הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אהלן אהלן לרחוק ולקרוב!
אני נוחתת באיש את רעהו כי לא, לא בא לי להכריז את ההודעה החגיגית שלי בפורום דיגיטל, ולגרד אולי בקושי שלוש תגובות מסכנות של "איזה יופי" ואחת של "למה זה לא נפתח".
ההודעה הזאת צריכה במה מכובדת יותר, מלא מחמאות.
מקווה שתשרדו אותי, כל מי שלא שורד אותי - יאללה החוצה קישטה, יש עוד אשכולות.
אז בוקר טוב לכל ידידיי הוותיקים משכבר הימים,
בוקר אור לכל החדשים שאני לא מכירה, בושה שכזאת איי נואו.
רציתי לבוא לכאן בבוקר צח זה ולהבטיח לכם שהנה הנה חזרתי לפרוג רעיי אהוביי, אני כאן, חזרתי בתשובה, שיחזרתי את הסיסמה ועכשיו אני פה באמת - לאכול לכם את הראש ולשגע לכם תשכל עד שתתחננו שאני אעלם שוב מהרדאר,
אבל אז נזכרתי בבושת פנים כמה פעמים כבר הבטחתי את זה בעבר, ובסוף נעלמתי כמו איזו נלוזת פנים,
שהשתתקתי במבוכה.
אבל טוב,
בואו לא נשקע בהתנצלויות, קדימה חברים. הבה ניגש ישר לביזנס:
אתר! חדש! עלה! לאוויר!
מה, מה. מה אתם מסתכלים עליי כמו איזה שאנני צנונית. אני נראית לכם מטרילה? מה אני סתם אבוא ואכריז הכרזות חגיגיות בלי שיהיה לי גיבוי אמיתי? אז מה אם שמעתם את המשפט הזה שלוש פעמים הבוקר ועוד תשע פעמים אתמול?
את האתר הזה אתם עוד לא ראיתם, נו יא אללה! תתרגשו כבר!
אוה, יופי, זה כבר נשמע יותר טוב. עוד קצת מחיאות כפיים, עוד טיפה תופים, אוה, יופי. אנחנו מוכנים.
הבה ניגש למטרה שלשמה התכנסנו.
שימו לב, זה יהיה ארוך! ארוך מאוד! ההקדמה הקבועה שלי. למה אני לא יודעת לכתוב קצר. מי שעצבני היום או סתם היה לו שבוע זוועה שייצא מהאשכול הזה כאן והרגע, אין לי סבלנות לאנשים שאין להם סבלנות.
יאללה, נשארתם איתנו? בטח שנשארתם. זהו, ידעתי. איך ניחשתי אה? איזו גאונה אני.
קדימה, בואו נתחיל.
את @אמא של נפתלי :) , הידועה גם בשם החיבה "אפרת פרידמן", אני מכירה כבר בערך 7 שנים, עוד מאז שפתחתי את העסק הראשון שלי - אי אז כשהייתי צעירה ויפה. (למה היום אני קשישה מלבינה, דא?)
אתם בטח מכירים את אפרת פרידמן, ואם לא אל תפדחו את עצמכם ותעשו כאילו שאתם מכירים. אפרת היא יועצת מס מהשורה הראשונה, ליגה בתחומה, מקצועית בעבודתה ואומנית בנשמתה ואל תשאלו עכשיו מה זה קשור.
בקיצור, אפרת מנהלת לי את החשבונות מאז שאני יודעת מה זה חשבונות, עושה עבודה נפלאה, אחלה. עד כאן הכל טוב.
לפני כמה חודשים, ככה בערב סוכות בערך, נכנסתי לאתר של אפרת, כי רציתי לבדוק משהו.
ואז, הופה. חשכו עיניי.
האתר הישן של אפרת פרידמן היה מזעזע, מחריד, מטלטל כל נפש בישראל, זוועה.
אפרת את לא נעלבת, נכון?
הוא באמת היה נוראי. אתר חינמי כזה שואתי, שבנו אותו באנלא יודעת איזה פלטפורמה מזעזעת, הכל שם פונטים חינמיים מחליאים ועניינים מסוכנים כאלה.
קיצור, קפצתי אגרופים, הידקתי שפתיים, והכרזתי באקסטזה של החיים שלי: היה לא תהיה!
התקשרתי אליה, צעקתי עליה קצת דברי בינה ומוסר, והצעתי לה אתר חדש, דנדש, יפה, מעוצב, מעונב ומתוק.
ואז אפרת הפכה להיות הלקוחה שלי.
קצת אחרי סוכות התחלנו במלאכה: נפגשנו לכוסות קפה, דיברנו על מה אנחנו רוצים להשיג מהאתר, מה יהיה בו ומה לא יהיה בו. דיברנו על עיצובים שאנחנו אוהבים ועיצובים שאנחנו לא אוהבים.
אפרת הדגישה שהמטרה הכי חשובה היא להראות שהיא כבר שנים לא מתמקדת רק בעסקים קטנים כמו שהייתה בעבר, אלא בעיקר פונה לחברות קטנות ובינוניות. זה היה אחד המסרים העיקריים שרצינו להעביר: אנחנו משרד מקצועי ואמין.
חוץ מזה היא רצתה גם שיהיה ברור שחוץ מזה שהיא מקצועית ואמינה, צריך גם לשדר את האישיות שלה: היא אדם חברותי, חמוד ומתוק. לא הייתה לי מילה אחרת חוץ מלהגיד מתוק, מה אני אעשה. תגערו בי שזה לא מילה מקצועית לספר מותג, אז תגערו. לא מעניין אותי. האתר הזה צריך להיות מתוק, לא סתם איזה קשוח כזה עושה פוזות כאילו הוא איזה שוטר עם אקדח או משהו.
אז משם עברנו לוויירפריים.
(פעם שאלתי קולגות איך מתרגמים את המילה וויירפריים. בחייאת, אין לזה תרגום! אחד הקולגות אמר לי שקוראים את זה בעברית "שלדת ממשק". לעזזל, אני אתחיל עכשיו להגיד "לקוח יקר הבה ניצור לך שלדת ממשק"???)
בקיצור, סיימנו עם הוויירפריים,
אפרת אישרה ואושרה (מלשון אושר), ויאמי התעשרה (חחח איזו פדחנית אני).
בשלב השני התחלנו עם העיצוב:
כמות הסקיצות כאן הייתה משובבת נפש: איך שאני אוהבת את הבלגן של פיגמה!
זאת הייתה הסקיצה הראשונה שאושרה:
שימו לב שכל האיורים - עבודת יד!
חח אשכרה ישבתי עם עכבר וסרטטתי קווים בפיגמה לאיורים.
הכל - כל האיורים - צוירו בהתאמה אישית.
אין אין אין עליי, הייתה יאמי מבסוטה מעצמה מאוד.
בקיצור, התקדמנו עם הסקיצה הזאת לשאר האתר,
אבל אחרי כמה ימים אפרת פתאום תפסה רגליים קרות.
למה?
כי זה נראה מדי חמוד.
וזה באמת נראה מדי חמוד! פתאום תפסתי את עצמי, אמאלה, הציורים האלו חמודים אש. הם כל כך אפרת, שהיא מלכת החמודים בעולם, אבל מצד שני - בואו, יש גבול. הלקוחות שלה לא מחפשים את החמידות שלה, אלא את המקצועיות והסנוביות שלה (אין לה סנוביות, פחחחח, שימשיכו לחפש). צריך לאזן כאן את העניינים. גם חמוד, אבל גם רשמי.
טאדם, מה עושים?
בהחלטה נחרצת החלטנו שמציירים - את - כל - האתר - מחדש.
אשכרה נטלתי לי עכבר וישבתי לצייר את כל האיורים מחדש!
(אל תטעו, ביומיום אני לא תלמידה חרוצה כזאת. אבל על האתר של אפרת היה כיף לעבוד, יש בו משהו אחר, קסום כזה).
בקיצור, אחרי כמה ימים פיתחנו שפה דומה מאוד, אבל מרשימה וייחודית הרבה יותר:
וזהו. ויהי לנו דף בית.
מפה לשם נולדו לנו דפים מדפים שונים, סיימנו את העיצוב ועברנו לפיתוח.
וורדפרס פלוס אלמנטור, רעיי אהוביי, היוו לי משען ומשענת, וכך נוצר האתר של אפרת.
ועכשיו אני מפסיקה לשגע לכם תשכל ושולחת אתכם לחזות בפלא במו עיניכם:
אם תלחצו על הקישור הזה חזק חזק,
אבל ממש חזק עם כל הכוח,
אולי תזכו להיות מיחידי הסגולה שיחזו באתר הקדוש והמהמם הזה.
efratf-tax.com
ואם אתם צריכים יועצת מס שהיא גם מקצועית מאוד וגם רגועה כזאת צוננת שלווה שבחיים לא נבהלת משום דבר,
אתם יודעים כבר למי לפנות.
אני נוחתת באיש את רעהו כי לא, לא בא לי להכריז את ההודעה החגיגית שלי בפורום דיגיטל, ולגרד אולי בקושי שלוש תגובות מסכנות של "איזה יופי" ואחת של "למה זה לא נפתח".
ההודעה הזאת צריכה במה מכובדת יותר, מלא מחמאות.
מקווה שתשרדו אותי, כל מי שלא שורד אותי - יאללה החוצה קישטה, יש עוד אשכולות.
אז בוקר טוב לכל ידידיי הוותיקים משכבר הימים,
בוקר אור לכל החדשים שאני לא מכירה, בושה שכזאת איי נואו.
רציתי לבוא לכאן בבוקר צח זה ולהבטיח לכם שהנה הנה חזרתי לפרוג רעיי אהוביי, אני כאן, חזרתי בתשובה, שיחזרתי את הסיסמה ועכשיו אני פה באמת - לאכול לכם את הראש ולשגע לכם תשכל עד שתתחננו שאני אעלם שוב מהרדאר,
אבל אז נזכרתי בבושת פנים כמה פעמים כבר הבטחתי את זה בעבר, ובסוף נעלמתי כמו איזו נלוזת פנים,
שהשתתקתי במבוכה.
אבל טוב,
בואו לא נשקע בהתנצלויות, קדימה חברים. הבה ניגש ישר לביזנס:
אתר! חדש! עלה! לאוויר!
מה, מה. מה אתם מסתכלים עליי כמו איזה שאנני צנונית. אני נראית לכם מטרילה? מה אני סתם אבוא ואכריז הכרזות חגיגיות בלי שיהיה לי גיבוי אמיתי? אז מה אם שמעתם את המשפט הזה שלוש פעמים הבוקר ועוד תשע פעמים אתמול?
את האתר הזה אתם עוד לא ראיתם, נו יא אללה! תתרגשו כבר!
אוה, יופי, זה כבר נשמע יותר טוב. עוד קצת מחיאות כפיים, עוד טיפה תופים, אוה, יופי. אנחנו מוכנים.
הבה ניגש למטרה שלשמה התכנסנו.
שימו לב, זה יהיה ארוך! ארוך מאוד! ההקדמה הקבועה שלי. למה אני לא יודעת לכתוב קצר. מי שעצבני היום או סתם היה לו שבוע זוועה שייצא מהאשכול הזה כאן והרגע, אין לי סבלנות לאנשים שאין להם סבלנות.
יאללה, נשארתם איתנו? בטח שנשארתם. זהו, ידעתי. איך ניחשתי אה? איזו גאונה אני.
קדימה, בואו נתחיל.
את @אמא של נפתלי :) , הידועה גם בשם החיבה "אפרת פרידמן", אני מכירה כבר בערך 7 שנים, עוד מאז שפתחתי את העסק הראשון שלי - אי אז כשהייתי צעירה ויפה. (למה היום אני קשישה מלבינה, דא?)
אתם בטח מכירים את אפרת פרידמן, ואם לא אל תפדחו את עצמכם ותעשו כאילו שאתם מכירים. אפרת היא יועצת מס מהשורה הראשונה, ליגה בתחומה, מקצועית בעבודתה ואומנית בנשמתה ואל תשאלו עכשיו מה זה קשור.
בקיצור, אפרת מנהלת לי את החשבונות מאז שאני יודעת מה זה חשבונות, עושה עבודה נפלאה, אחלה. עד כאן הכל טוב.
לפני כמה חודשים, ככה בערב סוכות בערך, נכנסתי לאתר של אפרת, כי רציתי לבדוק משהו.
ואז, הופה. חשכו עיניי.
האתר הישן של אפרת פרידמן היה מזעזע, מחריד, מטלטל כל נפש בישראל, זוועה.
אפרת את לא נעלבת, נכון?
הוא באמת היה נוראי. אתר חינמי כזה שואתי, שבנו אותו באנלא יודעת איזה פלטפורמה מזעזעת, הכל שם פונטים חינמיים מחליאים ועניינים מסוכנים כאלה.
קיצור, קפצתי אגרופים, הידקתי שפתיים, והכרזתי באקסטזה של החיים שלי: היה לא תהיה!
התקשרתי אליה, צעקתי עליה קצת דברי בינה ומוסר, והצעתי לה אתר חדש, דנדש, יפה, מעוצב, מעונב ומתוק.
ואז אפרת הפכה להיות הלקוחה שלי.
קצת אחרי סוכות התחלנו במלאכה: נפגשנו לכוסות קפה, דיברנו על מה אנחנו רוצים להשיג מהאתר, מה יהיה בו ומה לא יהיה בו. דיברנו על עיצובים שאנחנו אוהבים ועיצובים שאנחנו לא אוהבים.
אפרת הדגישה שהמטרה הכי חשובה היא להראות שהיא כבר שנים לא מתמקדת רק בעסקים קטנים כמו שהייתה בעבר, אלא בעיקר פונה לחברות קטנות ובינוניות. זה היה אחד המסרים העיקריים שרצינו להעביר: אנחנו משרד מקצועי ואמין.
חוץ מזה היא רצתה גם שיהיה ברור שחוץ מזה שהיא מקצועית ואמינה, צריך גם לשדר את האישיות שלה: היא אדם חברותי, חמוד ומתוק. לא הייתה לי מילה אחרת חוץ מלהגיד מתוק, מה אני אעשה. תגערו בי שזה לא מילה מקצועית לספר מותג, אז תגערו. לא מעניין אותי. האתר הזה צריך להיות מתוק, לא סתם איזה קשוח כזה עושה פוזות כאילו הוא איזה שוטר עם אקדח או משהו.
אז משם עברנו לוויירפריים.
(פעם שאלתי קולגות איך מתרגמים את המילה וויירפריים. בחייאת, אין לזה תרגום! אחד הקולגות אמר לי שקוראים את זה בעברית "שלדת ממשק". לעזזל, אני אתחיל עכשיו להגיד "לקוח יקר הבה ניצור לך שלדת ממשק"???)
בקיצור, סיימנו עם הוויירפריים,
אפרת אישרה ואושרה (מלשון אושר), ויאמי התעשרה (חחח איזו פדחנית אני).
בשלב השני התחלנו עם העיצוב:
כמות הסקיצות כאן הייתה משובבת נפש: איך שאני אוהבת את הבלגן של פיגמה!
זאת הייתה הסקיצה הראשונה שאושרה:
שימו לב שכל האיורים - עבודת יד!
חח אשכרה ישבתי עם עכבר וסרטטתי קווים בפיגמה לאיורים.
הכל - כל האיורים - צוירו בהתאמה אישית.
אין אין אין עליי, הייתה יאמי מבסוטה מעצמה מאוד.
בקיצור, התקדמנו עם הסקיצה הזאת לשאר האתר,
אבל אחרי כמה ימים אפרת פתאום תפסה רגליים קרות.
למה?
כי זה נראה מדי חמוד.
וזה באמת נראה מדי חמוד! פתאום תפסתי את עצמי, אמאלה, הציורים האלו חמודים אש. הם כל כך אפרת, שהיא מלכת החמודים בעולם, אבל מצד שני - בואו, יש גבול. הלקוחות שלה לא מחפשים את החמידות שלה, אלא את המקצועיות והסנוביות שלה (אין לה סנוביות, פחחחח, שימשיכו לחפש). צריך לאזן כאן את העניינים. גם חמוד, אבל גם רשמי.
טאדם, מה עושים?
בהחלטה נחרצת החלטנו שמציירים - את - כל - האתר - מחדש.
אשכרה נטלתי לי עכבר וישבתי לצייר את כל האיורים מחדש!
(אל תטעו, ביומיום אני לא תלמידה חרוצה כזאת. אבל על האתר של אפרת היה כיף לעבוד, יש בו משהו אחר, קסום כזה).
בקיצור, אחרי כמה ימים פיתחנו שפה דומה מאוד, אבל מרשימה וייחודית הרבה יותר:
וזהו. ויהי לנו דף בית.
מפה לשם נולדו לנו דפים מדפים שונים, סיימנו את העיצוב ועברנו לפיתוח.
וורדפרס פלוס אלמנטור, רעיי אהוביי, היוו לי משען ומשענת, וכך נוצר האתר של אפרת.
ועכשיו אני מפסיקה לשגע לכם תשכל ושולחת אתכם לחזות בפלא במו עיניכם:
אם תלחצו על הקישור הזה חזק חזק,
אבל ממש חזק עם כל הכוח,
אולי תזכו להיות מיחידי הסגולה שיחזו באתר הקדוש והמהמם הזה.
אפרת פרידמן – מיסים, חשבונאות ושכר
efratf-tax.com
ואם אתם צריכים יועצת מס שהיא גם מקצועית מאוד וגם רגועה כזאת צוננת שלווה שבחיים לא נבהלת משום דבר,
אתם יודעים כבר למי לפנות.
"
