דיון אינווסקו החזקה סינטטית בהכרח או כאופציה.

[עומק הסיכוי]

על מניות? או על ההלוואה לחברה בע"מ

נדמה לי שזה בח״ג ס׳ קכד

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

יש אשכול ארוך מאוד בסולידית מבחינת סיכון סיכוי מה עדיף,
בלקרוק או אינווסקו.
עם כל המומחים דשם.
מבחינה מציאותי מתואר שם בדיוק מה שמתואר בהודעה שציטטתי.

לא כל כך הצלחתי להבין מה ציטטת אולי תסבירו יותר

גם בפן ההילכתי, לא ניתן לומר שיש לנו איזה שהיא הנאה בהחזקה זו או אחרת במניות שיש בהם איסורים, מכיון שאין לנו שום אינטרס, ואיננו נהנים כלום ממניות של איסורים, ונוכל בקלות לוותר על המניות הללו. (אינני יודע אם יש בזה נפק"מ הלכתית.)

יש נפק"מ למשל במקרה של פשיטת רגל של הבנק שחתום על עסקת החלף, או של אינווסקו, שבמקרה כזה המניות ילכו לבעלי היחידות ולכן אתה רוצה את הבעלות שלך עליהם זה בסוף עוד ביטחון שלך, וזה לא רלוונטי אם אתה לא רוצה את התשואה משם, עד כמה שאתה בעלים על החברה שמלווה בריבית, כי כמו שלא עוזר להלוות בריבית גם אם אתה לא מעוניין בתשואה,

באופן אישי אני פחות מתעניין בנושא, מכיון שדעת הגר"מ פיינשטיין (בנושא מניות - להבדיל מאג"ח) התקבלה למעשה ברוב החוגים, וכן העיד הגר"א דביר מהגרי"ש, ולכן כל ההחזקה הסינטטית היא בונוס אצלי, כמובן שכ"א ינהג עפ"י רבותיו, גם בשאלה שהפניתי לגלאט הון בעניין אזרח אמריקאי, השיב שהם לא יכולים להתיר החזקה פיזית, אך פוסקי חו"ל מתירים (במילים אחרות, הוא מוזמן לשאול רב מתיר ולסמוך עליו)

אם אני לא טועה יש שתי נושאים שקצת מתבלבלים ביניהם, יש את ר' משה לעניין חברה בע"מ ויש את ר' משה לעניין מניות עם בעל שליטה.
על חברה בע"מ, ר' משה טען שחברה בע"מ אין בעיה להלוות לה בריבית, אבל ללוות ממנה אסור, ולכן זה מתיר פק"מ ואג"ח וכדו', אבל אם אתה בעלים של בנק כי יש לך מניות שלו זה לא מתיר לך להלוות בריבית ליהודים, ולכן ר' משה לא עוזר למניות, הרחבה בספוילר. וזה משהו שיותר התקבל.

ספוילר: דעת הגרמ"פ

בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' סג) כתב שעפ"י די"ת אכן יש חלות כזו שהשעבוד הוא רק על הנכסים ואין הגברא מחויב בחובות החברה, ומשמע דנקט שלענין הבעלות דנים שבעלי החברה הם בעלי הנכסים ולא רק בעלי החברה, ורק לענין שעבוד הגוף אין להם שייכות, [וצ"ע]. ולפיכך כתב שבאופן זה אין איסור ללוות ברבית, מפני שהתורה הזהירה רק במקום שיש לוה שגופו משתעבד לשלם רבית, ועפ"ז נקט שמותר לחברה ללוות ברבית ולא להלוות לאדם פרטי ברבית, מפני ששם מלוה הוא בעל הממון, ובעלי החברה הם בעלי הממון, אבל שם לוה הוא המחויב בעצמו לשלם, ובעלי החברה אינם חייבים בחובות החברה. ולשיטתו מותר לרכוש אג"ח בכל בנק וחברה בע"מ ולקבל את הרבית. וכמו"כ אי"צ לעשות היתר עיסקא כשבא להלוות לבנק, [ואדרבה יתכן שזה מגרע, שע"י כך חלק מהמעות הם פקדון ואם ילווה הבנק את מעותיו לאיש פרטי ברבית הרי הוא עובר על איסור, ולפיכך לשיטתו עדיף שכל המעות יהיו בהלוואה לבנק ואז מותר לו לקצוץ רבית עם חברת הבנק[1]].

---

[1] בענף א' הבאנו שעצם סברא זו בהגדרת חברת בע"מ כבר נאמרה ע"י כמה מגדולי הפוסקים שקדמו לאגרות משה, אלא שכתבו שלא ברירא להו למעשה לנקוט כן.

יש טענה אחרת של ר' משה, שחברה עם בעל שליטה אחד שאר בעלי המניות לא נחשבים בעלים, אבל גם לדבריו אם אין בעל שליטה כל אחד מבעלי המניות נחשב בעלים, כמו שברור לכולם שאם יש 3 שותפים בפרה כל אחד מהם נקרא בעלים אפי' שאין לו את השליטה, ולכן צריך לבדוק האם באמת אין מניות שאין בהם בעל שליטה, וכיון שזה איכא לברורי א"א לסמוך על רוב.

ספוילר: מניות

אולם דעת האגרות משה (אג"מ אבהע"ז א, ח) והגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ג, קכד), שבאופן שיש אחד שמחזיק ברוב המניות של החברה, שאר בעלי המניות אין להם דין בעלים לענין האיסורים שהחברה עוסקת בהם, וזה לפי שכל השליטה בהחלטות החברה וניהולה מסורים רק לאותו אחד, והשאר אין להם השפעה, כיון שיש לו רוב בכל החלטה.

והיתר זה הוא חידוש יותר מהיתרו של בעל המנחת יצחק, שהמנח"י התיר רק מניה שאין לה זכות הצבעה, ומשום שמניה כזו אינה שותפות בעלותית, אלא מעין שעבוד[1], אבל האגרות משה מתיר אף מניות בעלי זכות הצבעה אלא שאין להם יכולת

וביאור סברתם צ"ב לכאו' שהלא זה פשוט שבעלות לא שייכת לענין כוח ההחלטה ואף מי שאין בידו להחליט מחמת הסכם מסוים שעשה עם שותפו הוא נחשב בעלים, וההוכחה לכך, מכל עיסקא שפלגא פקדון נחשב בבעלות הנותן אף שאין לנותן שום יכולת וזכות החלטה בנוגע לניהול הממון שהלא ניהול הממון מסור ביד המתעסק והכל תלוי בו משום שהפקדון משועבד לפלגא מלוה שלו. וכן כל נכסי צאן ברזל אין ביד האשה להחליט בנוגע לכל העסק בממון ומ"מ הגמ' (יבמות סו) דנה שהאשה בעלים על הממון הן לענין דיני חו"מ הן לענין שאר דיני התורה, כבכורה, רבית, ואכילת תרומה. ועוד כיו"ב רבות.

אולם לפי דעה ג' שהובא בפרקין דלעיל במהות חברה בע"מ שהוא מעין ממון ציבור והקדש, ואינו ממון השייך לפרטיות הבעלות של כל אחד מבעלי המניות, א"ש טפי לומר שהציבור הוא רק בעלי הדעה, ואילו השאר רק נהנים מרשות ממון זו. וצ"ב.

ועל כל פנים כל היתר זה שייך רק באופן שיש לאחד רוב המניות, אבל בהרבה מאד מהחברות והבנקים אין לשום אדם רוב במניות, ואזי יכולים כל בעלי המניות להתאגד לרוב בהצבעה, וכן יש להם יכולת השפעה בפועל כיון שצריכים אותם להגיע לרוב.

---

[1] להבנת שיטתו בגדר הבעלות של מניה ללא זכות הצבעה, ראה יותר בהרחבה בשו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן כו. וז"ל שם, בעלות מוגבלת כה"ג, לא הוי יותר ממלוה, רצוני לומר, דאף דאין לנו דין אישית משפטית, מ"מ אפשר שותפות כה"ג הוי על ידי תנאם, וכיון שהבעלות מוגבלת, ל"ה יותר ממלוה, וזה שיטת המהרי"א הלוי (ח"ב סי' קכ"ד) שהבאתי בספרי שם, ואני כתבתי להוכיח, דאף בעלות מוגבלת, יש לו דין בעלות, וכ"ז אם יש לו זכות בניהול העסק, אבל היכא דהוי שותפות בלא זכויות כלל, ל"ה יותר ממלוה בעלמא, וזה הוי כעין הכרעה, בין אותן שס"ל דבכל שותפות כה"ג, ל"ה יותר ממלוה בעלמא, ובין אותם שס"ל, שיש להם דין בעלות.

יש טענה נוספת של הרב דביר בשם הרב אלישיב, שמניות זה בעלות רק לעניין רווח והפסד, ולא לעניין כל העסקים של החברה, ולכן זה לא נחשב שבעל המניות מלווה בריבית.

ושזה יותר מתיר מר' משה, וחוץ ממנו אף אחד לא מתיר את זה.

ספוילר: סיכום להלכה

דעת הגרש"ז אויערבאך (מנחת שלמה סי' כח[1]), השבט הלוי (שבט הלוי ח"ה סי' קע"ב, ובכ"ד), הגר"נ קרליץ (חוט שני הלכות טבילת כלים עמוד נ), המנחת יצחק (ח"ג סי' א, ובכ"ד), הברית יהודה (פ"ב הערה יט, ובכ"ד), כהיום שכל מניה היא בעלת זכות הצבעה[2], שאסור לקנות מניה מחברה המלווה ברבית. דעת הגרי"ש אלישיב ז"ל שמותר לאיש בודד לקנות מניות בודדות גם מחברות העוסקות באיסורים. ולהלן יבואר שקניית מניות דרך קרנות נאמנות וקרנות פנסיה גם לדעתו אסור.

הוי אומר הקונה מניה באופן שדינו כשותף, [היינו; לדעת רוב הפוסקים, כל מניות של היום שהם בעלי זכות הצבעה. לדעת הגרמ"פ כל חברה שאין אחד שמחזיק ברוב המניות, הרי כל מניה בה דינה כשותפות. לדעת השמועה בשם הגריש"א רק בקונה מניה דרך קרן פנסיה או נאמנות, שאז הוא משפיע בפועל, וכדלהלן], אסור לו לקנות מחברות שמנפיקות אגחי"ם ואין להם היתר עיסקא.

---

[1] הגרש"ז אויערבאך ז"ל (מנח"ש תנינא סי' ק), כתב לענין בעלי המניות שאין להם זכות דעה שהם בעלים לענין הרכוש דהיינו לענין רווח והפסד, אבל לענין שֵם גבינות גויים כתב שלאו שם הגויים על הגבינה, כיון שבעלי המניות הגויים אינם בעלי השפעה, וכוונתו שלענין רבית ושאר איסורים התלויים בבעלות הממונית שהוא נידון בחו"מ מי הוא הבעלים והזכאי לקבל הרבית, בזה הבעלים לענין הרכוש, הרווח וההפסד הוא הבעלים לענין האיסורים, אבל לענין שם גבינות גויים כאן תלוי ע"ש מי נקרא החפץ ואינו נקרא ע"ש מי שאינו מתנהג בפועל כבעלים. [ויתכן גם שסובר המנח"ש שהם בעלים רק לענין דמי הדבר ולא לענין עצמותו, וכפי שהתבאר לעיל בהערות, ומטעם זה סובר ששם גבינות גויים תלוי בבעלות החפץ ולא של דמיו, וגם לדרך זו איסור רבית תלוי בבעלים על דמי הדבר],
[2] דעות הפוסקים בהרחבה, עיין ברית יהודה פ"ב הערה יט. קובץ תורני ישורון כרך כ. מועו"ז ח"ג סי' רסט.

 

[שינדלה]

לא כל כך הצלחתי להבין מה ציטטת אולי תסבירו יותר

ציטטתי את ההודעה שלך,
וחיזקתי שלפי איך שאני הבנתי בדיון הארוך בסולידית שירד לפרטי הפרטים הטכניים- זה באמת בגדול השיטה.

 

[עומק הסיכוי]

ועל כל פנים כל היתר זה שייך רק באופן שיש לאחד רוב המניות, אבל בהרבה מאד מהחברות והבנקים אין לשום אדם רוב במניות, ואזי יכולים כל בעלי המניות להתאגד לרוב בהצבעה, וכן יש להם יכולת השפעה בפועל כיון שצריכים אותם להגיע לרוב.

איך אתה מסביר ״פטומי מילי״ שכתב אג״מ?

 

[זיבורית דידך]

איך אתה מסביר ״פטומי מילי״ שכתב אג״מ?

אני תמיד הבנתי שמדובר שזה באמת פטומי מילי כשיש בעל שליטה ובאופן שאין אפשרות להכריע נגדו בהצבעה

 

[עומק הסיכוי]

איך אתה מסביר ״פטומי מילי״ שכתב אג״מ?

אני תמיד הבנתי שמדובר שזה באמת פטומי מילי כשיש בעל שליטה ובאופן שאין אפשרות להכריע נגדו בהצבעה

סליחה לא דייקתי.
השאלה שלי למה הוא כל הזמן מדגיש שאין דעת הקונה של המניות על כך וכך?

 

[ahrubin]

אני מניח שלא הסתכלת בקישור שהובא לעיל שיש החזקה של מניות, תעבור על האשכול שוב..

אולי אבל תסביר יותר מה הכוונה בטחונות, כי גם אם זה ביטחונות אני לא מבין למה זה סיבה להתיר עד כמה שאתה מחויב להחזיק את המניות הללו

שאלת אז עניתי.

 

[BaruchSch]

יש התייחסות כתובה של ר' משה לגבי מניות? אשמח להפנייה

 

[ahrubin]

ם אתה בעלים של בנק כי יש לך מניות שלו זה לא מתיר לך להלוות בריבית ליהודים, ולכן ר' משה לא עוזר למניות, הרחבה בספוילר. וזה משהו שיותר התקבל.

זה לא נכון יש תשובה מפורשת באגרות משה על מניות.
זה מאוד בסיסי בנושא
אתה פעם למדת את הנושא?

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

זה לא נכון יש תשובה מפורשת באגרות משה על מניות.
אתה פעם למדת את הנושא?

כן
אדרבה הייתי שמח תביא מקור
אבל

הדיון יוצא מנקודת הנחה שיש איסור להחזיק במניות אם הם בשליטה של יהודים ומלווים בריבית כסף ליהודים בין אם הם חברה בארץ או בחו"ל, כל מי שחושב שאין בעיה בהחזקת מניות הדיון לא נועד בשבילו ואין מה להגיב על זה שמותר מניות, כמו"כ הדיון יוצא מנקודת הנחה שקרנות ETF מוגדרות כשליחות של בעלי המניות, ולא כהלוואה לחברת אינווסקו, מי שחושב אחרת הדיון גם לא עבורו ואין מה להגיב גם על זה.

כך שזה פחות קשור לאשכול הזה למרות שזה דיון חשוב ומעניין לעצמו,פניתי אליך באישי תענה לי שם

 

[אמת מארץ תצמח]

אני מסכים איתך לגמרי במציאות הדברים, ולא ממש מבין את דברי @השקעות R הון.
ועם זאת דיברתי בשבוע שעבר עם הרב לבקוביץ והוא אמר לי שהגדרת ההסכם היא שלמעשה זו צורה סינטטית של החזקה במניות.
קבוצת ת"ח ומבינים ישבו הרבה מאוד שעות על כל תג של התשקיף וההסכמים השונים, וזו מסקנתם. (עד כאן דבריו, כמובן שיהיה לו הרבה מה להוסיף בשיעור, אך מפאת קוצר הזמן לא הצלחתי להוציא ממנו יותר.)
גם בפן ההילכתי, לא ניתן לומר שיש לנו איזה שהיא הנאה בהחזקה זו או אחרת במניות שיש בהם איסורים, מכיון שאין לנו שום אינטרס, ואיננו נהנים כלום ממניות של איסורים, ונוכל בקלות לוותר על המניות הללו. (אינני יודע אם יש בזה נפק"מ הלכתית.)

אני קצת תמה על ה'סחור סחור' פה.
אין ספק שאינווסקו מחזיקה בסל מניות, אחרת הבנק היה פושט רגל ממזמן...
השאלה הגדולה, האם זה מוגדר ב'בעלות שלה', או שהיא מחזיקה את זה רק כמעין 'נכס חילופי' עבור ההסכם, בתורת בעלות למוסד הפיננסי.
זה שאלה שלא נוכל לפתור ע"י אתר הבית שלהם, או סרטוני מצגת, אלא רק אחרי בחינת מדוקדקת של ההסכמים בים אינווסקו למוסדות הפיננסים, ולחוקי ההון של אירלנד וארה"ב.
(כן אפשר להוסיף סברא להתיר אף אם זה בבעלות של אינווסקו עצמם, מחמת שאין לי הנאה ממון האיסור, ואכמ"ל)
ופה נשאלה השאלה, מה התחדש לגלאט הון פתאום - ומה תשואה כהלכה עונים על זה.
(כל עוד שלא נדע בבירור את דעת גלאט הון, לא נוכל לדעת מה 'תשואה' עונים על זה...)

 

[ahrubin]

כן
אדרבה הייתי שמח תביא מקור

BaruchSch​

צירף חוברת בנושא לפני שתי הודעות.
ואם אתה רוצה יש קונטרס שכתבתי

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

זה שאלה שלא נוכל לפתור ע"י אתר הבית שלהם, או סרטוני מצגת, אלא רק אחרי בחינת מדוקדקת של ההסכמים בים אינווסקו למוסדות הפיננסים, ולחוקי ההון של אירלנד וארה"ב.

כנראה שגם אבל לא רק, קח חברה בע"מ בחוק כתוב מה זה חברה בע"מ אבל בגדול הסכמת כל הפוסקים זה שהם יצרו גוף שאין לו משמעות הלכתית ולכן יש כאן גם הרבה מקום לשיקול הדעת ההלכתי ובנוסף למה שכתוב בחוזים, ובכל מקרה, אני חושב שהתשקיף קובע יותר מכל דבר, כי גם ההתקשרות של הבנק נעשית בהתאמה לתשיקיף

ופה נשאלה השאלה, מה התחדש לגלאט הון פתאום - ומה תשואה כהלכה עונים על זה.
(כל עוד שלא נדע בבירור את דעת גלאט הון, לא נוכל לדעת מה 'תשואה' עונים על זה...)

מה תשואה כהלכה עונים, אמרו לנו שיהיה שיעור השבוע @קול מבשר

ולגבי הדעה של גלאט הון, זו לא עמדה רשמית אבל כך הם הסבירו לי בגדול

@השקעות R הון @ה. שלמה לסיכומו של דיון על אינווסקו כך:

הדיון יוצא מנקודת הנחה שיש איסור להחזיק במניות אם הם בשליטה של יהודים ומלווים בריבית כסף ליהודים בין אם הם חברה בארץ או בחו"ל, כל מי שחושב שאין בעיה בהחזקת מניות הדיון לא נועד בשבילו ואין מה להגיב על זה שמותר מניות, כמו"כ הדיון יוצא מנקודת הנחה שקרנות ETF מוגדרות כשליחות של בעלי המניות, ולא כהלוואה לחברת אינווסקו, מי שחושב אחרת הדיון גם לא עבורו ואין מה להגיב גם על זה.

העובדות הם, שעל מנת לבצע את הסוואפ אינווסקו מחזיקה סל מניות גדול של למעלה מ600 מניות שביניהם גם מניות בנקים בעלי שליטה של יהודים, ובכל מקרה הסל משתנה כל הזמן ולכן כל תקופה יש מניות שונות.

הדיון ההלכתי הוא כזה, למי מחזיקה אינווסקו את הסל מניות שעליו היא עושה החלף, אם היא מחזיקה את זה עבור בעלי היחידות (הוי אומר מי שמחזיק בנייר אינווסקו), אז יש מקום להתיר כיון שהתשואה תתקבל ממילא מהבנק אתו נחתם הסוואפ, ולכן אין משמעות למניות הללו, כיון שבין אם הם ירוויחו ובין אם לאו התשואה תישאר קבועה.

אבל אילו אינווסקו מחזיקה את המניות הללו על מנת למלא את החובות שלה לבנק איתו היא חתמה על סוואפ, הוי אומר שבעלי היחידות חייבים את המניות האלו בבעלותם כיון שבלעדי זה בעלי היחידות לא יקבלו את התשואה מהבנק.

וכיון שהסיבה שאינווסקו מחזיקה את סל המניות היא הסיבה השנייה, הוי אומר שיש לבעלי היחידות בעלות מלאה על כל הסל מניות שאינווסקו מחזיקה, רק במקום לקחת את הרווח לעצמם, הם סיכמו עם הבנק שאנחנו ניתן לבנק את הרווח של המניות והבנק יתן לנו כסף אחר בתמורה, וזו לא סיבה להתיר, כיון שהבעלות על המניות וממילא הרבית שיש בהם הם בבעלות מלאה ונצרכת של בעלי היחידות, ועל אף שלא איכפת לבעלי היחידות כמה המניות ירוויחו זה לא סיבה להתיר, כיון שעדין יש על זה בעלות.

למה הדבר דומה, ליהודי שיתן הלוואה בריבית משתנה נניח, לחבר ויסכם אתו שכל הרווח מהריבית ילך לפלוני אחר, ובתמורה הוא יקבל מאותו פלוני סכום כסף קבוע, זה ברור שיש בזה איסור ריבית כיון שהוא הלווה ברבית ומקבל את הרבית, על ידי מה שהחבר שאיתו הוא עשה את ההסכם מקבל את הכסף, וזה שאין לו שום אינטרס לגבוה הריבית כיון שלא הוא מרוויח מזה לא משנה את ההגדרה.
ולכן הורה הרב פל לאיסור בכל קרנות אינווסקו.

את רשימת המניות שאינווסקו מחזיקה בסל ניתן לראות כאן https://www.invesco.com/il/en/financial-products/etfs/invesco-sp-500-ucits-etf-acc.html#Holdings

ולמי ששואל מה התחדש, אז דבר ראשון שוב צריך להדגיש גלאט הון כמערת הכשר בחיים לא אישרה אינווסקו, אנשים ששאלו בפרטי את הרב לנדו והרב פל פעמים שהורו להם שזה מותר, ומה שהתחדש כרגע זה הבנה יותר כיצד המציאות עובדת, ולכן תגובות מהסוג של מה חשבו עד היום מיותרות ובפרט שזה לא רלוונטי אם אלו העובדות.

 

[ה. שלמה]

אני קצת תמה על ה'סחור סחור' פה.
אין ספק שאינווסקו מחזיקה בסל מניות, אחרת הבנק היה פושט רגל ממזמן...

גם אני מצטרף, משום מה @השקעות R הון יש לו פרשנות אחרת.

השאלה הגדולה, האם זה מוגדר ב'בעלות שלה', או שהיא מחזיקה את זה רק כמעין 'נכס חילופי' עבור ההסכם, בתורת בעלות למוסד הפיננסי.
זה שאלה שלא נוכל לפתור ע"י אתר הבית שלהם, או סרטוני מצגת, אלא רק אחרי בחינת מדוקדקת של ההסכמים בים אינווסקו למוסדות הפיננסים, ולחוקי ההון של אירלנד וארה"ב.

ולזה כתבתי את מה שציטטת.

(כן אפשר להוסיף סברא להתיר אף אם זה בבעלות של אינווסקו עצמם, מחמת שאין לי הנאה ממון האיסור, ואכמ"ל)
ופה נשאלה השאלה, מה התחדש לגלאט הון פתאום - ומה תשואה כהלכה עונים על זה.
(כל עוד שלא נדע בבירור את דעת גלאט הון, לא נוכל לדעת מה 'תשואה' עונים על זה...)

להבנתי, לא התחדש כלום.
גלאט הון מאז ומעולם לא התירו זאת.
וכנראה גם לא בפרטות. שאלתי אותם כו"כ פעמים, ומעולם לא התירו.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

BaruchSch​

צירף חוברת בנושא לפני שתי הודעות.
ואם אתה רוצה יש קונטרס שכתבתי

אתה מערבב שתי נושאים חברה בע"מ ומניות עם בעל שליטה
מה שאני כתבתי זה לגבי ההיתר של חברה בע"מ
מה חוץ מזה ר' משה מתיר מניות אם יש בעל שליטה

זה כתוב בחוברת שלך על חברה בע"מ

 

[ahrubin]

אתה מערבב שתי נושאים חברה בע"מ ומניות עם בעל שליטה
מה שאני כתבתי זה לגבי ההיתר של חברה בע"מ
מה חוץ מזה ר' משה מתיר מניות אם יש בעל שליטה

זה כתוב בחוברת שלך על חברה בע"מ

אתה למדת את התשובה באבן העזר חלק א ס' ז?
זה מזור לפני עשר דקות אפילו לא הכרת את התשובה ביקשת ממני מקור
התשובה על חברה בע"מ היא ביורה דעה התשובה באבן העזר בכלל לא מתייחסת לחברה בע"מ.

 

[ahrubin]

משהו שוחח עם נציגי הקרן בארץ על הנושא?

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

אתה למדת את התשובה באבן העזר חלק א ס' ז?
זה מזור לפני עשר דקות אפילו לא הכרת את התשובה ביקשת ממני מקור
התשובה על חברה בע"מ היא ביורה דעה התשובה באבן העזר בכלל לא מתייחסת לחברה בע"מ.

סה"כ ציתתי מה שכתבת בחוברת לגבי חברה בע"מ, שזה מועיל שהם הלווים ולא שהם המלווים, וחבל שאתה לא מגיב באישי,

 

[עומק הסיכוי]

השאלה שלי למה הוא כל הזמן מדגיש שאין דעת הקונה של המניות על כך וכך?

האם מישהו מהרבנים או מחברים יכול להסביר את הנקודה בטוטו״ד?

 

[ahrubin]

האם מישהו מהרבנים או מחברים יכול להסביר את הנקודה בטוטו״ד?

בגלל שמלעשה אין יכולת השפעה מעשית ודעתם של הקונים אינו על ניהול החברה אלא על התשואה אין בעלות קלושה כזאת גוררת איסורי תורה.
והיסוד נכתב בשבט הלוי שבעלים הוא מי שיש לו יכלת שליטה על החפץ