הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
"סליחה על אי הנוחות הזמנית", נפתח המכתב שתליתי בכל בנייני השכונה.
"עקב צילומים למטרה חשובה, אתם עדים לצוותי צילום שמסתובבים בשכונה ומתעדים במכולת, בקניון ובמגוון מקומות ציבוריים. לידיעתכם, המצלמות מתמקדות רק בדמות המצולמת ואינן מתעדות אנשים אקראיים. אם מי מתושבי השכונה ייקלט בטעות בעדשות המצלמה, דמותו תיטשטש או תימחק בעריכה
בברכה ובתודה על סבלנותכם, שכנכם איש המילה הכתובה"
את המכתב הזה נאלצתי לנסח, לאחר אין-ספור תלונות שזרמו אליי מתושבים מאז שהתחלתי להסתובב בשכונה לצד צוות צילום.
מהרגע הראשון שמתי לב שנוכחות המצלמות מטרידה את כולם וממש התביישתי, אבל לא עמדה לרשותי הפריווילגיה שלא להפיק את הסרט הזה.
אחזור איתכם מעט אחורה, כדי שתבינו למה החלטתי באמצע החיים להפיק סדרה תיעודית.
העובר ושב שלי נקלע למצב אנוש, הוא מורדם ומונשם ולא מתקשר עם נושיו מזה כמה חודשים. הבנקאים לא נותנים לו הרבה סיכויים לשרוד, אך המליצו לי בכל זאת לפנות לפרופסור-יועץ כלכלי שמתמחה במקרים קשים במיוחד.
הפרופסור היה מאוד מודאג כשהביט בנתונים העגומים, יישר אליי מבט חודר ומבשר רעות ואמר, "תקשיב, המצב לא טוב בכלל. אנסה לעשות הכול כדי לעזור לך, אך קודם כל תצטרך חודש שלם לעשות 'תיעוד הוצאות' בעקביות, רק אחר כך ננסה להתקדם", סיכם ושילח אותי לדרכי.
לקחתי את המשימה החשובה ברצינות, והתחלתי לעשות 'תיעוד הוצאות' מושקע ביותר, כשאני מגייס צוות צילום מנוסה כדי לתעד את אשתי בכל קניותיה.
כשהכול היה מוכן וערוך לתפארת, הזמנתי את היועץ הבכיר להקרנת בכורה עולמית של הסרט התיעודי שהפקתי ברוב עמל.
הוא ישב מול המסך בהלם טוטאלי, כאילו שהוא לא רואה 12 תיעודי הוצאות שכאלה מדי יום. כנראה שההלם שלו נובע מההתפרעות של אשתי עם האשראי כפי שעולה מהסרט, כך חשבתי לעצמי.
ההלם שלו החמיר פי כמה, כשהשקופית המסכמת הופיעה על המסך בסוף ההקרנה:
סך כל ההוצאות: 16.300 ₪,
סך עלות הפקת תיעוד ההוצאות: 179,000 ₪, לא כולל מע"מ ומשכורת הולמת למפיק הראשי.
"עקב צילומים למטרה חשובה, אתם עדים לצוותי צילום שמסתובבים בשכונה ומתעדים במכולת, בקניון ובמגוון מקומות ציבוריים. לידיעתכם, המצלמות מתמקדות רק בדמות המצולמת ואינן מתעדות אנשים אקראיים. אם מי מתושבי השכונה ייקלט בטעות בעדשות המצלמה, דמותו תיטשטש או תימחק בעריכה
בברכה ובתודה על סבלנותכם, שכנכם איש המילה הכתובה"
את המכתב הזה נאלצתי לנסח, לאחר אין-ספור תלונות שזרמו אליי מתושבים מאז שהתחלתי להסתובב בשכונה לצד צוות צילום.
מהרגע הראשון שמתי לב שנוכחות המצלמות מטרידה את כולם וממש התביישתי, אבל לא עמדה לרשותי הפריווילגיה שלא להפיק את הסרט הזה.
אחזור איתכם מעט אחורה, כדי שתבינו למה החלטתי באמצע החיים להפיק סדרה תיעודית.
העובר ושב שלי נקלע למצב אנוש, הוא מורדם ומונשם ולא מתקשר עם נושיו מזה כמה חודשים. הבנקאים לא נותנים לו הרבה סיכויים לשרוד, אך המליצו לי בכל זאת לפנות לפרופסור-יועץ כלכלי שמתמחה במקרים קשים במיוחד.
הפרופסור היה מאוד מודאג כשהביט בנתונים העגומים, יישר אליי מבט חודר ומבשר רעות ואמר, "תקשיב, המצב לא טוב בכלל. אנסה לעשות הכול כדי לעזור לך, אך קודם כל תצטרך חודש שלם לעשות 'תיעוד הוצאות' בעקביות, רק אחר כך ננסה להתקדם", סיכם ושילח אותי לדרכי.
לקחתי את המשימה החשובה ברצינות, והתחלתי לעשות 'תיעוד הוצאות' מושקע ביותר, כשאני מגייס צוות צילום מנוסה כדי לתעד את אשתי בכל קניותיה.
כשהכול היה מוכן וערוך לתפארת, הזמנתי את היועץ הבכיר להקרנת בכורה עולמית של הסרט התיעודי שהפקתי ברוב עמל.
הוא ישב מול המסך בהלם טוטאלי, כאילו שהוא לא רואה 12 תיעודי הוצאות שכאלה מדי יום. כנראה שההלם שלו נובע מההתפרעות של אשתי עם האשראי כפי שעולה מהסרט, כך חשבתי לעצמי.
ההלם שלו החמיר פי כמה, כשהשקופית המסכמת הופיעה על המסך בסוף ההקרנה:
סך כל ההוצאות: 16.300 ₪,
סך עלות הפקת תיעוד ההוצאות: 179,000 ₪, לא כולל מע"מ ומשכורת הולמת למפיק הראשי.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //