סיפור בהמשכים סתם קטע שכתבתי...

  • הוסף לסימניות
  • #1
הוא הדף אותה פנימה בחוזקה, צרחותיו מהדהדות. חגורתו עודנה מתנופפת למעל ראשה, פוצעת.
החושך קורא לה, בולע אותה פנימה. ראשה נחבט בחוזקה, והדלת נטרקה מאחוריה. ננעלת.
היא מגששת, מעורפלת, תחת שמלתה. תופסת את הפלסטיק המלבני, ידה תרה אחרי המספרים.
המקשים חגים מול עיניה. צליל חיוג חלוש. "לאה" נשמע הקול מעבר לקו "איפה את?" "אני.." התנשפות כאב "תבטלו.. הכל" היא לוחשת בקול מרוסק "אח שלי.. גילה. הוא–" שוב אנחת כאב "תכף כל ה.. הכפר אליכם" היא התנשמה, הטלפון מיטשטש מול עיניה, מתערפל.
הוא גלש מאצבעותיה הרפויות, "לאה---" הקול דאוג, עמום. ראשה צנח, עייפה עד מוות.
ואף אחד לא היה שם כדי להזכיר לה להישאר ערה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הוא הדף אותה פנימה בחוזקה, צרחותיו מהדהדות. חגורתו עודנה מתנופפת למעל ראשה, פוצעת.
החושך קורא לה, בולע אותה פנימה. ראשה נחבט בחוזקה, והדלת נטרקה מאחוריה. ננעלת.
היא מגששת, מעורפלת, תחת שמלתה. תופסת את הפלסטיק המלבני, ידה תרה אחרי המספרים.
המקשים חגים מול עיניה. צליל חיוג חלוש. "לאה" נשמע הקול מעבר לקו "איפה את?" "אני.." התנשפות כאב "תבטלו.. הכל" היא לוחשת בקול מרוסק "אח שלי.. גילה. הוא–" שוב אנחת כאב "תכף כל ה.. הכפר אליכם" היא התנשמה, הטלפון מיטשטש מול עיניה, מתערפל.
הוא גלש מאצבעותיה הרפויות, "לאה---" הקול דאוג, עמום. ראשה צנח, עייפה עד מוות.
ואף אחד לא היה שם כדי להזכיר לה להישאר ערה.
ווואוו יפה!!!
יש המשך, משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ת'אמת לא חשבתי לכתוב המשך.. ראו את זה כזכותכם ;)

"לילה, לילה" יוסוף שעון בתנוחה זחוחה על הקיר לידה. מביט בדמותה המצונפת.
"אני יודע שאת שומעת אותי.." קולו לועג "ילדה טיפשה שכמותך. את יודעת שאבא מגלה הכל, תמיד."
היא ממשיכה לשתוק, מוחה הולם, מסוחרר. "ובגלל שאני אח טוב, אני לא אספר לו על המכשיר שהחבאת" הוא שולף את המקשים הקטנטן שלה, מקפיץ אותו בין אצבעותיו.
לאה ממצמצת את תוך החושך, לא זזה. בטח אח טוב.. היא חושבת במרירות. ההחמצה שורפת לה את הוושט. מציפה.
יוסוף ממשיך במונולוג.
"כמו שאמרתי" הוא חוזר "אני יכול להודיע לאבא על המכשיר הקטן הזה" הוא מחווה באצבעו, עיניו נוצצות "אבל אני לא הולך להתחייב על ביטוח החיים שלך מאז.." היא נרעדת. זה באמת יהיה הסוף שלה. גם ככה היא עלתה לאבא על העצבים יותר מדי לאחרונה.
"ואני יכול" חיוך צובע את שפתיו, שטני "ברוב טובי כמובן" הוא מוסיף "לוותר על זה. תמורת כמה תנאים קטנים.."
היא לא עונה. מרגישה את רגלו בועטת בגופה בחוסר סובלנות.
פיה מתהדק, חוסם אנחת כאב. רק שיעזוב אותה לנפשה כבר!
הוא מביט בה שוב, עיניו מוצרות. "אני אתן לך עוד קצת זמן לחשוב על זה" הוא מפטיר מאחורי גבו, קצת מאוכזב.
קול הנעילה נשמע היטב מעליה. שקט.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
היא שוקעת לשינה טרופה, הדם החל כבר להיקרש, מפחית את עוצמת הכאב.
היא תשרוד את זה, כמו שהיא שרדה עד עכשיו. אין לה ברירה אחרת.
היא לא יכולה להרשות לעצמה לבכות. רוצה.
להתפרק על העבר, שהיה. העתיד שרצתה וכבר לא יהיה. על ההווה שמי יודע אם תשרוד.
אין לה. אין לה את הפריוולגיה הזו. הדמעות כבר יבשו. משאירות חלל שורף.

הדלת נפתחת. ליבה מנתר בחרדה. מי שזה לא יהיה- לא יכול להיות טוב בשבילה. אפילו גרוע, מאוד.
היא משעינה במהירות את ראשה על הקיר, עיניה נעצמות.
"עוד לא התעוררה?" קולה של אביה תמה. "לך תביא מים יוסוף" הוא פוקד על אחיה.
נשימתה נעצרת. גם אבא, גם יוסוף. היא גמורה. סופית.
הפסיעות מקרבות, שואבות לה את האויר.
פרץ מים ניתז עליה. היא ממצמצת. זהו, נגמר המשחק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אמאלה!!!
איזה סיפור יפההה
אני לא עומדת בזה!
את חייבת להמשיך עד הסוף הטוב, מובן?
זה פשוט טוב!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
דיי, מטורף!
המשך עכשיו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש אפשרות לשנות את התגית לסיפור בהמשכים?

אבא שועט ישר למטרה. "לילה, תסתכלי עלי" היא מרימה מבט מפוחד. ידו תופסת בכתפה, מקימה אותה בגסות.
"איך יצרת קשר עם היהאוד הארורים שבאו לחטוף אותך?"
ליבה נופל. היא ידעה שזה יבוא. מוכנה.
"הםם פגשו אותי ליד הבבית של עבאס ואמרו לי להגיע לחחנות שליד היציאה מהככפר" היא מגמגמת.
ידו מנערת אותה בחוזקה "שקרנית. שקרנית ארורה חסרת בושה שכמוך" הדיצבלים נוסקים, אוטמים לה את האוזן. היא עוצמת עינים, חסרת נשימה.
קולו של יוסוף מפתיע אותה מהצד. "עזוב אבא.. לא שהיא באמת יכלה לנהל איתם קשר סודי מתחת לאף שלך" הוא מחניף לו על הדרך "לילה מדי טיפשה בשביל זה" היא בולעת את רוקה. למה יוסוף מגן עליה?
אביה שומט את אחיזתו, נותן לבד השחור להחליק עמה לאורך הקיר. לפגוש ברצפה.
"אולי" קולו של אביה עדיין ספקני, שולח אליה מבטים דוקרים. יוסוף לעומתו שאנן, מרכז השליטה.
תמיד ידעה שאביה ככלי בידיו של יוסוף..
הם יוצאים. היא פולטת נשימה ארוכה. עוצרת אותה אחרי שניה כשהיא מגלה חזרה את יוסוף.
עכשיו יבוא החשבון. והוא בטוח גדול יותר משחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מבקשת הבנה וביקורת.. חח
זה דיי סיפור ראשון שאני כותבת אז מחילה על הרמה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
"מה אתה רוצה" ניסה קולה להשאר יציב, לא מצליח.
שפתיו חייכו. את החיוך שהיא שנאה כל כך. "ידעתי שתנחשי שאני רוצה משהו גדול לילה" עוצם אחיה לשניה את עיניו בהערכה עצמית. היא מהדקת את שפתיה, הן מלבינות.
"נכון, צדקת. אני רוצה משהו גדול" נפתחות עיניו חזרה, מבהיקות בטירוף. "משהו גאוני, שתמיד היה בלתי מושג, שיגרום למפקד שלי להעביר אותי לראשים מלבנון" קולו עולה בפאתוס.
היא מסיטה את הראש בסלידה.
יוסוף מביט בה חזרה, קולו מונמך, דרמתי "משהו, שרק את תוכלי לעשות עם הזיכרון שלך"
פניה מחווירות מולו. הזיכרון שלה.
הוא ממשיך, נהנה לראות את הבעותיה המתחלפות.
"יש מקום, המרכז הביולוגי ברמת גן. הוא אוגר בתוכו נוסחאות יקרות מפז שיקפיצו את המחלקה שלנו קדימה" הוא לוחש לה, ממתיק סוד. "את ואני נכנס כמו סטודנטים למתחם ואת כבר תעשי את העבודה שלך שמה" הוא מסיים, מרוצה עד הגג.
"ומה אם אני לא מסכימה לשתף פעולה?" היא שואלת בהתרסה. מנסה להסתיר את הפחד.
הוא מחייך מולה, שולף קלפים. "הטלפון ההוא היה סך הכל איום עלוב" הוא מגחך, חושף שיניים "קוויתי בשבילך שתסתפקי בזה. טעיתי" הוא מושך כתפיים בהשלמה, ידו נדחפת באיטיות אל הכיס. סכין חוזרת איתה, מרקדת בין אצבעותיו.
עיניה מתמגנטות למתכת הכסופה, בעתה טהורה לטושה באישונים.
"אני מתאר לעצמי שהייתי מספיק ברור" הוא ממשיך בנחת, תוחב אותה חזרה.
אין לה ברירה. באמת שאין.
"אבל למה אתם צריכים אותי? תכנסו, תצלמי וסלמאת" היא מנסה להתחמק, ליבה דופק.
"אי אפשר להיכנס עם מצלמות וטלפונים יא הַבְּלַאא’ "את לא מבינה מה אני אומר לך?" קולו עולה "את מחר באה איתי לשם. חמש דקות זה יקח. נכנסים, רואים הולכים. בנת?" הוא מתחיל להתעצבן, לא מבייש את הגנים. אגרופו מתנופף מול פניה, מכה.
"אבא אסר עלי לצאת מפה בשנה הקרובה" היא מזכירה לו, נאחזת בקש. טובעת.
אחיה מגחך, לא עונה.
היא מרכינה ראש, טעם מר של תבוסה מתיישב לה על הלשון. לא מרפה.
והיא לא רק שלה הפעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הזמן חולף מהר. אחרי 50 דקות נסיעה הם ניצבים בפתח המכון.
נכנסים פנימה, יוסוף מוביל. יודע את הדרך מצויין.
בפתח המסדרון פקידה עוצרת אותו.
הוא מחייך חיוך מקסים, ידו מניפה את אישור הכניסה למחלקה החסויה שה' יודע מאיפה הוא השיג.
היא מנסה לחייך גם, חיוך עלוב.
הם עוברים, המכונה שותקת. מתחשק ללאה לצעוק עליה, לנער. שתזמין לפה אבטחה. יודעת שהיא לא תעשה את זה, היא פחדנית מדי.
הטלפונים בסלסלה מאחוריהם, חסרי תועלת.
אחיה נעצר באיזו פינה צדדית. אש בעיניו.
"תזכרי שאני לידך כל הזמן" קולו מתפתל, חונק אותה "שלא יעלו לך מחשבות שטותיות, לטובתך כמובן" הוא מוסיף בטון מתחסד. "המפקדים שלי יכולים להיות מאוד רעים כשהם רוצים" הוא ממקד בה את עיניו.
'גם כשהם לא רוצים' מתחשק לה להוסיף, בולעת. היא כבר עיכלה שאין לה סיכוי.
הוא מושך אותה פנימה לחדר צדדי, פותח מנעול.
היא עומדת ליד השולחן, מביטה בידיו שולפות זוג כפפות, פותחות מגירות.
ערמת מסמכים נפרשה לפניה, הבל נשימתו בעורפה. היא משפילה מבט, כנועה.
ידה מתופפת חרישית בידה על השולחן, עיניה עוברות על הדפים במהירות.
מאחוריה יוסוף שולח מבטים עצבניים. "זהו, חאלס" הוא עוצר אותה אחרי דקותיים, שולף את הדפים.
היא מרימה מבט, ממצמצת.
דקה לוקח לו להחזיר את מצב החדר לקדמותו. עוד דקה עד שהיא מוצאת את עצמה שוב נושמת אוויר.
מרגישה אותו דחוס. מחניק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
וואוו
איזה כיף שהמשכת!!
ויש משהו כיף בזה שהפרקים כאלה קצרים..
כאילו ם אם אין לי זמן - את הסיפור הזה אני יכולה לקרוא..
אפשר שאלה?
איך זה הגיוני שיוסוף אח שלה ולה קוראים לאה?
אם היא אחות מאמא היו אמורים לקרוא לה רק לילה...
ועוד משהו
נראה לי כותבים עבלה
שה' יודע מאיפה הוא השיג.
יותר מתאים שאללה יודע, היא לא מכירה את ה'
ידה מתופפת חרישית בידה על השולחן,
המשפט הזה לא כל כך ברור..
מחכה להמשך!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
איך זה הגיוני שיוסוף אח שלה ולה קוראים לאה?
טוב.. בגלל שזה רק סיפור לא מתוכנן בפרוג פחות איכפת לי...
בעיקרון אמא של לאה-לילה, יהודיה. יוסוף הוא אחיה מאב, כמו שניחשת.
אמא שלה ברחה כשהיא היתה בת 3, ואביה מצא אותה וחטף אותה אליו כשהיא היתה בת 13 בערך.
בנקודה הזו של הסיפור היא בת 17.. לא לשאול איך היא התחזתה לסטודנטית אם היא כל כך צעירה.. :sne:
היא גדלה עד לפני 4 שנים בבית חרדי לגמרי וזה נסיון הבריחה השני שלה כבר.. השפה והמחשבות שלה בקו יהודי לגמרי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
החדר מצא אותם שוב, במשחק התפקידים המוכר.
מחברת ריקה מול פניה. ועט. "קחי כבר ותתחילי לכתוב" הוא הודף אותה. חסר סבלנות.
המצפון שלה בער, גם השפתיים. אבל הסכין דגדגה לה בעורף, לא משאירה אפשרות אחרת.
היא העבירה את לשונה על שפתיה שוב ושוב, ידיה ממאנות.
ליוסוף זה נגמר. הוא תופס את העט, תוחב אותו בידה הרועדת. "לא רוצה לאיים שוב" הוא מתנשף, קרוב קרוב לפניה "אל תכריחי אותי"
היא בולעת, מרגישה איומה. ידה החלה לנוע על הדפים. רושמת סודות.
הוא מתרפה מעט, מרוצה. עיניו עוקבות אחר המילים.
לפני סוף הנוסחה השמינית היא עוצרת. מורידה את העט.
"למה עצרת?" הוא נוהם, מכה בידו על השולחן.
"עצרת אותי לפני שסיימתי לקרוא" היא מושכת בכתפיה באדישות, מרגישה במעט את טעמה המתוק של הנקמה.
הוא הולך, המחברת איתו. היא נשארת לבד.
סוף סוף.
אכן, קיימת חברה שיותר גרועה מבדידות.

אגב.. ב"ה כתבתי עכשיו את סוף הסיפור. אם זה מרגיע אתכם :sneaky:
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הרכב כבר מוכר יותר. היא מתמקמת.
בניגוד לנסיעה, הפעולה לא הופכת לקלה יותר עם הזמן.
הם נכנסים שוב, הפקידה עוצרת בכניסה. מבקשת תעודות זהות.
הם מגישים. יוסוף מסתיר מבט חשדן. הת"ז שלו מול הפקידה, גם שלה.
"נוהל בטיחו חדש" מתנצלת הפקידה. מחזירה את התעודות.
הם מתקדמים במסדרון, נכנסים לחדר. הרהיטים כבר מוכרים לה. מבטו של יוסוף מרחף על הקירות, מתמקד בעצם חדש שנוסף. חור מלא חוטים. עוד מעט יבנו פה מצלמה, הוא יודע בוודאות. זו ההזדמנות האחרונה שלהם.
הוא מושך אותה קדימה. היא מתקדמת, מועדת על הקופסאות המאובקות שניצבו ליד שולחן הכתיבה.
אך. יוסוף גוהר מעליה, חסר סבלנות. היא מנסה להתרומם, מצליחה בקושי.
ידיה מסדרות חזרה את הקופסאות, רועדות. הגומייה העבה נופלת, משאירה יד ריקה.
היא מתקדמת משם, משתעלת. רואה את אחיה ליד המגירות. שוב.
הוא פורס מולה דפים, אותיות צפופות מרקדות מול עיניה. בחילה אוחזת בה, והיא קוראת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה