סיפור בהמשכים פרספקטיבה

[ME!!]

! THE END !

ל-מ-הההההה
טוב זה היה ממש יפה!
נ.ב. אם תרצי כן להמשיך מתישהו אנחנו משאירים לך דלת פתוחה (או פתק רק אל תזכרי שתהיי זקנה)

 

[yael305]

איזה פרק יפה!!
חבל שכבר הסתיים
עכשיו תכתבי לנו למה אשירה החליטה לחזור פתאום
לא מוותרות עליהן כל כך מהר!!

 

[מיהי]

שלום קוראים יקרים, היום אשתף אתכם בתהליך הכתיבה של-
רק רגע, מישהי קוראת לי פה. מה? אה, בכיף, בואי תיכנסי. קחי כוס מהמגרה השניה, יש פה קנקן מים. אה גם אשירה איתך? בואו בואו, אני בדיוק כותבת את התהליך.
שינוי בתוכנית - יש פה מישהי שרוצה להגיד שלום...
היי! מה'ניינים? מיהי, לא קראנו ת'פרקים האחרונים, תביאי רגע את המחשב.
אה- אוקיי, אבל אולי תני לי לגמור קודם? אני בדיוק באמצע.
נוווו רק כמה דקות!! אשירה, בואי! הספה ממש נוחה!
אהובי, אני -
דיי אל תפריעי! הורסת מסיבות! מממ... בלה בלה, פרק אחד עשרה... אפילוג... מממ... רגע, מה?! השתגעת?
את רצינית?! לא באמת! אני נשארת במימד השני?! אין סיכוי!
תראו, זה רק בשביל הרעיון ש-
מה זה? איך יש לך את החוצפה בכלל להפריד בינינו עד שנהיה זקנות?!
אהובי, אולי היא צודקת... זה רק סיפור! אמנם עלינו, אבל אם זה משרת...
לא לא לא! אל תיכנעי כל כך מהר, אשירה! איפה השטיח שלנו? הבאת אותו?
אתן לא רציניות... השטיח?! אה - תקומי מהרצפה! מה קורה לך אהובי, שניה, תני לי לפחות לסגור את החלון! טוב, אשירה! תעזרי לי איתה - לא! את לא יושבת גם! נו באמת!
הלוואי שהסיפור ישתנה, הלוואי שבסוף אשירה כן תחזור, הלוואי הלוואי הלוואי!
הלוואי הלוואי וכו וכו וכו. נו מיהי, תני לה. כמה דקות והיא תחזור לעצמה.
רגע, למה יש רוח? תגידו לי שזה לא מה שאני חושבת שזה!
כן, כן, זה כן! טרילילייי! הלווואייייי!!!
אוי, לא שוב!!!!
חור שחור?! זה לא הגיוני! חשבתי שהמצאתן את זה! הי! המחשבי שלי החמודי!! והשטיח שלכן! לאא! זה לא קורה!!!!!
יוווהווווווו!!!
אההההה!!
אההההה!!!


...
צררר. צררר.

 

[מה שניחשת]

פרק חזק!

 

[ניק 70107]

גדולה מהחיים. יש לך עוד באמתחת? בבקשה?

 

[מיהי]

גדולה מהחיים. יש לך עוד באמתחת? בבקשה?

התכוונתי לכתוב פרק אפילוג 2, שבו אשירה בקפיטריה בוכה ואומרת שהלוואי והיתה יכולה לחזור למשפחתה ולחיים האמיתיים שלה, אבל היא מפחדת להתפוצץ כמו אהובי. ואז הפרופסור היה אמור לצחוק ולהגיד שהיא לא תתפוצץ ובמקרה הגרוע תקבל כוויה (מוכר?), אז היא אומרת לאשירי - "הייתי נותנת לך חיבוק, אבל זה קצת מסוכן, אחותי" והיא עונה לה "אנחנו לא אחיות... אנחנו אותה אחת!" ואשירהאומרת "אז תחבקי את עצמך בשמי" והן מחליקות כיף ואהובי שבעולם הרגיל והוריה היקרים מופתעים ומרוגשים לראות את אשירה מופיעה לידם בהבזק מסמא והודף וTHE END 2 וסוף פסוק.
אבל זה כבר הרגיש לי טו מאצ'... נראה לי שהבנו את הפואנטה של הסיפור, לא?
בקרוב (תדמיינו פוסטר ענק) שיתוף תהליך! והפעם - בלי אהובי על הראש! (אשירה הבטיחה לי שהיא תיקח אותה לקניות)

 

[yael305]

בקרוב (תדמיינו פוסטר ענק) שיתוף תהליך! והפעם - בלי אהובי על הראש! (אשירה הבטיחה לי שהיא תיקח אותה לקניות)

אני אדאג להעסיק אותה שם...
רק תגלי לי לאיפה בדיוק הן הולכות ואיך הן נראות
אם אפשר לצרף תמונה - אני אשמח
וסמכי עלי - יהיה לך שקט עד הערב..

 

[מיהי]

שיתוף תהליך - פרספקטיבה: (תודה ל @yael305 על השקט )

אז איך זה התחיל?
בסך הכל רציתי לשפשף את הכתיבה שלי. הרעיון היה לכתוב פרקים בלי יותר מדי עלילה, על זוג אחיות שמחפשות מקורות הכנסה כדי לממן חופשה, וזה כדי לכתוב הרבה ולקבל פידבק. מה שקרה שאחרי שתי פרקים התחלתי להשתעמם, כי כמה אפשר למשוך על משהו חסר פואנטה ועלילה?

ואז ישבתי לכתוב רעיון.
כתבתי לי במשפט מה דעתי עליהן, ומה הן צריכות ללמוד.
חשבתי איזו דרך תעשה את זה בצורה הכי טובה.
רציתי פנטזיה או אליגוריה - ואז הגיע הרעיון על המימדים.
לקחתי דף A4, ציירתי ציר זמן ואת נקודת הפיצול הבין-מימדית, ושרטטתי תרשים זרימה של העלילה.
ציירתי קצת את אהובי ואשירה.
אפיינתי אותן יותר חזק.
והתחלתי לכתוב.
ישירות על פרוג, בלי טיוטות.
כי זו רק התנסות.
היה כיף.

כמה דברים שלמדתי, קבלו כטיפים:
1. אל תכתבו בלי לתכנן, אפילו קצת. מרגישים את זה - גם אתם וגם הקוראים.
2. אם אתם מרגישים שאתם קצת 'נמרחים' בפרקים ולא מצליחים להגיע לדברים העיקריים, קחו פסק זמן, ותכתבו לעצמכם את העלילה העיקרית, החוט המרכזי שאמור לעבור מעכשיו ועד סוף הסיפור.
חלקו את מה שקיבלתם לפרקים, וכשאתם מתיישבים לכתוב את הפרק החדש תציצו לרגע ותגידו לעצמכם: "אוקיי, בפרק הזה עומד לקרות כך וכך". זה ממקד, מפקס ברמות, ומקצר מיד את כל הפסקאות המיותרות שנמרחות לנו לפעמים, אלו שהולכות סחור סחור. לי זה ממש עזר. ראו כדוגמה את ההודעה הקודמת שלי, זה בדיוק האופן בו אני עושה את זה.
3.אל תתיאשו. במהלך הסיפור היו לפחות שלוש פעמים שכמעט ויתרתי והתכוונתי לכתוב "סיפור זה ייקרא 'סיפו' מאחר ואין לו סוף". בסוף כן המשכתי, והיה שווה.
4. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית ובקרו את עצמכם. בלי רחמים.
5. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית והחמיאו לעצמכם. בלי בושה.
6. אל תפחדו לנסות דברים חדשים. גם סגנונות וצורות כתיבה שחשבתם ש'זה לא אתם'.

זהו! בנתיים לפחות...
מקווה שנהניתם!

אעריך מאד ואשמח יותר מתמיד לשמוע ביקורת כלשהי על הסיפור - מבנה, עלילה, אפיון דמויות, רמת בנאליות, נקודות לשיפור וכדו'.

 

[yael305]

שיתוף תהליך - פרספקטיבה: (תודה ל @yael305 על השקט )

אז איך זה התחיל?
בסך הכל רציתי לשפשף את הכתיבה שלי. הרעיון היה לכתוב פרקים בלי יותר מדי עלילה, על זוג אחיות שמחפשות מקורות הכנסה כדי לממן חופשה, וזה כדי לכתוב הרבה ולקבל פידבק. מה שקרה שאחרי שתי פרקים התחלתי להשתעמם, כי כמה אפשר למשוך על משהו חסר פואנטה ועלילה?

ואז ישבתי לכתוב רעיון.
כתבתי לי במשפט מה דעתי עליהן, ומה הן צריכות ללמוד.
חשבתי איזו דרך תעשה את זה בצורה הכי טובה.
רציתי פנטזיה או אליגוריה - ואז הגיע הרעיון על המימדים.
לקחתי דף A4, ציירתי ציר זמן ואת נקודת הפיצול הבין-מימדית, ושרטטתי תרשים זרימה של העלילה.
ציירתי קצת את אהובי ואשירה.
אפיינתי אותן יותר חזק.
והתחלתי לכתוב.
ישירות על פרוג, בלי טיוטות.
כי זו רק התנסות.
היה כיף.

כמה דברים שלמדתי, קבלו כטיפים:
1. אל תכתבו בלי לתכנן, אפילו קצת. מרגישים את זה - גם אתם וגם הקוראים.
2. אם אתם מרגישים שאתם קצת 'נמרחים' בפרקים ולא מצליחים להגיע לדברים העיקריים, קחו פסק זמן, ותכתבו לעצמכם את העלילה העיקרית, החוט המרכזי שאמור לעבור מעכשיו ועד סוף הסיפור.
חלקו את מה שקיבלתם לפרקים, וכשאתם מתיישבים לכתוב את הפרק החדש תציצו לרגע ותגידו לעצמכם: "אוקיי, בפרק הזה עומד לקרות כך וכך". זה ממקד, מפקס ברמות, ומקצר מיד את כל הפסקאות המיותרות שנמרחות לנו לפעמים, אלו שהולכות סחור סחור. לי זה ממש עזר. ראו כדוגמה את ההודעה הקודמת שלי, זה בדיוק האופן בו אני עושה את זה.
3.אל תתיאשו. במהלך הסיפור היו לפחות שלוש פעמים שכמעט ויתרתי והתכוונתי לכתוב "סיפור זה ייקרא 'סיפו' מאחר ואין לו סוף". בסוף כן המשכתי, והיה שווה.
4. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית ובקרו את עצמכם. בלי רחמים.
5. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית והחמיאו לעצמכם. בלי בושה.
6. אל תפחדו לנסות דברים חדשים. גם סגנונות וצורות כתיבה שחשבתם ש'זה לא אתם'.

זהו! בנתיים לפחות...
מקווה שנהניתם!

אעריך מאד ואשמח יותר מתמיד לשמוע ביקורת כלשהי על הסיפור - מבנה, עלילה, אפיון דמויות, רמת בנאליות, נקודות לשיפור וכדו'.

וואו.
תודה על זה. קצר ולעניין!
ואני באמת תקועה באמצע איזה סיפור ככה שאולי יועילו לי העצות פה.. אני אעדכן בלנ''ד אם כן..

(תודה ל @yael305 על השקט )

בכיף
היה לי מזה כיף שם...
את לא מבינה כמה רכילות שמעתי עליך..ששש הבטחתי להן שאני לא אגלה..
רק עכשיו חזרתי הביתה, הן אמורות לבוא עוד כמה דקות.
תעדכני. שאני לא אדאג סתם..