בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון, היום היה טעון במתח ובציפייה. אולם בית המשפט התמלא עד אפס מקום. משפחות קורבנות, נציגי מדינות שונות, עיתונאים מכל העולם, ותומכים רבים, כולם הגיעו לשמוע את גזר הדין במשפטו של מוחמד דיאב אבראהים אל־מצרי, הידוע בכינויו מוחמד דף – האיש שהפך לסמל של טרור וחורבן בעיני רבים, ועורר פחד ואימה במזרח התיכון ובעולם כולו.
שופט בית המשפט העליון, ג'יימס אנדרסון, נכנס לאולם בקור רוח, אך מבטו הביע את חשיבות הרגע. הוא התיישב מאחורי דוכן השופט, מעביר את מבטו על פני הקהל. המסמכים לפניו, שכבו כבדים, לא רק בכמותם אלא גם במשקל ההיסטורי שלהם. מוחמד דף, המפקד העליון של הזרוע הצבאית של חמאס, הוביל עשרות שנים של פיגועים, חטיפות, ורציחות – כל אלו הובילו למותם של מאות ישראלים וחפים מפשע אחרים.
השופט אנדרסון נשם עמוקות, ואז התחיל בנאומו, קולו נשמע חזק וברור:
״היום אנו ניצבים בפני רגע יוצא דופן בהיסטוריה של מערכת המשפט שלנו. אין זה משפט רגיל, אין זה דיון שגרתי. היום אנו דנים בגורלו של אדם שלא נמצא כאן לפנינו, אך צלו מכסה חלקים נרחבים מהעולם.
מוחמד דיאב אבראהים אל־מצרי, או כפי שאתה ידוע – מוחמד דף, שמך הפך לסמל של טרור בלתי נתפס, של אלימות חסרת רחמים, ושל קנאות שהותירה אחריה רק הרס וחורבן. במשך שנים התחמקת מידי החוק, תוך שאתה מנווט ארגון שלם במסלול של שפיכות דמים וחורבן, כאשר אין בכוונתך להביט בפני הקורבנות שלך.
היום, גם אם אינך נוכח כאן פיזית, דמותך ונזקיך נוכחים בצורה חזקה וברורה. אנו כאן כדי להשמיע את קולו של הצדק, ולהבהיר כי חוקי החברה האנושית חזקים מכל פעולת טרור, מכל ניסיונות בריחה והתחמקות. אנו כאן כדי להבטיח כי כל מעשה של טרור, כל פשע של מלחמה, יקבלו את תגובתם ההולמת – גם אם זה ייקח שנים רבות.
אתה, מוחמד דף, מייצג את כל מה שאנו, כבני אדם המחפשים שלום וצדק, נלחמים כנגדו. פיגועיך גרמו למותם של ילדים, נשים, וגברים חפים מפשע – הם הרסו משפחות, גרמו לכאב בלתי נסבל והשאירו פצעים שלא יירפאו לעולם. אתה, שהתחמקת מידי הצדק במשך כל כך הרבה זמן, תעמוד היום לדין, גם אם נוכחותך הפיזית אינה כאן איתנו.
לפיכך, בית המשפט גוזר עליך, מוחמד דף, עונש מוות על פשעי המלחמה והטרור האכזריים שביצעת נגד האנושות. זהו פסק דין המהווה הצהרה לכל טרוריסט בעולם: אין מקום למעשיך הנוראיים תחת שמי הצדק. הצדק נשמע היום – ולא משנה היכן תבחר להתחבא, ידינו תגיע עד אליך.
היום, לאחר שנים של פחד, אנו משיבים את הכבוד והצדק לקורבנות שלך. היום, הצדק מדבר בקול רם וברור – ויידע כל אחד שנשארה בו ולו שמץ של אנושיות, כי אין מקום לטרור בעולם הזה.״
עם חתימתו של השופט אנדרסון על פסק הדין, האולם נותר בדממה רועמת. ההכרעה לא רק שסימנה את סופו של מסע ארוך לצדק, אלא גם שלחה מסר ברור לעולם כולו – שמעשיו של מוחמד דף לא יישכחו לעולם, ושהצדק ייעשה, בין אם הוא נוכח או נעדר.
__________________________________________________
אה, איזה מופע מרהיב של צדק עולמי! ממש תיאטרון האבסורד במיטבו. יש משהו מרשים מאוד בצפייה במערכת המשפט האמריקאית גוזרת עונש מוות על אדם שכבר חוסל בידי צה"ל. בטח, למה לא? אחרי הכל, מי אמר שמוות צריך לעצור את גלגלי הצדק מלהסתובב?
ואז, השופט אנדרסון, בחוכמתו הבלתי מתפשרת, עומד מול אולם מלא ומכריז בקול חמור על גזר דין מוות לאדם שכבר אינו בין החיים. מעניין אם מישהו באולם תהה אם המאמץ הזה אולי טיפה מיותר. אבל למה לתת למציאות להפריע למערכת המשפט? זה הרי הרבה יותר מספק לשפוט ולהרשיע את הרוח של מוחמד דף, כי הרי לא משנה היכן הוא נמצא – ייתכן שבגן עדן, ייתכן בגיהנום, או אולי פשוט באבק שמעל עזה – חשוב להבהיר שהצדק האמריקאי ניצח.
ואם כבר בסרקזם עסקינן, הרי שהקטע הכי טוב בכל הסיפור הזה הוא שמי שבאמת עשה את העבודה – כלומר, החבר'ה של צה"ל – מוצאים את עצמם על ספסל הנאשמים בבית המשפט העולמי, מואשמים בפשעי מלחמה. אז בעצם, אחרי כל הטקס המרשים הזה, אולי צריך להעביר את פסק הדין נגד דף ישירות לפח הזבל ההיסטוריה – כי מה יכול להיות יותר מתאים מזמן ואנרגיה שבוזבזו על לשפוט מישהו שכבר לא יכול לשמוע את פסק הדין?
לסיכום, אם אי פעם תהיתם איך נראית סאטירה במציאות – הרי היא לפניכם. פסק דין מוות לפושע שכבר מת, מפי מדינה שמאשימה את מבצעי הצדק האמיתיים בפשעי מלחמה. ממש מופע אימים של הצדק המודרני.
הנושאים החמים
