התייעצות האם זה סביר לבקש משכנים?

[**Moko**]

נושא מאוד מעניין...

כל מילה...

מחזק מאוד, הלוואי שתמיד נרגיש כך על כל דבר טוב שלא מתחשק לנו לעשות

ניסיון עצום...

כבוד הרב(נית) יש מקור הלכתי לפסיקה הנחרצת הזאת?!

תובנה מעניינת...
אני למשל הבנתי מזה שצריך לאהוב לעשות חסד, ולא להפסיק לעשות חסד...

ולסיום שמעתי בשם הגרש"ז זצ"ל (שנשאל על שאלה דומה, שהשואלת הרגישה מנוצלת)
"העולם מתחלק לשניים חצי מנצלים וחצי מנוצלים, אני מעדיף להיות בחלק של המנוצלים"

נראית תגובה שבאה נטו להתריס.
פותחת האשכול לא מרוצה מהסיטואציות שהיא נמצאת בהן אז מה העניין למשוך לכיוון של להישאר מנוצלים.

 

[אלי @@@]

נושא מאוד מעניין...

כל מילה...

מחזק מאוד, הלוואי שתמיד נרגיש כך על כל דבר טוב שלא מתחשק לנו לעשות

ניסיון עצום...

כבוד הרב(נית) יש מקור הלכתי לפסיקה הנחרצת הזאת?!

תובנה מעניינת...
אני למשל הבנתי מזה שצריך לאהוב לעשות חסד, ולא להפסיק לעשות חסד...

ולסיום שמעתי בשם הגרש"ז זצ"ל (שנשאל על שאלה דומה, שהשואלת הרגישה מנוצלת)
"העולם מתחלק לשניים חצי מנצלים וחצי מנוצלים, אני מעדיף להיות בחלק של המנוצלים"

נאה דורש נאה מקיים
איפה אתה גר יש לי כמה סלי כביסה ליבוש
אין עניין להביא מעשה רב שלא בדרגתנו הוא היה מלאך אנחנו לא

 

[אני וביתי]

נושא מאוד מעניין...

כל מילה...

מחזק מאוד, הלוואי שתמיד נרגיש כך על כל דבר טוב שלא מתחשק לנו לעשות

ניסיון עצום...

כבוד הרב(נית) יש מקור הלכתי לפסיקה הנחרצת הזאת?!

תובנה מעניינת...
אני למשל הבנתי מזה שצריך לאהוב לעשות חסד, ולא להפסיק לעשות חסד...

ולסיום שמעתי בשם הגרש"ז זצ"ל (שנשאל על שאלה דומה, שהשואלת הרגישה מנוצלת)
"העולם מתחלק לשניים חצי מנצלים וחצי מנוצלים, אני מעדיף להיות בחלק של המנוצלים"

נשמח לכמה דוגמאות טובות שזכית לעשות בשבוע האחרון שנזכה להתחזק קצת.

 

[דוד פרידמן השני]

נראה מעניין. סריגים אני לא שמה במייבש כדי שלא יתכווץ ויהרס, ובחורף זה הרבה זמן עד שמייבש.
יש לך את זה? נראה לך מתאים, זה כמו לשים על רדיאטור פועל?
מלבד זאת שימו לב לבחור חשמל EU שהוא תואם לישראל ולא US.

כן, קנינו את זה, וזה עושה עבודה טובה.
מה שכן, הוא מתאים לכמה פריטים בודדים.
זה בעצם סוג של מפזר חום, שמכניס אויר מבחוץ למוציא אותו לתוך הבד,
שבו נמצאים הבגדים. מגיע עם שלט.
הוא לוקח רק 600W, שזה רבע ממפזר חום רגיל (שדולק על הדרגה הגבוהה.)
יש לו גם תוכניות, כך שהוא כבה אוטומטית אחרי הזמן שמגדירים.
הבד שלו מאוכסן בתוך גוף המכשיר כשלא משתמשים בו.
בכל מקרה, אם לא מרוצים אפשר להחזיר לאלי אקספרס בחינם בתוך 90 יום ולקבל החזר מלא,
רק שצריך להדפיס תוית החזרה וללכת לדואר להחזיר.
(זו הסיבה שהעזתי להזמין את זה...)

 

[למה מה קרה?]

בתור בעלת גמ"ח ענק ב"ה, אני חושבת שזה נושא מאודדדד רציני.
אני מתמודדת שנים עם אנשים שמעצבניםםם ברמות ואני כל הזמן חיה עם ספק מה זה חסד ומה זה פרייאריות, והאם יש כזה דבר פראיירית?
תשובה חד משמעית אין לי, אבל חשוב לי לכתוב כאן משהו שהתייעצנו על זה עם אחד מהרבנים הגדולים
אנשים מעצבנים תמיד יש, ואת מציאות החיים שהיא לא שלנו קשה מאוד לשנות,
לעומת זאת "חסד" זה בעצם מילה אחת שמרכזת את כל המצוות של בין אדם לחבירו ולכן קשה מאוד לפעמים לסרב
אבל לצערנו לפעמים אין ברירה, כמו במקרה הנוכחי של @תהילתית , אז מה כן אפשר לעשות?
ברמה כללית ודאי שחובה לסרב, הן בשבילה והן בשבילך. אבל בכל זאת קחי איתך משהו אחד, לא יותר, ותכניסי לך לעצמות שאת זה את עושה בלי שום ויתורים עם חיוך ולב רחב, הדבר הזה יכול להיות משהו קטן, אבל הוא חייב להיות קבלה חזקה ביותר.
זה גם יתן לך כח להגיד לא על דברים מוגזמים אחרים וגם יתן לך כח להמשיך לעשות ובעיקר לאהוב חסד.
בהצלחה

 

[למה מה קרה?]

תקשיב לי הלך
פתח את התרמיל
קום תמשיך הדרך
תלך לפי השביל
כי הכל נשאר פה
תתן ואל תקח
תשאיר אותו פתוח
כדי שלא תשכח

מתוך:

ההלך | מילים: הרב אהרן לוי | לחן ישירה: יהודה דים | עיבוד: ג'ף הורוויץ

כל חייו עסוק האדם במילוי צרכייו, אך כשהןא עושה את חשבון חייו מתברר לו שכל שנותר לו הוא רק מה שהעניק ונתן ---------------------- מדרשת "וידעת" פתוחה לגברים ...

www.youtube.com

 

[ארבע]

השכנה לא נשמעת לי אישה רעה או זוללת אנרגיות בכוונת מכוון ובאופן זדוני.

אני מעזה לשער שבקשות כה חריגות בזמנים חריגים פלוס טיב הבקשות מצביעות על הפרעה בתקשורת (אי הבנה של סיטואציות חברתיות ומה נורמלי לבקש, ודפוס של בעיה ארגונית קבועה). האנשים הללו אינם אנוכיים בכלל! ולא רעים. היא מבקשת בקשות שבעיניה היה מתאים לבקש, לו היתה מתבקשת לבצען, או שזו בקשה ענינית והיא גם תכיל תשובה שלילית ענינית ולא פוגענית הנאמרת בשלווה ובלי טעינויות, כי הבקשה שלה ענינית ולא מגיעה ממקום מנצל או חושב שחבים לו. ממש כאב לי לקרוא את האמירות הללו. אנשים על הרצף פועלים אחרת בגלל שהנוירולוגיה שלהם מתפקדת באופן שונה.

וכן, באופן עניני וברור אפשר ללמד אותם כללים, אבל הכללים צריכים להיות מדויקים ומקיפי סיטואציה: אם את לא רוצה שהיא תביא לך כביסה בבוקר - נוסח הכלל יציין כי אינך פנויה ויכולה לייבש עבורה פריטים בשעות הבוקר. אם באופן כללי לא נוח לך עם בקשות הייבוש - אמרי זאת בברור. אל תצפי שתבין דבר מתוך דבר. היא תבין רק אמירה מאד מפורשת שמכסה את כל הסיטואציות. (היא גם לא תקיש מהכלל הזה שגם בקשות ההקפאה לא נוחות לך, הן תזדקקנה לכלל נפרד). לא צריך לומר בכעס, טעינות וטינה. כלל עניני, אפילו בחיוך, וכמו שציינו - לפעמים ללמד מהם הגבולות שלך ומה נחשב ללא לגיטימי זהו חסד בפני עצמו.

ואם היא בחרה לפנות אליך, פותחת אשכול יקרה, כנראה היא רואה בך דמות חיובית ונעימה, ובהיות לה דמות כזו בסביבתה, גם אם לא תוכל להיעזר בך כפי שנעזרה עד כה - זהו חסד עצום!!! האנשים הללו מבודדים חברתית ונידונים לחומרה ואין הרבה דמויות שהם יכולים לבטוח בהם כך. באופן מפליא מאד - יש להם סנסורים לזהות אנשים טובים באמת, וממש לא כדי לנצל אותם. ככל הנראה את אחת כזו, אם היא פונה אליך למרות הפער של שלוש קומות בין הדירות.

בנפרד, ובלב מכווץ - כל אחד מאיתנו יכל להיוולד כזה. היכולת לפענח קודים חברתיים ולנהוג באופן טקטי היא מתנת חינם. חשבו על עצמכם נטועים בתוך עולם זר שרוב חוקיו לא מוכרים לכם ואתם עושים כל טעות אפשרית ולא מבינים למה כועסים עליכם, שכל ניסיונות יצירת הקשר וההתחברות שלכם נדחים או נתקלים בבוז...

 

[גימפעל]

נשמח לכמה דוגמאות טובות שזכית לעשות בשבוע האחרון שנזכה להתחזק קצת.

כמה לייקים בפרוג.

 

[ט.ש.]

השכנה לא נשמעת לי אישה רעה או זוללת אנרגיות בכוונת מכוון ובאופן זדוני.

אני מעזה לשער שבקשות כה חריגות בזמנים חריגים פלוס טיב הבקשות מצביעות על הפרעה בתקשורת (אי הבנה של סיטואציות חברתיות ומה נורמלי לבקש, ודפוס של בעיה ארגונית קבועה). האנשים הללו אינם אנוכיים בכלל! ולא רעים. היא מבקשת בקשות שבעיניה היה מתאים לבקש, לו היתה מתבקשת לבצען, או שזו בקשה ענינית והיא גם תכיל תשובה שלילית ענינית ולא פוגענית הנאמרת בשלווה ובלי טעינויות, כי הבקשה שלה ענינית ולא מגיעה ממקום מנצל או חושב שחבים לו. ממש כאב לי לקרוא את האמירות הללו. אנשים על הרצף פועלים אחרת בגלל שהנוירולוגיה שלהם מתפקדת באופן שונה.

וכן, באופן עניני וברור אפשר ללמד אותם כללים, אבל הכללים צריכים להיות מדויקים ומקיפי סיטואציה: אם את לא רוצה שהיא תביא לך כביסה בבוקר - נוסח הכלל יציין כי אינך פנויה ויכולה לייבש עבורה פריטים בשעות הבוקר. אם באופן כללי לא נוח לך עם בקשות הייבוש - אמרי זאת בברור. אל תצפי שתבין דבר מתוך דבר. היא תבין רק אמירה מאד מפורשת שמכסה את כל הסיטואציות. (היא גם לא תקיש מהכלל הזה שגם בקשות ההקפאה לא נוחות לך, הן תזדקקנה לכלל נפרד). לא צריך לומר בכעס, טעינות וטינה. כלל עניני, אפילו בחיוך, וכמו שציינו - לפעמים ללמד מהם הגבולות שלך ומה נחשב ללא לגיטימי זהו חסד בפני עצמו.

ואם היא בחרה לפנות אליך, פותחת אשכול יקרה, כנראה היא רואה בך דמות חיובית ונעימה, ובהיות לה דמות כזו בסביבתה, גם אם לא תוכל להיעזר בך כפי שנעזרה עד כה - זהו חסד עצום!!! האנשים הללו מבודדים חברתית ונידונים לחומרה ואין הרבה דמויות שהם יכולים לבטוח בהם כך. באופן מפליא מאד - יש להם סנסורים לזהות אנשים טובים באמת, וממש לא כדי לנצל אותם. ככל הנראה את אחת כזו, אם היא פונה אליך למרות הפער של שלוש קומות בין הדירות.

בנפרד, ובלב מכווץ - כל אחד מאיתנו יכל להיוולד כזה. היכולת לפענח קודים חברתיים ולנהוג באופן טקטי היא מתנת חינם. חשבו על עצמכם נטועים בתוך עולם זר שרוב חוקיו לא מוכרים לכם ואתם עושים כל טעות אפשרית ולא מבינים למה כועסים עליכם, שכל ניסיונות יצירת הקשר וההתחברות שלכם נדחים או נתקלים בבוז...

את צודקת, הם אנשים מסכנים, לא אנשים רעים ובאמת אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות במקומם. מאמינה שכולנו אומרים תודה שאנחנו לא במקום הזה

אבל למה הם לא מנסים ללמוד? הם חווים חוויות שליליות פעם אחר פעם, אנשים מתרחקים מהם, אז למה הם לא לוקחים לתשומת ליבם? חבל שהם ממשיכים לסבול. במיוחד שיש מי שבד"כ מתישהו יציב להם מראה שההתנהגות שלהם חריגה ביותר (כי החברה לא מסוגלת לסבול את זה)

אני מאמינה שהתועלת של אנשים כאלה בעולם היא ללמד אותנו לומר 'לא' להציב את הגבולות שלנו יותר בבהירות. ולכן הם גם פוגשים לרוב את האנשים הנעימים יותר שעוזרים לכולם - כי בדיוק האנשים האלה לפעמים צריכים את האיזון העדין הזה

אגב על הרצף האוטיסטי הם כנראה שלא מכיוון שאחת הבעיות של אנשים על הרצף היא לפנות ולבקש עזרה. אנשים על הרצף מתקשים לרוב אפילו לפנות לנהג האוטובוס בשאלה היכן לרדת... אז לא יפנו גם לשכנה

 

[ארבע]

אבל למה הם לא מנסים ללמוד? הם חווים חוויות שליליות פעם אחר פעם, אנשים מתרחקים מהם, אז למה הם לא לוקחים לתשומת ליבם? חבל שהם ממשיכים לסבול. במיוחד שיש מי שבד"כ מתישהו יציב להם מראה שההתנהגות שלהם חריגה ביותר (כי החברה לא מסוגלת לסבול את זה)

הם מנסים ללמוד, אוהו מנסים, אבל סגנון הלמידה שלהם שונה, הדרך להגיע אליהם שונה. יכולת ההיקש המצטברת משלל חויות שונות אך דומות גם היא חלשה עד בלתי קיימת.

אגב על הרצף האוטיסטי הם כנראה שלא מכיוון שאחת הבעיות של אנשים על הרצף היא לפנות ולבקש עזרה. אנשים על הרצף מתקשים לרוב אפילו לפנות לנהג האוטובוס בשאלה היכן לרדת... אז לא יפנו גם לשכנה

זה לא נכון. אנשים על הרצף האוטיסטי אינם עשויים מקשה אחת.

 

[ט.ש.]

הם מנסים ללמוד, אוהו מנסים, אבל סגנון הלמידה שלהם שונה, הדרך להגיע אליהם שונה. יכולת ההיקש המצטברת משלל חויות שונות אך דומות גם היא חלשה עד בלתי קיימת.

זה לא נכון. אנשים על הרצף האוטיסטי אינם עשויים מקשה אחת.

אינם עשויים מקשה אחת אבל זה מאוד מאוד מאפיין... יש לי שלושה אחים אוטיסטים שונים לגמרי לגמרי אחד מהשני ובעצמי למדתי תואר ראשון בחנ"מ ועשיתי עבודה מעשית וכו'. זה מאפיין מאוד
אישית לא יודעת על השכנה שלה
אבל על השכנה שלי (שגם כתבתי) בוודאות לא על הרצף
אחד הג'וקים שלי כאחות ל היא לאבחן אנשים מהצד
בד"כ אני צודקת...

בכל אופן כמו שאוהבים לומר- בכולנו יש מן הרצף במידה זו או אחרת
וכנראה שגם להם יש קו כולשהו משם אפילו שבחיים לא יאובחנו כעל הרצף
קו של לא להבין מתי וכמה בקשת עזרה נורמטיבית
בשאר הדברים הם בד"כ בסדר גמור (אגב השכנה שלי היא אשת טיפול)

אגב- יש פסיכולוגים שמלמדים מיומנויות חברתיות. יש לי אח אחד שהחליט שהוא משקיע ולומד
היום הוא נשוי
זה קשה קשה אבל אפשרי
והרבה אוטיסטים מבוגרים מדבררים את זה כדי שהסביבה תבין אותם (לדוגמא- חבר בן 25+ של בעלי פעם אמר לי- אני אוטיסט, אם אני מגזים בלדבר על משהו וכבר משעמם אותך תעצרי אותי. הוא דיבר על חלקי מחשב, בשמחה הקשבתי עד שאמרתי לו שאני צריכה כבר ללכת)
אם יש לה בעיה כולשהי והיא משתפת בה- בקשת העזרה נתפסת אחרת ואנשים מוכנים לעזור בשמחה יותר כי הם מרגישים פחות מנוצלים

אבל בכל אופן לדעתי האנשים שנכתב עליהם בשרשור הם לא אוטיסטים אלא בד"כ אנשים עם מצוקה פנימית כולשהי שגורמת להם לא להצליח להתמודד עם החיים
ולכן הם נופלים כסוג של נטל על הסביבה
כי הסביבה חזקה מספיק לדעתם לשאת גם אותם

בד"כ זה מסתדר טוב עד שהם מגיעים לאנשים עדינים שפחות יודעים לומר 'לא' ואז הם כבר 'פוגעים' ולא רק 'נופלים' על הסביבה

אני מאוד מרחמת והלוואי שיצאו לחופשי מהבעיה הזו. באמת.
אבל אישית חושבת שרוב האנשים לא מסוגלים להכיל אנשים כאלה ברמה היומיומית אלא רק לעיתים רחוקות יותר

 

[SAPIRP]

בלתק חלקי
יש סוג אנשים כזה שמפיל את האחריות על החיים שלהם על אחרים
יש מישהי שאני מכירה שהיא כזאת,
בתור שכנה ביקשה המון (!) פעמים שאוציא לה את הילד מהמסגרת. הייתי בטוחה שהיא חייבת עזרה ועזרתי. אחרי פעם שהתעצבנה שלא הכנסתי אותו עד פתח הבית אלא כמה מטר משם גיליתי למרבה הפתעתי שהיא נחה בזמנים שהיא מבקשת ממני!! מבקשת עזרה (אני+2 ילדים+הריון מתקדם בזמנו) שאוציא לה ילד מהמסגרת כדי שתנוח
מאז זה חזר במגוון סיטואציות הזויות (שמרתי על הילד שלה, לא הביאה תמ"ל. הילד רעב. היא שכנה ומבקשת שאביא לו חלב סויה אם יש לי. כשהיא נמצאת בבית. ולא, לא היה לי. הילד בכה ובכה עד ששלחה מישהי אחרת להביא לי באיחור גדול. וואט? למה את לא באה? וכו וכו)
כשאמרתי לה שמקובל לבקש טובות כשצריכים באמת ולא סתם- היא אמרה שזאת בעיה שלי שעניתי כן ושאני צריכה לעשות חושבים האם מתאים לי לעשות חסד לפני

אגב אם יש למישהו שם מקצועי לתופעה אשמח לדעת. כי לא מצליחה להבין מה זה מעבר ללנתח את מה שעברתי איתה

השכנה לא נשמעת לי אישה רעה או זוללת אנרגיות בכוונת מכוון ובאופן זדוני.

אני מעזה לשער שבקשות כה חריגות בזמנים חריגים פלוס טיב הבקשות מצביעות על הפרעה בתקשורת (אי הבנה של סיטואציות חברתיות ומה נורמלי לבקש, ודפוס של בעיה ארגונית קבועה). האנשים הללו אינם אנוכיים בכלל! ולא רעים. היא מבקשת בקשות שבעיניה היה מתאים לבקש, לו היתה מתבקשת לבצען, או שזו בקשה ענינית והיא גם תכיל תשובה שלילית ענינית ולא פוגענית הנאמרת בשלווה ובלי טעינויות, כי הבקשה שלה ענינית ולא מגיעה ממקום מנצל או חושב שחבים לו. ממש כאב לי לקרוא את האמירות הללו. אנשים על הרצף פועלים אחרת בגלל שהנוירולוגיה שלהם מתפקדת באופן שונה.

וכן, באופן עניני וברור אפשר ללמד אותם כללים, אבל הכללים צריכים להיות מדויקים ומקיפי סיטואציה: אם את לא רוצה שהיא תביא לך כביסה בבוקר - נוסח הכלל יציין כי אינך פנויה ויכולה לייבש עבורה פריטים בשעות הבוקר. אם באופן כללי לא נוח לך עם בקשות הייבוש - אמרי זאת בברור. אל תצפי שתבין דבר מתוך דבר. היא תבין רק אמירה מאד מפורשת שמכסה את כל הסיטואציות. (היא גם לא תקיש מהכלל הזה שגם בקשות ההקפאה לא נוחות לך, הן תזדקקנה לכלל נפרד). לא צריך לומר בכעס, טעינות וטינה. כלל עניני, אפילו בחיוך, וכמו שציינו - לפעמים ללמד מהם הגבולות שלך ומה נחשב ללא לגיטימי זהו חסד בפני עצמו.

ואם היא בחרה לפנות אליך, פותחת אשכול יקרה, כנראה היא רואה בך דמות חיובית ונעימה, ובהיות לה דמות כזו בסביבתה, גם אם לא תוכל להיעזר בך כפי שנעזרה עד כה - זהו חסד עצום!!! האנשים הללו מבודדים חברתית ונידונים לחומרה ואין הרבה דמויות שהם יכולים לבטוח בהם כך. באופן מפליא מאד - יש להם סנסורים לזהות אנשים טובים באמת, וממש לא כדי לנצל אותם. ככל הנראה את אחת כזו, אם היא פונה אליך למרות הפער של שלוש קומות בין הדירות.

בנפרד, ובלב מכווץ - כל אחד מאיתנו יכל להיוולד כזה. היכולת לפענח קודים חברתיים ולנהוג באופן טקטי היא מתנת חינם. חשבו על עצמכם נטועים בתוך עולם זר שרוב חוקיו לא מוכרים לכם ואתם עושים כל טעות אפשרית ולא מבינים למה כועסים עליכם, שכל ניסיונות יצירת הקשר וההתחברות שלכם נדחים או נתקלים בבוז...

זה נקרא NVLD שזה לא לדעת לקרוא נכון סיטואציות חברתיות ולא לדעת קודים חברתיים, זה סוג אנשים שינדנדו לך בממתינה ותחשבי שזה דחוף ואז ידברו על הא ודא.. יש כל מיני דוגמאות, השכנה של פותחת האשכול ממש נשמעת כזאת, היא לא עושה את זה בכוונה, וגם אין לה מודעות, אנשים כאלה שמעוררים אצלם את המודעות למה שעשו, בדר"כ הם מבינים ומתביישים, אבל רק לאחר מעשה שמישהו הסביר להם, לפני מעשה הם לא מבינים לבד שזה לא מתאים,בסכ" ה הם באמת מסכנים, כי קשה להם להשתלב בחברה ואין להם חברים טובים

מישהי כאן כתבה על שכנה שהולכת לנוח ושמה את הילדים אצלה, זה לא נשמע כמו NVLD זה נשמע כמו מידות שצריכות תיקון, אחרי שהיא העירה לה שמבקשים דברים כאלה רק אם דחוף, השכנה אומרת לה בעיה שלך שאמרת כן, לעניות דעתי אין לזה שם מקצועי חוץ ממידות לא טובות

 

[מרחבית]

אחרי שהיא העירה לה שמבקשים דברים כאלה רק אם דחוף, השכנה אומרת לה בעיה שלך שאמרת כן,

נתקלתי בהלך מחשבה דומה אצל אנשים טובים ונורמטיביים לגמרי. אמנם לא בכזו הגזמה מבחינת סוג המקרים, וגם לא יגידו דבר כזה, 'בעייתך שאמרת כן'.
אך הם כן מבקש/ים בקלות רבה ולעיתים קרובות, וגם כשאין הכרח, ובלי לחשוב פעמיים - ובפירוש מסתמכים על זה שאם השכנה/חברה/ בת משפחה לא תוכל, היא תגיד לא. אז מה הבעיה?

הבעיה כשהם 'נופלים' על כאלה שקשה להם עד בלתי אפשרי להם לומר לא.
על כאלה שבעצמם מבקשים רק כשמאוד נחוץ ודחוף להם ולא לעיתים קרובות, והם בטוחים שגם האחרים ככה, ואם מישהי בקשה, כנראה זה מאוד דחוף ונחוץ לה -
ואז קשה לסרב גם במקרים שזה ממש עובר את הגבול שלהן.

חשוב ללמוד לומר לא. גם אלה שמפליגים כאן בעניין חסד, שהוא באמת דבר גדול.
אבל אם לא יכולים לומר לא, אין כאן בחירה חופשית לעשות חסד!. יש כאן אילוץ מקומם, וזה לא מביא לטוב.
אדם צריך לבחור בחסד שהוא עושה. והוא יוכל לבחור רק אם תהיה לו אפשרות חיצונית ופנימית לומר 'כן' או לומר 'לא'.

הכי גרוע לומר לאנשים שמתקשים או לא מסוגלים לומר 'לא', כמה שחסד הוא גדול, ולנגן להם על המצפון.
כי ממילא הם עושים באילוץ הרבה יותר חסד מהגבול שמתאים להם, ויותר מהרבה בני אדם אחרים -
וגם בלי שיחות על גודל עניין החסד, הם בנקיפות מצפון לא מוצדקות ולא בריאות.

עוד נקודה היא, שגם לחסד צריך גבולות. וכל אחד והגבול שלו.
גם נתינת צדקה היא חסד גדול, וחז"ל קבעו לנו גבול. אדם לא נדרש לתת משלו ללא גבולות.
ויש גם עניין של עניי עירך קודמים.
בחסד קשה לתת גבול ברור, כי זה לא מספרים. מסתבר שגם לחסד יש גבולות, וגם שם בני הבית קודמים. ומה שנפסק שחייך קודמים - להלכה ייתכן שמדובר בחיים ממש, אולם חושבני שזה נותן כיוון.

ואת כל זה לא הייתי כותבת למי שבוחר באנוכיות לדאוג תמיד רק לעצמו ואחרים לא מעניינים אותו.
סוף כל סוף גומלי חסדים זה אחד ממהסימנים של יהודי.
אבל כשמדובר על פותחת האשכול ודומיה, ויש כאלה רבות - חסד הוא להשמיע להם דווקא את הצד הנ''ל.

אני לא נכנסת כעת למה שכתבו שאולי יש בעיה תקשורתית וכו', שזה באמת עניין אחר, שצריך לדעת האם אכן, ואם כן באיזו צורה לשים את הגבולות המתאימים - וזה לא יהיה בצורה הרגילה, אלא בצורה המתאימה לשכנה הזו.
זה בהחלט נותן את הנקודה של לדון לכף זכות ולא לכעוס, כי אף פעם אנחנו לא יודעים מה הסיפור של הבן אדם.

לאדם שיכול לבחור לומר גם 'לא' - יהיה הרבה יותר קל לא לכעוס.
אדם שנאלץ לעשות חסדים מעבר לגבול שלו ולא בבחירתו, הוא יהיה עם תערובת של רחמים, נקיפות מצפון, וכעס גדול, הרגשה של השפלה בגלל תחושת ניצול.
זה לא מצב רצוי כלל וכלל לאף אחד מהנוגעים בדבר.

נקודה לסיום: ביהדות יש את העניין של להיות מהנותנים, ולא להיות מן הנוטלים.
את הנקודה הראשונה - להיות מן הנותנים - מפתחים אצלינו לרמות מעוררות השתאות. יש ב"ה כל-כך הרבה חסד!
ואת הנקודה שניה - לא להיות מן הנוטלים - לדעתי במקרים רבים מזניחים.
יש לי הכרת תודה גדולה להורי, שהיו מדור אחר, ולימדו אותי - לבקש משכנים וכדו' רק כשיש צורך גדול.
ולהיות בהכרת תודה על מה שנתנו לנו. לא לקבל כמובן מאליו.

 

[הדס'וש]

בלת"ק

אנחנו כאן לא רואים את סגנון השכנה
ומה ההלך רוח שלה
זאת אומרת: היא כזאת שמבקשת הרבה? איך מבקשת? ואילו בקשות ?
לכן קשה להגיב בלי לדעת כלום

אבל -
אפשר לדון לכף זכות ואז יהיה לך יותר קל לעזור לה
לדוגמא - היא הלבישה את הילדים סט ואצל אחד התפקשש משהו וכו' והיא רוצה שילבש סט עם כולם יתכן באמת שזה קרה כמה ימים אחד אחרי השני, בדיוק שניה לפני היציאה לגנים

ואפשר בעדינות להסביר למה זה לא מתאים
וזה גם בסדר!

(הייתה לי שכנה שבוקר אחד דפקה אצלי בשעות העומס של יציאת הילדים למוסדות, שאין לה גז והבן שלה רוצה לחם מטוגן. היא הביאה לי לחם בתוך צלחת עם ביצה ובקשה שאטגן לו :O
לא היה לי נעים להגיד לה לא, וגם לא ממש הבנתי מה הסיפור שם, הסכמתי.
כשהיא דפקה למחרת שוב הסברתי לה יפה שאני לא מטגנת בעיקרון על הבוקר, הריח של הטיגון לא עושה לי טוב, + השעה הקשה.
אתמול הבנתי שנתקעה אבל היום לא מתאים לי.)

 

[תהילתית]

אנחנו כאן לא רואים את סגנון השכנה
ומה ההלך רוח שלה
זאת אומרת: היא כזאת שמבקשת הרבה? איך מבקשת? ואילו בקשות ?
לכן קשה להגיב בלי לדעת כלום

בלת"ק

 

[Quickמרקט.]

@תהילתית ממש נשמע כמו סרט
מה הבקשה להיום?

 

[רחלי ווינברג]

ראשית, יפה שאת באמת שואלת איך להתנהל.
נראה לי שעדיף אולי לתאם איתה זמנים שגם את מפעילה ואז גם לזכות במצווה בלי טעם רע.
הערה קטנה (לא קשור לשואלת) לכל ההורים שמחנכים את הילדים לחסד בסוף שהחסד מגיע לסף ביתם הם מתמרמרים על כך דבר שמאוד פוגע באותו "חינוך" כי אז בזמן אמת הילדים רואים מה החסד באמת שווה (או לא שווה).

 

[ארבע]

ואת הנקודה שניה - לא להיות מן הנוטלים - לדעתי במקרים רבים מזניחים.
יש לי הכרת תודה גדולה להורי, שהיו מדור אחר, ולימדו אותי - לבקש משכנים וכדו' רק כשיש צורך גדול.
ולהיות בהכרת תודה על מה שנתנו לנו. לא לקבל כמובן מאליו.

המורה ולס היתה מקריאה לנו רבות קטע מאגרות החזו"א קטע שדיבר על הנקודה הזו בדיוק.
חבל שאני לא זוכרת את לשונו, אבל הוא מכוון לעניין הזה שראוי למעט בבקשות ובהסתמכות על הזולת, שאדם צריך להשתדל לא להטריד את זולתו בבקשות סיוע אלא לעשות כל שבכוחו ובכל כוחו - בעצמו.

 

[חנילוש]

בתור מישהי שגדלה אצל הורים שנהגו לעשות חסדים עם כל השכונה אני יודעת מה עזר להם:
1 - לא פותחים את הדלת כשאי אפשר או לא מתאים לסייע,
2 - יש דברים (עקרוניים) שלא משנה מה לא עושים אותם. - גם אם הסיפור נוגע ללב ומזיל דמעות כמים.
3 - יש זמנים שלא עונים לטלפון - לדוג: חצי שעה לפני שבת..
4 - לא על חשבון הילדים הזוגיות והפרטיות שלך. - קריטי.
בהצלחה

 

[גיימבוי]

זה נקרא NVLD שזה לא לדעת לקרוא נכון סיטואציות חברתיות ולא לדעת קודים חברתיים, זה סוג אנשים שינדנדו לך בממתינה ותחשבי שזה דחוף ואז ידברו על הא ודא.. יש כל מיני דוגמאות, השכנה של פותחת האשכול ממש נשמעת כזאת, היא לא עושה את זה בכוונה, וגם אין לה מודעות, אנשים כאלה שמעוררים אצלם את המודעות למה שעשו, בדר"כ הם מבינים ומתביישים, אבל רק לאחר מעשה שמישהו הסביר להם, לפני מעשה הם לא מבינים לבד שזה לא מתאים,בסכ" ה הם באמת מסכנים, כי קשה להם להשתלב בחברה ואין להם חברים טובים

מישהי כאן כתבה על שכנה שהולכת לנוח ושמה את הילדים אצלה, זה לא נשמע כמו NVLD זה נשמע כמו מידות שצריכות תיקון, אחרי שהיא העירה לה שמבקשים דברים כאלה רק אם דחוף, השכנה אומרת לה בעיה שלך שאמרת כן, לעניות דעתי אין לזה שם מקצועי חוץ ממידות לא טובות

אמאלה נראה לי יש חברה כזו
יש לזה עוד מאפיינים כמו להתקשר שוב ושוב ושוב עד שעונים לה.
או כמו להתפרץ לתוך שיחה בסיפור על עצמה קשור או לא קשור.

אצלה זה גם עם ADHD נראה לי כי יש לה מינימום סבלנות בהקשבה
יש לי מה לעשות לזה?