בעיקר להודות
משתמש צעיר
- הוסף לסימניות
- #1
"מקץ-ויגש-ויחי", האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זי"ע היה אומר: "ויהי מקץ - מי שחלילה מרגיש ייאוש, צריך לעשות ויגש דהיינו לגשת להתפלל ואז ויחי ירגיש שהוא חי טוב".
ידוע שבכל לילה אומרים "הנרות הללו", והרי מדליקים כמה נרות, אבל בלילה הראשון מדליקים נר אחד, ולמה לא אומרים הנר הזה, אלא כשאדם עושה מצוה כאן [בהדלקת נר חנוכה] עושה כנגדו מלאך מצוה בשמים [גם הדלקת נר חנוכה] וממילא על כך אומרים הנרות הללו.
נר פתילה שמן ר"ת נפש, לומר מזמור שיר חנוכת הבית, ולהסתכל בנרות, ההבטה היא סגולה לרפואת הנפש. (בן איש חי)
אמר רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: בכל יום מהשקיעה עד חצות לילה אינו זמן כ"כ טוב, וגם לרוב שכינה אינה יורדת למטה מעשרה, וצד שמאל אינו כ"כ טוב, ובחנוכה הכל זמין, מדליקים מעט אחרי השקיעה, למטה מעשרה ובצד שמאל, בחנוכה הזמן שאפשר להכניע את החלק השמאלי, (עֵשָׂו=שמאל[עה"א ועה"כ]) בחנוכה זמן ניסים ומעל הטבע.
למה מסובבים סביבון, זֶכֶר למשחק שהיה בימי החשמונאים ששיחקו בסביבון וניצלו, וגם לחזק שיש מסובב הסיבות ב"ה וב"ש, שהוא קובע בדיוק איזה אות תהיה בתוצאה ומה יהיו התוצאות בכל דבר במשך שנות חיים של כל אחד, וזמן סיבוב הסביבון זה לפי העוצמה שזו הבחירה.
מק"ץ מרומז על כל אחד לעתיד לבוא: משא ומתן באמונה קבעת עיתים לתורה ציפית לישועה, הם השאלות שנשאל כל אחד.
רמזים לחנוכה: [מודה מאוד לכל השולחים.] 1. בפרשת אמור בסוף המועדים כתוב "שמן זית זך" וזה רמז לחנוכה שיהיה אחרי שמיני עצרת, 2. המילים "שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" הם 8, כנגד 8 ימי חנוכה, 3. "שמן זית זך" הם 8 אותיות, 4. והר"ת הם יחד שי"ד, ובשינוי סדר האותיות זה השם הקדוש שד'י, 5. ואם מורידים מהמילים שמן זית זך את הר"ת נשאר מן ית ך שהם ביחד מסכת, לרמז שהיוונים ביקשו להפריע לתורה, 6. מכב"י זה גם ברוך כבוד ה' ממקומו, 7. ולמה דוקא ב-כ"ה כסלו, כי מ-כ"ה יכלו לילמוד במנוחה, 8. ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, והראיה אינה שימוש?, אלא שהשימוש היחידי המותר הוא הראיה שעוזרת לנקות את עיניים.
*חנוכה הזמן המסוגל לשוב בתשובה אפילו לנפשות הנמוכות! הרה"ק בעל הבית ישראל זי"ע אמר בשם אביו בעל האמרי אמת זי"ע שחנוכה היא חנו כה, באיזה מקום שהאדם חונה ועומד, יכול הוא לעלות, ולכן תיקנו בלילה ובפתח ובשמאל ולמטה מעשרה ובחוץ, שיכול האדם בכל מקום שהוא לעלות למעלה להתרומם!
*הרה"ק בעל הפני מנחם זי"ע אמר פעם בעת הדלקת הנרות: אבי הרה"ק בעל האמרי אמת זי"ע היה רגיל להראות מדרש קדמונים על הפסוק (במדבר כא. ח) "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי", שזהו רמז לברכות של הדלקת נר חנוכה."עשה לך שרף" - להדליק נר חנוכה. "ושים אותו על נס" - שעשה ניסים, "וחי" - שהחיינו. המשיך הפני מנחם ואמר: ויתכן להוסיף ביאור מה הקשר בין הפסוק לרמז? אלא כדאיתא (שבת כא
"הדלקה עושה מצוה ולא הנחה", והכוונה היא: שלא להניח ולהזניח את מצוה זו, אלא אדרבה, ניצוץ אחד יכול להבעיר שלהבת גדולה! "עשה לך שרף", "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי", אפילו מי שכבר נשוך, שהשחית וקלקל דרכו, מכל מקום בחנוכה יכול למצוא תיקון ולהתקרב!...
*הדלקה עושה מצוה (שבת כ"א) אמר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע: עיקר המצוה, היא "ההדלקה" - אש קודש המתלקחת בעומק נבכי הנשמה. הלהט וההתלהבות, החשק וההתעוררות לפעולות ומעשים טובים... ברגע שיש כבר את השלהבת וההתלהבות, אז חצי מהעבודה נעשתה...
*הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע היה אומר: דכל מה שהצדיקים פועלים השפעות טובות לכלל ישראל בראש השנה ויום הכיפורים, יכולים הפשוטי עם ב"יומי הנוכה וביומו האחרון זאת חנוכה" לפעול בכוחות עצמם!... והרמז לכך הוא: מה שדרשו חז"ל (עירובין יח
על הפסוק (בראשית ח. יא) "והנה עלה זית טרף בפיה" - אמרה יונה לפני הקב"ה, רבש"ע, יהי מזונתי מרורין כ"זית" ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם. דכנסת ישראל שנמשלה ליונה אומרת להקב"ה: "יהיו מזונתי מרורין כזית" - המורה על שמן חנוכה שבאותו הזמן יכול כל אחד לפעול השפעות טובות בכוחות עצמו, "ואל יהיו מתוקין כדבש" - המורה על ראש השנה שבאותו הזמן הצדיקים בלבד הם הפועלים לנו השפעות טובות...
*כשנשאל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע היכן מרומז מצוות הדלקת נר חנוכה בתורה, השיב מיד: לא רק שזה מרומז בתורה, אלא היא כתובה בתוך פרשת הקטרת! ולא רק שהיא כתובה שם בהזכרה בלבד, אלא שם רמזה לנו התורה כל דיני נרות חנוכה! (במדבר ז.יד): "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", 'כף' נוטריקון: 'פחות כ', - שמצותה למטה מעשרים אמה. 'אחת' נוטריקון: א' ח' תמנה. - כלומר דהלכה כבית הלל מוסיף והולך שיתחיל מא' עד ח'. 'עשרה' נוטריקון: עד שתכלה רגל השוק, כמצותה. 'זהב' נוטריקון: זמנו בין השמשות. 'מלאה' נוטריקון: מצוה להדליק אצל הפתח. 'קטרת' נוטריקון: קרוב רוחב טפח תדליק...
*מרן החתם סופר זי"ע הביא רמז נפלא וראשי תיבות במילה "חנוכה" המסכמים את כל סיפור החנוכה: חשמונאים נלחמו ונצחו כל היונים. חושים נכנסו ופינו כלי ההיכל. חביבים נמצאו ובקרקע כד השמן. חתום נמצא ובטבעת כהן הגדול. חיבתם נגלית והספיק כל השמונה. חכמים נמנו וקבעו כסליו הבא. ח' נרות ולגמור כל ההלל...
*טעם נחמד למנהג אכילת הספוגניות בחנוכה, הביא הגה"ק רבי שלמה זלמן אויערבאך זי"ע - מובא בפוסקים (אור זרוע ס' שכ"א) חנוכה היא מלשון "לחנוך" כי בימים אלו חנכו מחדש בבית המקדש את המזבח שנטמא ע"י היונים. אך מבואר בגמ' שבחנוכת המזבח טיהרו את כל המקדש, אולם את אבני המזבח ששקצום היונים לא ידעו לטהרם, ועל כן גנזום והצטערו על כך. ומשום כך הרגילו את עצמם לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכה מעין שלוש, שבה מזכירים "ועל מזבחך", להבדיל מברכת המזון שאין מוזכר בה המזבח ביחוד...
[למחרת חנוכה:
חסידים היו אומרים כמו שמסבירים למה פרשת מקץ היא תמיד בחנוכה, ככה צריך לדעת שפרשת "ויגש" היא תמיד אחרי חנוכה, כי אחרי כאלו ימים צריכים לקיים "ויגש" לגשת ולהשתמש במה שקיבלנו בימים אלו של חנוכה.]
אם יהיה אפשרי - יהיו עוד ליקוטים
(שמעתי שבעיתון "המודיע" בהוראת האד' הבית ישראל זי"ע לא נכתב שם כלל המילה חג על חנוכה, כי הוא הורה לכתוב "ימים טובים בחול")
(מקבל הרבה תגובות באישי על הליקוט שנחסר בשבוע קודם [פרשת וישב], מאוד מרגש, ועל הביקוש לקראת חנוכה. תודה לכל אחד באופן אישי)
ידוע שבכל לילה אומרים "הנרות הללו", והרי מדליקים כמה נרות, אבל בלילה הראשון מדליקים נר אחד, ולמה לא אומרים הנר הזה, אלא כשאדם עושה מצוה כאן [בהדלקת נר חנוכה] עושה כנגדו מלאך מצוה בשמים [גם הדלקת נר חנוכה] וממילא על כך אומרים הנרות הללו.
נר פתילה שמן ר"ת נפש, לומר מזמור שיר חנוכת הבית, ולהסתכל בנרות, ההבטה היא סגולה לרפואת הנפש. (בן איש חי)
אמר רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: בכל יום מהשקיעה עד חצות לילה אינו זמן כ"כ טוב, וגם לרוב שכינה אינה יורדת למטה מעשרה, וצד שמאל אינו כ"כ טוב, ובחנוכה הכל זמין, מדליקים מעט אחרי השקיעה, למטה מעשרה ובצד שמאל, בחנוכה הזמן שאפשר להכניע את החלק השמאלי, (עֵשָׂו=שמאל[עה"א ועה"כ]) בחנוכה זמן ניסים ומעל הטבע.
למה מסובבים סביבון, זֶכֶר למשחק שהיה בימי החשמונאים ששיחקו בסביבון וניצלו, וגם לחזק שיש מסובב הסיבות ב"ה וב"ש, שהוא קובע בדיוק איזה אות תהיה בתוצאה ומה יהיו התוצאות בכל דבר במשך שנות חיים של כל אחד, וזמן סיבוב הסביבון זה לפי העוצמה שזו הבחירה.
מק"ץ מרומז על כל אחד לעתיד לבוא: משא ומתן באמונה קבעת עיתים לתורה ציפית לישועה, הם השאלות שנשאל כל אחד.
רמזים לחנוכה: [מודה מאוד לכל השולחים.] 1. בפרשת אמור בסוף המועדים כתוב "שמן זית זך" וזה רמז לחנוכה שיהיה אחרי שמיני עצרת, 2. המילים "שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" הם 8, כנגד 8 ימי חנוכה, 3. "שמן זית זך" הם 8 אותיות, 4. והר"ת הם יחד שי"ד, ובשינוי סדר האותיות זה השם הקדוש שד'י, 5. ואם מורידים מהמילים שמן זית זך את הר"ת נשאר מן ית ך שהם ביחד מסכת, לרמז שהיוונים ביקשו להפריע לתורה, 6. מכב"י זה גם ברוך כבוד ה' ממקומו, 7. ולמה דוקא ב-כ"ה כסלו, כי מ-כ"ה יכלו לילמוד במנוחה, 8. ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, והראיה אינה שימוש?, אלא שהשימוש היחידי המותר הוא הראיה שעוזרת לנקות את עיניים.
*חנוכה הזמן המסוגל לשוב בתשובה אפילו לנפשות הנמוכות! הרה"ק בעל הבית ישראל זי"ע אמר בשם אביו בעל האמרי אמת זי"ע שחנוכה היא חנו כה, באיזה מקום שהאדם חונה ועומד, יכול הוא לעלות, ולכן תיקנו בלילה ובפתח ובשמאל ולמטה מעשרה ובחוץ, שיכול האדם בכל מקום שהוא לעלות למעלה להתרומם!
*הרה"ק בעל הפני מנחם זי"ע אמר פעם בעת הדלקת הנרות: אבי הרה"ק בעל האמרי אמת זי"ע היה רגיל להראות מדרש קדמונים על הפסוק (במדבר כא. ח) "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי", שזהו רמז לברכות של הדלקת נר חנוכה."עשה לך שרף" - להדליק נר חנוכה. "ושים אותו על נס" - שעשה ניסים, "וחי" - שהחיינו. המשיך הפני מנחם ואמר: ויתכן להוסיף ביאור מה הקשר בין הפסוק לרמז? אלא כדאיתא (שבת כא
*הדלקה עושה מצוה (שבת כ"א) אמר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע: עיקר המצוה, היא "ההדלקה" - אש קודש המתלקחת בעומק נבכי הנשמה. הלהט וההתלהבות, החשק וההתעוררות לפעולות ומעשים טובים... ברגע שיש כבר את השלהבת וההתלהבות, אז חצי מהעבודה נעשתה...
*הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע היה אומר: דכל מה שהצדיקים פועלים השפעות טובות לכלל ישראל בראש השנה ויום הכיפורים, יכולים הפשוטי עם ב"יומי הנוכה וביומו האחרון זאת חנוכה" לפעול בכוחות עצמם!... והרמז לכך הוא: מה שדרשו חז"ל (עירובין יח
*כשנשאל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע היכן מרומז מצוות הדלקת נר חנוכה בתורה, השיב מיד: לא רק שזה מרומז בתורה, אלא היא כתובה בתוך פרשת הקטרת! ולא רק שהיא כתובה שם בהזכרה בלבד, אלא שם רמזה לנו התורה כל דיני נרות חנוכה! (במדבר ז.יד): "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", 'כף' נוטריקון: 'פחות כ', - שמצותה למטה מעשרים אמה. 'אחת' נוטריקון: א' ח' תמנה. - כלומר דהלכה כבית הלל מוסיף והולך שיתחיל מא' עד ח'. 'עשרה' נוטריקון: עד שתכלה רגל השוק, כמצותה. 'זהב' נוטריקון: זמנו בין השמשות. 'מלאה' נוטריקון: מצוה להדליק אצל הפתח. 'קטרת' נוטריקון: קרוב רוחב טפח תדליק...
*מרן החתם סופר זי"ע הביא רמז נפלא וראשי תיבות במילה "חנוכה" המסכמים את כל סיפור החנוכה: חשמונאים נלחמו ונצחו כל היונים. חושים נכנסו ופינו כלי ההיכל. חביבים נמצאו ובקרקע כד השמן. חתום נמצא ובטבעת כהן הגדול. חיבתם נגלית והספיק כל השמונה. חכמים נמנו וקבעו כסליו הבא. ח' נרות ולגמור כל ההלל...
*טעם נחמד למנהג אכילת הספוגניות בחנוכה, הביא הגה"ק רבי שלמה זלמן אויערבאך זי"ע - מובא בפוסקים (אור זרוע ס' שכ"א) חנוכה היא מלשון "לחנוך" כי בימים אלו חנכו מחדש בבית המקדש את המזבח שנטמא ע"י היונים. אך מבואר בגמ' שבחנוכת המזבח טיהרו את כל המקדש, אולם את אבני המזבח ששקצום היונים לא ידעו לטהרם, ועל כן גנזום והצטערו על כך. ומשום כך הרגילו את עצמם לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכה מעין שלוש, שבה מזכירים "ועל מזבחך", להבדיל מברכת המזון שאין מוזכר בה המזבח ביחוד...
[למחרת חנוכה:
חסידים היו אומרים כמו שמסבירים למה פרשת מקץ היא תמיד בחנוכה, ככה צריך לדעת שפרשת "ויגש" היא תמיד אחרי חנוכה, כי אחרי כאלו ימים צריכים לקיים "ויגש" לגשת ולהשתמש במה שקיבלנו בימים אלו של חנוכה.]
אם יהיה אפשרי - יהיו עוד ליקוטים
(שמעתי שבעיתון "המודיע" בהוראת האד' הבית ישראל זי"ע לא נכתב שם כלל המילה חג על חנוכה, כי הוא הורה לכתוב "ימים טובים בחול")
(מקבל הרבה תגובות באישי על הליקוט שנחסר בשבוע קודם [פרשת וישב], מאוד מרגש, ועל הביקוש לקראת חנוכה. תודה לכל אחד באופן אישי)
הנושאים החמים