התייעצות הילדים שלכם קמים לכבודכם?

[לורנס]

- מענין לענין באותו ענין -
יש הלכה חשובה (כן נוהגים אצל הספרדים) לנשק ידי אביו ובעיקר אמו בליל שבת קודש.
אצלכם מקפידים בזה?

אני מאמינה שההונגרים מקפידים

 

[לעת עתה]

בגדול, אם בדור הזה יוטמעו לימודי הלכות כיבוד הורים בגיל צעיר נחסוך הרבה בעיות שאמורות להיפתר עם הנחית הורים או קורסים שעוסקים בענייני סמכות הורית.
לא מתייחסת באופן קונקרטי להלכה או הנהגה מסויימת.
לתחושתי, הילדים שלנו לא יודעים מהי הררכיה, מבחינתם אם ההורים יוצאים פעם בחודש למסעדה הם גם חייבים פינוק שלא נופל מהם...

לעצם השאלה, בבית הורי עומדים כשאבא נכנס, לאמא לא.
בבית שלי עדיין לא חנכתי לזה למרות שאני חושבת שזה חובה.

 

[מקצה הארץ-:)]

אני מאמינה שההונגרים מקפידים

אולי תחכימו את מי שלא מכיר ומבין מה מצחיק...

 

[פשוש]

- מענין לענין באותו ענין -
יש הלכה חשובה (כן נוהגים אצל הספרדים) לנשק ידי אביו ובעיקר אמו בליל שבת קודש.
אצלכם מקפידים בזה?

החובה לנשק - ממש קשה לי לשמוע על זה.
וגם בנוגע לקימה לכבוד ההורים, לדעתי לא ראוי מצד הורה לחנך לזה / לבקש את זה.
כשהילד ילמד הלכות כיבוד אב ואם, הוא יראה את זה בעצמו.
וזה שלו.

ולסיכום - בשני המקרים - נשיקה או קימה - כבוד או אהבה שנדרשים ע"י ההורה יוצאים מאולצים. וזה הכי רע שיש.

בפן האישי, אני משתדלת לקום מעט בפני הוריי כשהם נכנסים לבית.
ואף אחד אצלינו לא דיבר על זה איתנו כילדים.
מה שכן הילדים יכולים לראות שאבא או אמא קמים לסבא וסבתא וזה הדוגמא האישית והחינוך הכי טוב שיכולים להיות.

עוד נושא שלא הבנתי זה מה החילוק בין אבא לאמא.
למה הרבה כתבו פה שלאבא קמים ולאמא לא.
יש בזה חילוק הלכתי? כי אני לא שמעתי.

 

[כובע הנזיר]

אני קמה להוריי,
וכך ילדיי (הגדולים) קמים לי ולבעלי כשנכנסים הביתה.
לא עניין שדובר אי פעם...
חצי שנייה, לא עושים עניין מזה.
פשוט מקיימים מצווה מובחרת מן התורה.

זה נושא הלכתי.
מצחיק לראות תגובות כמו עכשיו 2025 וכדו'.
זה מזכיר זרמים אחרים ביהדות.

אני קמה לכבוד ההורים שלי.
זו הדרך לדעתי.
על השאר צריך למחול.

חונכנו לקום להורים וכך גם מחנכים את ילדינו,
(וזה לא סותר את זה שהילדים שלי מטפסים עלי בכיף...)
חבל להפסיד מצוה יקרה וחשובה.

איך חונכתם/חינכתם לזה?
ובאיזה גיל?

 

[gol]

אני קמה כשאבא שלי נכנס, נראה לי מוזר להשאר להתפרקד על הספה, וגם כשסבא נכנס כמובן.
לא חונכי לזה, זה בא בטבעי מתוך כבוד. כמובן לא עושים עסק קמה ומתשיבת חזרה.
אתה ילדים שלי לא חנכתי לזה, נראה כשיגדלו...

 

[ליליאן]

איך חונכתם/חינכתם לזה?
ובאיזה גיל?

לא חונכתי
אולי ראיתי את אחותי הגדולה
לומדים את זה ומבינים את זה לבד

 

[ilan p]

ילד חייב לקום לפני הוריו מדין מורא אב ואם.
(אמנם אב שמחל כבודו מחול)
האם אתם מחנכים לכך?
איך?
ואם לא, מדוע?

הילדים שלי לדוגמה כן קמים לכבודי ---- למרות שאף פעם לא בקשתי ולא דרשתי ולא דברתי על זה
הם מבינים שמדובר בהלכה --ובמצווה חשובה -- ורוצים לזכות בה -- וזה ממש לא קשור בכלל לאוירה פרומרית -- כי האוירה אצלינו מאוד קלילה
ונראה לי גם שמי שחושב שלא צריך לעמוד
זה אולי קצת בגלל שבסתר ליבו מתיאש לצפות לזה -- כי יודע שזה לא יקרה -- ויש הרבה מה להרחיב בעניין

 

[מקצה הארץ-:)]

החובה לנשק - ממש קשה לי לשמוע על זה.

חובה לא אמרתי. זה מנהג שהובא בהלכה (לא המצאה של דור המפונקים 2025) וזו גם זכות קדושה כי בזה אנו מחילים על עצמנו ברכה ושפע ממרומים כמו שכתבו וכמו שציטטתי לעיל.

ושואל כדי להבין ולא להתריס או לקנטר חלילה.
כשמובא בהלכה חובה להניח תפילין, לשמור שבת, הדלקת נרות, שמירת כלל המצוות לאיש ואשה גם קשה לשמוע על זה ולחנך את הילדים לזה?
למה מה זה שונה?
כי אני צריך לומר לילדים לקום לכבודי? וכשהמורה/הרב לימד אותנו בכיתה א' לעמוד כשנכנס/ת זה בסדר?
כשהילד מתחצף להורה אנחנו זורמים עם זה כי... או מעמידים אותם במקום, "לאבא/לאמא לא מדברים ככה" זה מאוד ברור וחלק!
יש היררכיה ברורה בזה ואדרבה הבן לומד לכבד יתר על המידה.

באופן אישי כמו שכתבתי אנחנו הורגלנו לקום כשההורים נכנסים (כיום כבר איני זוכר אם הם חינכו אותנו לזה או לא) אבל קמים (עד שרואים אותם היום זה גם לא קורה כ"כ מהר..) ואנחנו אוהבים אותם מאוד והם אותנו ויש בינינו אידיליה ממש כייפית וטובה ועם זה מאווווד מכבדת.

וגם בנוגע לקימה לכבוד ההורים, לדעתי לא ראוי מצד הורה לחנך לזה / לבקש את זה.
כשהילד ילמד הלכות כיבוד אב ואם, הוא יראה את זה בעצמו.
וזה שלו.

יתכן, וכדלעיל.

ולסיכום - בשני המקרים - נשיקה או קימה - כבוד או אהבה שנדרשים ע"י ההורה יוצאים מאולצים. וזה הכי רע שיש.

בהחלט אני אומר לילדיי לנשק את היד של אמא בליל שבת, זהו כבודה וזהו החיוב שלי לחנך אותם לזה.
כשמגיעים לנשק את ידיי אני תמיד שואל: "לאמא כבר נישקת את היד"?

בערב יוהכ"פ כתוב שההורים ילמדו את בניהם לבקש סליחה ולנשק ידיהם.. מה גם את זה לא נלמד אותם?

בפן האישי, אני משתדלת לקום מעט בפני הוריי כשהם נכנסים לבית.
ואף אחד אצלינו לא דיבר על זה איתנו כילדים.
מה שכן הילדים יכולים לראות שאבא או אמא קמים לסבא וסבתא וזה הדוגמא האישית והחינוך הכי טוב שיכולים להיות.

מעולה

עוד נושא שלא הבנתי זה מה החילוק בין אבא לאמא.
למה הרבה כתבו פה שלאבא קמים ולאמא לא.
יש בזה חילוק הלכתי? כי אני לא שמעתי.

אין חילוק כלל.
רק בנישוק ידיהם בליל שבת כתוב שידי האמא יש בזה מעלה מיוחדת.
למה? ככה!

 

[H. Clin]

בלת"ק חלקי
לא הבנתי למה יש כאלה שחושבים שזה פוגע בקשר של חום ואהבה עם ההורים
אצלנו הילדים קמים בלי לעשות מזה עסק
כמו שמנשקים מזוזה בלי לחשוב
כמו שמנשקים את הסידור אחרי שסוגרים אותו
גם קמים לשניה כשאבא ואמא נכנסים לחדר ומיד חוזרים לספר/משחק/לא משנה מה
ב"ה יש לנו קשר חם ואוהב עם הילדים שלנו
הם יודעים גם לכבד וגם לאהוב

 

[ש.ל.ך]

בלת"ק חלקי
לא הבנתי למה יש כאלה שחושבים שזה פוגע בקשר של חום ואהבה עם ההורים
אצלנו הילדים קמים בלי לעשות מזה עסק
כמו שמנשקים מזוזה בלי לחשוב
כמו שמנשקים את הסידור אחרי שסוגרים אותו
גם קמים לשניה כשאבא ואמא נכנסים לחדר ומיד חוזרים לספר/משחק/לא משנה מה
ב"ה יש לנו קשר חם ואוהב עם הילדים שלנו
הם יודעים גם לכבד וגם לאהוב

אשמח לפירוש בלת"ק.......

 

[י. שלמה כהן]

אשמח לפירוש בלת"ק.......

בלי לקרוא תגובות קודמות

 

[משה 05276]

אני מאמינה שההונגרים מקפידים

לא מוכר אצל הונגרים מנהג כזה

 

[מונולוג]

אני קמה להוריי,
וכך ילדיי (הגדולים) קמים לי ולבעלי כשנכנסים הביתה.
לא עניין שדובר אי פעם...
חצי שנייה, לא עושים עניין מזה.
פשוט מקיימים מצווה מובחרת מן התורה.

כך גם אצלנו!

אני כאמא השתדלתי מגיל קטן ממש לחנך את הילדים שיקומו כשאבא נכנס (השתדלתי בלשון עבר כי כיום שוכחת בד"כ... כשזוכרת אז מזכירה לילדים).
זו התשובה לדעתי לשאלה איך מחנכים - כל אחד מההורים אמור לחנך שיקומו לבן\ת הזוג.

זה!

התחלתי לקום בערך בגיל 12, רק כשנכנסים לבית (ובדיוק אני יושבת) וקימה עדינה, לא איזה מופע וטקס רשמי ומופגן.

לקום בפני אב ואם
זאת מצווה דאורייתא
למה שהילדים לא ירוויחו את המצווה ויאריכו ימים בזה ובבא?!

הורים האוהבים אל ילדיהם
בודאי ירצו שילדיהם ירוויחו את המצווה.

וזה לא פוגם בקשר של אהבה
להיפך, אהבה מתוך סמכות, היא אהבה גדולה בהרבה.

לא הבנתי למה יש כאלה שחושבים שזה פוגע בקשר של חום ואהבה עם ההורים
אצלנו הילדים קמים בלי לעשות מזה עסק
כמו שמנשקים מזוזה בלי לחשוב
כמו שמנשקים את הסידור אחרי שסוגרים אותו
גם קמים לשניה כשאבא ואמא נכנסים לחדר ומיד חוזרים לספר/משחק/לא משנה מה
ב"ה יש לנו קשר חם ואוהב עם הילדים שלנו
הם יודעים גם לכבד וגם לאהוב

ועוד משהו קטן -
יישר כח על העלאת המודעות לנושא...
חשוב מאוד בדורנו....!

 

[פופיט]

זה לא יעבוד בשמים.

למה לא, לא הבנתי איזה בעיה זה? תגדיר לי, חוצפה אני לא רואה בעיה, אם כן מה כן?

 

[י. שלמה כהן]

למה לא, לא הבנתי איזה בעיה זה? תגדיר לי, חוצפה אני לא רואה בעיה, אם כן מה כן?

הוא לא כתב על מה אתה רואה כאן, הוא דיבר על הקב"ה.

 

[פופיט]

הוא לא כתב על מה אתה רואה כאן, הוא דיבר על הקב"ה.

לכן שאלתי.

 

[שולי איטח]

הילדים שלי לא ממש קמים לנו
אנחנו כן קמים להורים
אבל זה שונה
בתור נשואים כשההורים שלי מגיעים בודאי
כשאני מגיע ג"כ בודאי, מה אבא שלי יכנס לחדר ולא אקום לכבודו , אמשיך לשבת ואז אשאל בשלומו?

נראה לי שגם הגדולים שלנו נניח 16-17 + משתדלים לכבד בצורה של קימה קלה/הפסקה של מה שעושים בשביל לשאול מה נשמע, לבוא לקראת, להראות ששמו לב וכו

את הקטנים יותר אני מנסה לחנך שכשאבא ואמא מגיעים הביתה, מתיחסים לא ממשיכים לקרוא או לשחקעם חברים כאילו כלום
(בינתיים לא כ"כ הולך, והם רואים כיבוד הורים אצלינו -בצד אחד בצורה לא רגילה ממש של התמסרות מוחלטת, אז לא תמיד חינוך ודוגמא אישית עוזר בגיל קטן)

 

[mic003]

כמה הערות אחרי קריאה של מדגם מההודעות משני צידי המתרס.
א. הכלל בכיבוד אב ואם: רצונו של אדם הוא כבודו. במילים אחרות: אל תכריחו את ההורים לרצות משהו שלא מכבד אותם, בנימוק של קיום מצווה שתכליתה לכבד אותם.
ב. לטעון ששינוי המנהגים בין תקופה זו לתקופות קדומות, הוא פוגע ביסוד האמונה ׳שלא תשתנה בשום זמן חס ושלום׳ - זוהי טענה מופרכת. באותו היגיון ניתן לטעון שאין רשות לאדם לתבוע את חברו על נזק שנעשה ממכונית, בזמן שהתורה הזכירה בדיני הנזיקין דווקא ׳שור׳. ובמילים אחרות: הציווי לכבד הורים, קיים ויהיה קיים לעולם, ובו נאמר שאין בו שינוי וחילוף. ההגדרה של ׳כבוד׳ בהחלט משתנה לפי הזמן ולפי רצון ההורים.
ג. לגבי המנהג שהובא כאן לנשק את ידי האב והאם - זהו אכן מנהג מבוסס שמקורו בדברי האריז״ל. הטעם למנהג הוא על פי הסוד, וכמו בהרבה מעניינים אלו - קשה לקבוע שהוא עומד בהגדרות הפשוטות של ׳כיבוד אב ואם׳. נראה שיש לכך סיבות אחרות, בעיקר קבליות, ובכגון אלו נאמר - ׳אם קבלה, נקבל׳.

 

[תותים בלבן]

בתור בחורה כשאבי נכנס הביתה כולם קמו לכבודו, זה החינוך שספגנו
וגם בתור נשואה שבאה להתארח, ברור לי שצריך לקום. (גם כשחמי נכנס אני מכבדת ונעמדת לשניה)
מתי יש לי הזדמנות לכבד הורים אם לא אז?
ממליצה לכל מי שלא הקפיד על כך בילדותו לאמץ את המנהג מעכשיו