הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #61
ל-מ-הההההה
טוב זה היה ממש יפה!
נ.ב. אם תרצי כן להמשיך מתישהו אנחנו משאירים לך דלת פתוחה (או פתק
רק אל תזכרי שתהיי זקנה)ל-מ-הההההה
רק אל תזכרי שתהיי זקנה)התכוונתי לכתוב פרק אפילוג 2, שבו אשירה בקפיטריה בוכה
ואומרת שהלוואי והיתה יכולה לחזור למשפחתה ולחיים האמיתיים שלה, אבל היא מפחדת להתפוצץ כמו אהובי. ואז הפרופסור היה אמור לצחוק ולהגיד שהיא לא תתפוצץ ובמקרה הגרוע תקבל כוויה (מוכר?), אז היא אומרת לאשירי - "הייתי נותנת לך חיבוק, אבל זה קצת מסוכן, אחותי" והיא עונה לה "אנחנו לא אחיות... אנחנו אותה אחת!" ואשירהאומרת "אז תחבקי את עצמך בשמי" והן מחליקות כיף ואהובי שבעולם הרגיל והוריה היקרים מופתעים ומרוגשים לראות את אשירה מופיעה לידם בהבזק מסמא והודף וTHE END 2 וסוף פסוק.אני אדאג להעסיק אותה שם...
)שיתוף תהליך - פרספקטיבה: (תודה ל @yael305 על השקט
אז איך זה התחיל?
בסך הכל רציתי לשפשף את הכתיבה שלי. הרעיון היה לכתוב פרקים בלי יותר מדי עלילה, על זוג אחיות שמחפשות מקורות הכנסה כדי לממן חופשה, וזה כדי לכתוב הרבה ולקבל פידבק. מה שקרה שאחרי שתי פרקים התחלתי להשתעמם, כי כמה אפשר למשוך על משהו חסר פואנטה ועלילה?
ואז ישבתי לכתוב רעיון.
כתבתי לי במשפט מה דעתי עליהן, ומה הן צריכות ללמוד.
חשבתי איזו דרך תעשה את זה בצורה הכי טובה.
רציתי פנטזיה או אליגוריה - ואז הגיע הרעיון על המימדים.
לקחתי דף A4, ציירתי ציר זמן ואת נקודת הפיצול הבין-מימדית, ושרטטתי תרשים זרימה של העלילה.
ציירתי קצת את אהובי ואשירה.
אפיינתי אותן יותר חזק.
והתחלתי לכתוב.
ישירות על פרוג, בלי טיוטות.
כי זו רק התנסות.
היה כיף.
כמה דברים שלמדתי, קבלו כטיפים:
1. אל תכתבו בלי לתכנן, אפילו קצת. מרגישים את זה - גם אתם וגם הקוראים.
2. אם אתם מרגישים שאתם קצת 'נמרחים' בפרקים ולא מצליחים להגיע לדברים העיקריים, קחו פסק זמן, ותכתבו לעצמכם את העלילה העיקרית, החוט המרכזי שאמור לעבור מעכשיו ועד סוף הסיפור.
חלקו את מה שקיבלתם לפרקים, וכשאתם מתיישבים לכתוב את הפרק החדש תציצו לרגע ותגידו לעצמכם: "אוקיי, בפרק הזה עומד לקרות כך וכך". זה ממקד, מפקס ברמות, ומקצר מיד את כל הפסקאות המיותרות שנמרחות לנו לפעמים, אלו שהולכות סחור סחור. לי זה ממש עזר. ראו כדוגמה את ההודעה הקודמת שלי, זה בדיוק האופן בו אני עושה את זה.
3.אל תתיאשו. במהלך הסיפור היו לפחות שלוש פעמים שכמעט ויתרתי והתכוונתי לכתוב "סיפור זה ייקרא 'סיפו' מאחר ואין לו סוף". בסוף כן המשכתי, והיה שווה.
4. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית ובקרו את עצמכם. בלי רחמים.
5. שבוע שבועיים אחרי שכתבתם, קראו פעם שניה ושלישית והחמיאו לעצמכם. בלי בושה.
6. אל תפחדו לנסות דברים חדשים. גם סגנונות וצורות כתיבה שחשבתם ש'זה לא אתם'.
זהו! בנתיים לפחות...
מקווה שנהניתם!
אעריך מאד ואשמח יותר מתמיד לשמוע ביקורת כלשהי על הסיפור - מבנה, עלילה, אפיון דמויות, רמת בנאליות, נקודות לשיפור וכדו'.
בכיף(תודה ל @yael305 על השקט
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
Reactions: עניין של ראיה, מבוזבזת, אוראל סולטן ועוד 6 משתמשים9 //