: בשכונתי מתגורר אברך חשוב, שכל כולו לימוד ותפילה. הוא חי בעוני ובדחקות וכל ראשו עסוק בלימוד ובחינוך הילדים. יום אחד נולד להם ילד ומיד עם לידתו התגלה מום חמור ונדיר מאוד בליבו. בשלב מסויים המליץ אחד מעסקני הרפואה המוכרים להטיסו לחוץ לארץלצורך הניתוח העדין והמסובך. אספנו סכום גדול והוא טס עם רעייתו והילד לחוץ לארץ.בבוקרו של יום הניתוח הם מגיעים לבית החולים וממתינים בלב הולם להיכנס לכל ההכנות שיובילו לניתוח. הם שמים לב שמעכבים אותם. הפקידה נראתה נסערת, הרימה טלפונים, קמה והלכה, חזרה והתיישבה. ההורים כמובן לא הבינו מילה. למזלם היה שם יהודי חרדי יליד ארצות הברית. האברך ביקש ממנו להבין על מה המהומה. היהודי הקשיב מעט ואמר לו: "נראה שהרופא לא מרוצה מסכום שהפקדתם או מהסכום שחתמו בעבורך בערבות. הוא טוען שחסרים מאה אלף דולר". האברך אמר שלא ייתכן, שסוכם על סכום גבוה מאוד שאת חלקו כבר מסרו וחלקו האחר ניתן בערבות שלאנשי הון, אולם לא היה עם מי לדבר, שכן הרופא לא היה במקום והפקידה כלל לא פנתה אליהם להציג את הבעיה. בסופו של דבר ביקש האברך מהיהודי לגשת לפקידה ולבקש ממנה ליידע אותם מה קורה. זו היתה נבוכה וחזרה על מהשכבר היה ידוע לשניהם, שהפרופסור מבקש מאה אלף דולר נוספים. היא אישרה שאכן דובר על סכום מסויים, אךל דבריה הפרופסור טוען שבבדיקות האחרונות התגלה מום נוסף שעליו לא דווח מלכתחילה ועליו הוא דורש את מאה אלף הדולרים, אחרת לא יבצע את הניתוח."אני מבקש לדבר עם הפרופסור" אמר האברך. "זה בדיוק מה שעשיתי בחציֱ השעה האחרונה" אמרה הפקידה, "ניסיתי לשכנע אותו לבוא ולשוחח איתך, אך הוא מתעקש שאם לא יופקדו בתוך שעה מאהאלף דולר או לחילופין תוגדל הערבות במאה אלף דולר, הוא אינו יוצא מהבית והניתוח של הילד יבוטל". "אולי ניתןלדחות את הניתוח בכמה ימים ובזמןהזה נדבר עם העסקנים שינסו להשיג את הסכום?" הציע האברך. "זה בלתי אפשרי" אמרה הפקידה "הלילה הוא יוצא להפלגה באיים הקריביים לחודש שלם ולאחר מכן ממתין לו כאן תור דחוס מאוד, זה עוד שעה – או בכלל לא"."יש כאן אולי יהודים עשירים שיוכלו לסייע?" שאל האברך בייאושו את היהודי. האיש משך בכתפיו "יש כמה רחובות מכאן יהודי עשיר מאוד, אומנם לא חרדי, אבל שמעתי שהוא תורם פה ושם. לך אליו, אולי ממנו יביא לך הקדוש ברוך הוא ישועה" האברך לא חושב פעמיים.הוא מבקש מיהודי שיסביר לו איך להגיע לביתו של העשיר ויוצא לדרך. אשתו נותרה עם התינוק ועם ספר התהילים, שהיה הדבר היחיד שיעזור כרגע להצלתו.הוא הגיע לאחוזה ענקית וניצב בשערי הבית. בכניסה ניצב שוער קשוח ששאל אותו: "מי אתה?", והוא עונה "א יונגערמאן מבני ברק".השוער מתקשר, חוזר על דבריו שלהאברך ולאחר שהוא שומע תשובה מהצד השני מאשר לו להיכנס. השער נפתח וכדי להגיע לטירה הענקית היה כביש גישה,מעין רחוב ראשי עם שני נתיבים בכל כיוון, אך הוא כמובן בא ברגליו. השוער שואל משהו באנגלית והאברך עונה שוב "אני אברך מבני ברק", ועוד לפני שהוא מספיק לזוז, לפתע יוצא איש הדור, כסוף שיער, ניכר שמדובר בבעל הבית. הואנראה ממהר. "מי אתה?" שואל אותו באנגלית. "אני אברך מארץ ישראל" ענה,"רציתי"..."שום בעיה, קח" אומר העשיר, מוסר לידיו מעטפה חומה ענקית ועבה וממהר אל הלימוזינה שלו. "רגע, אני רוצה להסביר לך", מבקש האברך. אבל העשיר אמר משהו באנגלית שהאברך איכשהו הצליח להבין "איי נואו, איי נואו, אתה אברך מבני ברק, אין לי זמן, הכל בסדר". נבלע במכוניתו ונסע משם. הואפותח את המעטפה, ורואה מאות שטרות מגוהצים של מאה דולר. אבל הוא לא צריך אפילו לספור, משום שהיה פתק שצורף למעטפה ובו היה רשום המספר הלא יאמן: מאה אלף דולר. האברך הפך את המעטפה, ועשר חבילות של עשרת אלפים דולר צנח ועל הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ורצה לטלפון...הוא מתחיל לבכות ופותח בשבח ובהודיהלקדוש ברוך הוא, עד שפתאום נזכר שישלו בדיוק עשרים דקות לחזור לביתהחולים, שכן אז מסתיים האולטימטוםשל הרופא. הוא מתחיל לרוץ במהירותבכביש המוביל את מחוץ לאחוזה, ובחוץהוא מנסה לעצור מונית. דקות יקרותחולפות ורק חמש דקות לפני הזמןהמיועד מגיעה המונית. הוא נוסע במשךעשר הדקות הארוכות ביותר בחייו, יודעשהוא מאחר אבל מקווה שחמדנותו שלהרופא גדולה מקשיחותו.הוא נכנס בדהרה לבית החולים, עולהבמעלית ומגיע מתנשף אל הפקידה,שכבר עמדה לעזוב. "רגע, תתקשריבבקשה לפרופסור". הפקידה הביטה עליוכמו על מי שנפל מהירח, ובדיוק אזהגיעה אשתו. לפני שהספיקה לשאול מהקורה היא קיבלה תשובה ברורה כאשרֱ הפך בעלה את המעטפה ועשר חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק."איי דונט בליב איט" אמרה הפקידהורצה לטלפון.מסתבר שהאברך צדק, הרופא הקשוחהתרכך לנוכח מאה אלף דולר שחיכו לווהוא הודיע לפקידה שהוא מגיע. תוך חצישעה הוא הופיע. אם נאמר "הטובשברופאים לגיהינום", הרי שזה חוברבמיוחד בשביל הפרופסור הזה. הוא היהרשע, קשוח, קר, חסר רגשות, ובהחלטמועמד ראוי לגיהינום. אבל מה לעשות– הוא היה הטוב שברופאים. הוא ביצע אתהניתוח העדין והמורכב בצורה מושלמתוזאת בידיעה שכל סטייה של מילימטרהיתה מובילה למוות מיידי של התינוק.מדובר בניתוח וירטואוזי שנעשה רקבארצות הברית ואצל הפרופסור המסוייםהזה. הילד יצא מכלל סכנה וזכה לשניםרבות וארוכות אי"ה.נגמר טוב, הסיפור, הא? אז זהו, שהסיפורלא רק שלא נגמר, הוא אפילו לאהתחיל. ההורים הגיעו לארץ לאחרכחודש שנדרש להחלמת התינוק, ומידבשבת הקרובה ערכו קידוש גדול במהלכוסיפר האברך את סיפור הצלתו של בנוהתינוק. הוא ביקש את סבלנותם שלהסועדים וסיפר את הנס המופלא והמוזרשאירע לו עם מאה אלף הדולר שהגיעומהשמים, פשוטו כמשמעו. כולם היוהמומים מהסיפור, כי פרט למספראברכים ובתוכם אני איש לא ידע ממנו.רק אברך אחד היה נרגש יותר מכולם.לא סתר נרגש, הוא היה נסער ולא ידעאת נפשו. לא. אין מדובר באבי הבן, אלאבאברך מתמיד, בנו של תלמיד חכם ידועשהקים וניהל רשת מוסדות בזיכרון יעקב,עם מאות תלמידים. הוא המתין שכולםילכו ואז פנה אל האברך ואמר לו: "אתההצבת כאן תעלומה, אבל לי נפתרהתעלומה שמעסיקה את אבי ואת כלמשפחתנו כבר חודש ימים"."אתה מכיר את אבי, כל חייו מתרוצץבעולם ואוסף תרומות מנדיבים למעןמוסדותיו. במשך חצי שנה עבד על תרומה מאותו עשיר, הוא שלח לו אלבומיםומצגות שבהם השקיע הון תועפות,השתמש בשירותי מתווכים שידברו אלליבו, ואכן לאחר חודשים רבים נאותהעשיר להעניק לו תרומה. הוא לא אמר כמה, רק אמר שזה יהיה סכום מכובדוקבע זמן שיבוא לביתו, בשעה 16:00 אחרהצהריים. אבי יצא מהמלון שבו התגוררבשעה ,15:15 אך המעלית נתקעה. הואצלצל בפעמון החירום, לקח עשר דקותעד שבכלל שמו לב לזה. הם הזעיקו טכנאי שלקח לו שעה להגיע ועוד כחצישעה לחלץ את המעלית. רק ב- 16:30אבי הצליח לצאת משם, לקח מונית שתוביל אותו לבית העשיר, וכשהגיענאמר לו שהאיש כבר יצא למשרדו. הואהוביל את המונית למשרדו, לשם עלה.האיש היה באמצע פגישה חשובה, הואהמתין לו שעה, חושב כיצד יתנצל עלאיחורו. בסיומה של הפגישה יצא אליוהעשיר ושאל: 'מי כבודו?'. 'אני שלום מאיר יונגרמן' אמר אבי והוסיף 'אני מנהל המוסדות בזיכרון יעקב'.העשיר נראה טרוד וכעוס. 'זה לא יכוללהיות. הגיע לביתי איש חרדי ואמר שהוא'יונגרמן' מארץ ישראל'. 'יונגרמן' בשפתהאידיש פירושו 'אברך צעיר'. אתה, מבלימשים, הגעת למקום הנכון בזמן הנכוןואמרת גם את השם הנכון, וזכית במאהאלף דולר שמגיעים למוסדות התורהמזיכרון יעקב". לא יאומן כי יסופר מובן שבמוצאי שבת הגיע הסיפור לגאון רבי שלום מאיר יונגרמן, והשניים כמויהודים טובים המקפידים בהלכה הלכויחדיו לרבה של רמת אלחנן, הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, וזהלאחר עיון פסק על פי "תרומת הדשן" ו"דרך אמונה" פרק ח' ממתנות עניים,שאם עני בושש מלהגיע, ובמקומו בא עניאחר וקיבל את הנדבה, אין לעני הראשוןזכות בה. רבי שלום מאיר יונגרמן קיבלעליו את הדין בלי טענה ומענה.בהוראת הגאון הגדול רבי יצחקזילברשטיין, כדי למנוע חילול השם, הואסיפר לעשיר מה שאירע, זאת מפני שהלהסבר שבוצעה בו הונאה, ודבר זה יכול היהלגרום לו להימנע מלתרום. כאשר שמעהעשיר את הסיפור התרגש עד עמקילבבו, וביקש להודיע לאברך כי הואמאשר בדיעבד את המתנה שנתן בטעותוכי הוא שמח שבורא עולם זיכה אותולהציל חיי ילד יהודי.שבועיים לאחר מכן, התקבלה במשרדושל הגאון רבי שלום מאיר יונגרמןהמחאה על סך 120 אלף דולר. מסתברשהעשיר חש צורך לפצות את הרב יונגרמןעל עוגמת הנפש שאירעה לו, ולא לקפחאת מוסדות זיכרון יעקב. הסיפור הזההוא רק נדבך קטן וזעיר מסיפור חייוופועלו של הגאון רבי שלום מאיריונגרמן, שזכה להעמיד אלפי תלמידיםולהחזיק אותם בדרך מעוררת השתאות.והסיפור המופלא הזה הצליח באמצעותשמו, שנאמר בטעות גמורה, להציל נפשבישראל. תהיה נשמתו צרורה בצרורהחיים...!יד ( לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזהומצאתי שבעוד ספר מובא הסיפור הזה מפיהגאון ר' יצחק זילברשטיין שליט"א והוא מוסיףעל זה עוד פרט מאוד חשוב אשר הוסיף לספרהרב יונגרמן : שהוא הלך לספר זאת למורו ורבו הגר"ח גרינימן זצ"ל, ושאלו מההפשט בזה שקרתה כזו טעות של רבע שעה, והמעלית התקלקלה, והאברך אמר באופן סתמי 'אברך מבני ברק', וכך במחי טעות ועיכוב קטן – הפסיד הוא100,000$ שהוא עבד עליהם כ"כ קשה?ענה לו הגר"ח זצ"ל: "כשזוג יהודי בוכה להקב"ה בדמעות ומלב נשבר, הוא יכול לשנות מערכות שמיים, זה ההסבר לכל התהליך השמימי שקרה כאן. בבכיותיהם הם העבירו 100,000$ בכמה דקות ממה שהיה שייך לך – אליהם, כדי לשלם את עלות הניתוח הנוסף...".ו