דיון תכל'ס, אתם מתפרנסים מהכתיבה?...

  • הוסף לסימניות
  • #1
וואו, גפרור בוער...
אבל נראלי הגיע הזמן לשאול את השאלה הפשוטה הזו.

לא, אין בכובעי קורסים להציע, או הפניות לאשכולות ישנים וניוזלטרים מרתקים...
פשוט תוהה כמה מבינינו - קהילת כתיבה פורה במיוחד - מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
ואם כן, ברשותכם, מאיזה ענף?

חשבתי לפתוח סקר מסודר, אשמח לשמוע בתגובות איך לסדר אותו.
בהצלחה לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
כסף וכתיבה רחוקים כמטווחי קשת.
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.

ולכן, הכתיבה יותר מפרנסת אותנו, מעשירה את רוחנו, מרחיבה לנו אפיקים -
מאשר מתפרנסים ממנה.
אבל כן. אני אישית מרוויח כמה גרושים. לא יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מתפרנסים מהעט שבידם ועושים מזה כסף.
מתפרנס ממש? עדיין לא. מרוויחים פה ושם. (גם סופרים רבים וטובים לא מגיעים בקלות למצב שזה ממש הפרנסה שלהם).
ואם כן, ברשותכם, מאיזה ענף
כתיבה ספרותית בעיקר על כל ענפיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתיבה כמקור פרנסה עיקרי, שמורה רק למעטים.

כדי להימנות עם המעטים האלה צריך להיות סופר צמרת בעל כמה במות כתיבה במקביל, וכמובן להתברך במספיק יצירתיות לתנובת סיפורת מרשימה הן בכמות והן באיכות.

באופן אישי כנראה איני נמנה עם אלה. אני מרוויח סכום חודשי נחמד בעיקר מכתיבה ספרותית ואינפורמטיבית. האם זו הכנסה מספקת כשלעצמה? לא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.
כל מילה!

אני באופן אישי ממש לא מתפרנסת מכתיבה, כותבת בעיקר לנשמה ולמגירה.
יתכן שהייתי שמחה לעסוק בתחום כעיסוק צדדי, אך מרגישה שאם הכתיבה תהפוך למסחרית ומחייבת- יאבד משהו מטעם הספונטניות והבעת הרגשות המשוחררת.
כן כותבת לעיתים נדירות בהזמנה, ובכל אחת מהפעמים הללו אני חשה שהכתיבה לא זורמת ושופעת כמו בכתיבה ספונטנית מהלב.
מעניין לשמוע אם יש נוספים שחשים כך.

(מסייגת - יתכן שזה תלוי בסוג הכתיבה. כתיבה שיווקית למשל, קופירייטינג וכד', יכולה בהחלט להיות פחות ספונטנית ואמוציונלית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שאלה מעניינת. היא עולה כאן מדי כמה שנים, אבל מכיוון שחברי הפורום מתחלפים עם הזמן - גם התשובה עליה משתנה מדי תקופה.

עד לפני כמה שנים ההכנסה העיקרית שלי הייתה מכתיבה ועריכה.
אבל כמו שציינו כאן - כדי לפרנס משפחה מכתיבה בלבד צריך להשקיע מאמצים רבים, ולכן הסבתי את אפיק העיסוק המרכזי שלי לענף מניב יותר.
כיום מרבית הכתיבה שלי היא בהתנדבות. זה חבל לי, כי כבר לא יוצא לי לכתוב הרבה, אבל גם זה נחמד. כשמקור הלחם והחלב שלך לא תלוי בכמה אתה כותב, קל לך הרבה יותר להפיק תוצרים ללא תמורה.

מכירה אישית כמה מחברי הקהילה שאכן מפרנסים משפחה מעיסוק מוחלט בעולם הספרות, מעניין אותי אם הם יכריזו כאן על כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כן כותבת לעיתים נדירות בהזמנה, ובכל אחת מהפעמים הללו אני חשה שהכתיבה לא זורמת ושופעת כמו בכתיבה ספונטנית מהלב.
מעניין לשמוע אם יש נוספים שחשים כך.
לגמרי. אין ספק שלהכריח את היצירתיות להיכנס לשבלונות של עורך, זו לא השיטה הטובה ביותר לעשות אומנות. ספרות טובה היא תולדה של דרור מחשבתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני, באופן אישי, רק מפסידה מהכתיבה... (כלומר - מתהליך ההוצאה לאור. פה ושם מרוויחה גרושים בודדים ממש)
אבל יש לי חברה (שנמצאת כאן בעיקרון) שבהחלט מרוויחה מזה. ה"סוד" שלה: א. היא תפסה נישה ייחודית מאוד בעולם הכתיבה, נישה חינוכית כלשהי. ב. היא יודעת לשווק את עצמה נהדר... (משהו שחסר לי מאוד)
אז כן, הכתיבה מבחינתי היא רווח אישי ונשמתי בלבד, לפחות כרגע. והיא נובעת מתחושה של צורך לכתוב ושל צורך לפרסם ולהביא את הקול שלי לעולם.
כן יש בי תקווה שבעתיד אצליח גם להרוויח ממנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סתם לדוגמא, עברתי היום על כמה מדפי אשכול 'חתמתי ונושעתי'. רוב התגובות מלמדות על ניקים שכותבים להנאתם הפרטית והציבורית, פחות כי הם מתפרנסים מזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ממבט ראשון, יש כאן חלוקה בסיסית:
1. כתיבה אומנותית, לשם ההנאה, התחביב, הביטוי וכו'
2. שימוש בכתיבה ככלי פרנסה.

יחד עם היותה פורקן לנפש וכו', כוונתי לשאלה פשוטה וברורה: האם אפשר להתפרנס מהכתיבה?
האמת, שהופתעתי מהעובדה שרוב ככל העונים באשכול זה - לא משתמשים כיום בכתיבה ככלי מרכזי לפרנסתם.

ואני שואל בכנות:
אין כסף בכתיבה?
האם ים המלל שאנו רואים סביבנו (פרוספקטים, ספרים, קמפיינים, אתרים, מודעות, ניוזלטרים, תסריטים, ועוד!) לא יוכל להתמגנט אלינו?
אם נספק באמת את השירות הנכון, המקצועי והמדויק ללקוחות - יש סיבה שלא נתפרנס 'טוב' מהכתיבה?
האם אכן מדובר בקודקודים נדירים בדורנו, או שאנו יכולים גם לחתור אל הפסגה?


גילוי נאות: אני אישית מתפרנס ב"ה מהכתיבה (מענף די מסוים). אך אני שואף ליותר, ולכן מנסה להבין את השוק לעומק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
האם ים המלל שאנו רואים סביבנו (פרוספקטים, ספרים, קמפיינים, אתרים, מודעות, ניוזלטרים, תסריטים, ועוד!) לא יוכל להתמגנט אלינו?
אפשר להתפרנס מכתיבה שיווקית וקופירייטינג וקידום אתרים, אבל לדעתי - אחרי ניסיון - זו עבודה הרבה יותר טכנית. צריך כושר ניסוח והבעה והבנה בניואנסים הקטנים. כמובן יצירתיות בשביל הגיוון כל פעם מחדש אבל אי אפשר להשוות את זה לכתיבה ספרותית. כמו שעריכה לשונית ואפילו ספרותית לא משווים לכתיבה עצמה ממש.
ואני לא רואה צורך בפורום כזה לעבודה כזאת...
מטבע הדברים בפורום יש כותבים שרצו במה שאין להם אותה במקום אחר. זה כנראה לא המקום הנכון לסקרים מהסוג הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני אכתוב את מה שנראה לי, רק חשוב לי שזה לא ייפול למקומות קלישאתיים. זהו לא טקסט ממחוזות הקאוצ׳ינג, אלא תוכנית עבודה מסודרת ויבשה, אז תקראו עד הסוף בבקשה.
אני חושב שכתיבה היא לא מקצוע, כמו שדיבור אינו מקצוע. כתיבה היא צורת ביטוי. היא תבטא בדיוק את מי שאתה. אם יש לך מה להציע לעולם, היא תשפר מאוד את מי שאתה, כאשר בתוך זה כלול גם הסיכוי שלך להתפרנס בכבוד.
לדעתי, הטעות הכי גדולה של כותבים, היא המחשבה שכדי להרוויח - הכותב צריך לנתק את עצמו מהכתיבה. התוצאה היא, שאתה מוצא את עצמך משרבט טקסטים חסרי חן וייחודיות, שמישהו הכתיב לך והוא עצמו לא רואה בהם ערך אמיתי, בזמן שהערך האמיתי שלך כאדם, יכולת הביטוי של מה שבמחשבה שלך - נשאר בפנים. במילים אחרות: אתה משתמש אך ורק בחלק הכי פחות ייחודי של הכתיבה שלך - היכולת לשזור מילים ולחבר משפטים. המחשבות - שהן הקסם האמיתי של הכתיבה, מתבזבזות.
אני רואה את עיניכם מתעגלות, את הבוז שבמחשבותיכם. הרי ברור שמדובר בחוסר ברירה. ברור שאף אחד מאתנו לא מעוניין היה להשתמש ביכולות שלו כדי ליצור רשימות יבשות, או כדי להגות משפטים סוחטי דמעות עבור פרסומות מסחריות שהוא אינו מאמין בהן. זה ברור, שכל כותב ישמח לכתוב את מה שהוא אוהב, את מה שהוא חושב, את התובנות הייחודיות שלו.
אבל כאן בדיוק נמצאת הנקודה.
אתה הולך בדרך ההפוכה. אתה משתמש בעצמך ככלי ובכתיבה כמטרה. זה צריך להיות בדיוק הפוך.
הכתיבה היא הכלי. אתה המטרה.
יש לך מומחיות?! יש לך משהו שבו אתה טוב?! מלבד הכתיבה?!
תהיה המפרסם של עצמך. אף אחד לא יעשה את זה טוב כמוך.
אתה טוב בגמרא?! במתמטיקה?! בניהול?! בפוליטיקה?!
תסלול את הדרך שלך. באמצעות הכתיבה. תכתוב לאורך כל הדרך, עד להגשמת השאיפות הכי מטורפות שלך.
תחשוב על החלום הכי מטורף שלך, בעולם האמיתי. לא בעולם הכתיבה. תפרק אותו למאמרים, ותכתוב אותם. תפרסם אותם לחברים, למשפחה, למכרים משותפים. תתלה אותם על תחנות אוטובוס. תשלח אותם ברשימת תפוצה. תעלה אותם לפרוג, או שתשלם לחברת תפוצה שתפיץ אותם.
אבל תשים שם את עצמך. את המקצועיות שלך. תבעיר את המאמרים באש שלך. תדאג שהעולם יבין מי אתה. לא כמה טוב אתה כותב, אלא כמה טוב אתה מנהל, כמה טוב אתה מגיש חומר יבש, כמה מעולה אתה בתחומים האחרים שלך.
לא. אתה לא תקבל שקל על הכתיבה.
כן. אתה תקבל פי עשרות מחבריך שעובדים על כתיבת פרסומות יבשות. הם עובדים בשביל טייקונים, שמשליכים להם פרוטות. אתה - יכול להיות טייקון בעצמך. השאלה היא רק כמה אתה באמת טוב, כמה אתה מומחה, כמה אתה יודע באמת על מה שאתה טוב בו.
תחשבו על בן אדם שיש לו יכולת דיבור, הוא מסוגל לשכנע כל אדם בכל דבר, אבל הוא מדוכא - כי אף אחד לא משלם לו כסף על זה שהוא מדבר, ועד שמישהו שוכר אותו - הוא מבקש ממנו לומר דברים משעממים. המקסימום שהוא יגיע אליו - יהיה סוכן מכירות.
אבל אם הוא קצת, טיפונת, מוכשר בתחומים אחרים - הוא יכול לפרוץ בצורה אדירה. אין בוס שיאמר לו לא, אין חברה שהוא לא יוכל להתקבל אליה, אין תחום שהוא יאהב - שהוא לא יהפוך בו למטאור.
אבל הוא מגביל את עצמו. ואז כולם מגבילים אותו.
דיבור הוא יכולת. כתיבה היא יכולת. צריך רק לשנות גישה.
עד כאן דבריי לערב זה, תגובות מכל צידי המתרס יתקבלו בברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ככל כישרון שקיים אצל האדם, כך הוא כישרון הכתיבה והניסוח.
יש אנשים עם קול נדיר, שמנעימים לעצמם את החיים בזמזומים, ורעבים ללחם.
יש מתמטיקאים מוכשרים שמוכרים במכולת, ושקועים עד צוואר בחשבונות של 1+1 וכמה עודף להחזיר.
וישנם עוד ועוד כישורים ויכולות, שנובעים במוחם וליבם של אנשים רבים, אך הם לא מוצאים את הסדק הצר שיאפשר להם להשפריץ אותו החוצה, ולהתפרנס ממנו.
המפתח הוא קודם כל, סיעתא דשמיא כמובן.
לאחר מכן,
על האדם לערוך בירור עצמי נוקב, מול עצמו, בדרך כלל בעזרתו של מישהו שחיצוני לו.
בירור שמורכב מהחלקים הבאים:
1. מה אני רוצה לעשות בחיים?
2. מה אפשרויות הזמינות העומדות לרשותי?
3. מהם הכישורים שאני יכול לרתום לצורך פרנסתי/הצלחתי?
4. האם אוכל לרתום את כשרונותיי לאפשרויות הנקרות לפתחי?
5. האם אני רוצה להיות שכיר או עצמאי?
6. האם יש לי את אורך הרוח, לקשיי ההתחלה של יציאה לדרך מקורית משל עצמי?
ועוד ועוד שאלות מן הסוג הזה.
כשהמטרה הסופית היא, לייצר בהירות היכן אני עומד, ומה הם דרכי הפעולה העומדים לפניי, בדרך למימוש החזון שלי.
---
מכיוון שאני עסוק בימים אלו בקריאתו של הספר 'תכתבו' של גוטמן ופיין, אמליץ בחום לקרוא את הספר.
לדעתי הוא עושה סדר מהותי, בהרבה מן השאלות הקיומיות שמטרידות סופר, בדרכו אל ההגשמה העצמית והעיסקית שלו.
---
לגבי עצם השאלה הנידונת
הכתיבה שלי משמשת בעיקר כרקע לעיסוקיי האחרים (המכניסים).
אני אוהב את הכתיבה על הטיותיה השונות, מהסיפורית עובר בשיווקית וכלה בתורנית.
לאחרונה ממש, התיישבתי לכתוב את האוטוביוגרפיה של גיסי (כאן), בשאיפה להוציאה לאור כספר שלם מחכים ומרתק.
---
אסיים בדברי המשנה בקידושין (ד, יד)
לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת; שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כותבת בעיקר למגירה כי עדיין לא מצאתי איפה לפרסם מה שאני אוהבת.
כלומר יש עיתון ששולח לי בקשות לכתבות עם התרעה של מהיום לאתמול ואני לא עומדת בזה, ועוד עיתון שאמר שאני יכול לשלוח סיפורים קצרים.
א- פחות התחום שלי- יותר כתבות וטורים וגם דברים קצקצרים כמו שירים נגיד.
ב- זה יתפרסם כשיתפרסם, אולי עוד חצי שנה אולי יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני כותבת לפעמים שירים לבת מצווה, לא יותר.
מרגישה שאם אני יתחייב לכתיבה זה יכבול אותי ואני לא אצליח לכתוב כמו שאני אוהבת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כסף וכתיבה רחוקים כמטווחי קשת.
הכתיבה זה קודם כל בשביל הנשמה.
בשביל להביע מה שמבעבע בך.
להביע מה שיש בך.
להביע מה שאין בך.
להביע את השקפת עולמך.
להביע את הכישורים שחבויים בך.
להעביר מסר, חיוך, הרהור, שיקוף.
לשרטט, עולמות, סיטואציה, עצב, הזדהות, אקשן, שמחה.

ולכן, הכתיבה יותר מפרנסת אותנו, מעשירה את רוחנו, מרחיבה לנו אפיקים -
מאשר מתפרנסים ממנה.
אבל כן. אני אישית מרוויח כמה גרושים. לא יותר.
מדויק.

, כוונתי לשאלה פשוטה וברורה: האם אפשר להתפרנס מהכתיבה?
כן, אבל בכמות מועטה.

תתפלא, אבל הצלחתי ב"ה להרוויח כסף בזכות שפרסמתי קטעים כאן בפרוג (שלום לעם ראו את זה והתלהבו, ולכן פנו אלי שאכתוב להם סיפורים עליהם הם משלמים סכום מזערי אך מספק.).

באופן אישי, בעתיד אני מתכנן בל"נ להוציא ספרים ולכתוב בעיתונים - וע"כ מקבלים יותר כסף.

אבל אני מרגיש שצריך לציין מה שכתבו חברי למעלה: לא כותבים בשביל להתפרנס. כותבים בשביל להעביר מסר; בשביל כבוד; כי אני אוהב לכתוב.

אומנם סופו של הכסף להגיע באופן מזערי, אך כל עצם הכתיבה, היא לא בשביל כסף (אני לא מדבר עכשיו על קופי, שם הכתיבה היא מלכתחילה בשביל הרווח...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אבל אני מרגיש שצריך לציין מה שכתבו חברי למעלה: לא כותבים בשביל להתפרנס. כותבים בשביל להעביר מסר; בשביל כבוד; כי אני אוהב לכתוב.

אומנם סופו של הכסף להגיע באופן מזערי, אך כל עצם הכתיבה, היא לא בשביל כסף (אני לא מדבר עכשיו על קופי, שם הכתיבה היא מלכתחילה בשביל הרווח...).
לא יודע למה קשה לי לשמוע את המשפטים האלו שוב ושוב כאן באשכול.
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
את הכתיבה שלי, האישית והמיוחדת והמפעימה, אשמור לזמנים שלי, לרגעים שהלב נפתח בהם. אולי גם אשתף כאן בפורום.
נכון, העומס עלול לסגור לי את הלב. אבל גם אם אעבוד בביטוחים הלב ייסגר, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
אפשר לעשות כסף, אבל מה שדיברו כאן זה על ספרים וסיפורים של הסופר עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אפשר לעשות כסף, אבל מה שדיברו כאן זה על ספרים וסיפורים של הסופר עצמו.
אולי זה מסביר הכל...
ממש לא התכוונתי לתוכן של הסופר עצמו!
להיפך, ניסיתי לראות בראי-מסחרי וכלכלי את המקצוע.
כמו אדריכל שיתכנן לאחרים בכסף מלא, כמו אורגניסט שינגן בחתונות בכסף מלא, ומורה שמלמדת את התלמידות שלא בנותיה בכסף (לא) מלא..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא יודע למה קשה לי לשמוע את המשפטים האלו שוב ושוב כאן באשכול.
מה הדבקות העיקשת לא לעשות כסף מהעט שבידינו?
למה לא לערוך ספרים לראש ישיבה שמוציא ספר כל שנה, לסבתא שמוציאה את חיבורי האלעטר-זיידע שלה, למשפחת כהן שמוציאה ספר על הבן המיוחד שלהם שנפטר בגיל 25 לפני חודשיים, והדודים ברקוביץ שמנציחים את הסבתא הדגולה בתום השלושים לכתבה בעיתון המשפחתי?
את הכתיבה שלי, האישית והמיוחדת והמפעימה, אשמור לזמנים שלי, לרגעים שהלב נפתח בהם. אולי גם אשתף כאן בפורום.
נכון, העומס עלול לסגור לי את הלב. אבל גם אם אעבוד בביטוחים הלב ייסגר, לא?
מסכימה.
זה מזכיר לי שמישהו פעם אמר לי שלעשות כסף ממוזיקה זה לא פייר.
כי אנשים לא מכבדים אותה כמו שצריך 🙄
עם כל הכבוד לבנ"א הזה, הוא למד בדיוק אצל אנשים שרצו לעשות כסף ובזכות זה הוא יודע את מה שהוא יודע.
מותר לכתוב בשביל כסף. נקודה פסיק אלף נקודות...
(לא יודעת למה ככה אומרים כשמאד נחרצים במשו🤔)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה