הזה בהליך שהוא דיגיטלי לחלוטין: לקוחות החברה בעלי משכנתא קיימת יוכלו לקבל ללא עלות הערכה ראשונית אם וכמה יוכלו לחסוך דרך מיחזור. בשלב השני, ככל שלקוח מעוניין למחזר או ליטול משכנתא חדשה, הוא יקבל המלצה על תמהיל בהתאם לנתוניו האישיים. הגורם האנושי ייכנס רק עכשיו: יועץ מטעם החברה יפגוש את משק הבית ויבצע התאמה סופית לצרכיו.

בשלב השלישי, יועץ יבצע את המו"מ מול הבנק וילווה את המהלך עד לחתימה. עלות התהליך תהיה 6,000 שקל. לא מדובר במחיר שובר שוק, אך נמוך מהממוצע. לפי אתר מידרג, טווח העלות של יועץ משכנתאות הוא 5,000–10,000 שקל, כאשר הממוצע עומד על 7,850 שקל.

בישראל נלקחות מדי שנה כ־100 אלף משכנתאות חדשות, כאשר 61% מהן נעזרות ביועץ. בנוסף, מבוצעים כ־50 אלף מיחזורים פנימיים בבנקים, מחציתם גם כן בליווי יועץ. כלומר, היקף השוק המיועץ עומד על כ־85 אלף משכנתאות בשנה.

HkLhRI0Dlg_0_0_1231_1465_0_x-large.jpg

בענף פועלים לפי הערכות, כ־2,750 יועצים, אך אין נתונים רשמיים בשל היעדר הרגולציה. הצעת חוק לאסדרת התחום תקועה בוועדת השרים לחקיקה מנובמבר האחרון. המגבלה היחידה כיום חלה על הבנקים, שאסור להם לשלם עמלה ליועצים או לספק להם הטבות. לעומת זאת, בשוק החוץ־בנקאי אין הגבלה.

ברייזאפ מקווים שהעובדה שאין פיקוח או דרישות רישוי תקנה להם לא רק יתרון טכנולוגי, אלא גם יתרון של מוניטין. ייעוץ משכנתאות הוא מקצוע חדש יחסית, שהתפתח בעשור וחצי האחרונים. אמנם כ־60% מהיועצים חברים בהתאחדות יועצי המשכנתאות, שהוקמה ב־2016, אך אין לה סמכויות פיקוח וללקוחות אין דרך לוודא את איכות השירות.

מנגד, האתגר של רייזאפ הוא לא רק לחדור לשוק אלא גם להרחיב אותו. לפי בנק ישראל, ככל שהדירוג הסוציו־אקונומי נמוך יותר, כך גדלה הנטייה להיעזר ביועצים. ביישובים בדירוג 1, 79% מהלווים נעזרים ביועץ; לעומת 50% בלבד בדירוג 10. ביישובים חרדיים הנתון עומד על 80%, וביישובים ערביים על 76%, לעומת 58% ביישובים יהודיים שאינם חרדיים.

"השוק המיועץ מתמקד במשכנתאות חדשות, לא במיחזורים, כי לשחקנים הקיימים אין כלים דיגיטליים לתת מענה מהיר — ויש כאן פוטנציאל צמיחה עצום", אמר יובל סמט, מנכ"ל ומייסד רייזאפ. לדבריו, החברה שוקלת להתרחב גם מחוץ לישראל בתחום המשכנתאות, בעיקר בבריטניה.

כניסת רייזאפ לתחום ממחישה את הפוטנציאל הגלום ברפורמת הבנקאות הפתוחה, שנחקקה ב־2022 וטרם הושלמה, ונועדה להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. עיקרון הבסיס פשוט: המידע הפיננסי שייך ללקוח ולא לגוף שמנהל אותו, וללקוח הזכות להעביר את המידע לכל גוף שיבחר. רייזאפ היא אחת מ־22 חברות שקיבלו רישיון במסגרת הרפורמה.

לצד היתרון הגדול שבכניסת חברות טכנולוגיות לענף, הדבר גם מייצר פער רגולטורי: חברות הפינטק נהנות מגישה למידע, בעוד יועצים פרטיים אינם יכולים לקבל רישיון מתאים, כך שהחוק אינו מאפשר להעביר להם את המידע. היוצאים מן הכלל הם רואי חשבון ויועצי מס, המוכרים כמקצועות מפוקחים. כך, כל עוד לא הוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות בחקיקה, ליועצי המשכנתאות אין דרך להדביק את הקידמה ולשכלל את התחרות בענף.

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
לספרים שלי, בעיקר האחרונים, אין קהל או קוראים.

אולי הכתיבה לא מספיק טובה, בעיות בשיווק, או סיבה אחרת.

מכיוון שאין קהל שממתין לכתיבה שלי, אני לא משקיעה בספרים מעל היכולת שלי, אלא משקיעה בגבול, מתוך הבנה שכן חשוב לי שהספרים יצאו לאור ושהם יהיו סבירים, קריאים, אבל לא אכפת לי אם הם לא יהיו מושלמים, כי כאמור אין קהל.
חשוב לי לציין שאני כן מעבירה שעות ארוכות מאוד על כל טקסט, שוב ושוב, זה לא יוצא מהשרוול, כן יש המון מחשבה והרבה תסכול והרבה השתדלות. אבל אם היה לי קהל הייתי כנראה יוצאת מגדרי הרבה יותר.
*
זה כמו שמסדרים את הבית לפני שבאים אורחים או סתם מסדרים את הבית כי בית צריך סדר.
כשאמורים לבוא אורחים יש יותר השקעה, מה לעשות... ואם זה סתם סדר שגרתי מסכימים לעצמכם להתרשל מעט.
בכל זאת למקרה שהספרים כן ייקראו (אני כותבת ומוציאה לאור בגלל מגוון סיבות, בלי קשר לתוצאה כי הגעתי למסקנה שכל אחד צריך לעשות את המקסימום כדי לצאת לאור או להגשים את עצמו).
וגם בגלל שאני תורמת את הספרים לספריות וכו' חשוב לי שהתוכן של הספרים יהיה מתאים לקריאה עבור קהל קוראים חרדי.
כך שאשמח שתחוו את דעתכם לתוכן של הפרולוג:
האם אופן הגשת התוכן מתאים לנרטיב החרדי ואיך הייתם ממליצים לשפר את התוכן כך שיתקבל באופן נכון ומדויק ולא יכניס רעיונות לא נכונים לקורא.
*

מסדרון אווירי

פרולוג

"האם שומע"?
"כאן דור שומע עבור."
"פזר את המפגינים".
"את כולם?"
"כן, את כולם!"


דור הביט לעבר המפגינים.

שתי מדרכות, מצד אחד מילואימניקים אוחזים שלטים נגד חוק הגיוס, מצד שני בחורים בלבוש חרדי אוחזים בשלטים נגד אותו החוק.
דור התקרב לאנשיו. "התקבלה הוראה לפזר את ההפגנות".
"לפזר את כולם? גם את המילואימניקים?" שאל גיא.
"את כולם".
*
דוידי, נחמני ואהרון עמדו והחזיקו שלטים נגד גיוס בחורי ישיבות.
סוסים דהרו לקראתם בפראות. לובשי מדים אחזו אלות.
הם לא זזו מיד.
עד מהרה התברר שזו היתה טעות, הסוסים דהרו אליהם.
אהרון התעשת ראשון ודחף אותם הצידה, הם התגלגלו על הקרקע, קיבלו מכות יבשות.
הצליחו לצאת משם ברגע האחרון.

*

מהעבר השני עמדו רוי, נועם, דילן, מילואימניקים. מבטם הביע את התחושות הקשות שלהם.
אחרי אין ספור ימי התנדבות כשהם חווים מלחמה מול עיניהם, הם רצו לחוש שוויון.
גם לכיוונם הסוסים דהרו, גם הם נמלטו משם כל עוד נפשם בם.
הם נתקלו, מתנשפים, במפגינים לובשי השחור לבן, עומדים ברחוב סמוך ומנסים לחזור לעצמם.

הם עמדו אלו מול אלו.
עיניהם אמרו הכל.
אחד מבחורי הישיבה הושיט להם יד: "נעים מאוד, דוידי".
"היי, דילן".
אהרון נחפז לסייע להם, הושיט להם מים, הם שטפו פנים ואת המכות היבשות שקיבלו במנוסתם.
*
הרחוב הירושלמי היה קריר, רובם היו מוכים, השלטים בידיהם נקרעו.
"אתם משתמטים מהצבא", קולו של נועם נשמע עמום, לא מאשים.
"אנחנו לומדים תורה מגינים על הארץ, הצבא רוצה לעקור לנו את היהדות, אין לנו כאן זכות קיום בלי התורה והמצוות ".
"אתם מגינים? אנחנו נלחמים. כשכואב הראש אתם מתפללים או שותים אקמול?"
"גם וגם"
"יופי, אז קדימה, תתגייסו".
"במשך הדורות תמיד היו לומדי תורה, אין סיבה שכל העם יהיו לוחמים, אנו מתפללים לימים בהם לא נצטרך צבא. עכשיו אנחנו בגלות ומחכים לימים טובים יותר".

דילן גיחך, "ימים טובים יותר? אתה חי בסרט, זה הגורל שלנו, אנחנו חייבים להגן על עצמנו".

רוי חש שזה מגיע.
חושך, פנסי מכונית מרצדים. שני גברים יצאו מרכב ישן, התקרבו בצעד איטי, תום עמד לפניו דרוך עם הנשק, הוא קצת הסתתר מאחורי תום, חש במשהו לא תקין.
הדופק של רוי החל להלום בפראות.
עינים בוהקות נצצו מולו בחשיכה, הם שלפו נשק קטן, מהיר.
קולות נפץ נשמעו, תום נפל, הוא רץ למצוא מחסה, יורה צרורות בלי אבחנה.

זעה קלה שטפה אותו, לחץ, צלצול באוזניים, הוא כמעט נפל, יד עדינה תפסה אותו, עינים בוהקות על רקע החושך.
חיוך עדין, מגבעת, רצון טוב.
הוא חש שהעיניים הטובות מחזירות לו את היציבות.
תחושת חמימות הציפה אותו. הם לא יודעים מה זו מלחמה, הם שונים. יש כאן אנרגיה אחרת, של שלום זך, כזה שלא טעם טעמו של אובדן נשימה. החבר'ה מולו חיים כמו בעולם אחר: לא מחפשים לשלוט, ולא מאמינים בטרור.
הם סך הכל טובים.


"אתה בסדר?" השאלה נשאלה. עיניים דואגות, של חבריו ושל חובשי המגבעות, הקיפו אותו.
"עכשיו כן", חייך רוי. היה עצב בחיוכו.
הוא לא שונא אותם. הוא מרגיש שהם טובים.

רוח מוזרה נשבה שם. רוח שהגיעה מעולם המלחמות והטרור, שלא עושים טוב לאף אחד, אבל הובילו לדבר מעניין: שיח בין חלקי העם.
זה קורה: אנשים יוצאים לרחובות, כי אין להם תשובה אחרת. הם נפגשים, מדברים, מקשיבים.


גם להם זה קרה לפתע, בלי לתכנן, הם מצאו את עצמם יושבים סביב שולחן בחצר מסעדה סמוכה, החיילים הזמינו שתיה, בחורי הישיבה אמרו שיש להם מהבית.
הם שוחחו מעט, הרבה שתקו. מרגישים שמה שמחבר ביניהם זו תחושת השייכות לארץ הזו, וזה שהם בני אותו עם, ושהם בני אדם, בני אדם טובים.

התחושה שריחפה היתה בעיקר פליאה ותסכול מההתנהלות של נציגי הממסד, לובשי המדים.

"מילא אתם מפגינים נגד הגיוס, אבל למה הם רדפו אותנו? אני נתתי את החיים שלי למדינה, והיא הפקירה אותנו, איך הם מעיזים לפזר אותנו ככה עם סוסים, אפילו שונאינו לא מקבלים כזה יחס". אמר רוי.
"עשיתם גדולות ונצורות למען העם", חייך אליו נחמני, "עזוב את המדינה, אתם נלחמתם למען העם".
"למען אחי ורעי", זמזם דוידי קלות.
"אנחנו לומדים למען העם, אתם נלחמים למען העם", אמר אהרון, "אין מדינה, יש אותנו, העם למען העם".
רוי החליף מבט מהיר עם חבריו.
"אני אוהב את המדינה", אמר, "אבל המדינה מתעלמת. יש תחושה שהלכה המדינה."
אהרון חייך אליהם. "אתם מוזמנים לעשות אצלינו שבת".
"ואתם ללשכת גיוס", העקיצה היתה בלתי נמנעת.
"בחורי הישיבה אינם אחראים על המלחמות, זו ההתנהלות של ראשי המדינה, אותה התנהלות ששלחה את הסוסים לרדוף אחרינו", אמר נחמני בנועם, "הממשלה יכלה לעשות הרבה למען הביטחון, גם הצבא יכול היה להיות יותר יעיל, אנחנו לא אשמים בהתנהלות הזו, זו האחריות שלכם, אתם החילונים אחראים כאן".
"איך אתה מדבר, אתה נשמע לך שפוי?" כעס נועם, "קודם כל המפלגות החרדיות נמצאות בממשלה ואחראיות באופן מלא על מה שקורה כאן. ואתם בחרתם בהן! גם אתם אחראים! שנית, החילונים לא שולטים על המדינה".
"אז מי שולט על הכל? החרדים – לא, אני לא שולט, אני לא מכיר אנשים בעמדת שליטה, אתם – לפי דבריכם לא, אין לכם שליטה. מי אחראי לכל מה שקורה כאן?"
האנשים החליפו מבטים מהירים: "מרגע לרגע נעשה לנו ברור: אין מלך בישראל. אף אחד לא אחראי. הכל הפקר", אמר רוי בקול כנוע מעט.
"אנחנו מנסים, יוצאים לרחוב, מפגינים. גם אתם... אנחנו יוצאים החוצה כי אנחנו פוסט טראומטיים. אתם יוצאים כי אתם לא רוצים להיות פוסט טראומטיים, כנראה. מישהו יושב שם, יש לו סמכויות, אבל הוא לא באמת מבין. לא באמת איכפתי. לא באמת רוצה שהמצב ישתפר".

"לא לא העניין שאנחנו לא רוצים להיות פוסט טראומטיים, אנחנו נכנעים לדעת גדולי התורה. לימוד התורה חשוב ומגן עלינו", הסביר נחמני, מקווה שדבריו יפלו על אוזניים קשובות ומבין שיש כאן משהו יותר משמעותי.
*
"אולי מדובר בנו, גם אם המצב היה סבבה לגמרי היינו מחפשים פחדים, חרדות, מלחמות, שנאה, ריגושים. אולי הבעיה לא בחוץ, היא בתוכנו". היה זה קולו של בעל המקום, מסעדן קשיש עם חיוך ושפם ענק, שהחל לאסוף את המפיות והמלחיות, "יאלה, קדימה חבר'ה, אני סוגר כאן את המקום. תמשיכו לבוא לכאן כל יום מצידי, לדבר. שתיה על חשבון הבית", המשיך לומר. "תפתחו כאן מקום לדיונים, זה מה שיש לנו כאן, אחרי כל השנאה", הוא שתק לרגע והוסיף: "נעים להכיר אתכם, אני חיים עמוס עזרא, המסעדה הזו היתה של הורי, היא פעילה כאן מלפני מלחמת יום כיפור. ראיתי הרבה דברים בחיים ואני רוצה לומר: אין לנו מקום אחר".
מספרי טלפון הוחלפו, הם נפרדו, מבטיחים לשוחח שוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה