אתגר נספח לאתגר הדו שבועי - מה הסיפור שלך?

  • פותח הנושא RU1
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
@תהילה בצלאל אני מתה פה מצחוקקקק
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
זה פשוט מוצלח!!!!
כל שורה הייתה נראית לי עם היציאה של השנה, עד שהגעתי לשורה אח"כ...
בכיתי מצחוק פה:
בורח מחוץ למקלחת כדי לכוון בהידור 'תמות נפשי עם פלישתים'.
נגמרו לי הקליעים. אני מת.
שולף K300, מוודא שהוא טעון

איפה הספרים שלך, איפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
@תהילה בצלאל
אני יושבת וצוחקת לי מול המחשב.
וואי זה טוב.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
@תהילה בצלאל אני מתה פה מצחוקקקק
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
זה פשוט מוצלח!!!!
כל שורה הייתה נראית לי עם היציאה של השנה, עד שהגעתי לשורה אח"כ...
בכיתי מצחוק פה:
תודה. כיף שהצלחתי!
איפה הספרים שלך, איפה?
פרסומת סמויה: בט"ו בשבט, בחנויות המובחרות 😉
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
  • הוסף לסימניות
  • #27
העליתי עכשיו
אשמח מאד לשמוע ביקורת
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
העליתי עכשיו
אשמח מאד לשמוע ביקורת
רצית ביקורת...
אז אני אשמח לתת אותה.
קצת לא התחברתי לסיפור שכתבת. ויש לי שתי נקודות לצאת מהם.
או שיצאת בכיוון לכתוב קטע הומוריסטי, עליז וקליל, ומצחיק.
ואם כן, הוא היה צריך להיכתב הרבה יותר קליל. משעשע. הוא היה יותר מידי... פוסח על שתי הסעיפים כזה.
הרעיון מאחורי הומור, בדרך כלל, זה הפתעה. הפתעה גורמת לצחוק. קישורים לא קשורים בעליל. משחק מילים, שזה עוד סוג, והמון אמון באינטליגנציה של הקורא [בזהירות, כמובן. קראתי כבר קטעים שהייתי צריכה מילון למשתמש כדי להבין את עומק הבדיחה].
לדוגמא, ברור שלאמא אין שפם. אין צורך לציין זאת. וכשמציינים, הקטע יורד ברמה. העיניין בציונים כאלו, זה במקומות שלא 100% בטוח שאין שפם...
וגם המסר בסוף.... היה קצת בוטה מידי. ישיר. כאילו את אומרת - "הי, חבר'ה, יש כאן משהו שאני רוצה שתלמדו! שיעור מוסר בזה הרגע באתגר בפרוג!"
טוב, אני קצת מגזימה. אולי בגלל השעה. ויכול להיות, שאם היה נכתב בקצת יותר קלילות - אז המסר לא היה מרגיש כזה כבד ונאכל בכפית.
הנקודה השניה מיותרת. נוגעת לזה שלא רצית לכתוב בהומור.
די מיותרת, נכון?
אני מקווה שלא הלכתי רחוק מידי עם הבקשה שלך לביקורת...
אם כן, כולי התנצלות. אנסה למצוא דרך לקוד דרך המחשב, או לכרוע ברך. הקל מבניהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
רצית ביקורת...
אז אני אשמח לתת אותה.
קצת לא התחברתי לסיפור שכתבת. ויש לי שתי נקודות לצאת מהם.
או שיצאת בכיוון לכתוב קטע הומוריסטי, עליז וקליל, ומצחיק.
ואם כן, הוא היה צריך להיכתב הרבה יותר קליל. משעשע. הוא היה יותר מידי... פוסח על שתי הסעיפים כזה.
הרעיון מאחורי הומור, בדרך כלל, זה הפתעה. הפתעה גורמת לצחוק. קישורים לא קשורים בעליל. משחק מילים, שזה עוד סוג, והמון אמון באינטליגנציה של הקורא [בזהירות, כמובן. קראתי כבר קטעים שהייתי צריכה מילון למשתמש כדי להבין את עומק הבדיחה].
לדוגמא, ברור שלאמא אין שפם. אין צורך לציין זאת. וכשמציינים, הקטע יורד ברמה. העיניין בציונים כאלו, זה במקומות שלא 100% בטוח שאין שפם...
וגם המסר בסוף.... היה קצת בוטה מידי. ישיר. כאילו את אומרת - "הי, חבר'ה, יש כאן משהו שאני רוצה שתלמדו! שיעור מוסר בזה הרגע באתגר בפרוג!"
טוב, אני קצת מגזימה. אולי בגלל השעה. ויכול להיות, שאם היה נכתב בקצת יותר קלילות - אז המסר לא היה מרגיש כזה כבד ונאכל בכפית.
הנקודה השניה מיותרת. נוגעת לזה שלא רצית לכתוב בהומור.
די מיותרת, נכון?
אני מקווה שלא הלכתי רחוק מידי עם הבקשה שלך לביקורת...
אם כן, כולי התנצלות. אנסה למצוא דרך לקוד דרך המחשב, או לכרוע ברך. הקל מבניהם...
דבר ראשון, תודה על הביקורת המחכימה.
דבר שני, בהחלט רציתי לשלב כאן את "שתי הסעיפים".
מצד אחד רציתי לכתוב קטע רציני שגם מעביר מסר.
מצד שני לא רציתי לעשות קטע רציני מדי, שיכביד על הקורא.
לכן שילבתי פה ושם קצת ציניות (ולא הומור), להקליל מדי פעם את הטקסט.
אבל היה דבר אחד שלא רציתי להקליל וזה המסר, ולכן כתבתי אותו בצורה הכי ישירה שיש.
וזה התבשיל שהתקבל...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
העליתי עכשיו
אשמח מאד לשמוע ביקורת
@חי מינץ אהבתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
דבר ראשון, תודה על הביקורת המחכימה.
דבר שני, בהחלט רציתי לשלב כאן את "שתי הסעיפים".
מצד אחד רציתי לכתוב קטע רציני שגם מעביר מסר.
מצד שני לא רציתי לעשות קטע רציני מדי, שיכביד על הקורא.
לכן שילבתי פה ושם קצת ציניות (ולא הומור), להקליל מדי פעם את הטקסט.
אבל היה דבר אחד שלא רציתי להקליל וזה המסר, ולכן כתבתי אותו בצורה הכי ישירה שיש.
וזה התבשיל שהתקבל...
יש משהו בהומור, שהוא מעביר כל מסר שהוא, אפילו כבד - בצורה חלקה, שמתקבלת על לב הקורא.
אפילו, הייתי אומרת בזהירות, שאם המסר עמוק באמת - הוא רק גורם לקטע ההומוריסטי והקליל כביכול לקפוץ כמה רמות, ולמסר לשקוע טוב...
בכל אופן, כתבת מאוד יפה! ואני אוהבת את הקליל והישיר... למרות שאני לא כותבת בסגנון הזה.
אולי, בעצם, בגלל שאני לא כותבת בסגנון הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@חני גרשון , התעלית מעל עצמך! (ולא שחשבתי שזה אפשרי)
קטע מדהים. בייחודיות שלו (הוא לא לוקח אדם טוב והופך אותו לעוד יותר טוב/ או לחילופין סוחר נשק חסר לב ומחזיר אותו בתשובה שלמה, אלא לוקח אדם מגעיל ומשנה בו נקודה אחת), בכתיבה המשובחת, במקוריות, בשטף של העלילה.
ובגלל שהפנמתי את המסר מהסיפור שלך היטב, אז גם אני רוצה להיות אישה טובה ולהחזיר לך ביקורת על כל זאת שנתת לאנשים למעלה;)

אז דבר ראשון, הייתי צריכה לקרוא את הקטע פעמיים בשביל להבין שמדובר בשני קבוצות של פושעים
ושחמשת האנשים עם הכפפות הלבנות הם לא עוזריו/ מפקדיו של תום, אלא אויבים חדשים שצצו בזירה.
רוג'ר חייך חיוך דקיק, והובל הלאה.
חייך חיוך דקיק? נראה לי זחוח מדי בשביל אדם במצב הזה...
הוציא אותי מאווירת הכעס/ פחד/ הפתעה שהייתה בזירה וגרמה לי עוד יותר להתבלבל בנוגע למה שקורה.
ארוחת בוקר אם החבר'ה לא יחזרו
איזו ארוחת בוקר? הוא מתכוון לתום?!:sick:
אבל הפושעים הללו גם אנשים, והוא לא יכול לראות אותם גוועים לנגד עיניו.
תסלחי לי אם אני חולקת על שיקול דעתו של תום...
חייך קודמים לא?
במיוחד שמדובר באנשים שעליהם נאמר 'מיתה לרשעים-טוב להם וטוב לעולם'. ולכלוא אותם באיזו כיפה בלי אוכל זה בהחלט עונש ראוי עבורם. העולם טוב יותר בלעדיהם...
תום נשם עמוקות. "רוג'ר, כולנו כאן בצרה יחד. אני רוצה לחלוק איתכם את מה שיש לי, אבל זה יהיה בכבוד".
מדהים.
האיש הזה מתחיל למצוא חן בעיני...
הוא נותן טובות אבל לא מתקפל. יודע להישאר אסרטיבי.
רוג'ר נעמד כשהחבילה בידיו, מתנודד מעט. "אני רוצה לכבד את זכרו של ידידנו המנוח", אמר בקול צרוד במקצת. "אני לא אדם רך, בכלל לא. ולא מתקרב לאדם טוב בכלל. אבל תום לימד אותי משהו, שאני לא אשכח".

שני פקודיו הנהנו בראשם, עצב ממלא את החדר.

אצבעות ידיו הכבולות פתחו את החבילה במאמץ וחילקו את הלחמנייה לשלוש. "הוא לימד אותי לתת לאחרים, גם כשלעצמך אין מספיק. אני לא אדם טוב, גם לא אהיה כזה. אבל כל יום, לזכרו של תום וויטסמן המנוח, אקדיש מעשה אחד של טוב לב לאדם סביבי. יהי זכרו ברוך".

משתנק, הוא העביר פיסת לחמנייה לפקודיו, ואחר חלק את המים. שווה בשווה.
קטע מטורף.
נהניתי מכל מילה

הוא מספיק חזק בשביל לסיים אתו את הסיפור
אבל גם הסיום שלך היה מהמם... לא יודעת מה עדיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
@חני גרשון , התעלית מעל עצמך! (ולא שחשבתי שזה אפשרי)
קטע מדהים. בייחודיות שלו (הוא לא לוקח אדם טוב והופך אותו לעוד יותר טוב/ או לחילופין סוחר נשק חסר לב ומחזיר אותו בתשובה שלמה, אלא לוקח אדם מגעיל ומשנה בו נקודה אחת), בכתיבה המשובחת, במקוריות, בשטף של העלילה.
מצטרף לכל מילה. קטע מדהים ומיוחד. שווה קריאה!
רק כמה הערות:
עכשיו אני יודע שזה נשמע מקסים
אפשר להשמיט את ה'אפשר', (או לשים פסיק אחרי המילה).
הפנסים בעיניים המימיות נכבו
משום מה 'מימיות' נותן לי תחושה של עדינות (מה שככל הנראה, פחות מצוי אצל פושעים) אבל אולי זה רק לתחושתי.
ועדיף 'כבו' מאשר 'נכבו'.
חיוך רועד עלה על שפתיו של רוג'ר
של תום, לא?
רוג'ר נעץ בו עיניים רטובות משנאה. ולא רק.
מהמם במיוחד!

לגבי הסוף:
אני חשבתי שזה יגמר בעובדה שהאוכל היה רעיל ובזכות החלוקה, חייו ניצלו (ואיכשהו ברח משם אח"כ) אבל הסוף שכתבת היה מושלם!

אז דבר ראשון, הייתי צריכה לקרוא את הקטע פעמיים בשביל להבין שמדובר בשני קבוצות של פושעים
ושחמשת האנשים עם הכפפות הלבנות הם לא עוזריו/ מפקדיו של תום, אלא אויבים חדשים שצצו בזירה.
גם אני. בהחלט צריך להדגיש את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תודה רבה על ההערות. בדיוק בשביל זה אני כותבת כאן...
אשמח לענות על כמה דברים שנכתבו.
הוא לא לוקח אדם טוב והופך אותו לעוד יותר טוב/ או לחילופין סוחר נשק חסר לב ומחזיר אותו בתשובה שלמה, אלא לוקח אדם מגעיל ומשנה בו נקודה אחת),
זאת בדיוק הייתה המטרה, ללא ספק. אני נגד כתיבת מסרים או סיפורים שהם צפויים. אחד הדברים שאני אלרגית אליהם. ולכן, כשאני מחפשת סיפור לכתוב, אני גם מחפשת דמות לא צפויה, או עלילה לא צפויה - תלוי מה נדרש, ובדרך כלל - להתאים כמה שיותר למציאות.
הרבה כותבים נופלים בכך שהם מחפשים משהו דרמטי, בומבסטי, אבל סוטים לגמרי מהמציאות הרגילה והופכים את הסיפור ללוקש אחד גדול.
וכידוע, אף אחד, לפחות לא במדינת ישראל, לא קונה כאלו.
חייך חיוך דקיק? נראה לי זחוח מדי בשביל אדם במצב הזה...
הוציא אותי מאווירת הכעס/ פחד/ הפתעה שהייתה בזירה וגרמה לי עוד יותר להתבלבל בנוגע למה שקורה.
הוא בא להבהיר אופי.
רוג'ר אדם חזק. וכמה איומי אקדח לא יערערו אותו, והוא יוודא שהאויב שלו יבחין בזה.
וחוץ מזה, לא היה לי עניין של פחד כאן. הסיפור מנקודת המבט של רוג'ר יחסית. הוא הדמות הראשית. והוא - לא מפחד.
תסלחי לי אם אני חולקת על שיקול דעתו של תום...
חייך קודמים לא?
במיוחד שמדובר באנשים שעליהם נאמר 'מיתה לרשעים-טוב להם וטוב לעולם'. ולכלוא אותם באיזו כיפה בלי אוכל זה בהחלט עונש ראוי עבורם. העולם טוב יותר בלעדיהם...
חחחחחחחחחח
לא בדורנו, אחותי, כשיש שמאלנים בכל פינה. זה מה שהם דוגלים בו, לא?
בכל אופן, אני מסכימה איתך. העולם היה טוב בלעדיהם. אבל אני מאמינה, שאם את היית תקועה בחדר עם עוד שלושה אנשים, שאמנם חטפו אותך אבל עכשיו עומדים למות - היית עוזרת להם.
שמת לב שלקח לו שלושה ימים, ולא חצי שעה...
משום מה 'מימיות' נותן לי תחושה של עדינות (מה שככל הנראה, פחות מצוי אצל פושעים) אבל אולי זה רק לתחושתי.
ועדיף 'כבו' מאשר 'נכבו'.
דווקא בעיניים מימיות יש משהו מאיים יותר. חסר רגש.
זה תלוי באיזה פושע מדובר. עושה רושם שלכולם עיניים חודרות כאלו, כמו מהסיפורים. אבל עיניים מימיות [וראיתי כמה כאלו; זה מפחיד] קפואות וחסרות רגש.

תודה רבה על ההערות, על מה שלא עניתי - פשוט הסכמתי. במיוחד אני מבינה שהיה קשה להבין שאלו שתי קבוצות שונות. Copy that.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
@תהילה בצלאל כנראה הקטע שלך נמחק במתקפת ההאקרים
נשמח מאד אם תעלי את זה שוב
היא מחקה את הקטע בגלל שהחליטה להתנתק לעת עתה מהרשתות החברתיות ולעסוק יותר בכתיבת הספר, מה שאומר שהיא לא תוכל להעלות את האתגר הבא.
חבל שלא העלתה בנספח לפחות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
עשיתי את זה! בהשראת הבת הקטנה שלי בלי עין הרע מזכירה בול את מוישי המדובר, אבל בחצי שנה פחות.... אשמח לתגובות, הארות והערות.
בום, טראחחחח!
מה הפעם? נאנחתי לי בשקט ונגשתי לראות מה עולל הפעם העולל הקטן. כולו בן שנתיים! כמה מרץ יש לו!
מוישי! הצרחה כמעט בלתי נמנעת, השובבון התלהב מהרעיון של סלט זכוכיות ברוטב דגים ומנסה לטעום מהתפריט הדש.
בעודי מנקה את זירת הפשע מוישי מייבב לו בעלבון לדקה וחצי, ושוב שקט חשוד. הא, הפעם זה "רק" צלחת שאריות מהפח.

כשסוף סוף משתרר השקט המיוחל ומוישי שקוע לו עמוק בעולם החלומות, אני מספרת למנחם את עלילות היום החולף.
על כוס קפה וחביתה הכל נראה אחרת. כשביד כוס קפה ולא מכשירי עינויים בדמות מטאטא וכף אשפה או מגב וסמרטוט- אפשר אפילו לצחוק.
"מה יהיה?" אני שואלת ברצינות גמורה את מנחם, "נגמר לי הכוח! פשוט נגמר! אחרי כזה יום- אין לי אפילו את הכוח לתת לו חיבוק של לילה טוב! מה יצא ממנו ככה? גם שובב וגם אפילו חיבוקי אחד קטן אין לאמא שלו כוח לתת לו!"
"היה לך משהו טוב היום? או רק רדיפה אחרי הנזקים שמוישי מחולל?" מנחם לא פסיכולוג, אבל שלוש שנות נישואין ושנתיים עם מוישי- בכל זאת עושות משהו לבנאדם.
"האמת?" אני משחזרת "היה כזה רגע היום בבוקר, אחרי שהוא הפך את הפח בדקה לאוטובוס, שאני כמעט בכיתי. מוישי הגיע ואמר לי- טובה אמא. זה היה כל כך מתוק". אני עוצמת עיניים. מתענגת על הזכרון של הרגע המתוק.

נתתי לו אז חיבוק ענק. אבל ל הזיכרון הזה לבד מגיע לו עוד אחד.
עוד חיבוק אחד ונשיקה מאמא אוהבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
היא מחקה את הקטע בגלל שהחליטה להתנתק לעת עתה מהרשתות החברתיות ולעסוק יותר בכתיבת הספר, מה שאומר שהיא לא תוכל להעלות את האתגר הבא.
חבל שלא העלתה בנספח לפחות...
הגעתי מאוחר, וקראתי רק עד כמה הקטע היה יפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
@אניגמאמין , הסיפור שלך היה יוצא דופן!!
אני מכירה את המדרש הזה, על המתנות של אברהם אבינו לבני הפילגש, אבל לא יכלתי לנחש עד הרגע האחרון.
וזה מפתיע, כי בדרך כלל אני מזהה....
הכתיבה הייתה משובחת [למרות שהיו לי כמה הערות על פסיקים תוך כדי קריאה...] התיאורים מפורטים, מכניסים לאווירה מאוד, ומעל הכל - הדרך שבה העברת מדרש מוכר לרוב. צריך ללמוד ממך שיעור או שניים. זה היה מיוחד, מאוד.
בעיני, זה הסיפור הטוב ביותר שקראתי באתגר. ללא ספק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה