ביקורת ספרות אל חזור / מ. קינן

[אבואלה]

כן. צריכה עריכה ושיפצור....

ומה עם פעמון ורימון של פומרנץ? גמרתי עכשיו לקרוא אותו (לא פעם ראשונה)
ויצאתי מתוסכלת):
מכירת חיסול.

 

[Sparrow Bird]

@Sparrow Bird יש לך במקרה גם ביקורת על אדמה פראית?

בבקשה

ביקורת ספרות - אדמה פראית / מיה קינן

בין קווי הרוחב - ממזרח למערב אנחנו מתחילים עם שני קווי עלילה מקבילים – אחד במזרח, ברוסיה הלבנה, עמוק בתחום המושב היהודי בתחילת המאה ה-19, והשני במערב ארה"ב, היכן שהאומה האמריקנית מתהווה לה בכור היתוך של מהגרים, כאילו-דמוקרטיה, נהנתנות ותאוות ממון. ועל הדרך מנסה ליישב את המערב הפרוע: סחוף...

www.prog.co.il

 

[7שבע7]

מעניין אותי למה כולם מזכירים את הספר אדמה פראית באותה נשימה עם סדרת ממלכה במבחן.
לשם הדוגמא- את ממלכה במבחן בלעתי בשבועיים וחצי ואת אדמה פראית סחבתי שלוש וחצי חודשים. מה מצאתם שם?

הוא ספר שכתוב בצורה גאונית, כך שגם טובי הקוראים לא מזהים מיד את הפואנטה של הדמות הראשית, והוא גם מעמיק מאוד מבחינת התהליך שעוברת הדמות הראשית. (מבחינה מסוימת הוא פחות מורכב לקריאה מממלכה במבחן, כי אין בו ריבוי דמויות גדול.)

 

[NeWord]

את מתכוונת למציאות של הבינה בחיינו, נכון? לא לחזרה אחורה בזמן אני מקווה.

אמממ... התכוונתי גם לזה וגם לזה...
זה שזה כרגע מופרך, זה לא בהכרח שככה זה יישאר לאורך ימים ושנים...
לדעתי אין דבר בלתי אפשרי, יש דברים שבלתי אפשריים בנקודת הזמן הנוכחית... (בגדול אני לא שוללת אף מציאות שאינה נוגדת את דעת התורה, ההלכה והמוסר)
אבל אני מניחה שיהיו מי שלא יסכימו איתי, לדעתי פשוט 'נחכה ונראה' כי גם אני די סקרנית בנושא, לאן כל הטכנולוגיה תתפתח

 

[פניני ריין]

בקשר לעברית העתיקה שאוסביו דיבר בה- לדעתי הגיוני מאד. הייתי מצפה מכומר ספרדי מבקש אלוקים לדעת לדבר בלשון הקודש. גם בלי להכיר את ההיסטוריה של התקופה לעומק קופצות לי כמה דמויות שחיו בשנים הללו ומן הסתם נתנו לה השראה. הייתה אפילו תנועה כזו - תסלחו לי ששכחתי את שמה- נראה לי התרכזה בעיקר באנגליה.
ולדעתי- הקטע הזה היה גם מגניב. לקרוא בשטף דו- שיח שמורכב מפסוקים בשמואל או בדברי הימים זה לא דבר מובן מאליו. מתארת לעצמי שהיא עמלה קשות כדי למצוא פסוקים בלי תופעות דקדוקיות או מילים לא מוכרות שיקשו על הקורא להבין.
במשפט אחד: אם יוחנן היה מתקשר עם אוסביו בצ'כית, היה לדעתי פחות אמין ופחות מתאר את הדמות של אוסביו טוב.

הצ'כית הייתה קצת פחות אמינה, נכון. אבל מיה דווקא כתבה מתישהו (בתיאור של יוחנן מגיע לנמל בהמבורג) שהניב של הצ'כית שהוא מדבר קצת שונה והיה קשה לו לתקשר עם המלחים. אממה, הוא קלט את הניב העתיק מהר מדי.

נכון, היו שם כמה קטעים שממש התחננו שיעמיקו בהם.
חלק לדעתי היו מוסיפים בעריכה, אבל חלק לא. לדוגמה החלק של אוסביו מגיע לעולם שלנו. הוא לא חלק מהקשת העלילתית של הסיפור, והעמקה בו היתה סתם מורחת. איך הגננות אומרות? עדיף לעזוב את המשחק כשעוד כיף לכם וקשה להפסיק, מאשר לעזוב אחרי שכל הצדדים משתעממים

 

[ת.עקבי]

אמממ... התכוונתי גם לזה וגם לזה...
זה שזה כרגע מופרך, זה לא בהכרח שככה זה יישאר לאורך ימים ושנים...
לדעתי אין דבר בלתי אפשרי, יש דברים שבלתי אפשריים בנקודת הזמן הנוכחית... (בגדול אני לא שוללת אף מציאות שאינה נוגדת את דעת התורה, ההלכה והמוסר)
אבל אני מניחה שיהיו מי שלא יסכימו איתי, לדעתי פשוט 'נחכה ונראה' כי גם אני די סקרנית בנושא, לאן כל הטכנולוגיה תתפתח

מעניין, כי טכנית קיימת חזרה בזמן, אם כי בצורה שונה ממה שאנו מתארים לעצמנו.
ובפשטות - אדם שמבצע חטא, יכול לחזור בו ולמחוק אותו לחלוטין, כאילו לא התרחש מעולם.
אז הוא לא משנה סדרי בראשית, אבל בהחלט מתקן אי שם למעלה כמה עולמות...

 

[NeWord]

אדם שמבצע חטא, יכול לחזור בו ולמחוק אותה לחלוטין, כאילו לא התרחשה מעולם.

מממ... זו לא חזרה בזמן במובן הטכני, אלא תיקון לאחור של המעשה (חסד ה') מענין שהשוות בין הדברים...

 

[אינפרא]

איני חושבת שצריך מיד לשלול אפשרות שיהיה אי פעם מכונת זמן.
בטוח שלא בזמן הקרוב, וגם לא בטוח שיהיה אי פעם.
אך מי יודע? הטכנולוגיה מפתיעה לפעמים.

 

[ת.עקבי]

אני חושבת שהעניין הוא לא אם יהיה כזה דבר בעתיד או לא. קריאת מחשבות (טורנאל בפדהאל, להזכירכם) - היא דבר אפשרי?
לא. או שכן. הנה - אלון מאסק הצליח, בין שלל המצאותיו פורצות הדרך (טוב, אני מגזימה), לפתח שבב מוחי שמאפשר לנכים לתקשר עם העולם ולשחק שחמט במחשבה בלבד!

לי הפריעה קריאת המחשבות. היא כל כך לא נכנסה לי לז'אנר שזה ממש גירד. אבל נניח לזה.

לענייננו - יש כאלה שיבחרו לקרוא ספרי רגש (הווי, משפחה, איך שתקראו לזה), יש כאלה שיבחרו לקרוא דופליקטים - שזו אפילו לא תאוריה, וודאי לא מציאות, יש כאלה שיבחרו ספרי מרגלים - שהם, לדעתי, גובלים בעל טבעי, ויש כאלה שיבחרו לקרוא על מסעות בזמן.

בחרת לקחת ספר רגש? אל תתלונן שסיפרו לך מה קורה אצל השכנים.
בחרת לקחת דופליקטים? אל תתלונן שהוא תלוש.
בחרת לקחת מרגלים? אל תתלונן על מתח בלתי נגמר ויכולות גיבור אדירות.
בחרת לקחת מסע בזמן? אל תתלונן שזה לא אפשרי. נקודה.

 

[NeWord]

בחרת לקחת ספר רגש? אל תתלונן שסיפרו לך מה קורה אצל השכנים.
בחרת לקחת דופליקטים? אל תתלונן שהוא תלוש.
בחרת לקחת מרגלים? אל תתלונן על מתח בלתי נגמר ויכולות גיבור אדירות.
בחרת לקחת מסע בזמן? אל תתלונן שזה לא אפשרי. נקודה.

נכון ולא נכון, כי לכל ז'אנר יש 'גבול טעם טוב' שכאשר הוא עובר זה פוגע באמינות שלו
אם לעולם פנטזיה או מד"ב אין איזשהו הגיון פנימי שמוביל אותם, אז זה לא יעבוד.
אם גיבורת הסיפור תכנס בשלוש בלילה לבית של השכנה ותתערב במריבה עם המתבגר התורן...
ואם מרגל מוכשר ככל שיהיה יקפוץ מקומה 100 אל תוך כביש מהיר ותדרוס אותו משאית סמי טריילר והוא יקום, יתנער וימשיך לרוץ אני אסגור את הספר בטריקה.
זה אמנם לא בוטה כמו שתיארתי את זה, אבל יש גבול דק שצריך לשים לב לא לעבור, אחרת הקורא יאבד את האימון...

 

[ת.עקבי]

נכון ולא נכון, כי לכל ז'אנר יש 'גבול טעם טוב' שכאשר הוא עובר זה פוגע באמינות שלו
אם לעולם פנטזיה או מד"ב אין איזשהו הגיון פנימי שמוביל אותם, אז זה לא יעבוד.
אם גיבורת הסיפור תכנס בשלוש בלילה לבית של השכנה ותתערב במריבה עם המתבגר התורן...
ואם מרגל מוכשר ככל שיהיה יקפוץ מקומה 100 אל תוך כביש מהיר ותדרוס אותו משאית סמי טריילר והוא יקום, יתנער וימשיך לרוץ אני אסגור את הספר בטריקה.
זה אמנם לא בוטה כמו שתיארתי את זה, אבל יש גבול דק שצריך לשים לב לא לעבור, אחרת הקורא יאבד את האימון...

הנקודה היא כזו: ברגע שלקחתי ספר שהעלילה שלו סובבת כולה על מסע בזמן - אני אמורה לקרוא את הספר בהנחה שמסע בזמן אפשרי, גם אם במציאות הוא לא יהיה לעולם.
לגבי שלל העניינים שקרו במהלך המסע - כמו עניין השפה והצלילה המהירה של יוחנן בתקופה עד כדי הצגת תיאוריות בפני אצילים ומלכים - פה בהחלט אפשר להתלונן ולצפות מהסופרת לדייק לאמינות התופעה.

אני לא אקח דופליקטים, אקרא עד הסוף ואגיד בבוז: הדבר הזה לא קיים. נכון? כי לספר הוא קיים.
אם ארצה לקרוא ספרים שהתוכן שלהם אפשרי מציאותית - אקרא אולי ספרי שואה (אמיתיים), יומנים, מדריכים וכו'. לא ספרים שנקדחו מהדמיון. (ואני גם קודחת, אז לא אומרת את זה בזלזול, חלילה).

 

[ת.עקבי]

אגב, מי שקרא את 'מי שימצמץ ראשון', אולי שם לב לדילמה עם אלישע, שאמור לגמגם ואכן גמגם בהצגה הראשונית (את-תה.. רוצה ללללמוד איתי?), אבל אחר כך דיבר חלק לחלוטין. אז נכון שזה לא מדויק ואמין (מיה אזכרה מדי פעם את קושי הגמגום, אבל לא בציטוטים שלו) אבל לא הייתי רוצה לקרוא ספר שלם כשהאותיות משוכפלות לי, אז לטעמי זו הייתה בחירה מצוינת של הסופרת.

באותה מידה לא הייתי רוצה לקרוא ספר שבו הגיבור שובר לכל אורכו שיניים, או מדבר בפסוקי תורה. וד"ל.

 

[Ayala10]

בקשר לעברית העתיקה שאוסביו דיבר בה- לדעתי הגיוני מאד. הייתי מצפה מכומר ספרדי מבקש אלוקים לדעת לדבר בלשון הקודש. גם בלי להכיר את ההיסטוריה של התקופה לעומק קופצות לי כמה דמויות שחיו בשנים הללו ומן הסתם נתנו לה השראה. הייתה אפילו תנועה כזו - תסלחו לי ששכחתי את שמה- נראה לי התרכזה בעיקר באנגליה.
ולדעתי- הקטע הזה היה גם מגניב. לקרוא בשטף דו- שיח שמורכב מפסוקים בשמואל או בדברי הימים זה לא דבר מובן מאליו. מתארת לעצמי שהיא עמלה קשות כדי למצוא פסוקים בלי תופעות דקדוקיות או מילים לא מוכרות שיקשו על הקורא להבין.
במשפט אחד: אם יוחנן היה מתקשר עם אוסביו בצ'כית, היה לדעתי פחות אמין ופחות מתאר את הדמות של אוסביו טוב.

גם אני אהבתי.
בכללי, היו שם כל מיני דימויים/ משפטים וכדומה שהיו מאוד מגניבים.
אפילו המחשבות של יוחנן על כל מיני ספרים של רבנים שנולדו לאחר התקופה ההיא ועוד כל מיני דברים שממש משבחים את הספר.

אך מי יודע? הטכנולוגיה מפתיעה לפעמים.

טכנולוגיה, טכנולוגיה.
סבירות? אין סיכוי....
אבל יש כאן כאלה שלא חושבות ככה...
אז אני מציעה לחכות, מי יודע מה יהיה?

בחרת לקחת מסע בזמן? אל תתלונן שזה לא אפשרי. נקודה.

למה להתלונן על זה? זה יכול להיות אחלה סוג של מד"ב (ואני ממש לא אוהבת את הסגנון הזה...)

ואם מרגל מוכשר ככל שיהיה יקפוץ מקומה 100 אל תוך כביש מהיר ותדרוס אותו משאית סמי טריילר והוא יקום, יתנער וימשיך לרוץ אני אסגור את הספר בטריקה.

מזכיר את ההוא ממצולע... (למרות שהוא לא קפץ מקומה 100...)

 

[Ayala10]

אגב, מי שקרא את 'מי שימצמץ ראשון', אולי שם לב לדילמה עם אלישע, שאמור לגמגם ואכן גמגם בהצגה הראשונית (את-תה.. רוצה ללללמוד איתי?), אבל אחר כך דיבר חלק לחלוטין. אז נכון שזה לא מדויק ואמין (מיה אזכרה מדי פעם את קושי הגמגום, אבל לא בציטוטים שלו) אבל לא הייתי רוצה לקרוא ספר שלם כשהאותיות משוכפלות לי, אז לטעמי זו הייתה בחירה מצוינת של הסופרת.

באותה מידה לא הייתי רוצה לקרוא ספר שבו הגיבור שובר לכל אורכו שיניים, או מדבר בפסוקי תורה. וד"ל.

בול!!

ולדעתי זה גם נכון ספרותית (לא רק מטעמי נוחות). הרי כולם יודעים שאלישע מגמגם, אז ברור שבכל השיחות הוא גמגם.
המטרה של הסופר/ת להזכיר לנו את זה פעם ב... בין עם ע"י שכפול אותיות, או הוספת משפטים שמבטאים את זה.

 

[אדריכלית מתחילה]

כבר זכינו לקרוא על טורנאל, הטיפוס האקסצנטרי המבריק שמסוגל לקרוא מחשבות שסגר לאיסתרק (ולסדרת "ממלכה במבחן") כמה פינות עלילתיות. אז למה לא לשלב עוד גאון אקסצנטרי שגם יודעים עליו קצת יותר, ומתיימרים במחי יצירה ספרותית לתאר אותו באור מגוחך/אוהד/פטרוני/מכשירני ?

למה ? כי זה מגניב, זה טרנדי. זה נהיה קטע טוב. אבל זה בעיקר מעורר זעם כבוש.
זעם על הפטרונות, על ההצגה באור כל כך מגוחך, על חוסר האמינות בהצגה שלו, על האופן שבו אין גרם של התייחסות לרגשות של מיכאל. רק שימוש ציני בדמות ובאבחנה שלו ככלי שרת לקידום העלילה ותו לא.

אהה. טעות נפוצה של סופרות. מהכרותי העמוקה עם אוטיסטים - כל הסופרים שמדברים על אוטיסטים חוטאים לאמת. אני תמיד נמלאת בזעם כשעושים מהם רובוטים. מחשבים מדברים. זה כל כך לא נכון. רובם לא גאונים יוצאי דופן, לכולם יש רגשות, רק הם חווים ומבטאים אותם אחרת.

הקצב שלה נע בין זה של צב פרה-היסטורי לזה של צבי שכלבי הציד של הרוזן וצלאב דולקים אחריו.
שני קווי העלילה המקבילים מתנהלים כל אחד בקצב משלו וזה הגיוני ונסבל. אבל ככל שהם מתקרבים להתלכד, העלילה הופכת כל כך קופצנית ולא צפויה שקשה לעקוב ולזכור מי הפעם חטף את יוחנן, מי החליף את התרמיל, מי לא יודע צ'כית ומי חושב שהוא צועני.

כל התערובת הזו של התרחשויות מהירות ולא צפויות ואז הליכה איטית ביער לסירוגין בצירוף הופעה לא צפויה של דמויות שמופיעות ונעלמות במהירות של כדור שלג שחוטפים בפרצוף, מתישה נורא והתוצאה הסופית נראית כמו סלט כרוב אדום צ'כי.

בחצי השני של הספר, יוחנן עסוק בעיקר בריצות, סכנות, התחמקויות, תלבושות ותפניות עלילתיות.
אין לו זמן לעצור. אין רגע אחד שבו מרגישים שהוא באמת עובר התמרה — רוחנית, רגשית או מוסרית.

כן! כן! גם לי זה הציק. יש בספר מלא סיבוכי משנה שלא מקדמים את העלילה, רק מעבים את הספר - כל מקום שיוחנן מגיע אליו הוא חייב לעשות טעות שעלולה לעלות לו בחייו.
ואז , בפרק האחרון, היא דוחסת מהר- מהר את כל מה שנשאר. היה עדיף לוותר על 5 סיבוכי משנה כאלו ואחרים, ולהאריך טיפה יותר בפרקים האחרונים - בהם אי אפשר לנשום מרוב עומס ארועים עוצרי נשימה.

טכנולוגיה, טכנולוגיה.
סבירות? אין סיכוי....
אבל יש כאן כאלה שלא חושבות ככה...
אז אני מציעה לחכות, מי יודע מה יהיה?

היינו אמורים לראות אצלנו מלא אנשים מהעתיד..
מה שלא קורה כרגע
[לפחות אני לא נתקלתי ]

 

[NeWord]

היינו אמורים לראות אצלנו מלא אנשים מהעתיד..
מה שלא קורה כרגע

ואולי כמו שהם הצליחו לחזור לעבר, אולי הם גם הצליחו להפוך לרואים ואינם נראים?!

 

[ת.עקבי]

ואולי כמו שהם הצליחו לחזור לעבר, אולי הם גם הצליחו להפוך לרואים ואינם נראים?!

או שפשוט יותר - הם לא חושפים שהם מהעתיד כי הם חוששים ליצור פרדוקסים

 

[Sparrow Bird]

או שפשוט יותר - הם לא חושפים שהם מהעתיד כי הם חוששים ליצור פרדוקסים

אבל מה הם יעשו אם הם לא במרשם האוכלוסין ? איך הם יתחתנו ? ישימו ילדים במעון וינסו להשיג דרגה בתמ"ת ?
איך הם ירשמו למחיר למשתכן ?

 

[ת.עקבי]

אבל מה הם יעשו אם הם לא במרשם האוכלוסין ? איך הם יתחתנו ? ישימו ילדים במעון וינסו להשיג דרגה בתמ"ת ?
איך הם ירשמו למחיר למשתכן ?

אני לא חושבת שהם יחזרו לעבר כדי להשתקע. כנראה שבעתיד יש להם רובוטים שעושים בייביסיטר בבית, אז דרגה בתמ"ת - מי צריך בכלל?!
אם הייתי חיה בעתיד שיש בו מכונת זמן נגישה לכל רוכש וכיס - לא הייתי מתלהבת לחזור לעבר, אלא אם יש לי סיבה עמוקה וספציפית שבסופה אני מתכננת לשוב הביתה. (כמו למשל לראות עולם נקי, פלאי תבל בלי שנגעה בהם יד אדם. לשאוף רוגע בשאון חיים שונה ולשוב אל חצי הכוס המלאה שלי והנקייה מחרקים, מרעין, בישין ושאר מחלות)

 

[ת.עקבי]

ואם בדרגה בתמ"ת עסקינן - נחזור לעבר, נרכוש כמה אדמות חסרות תועלת בכפר בני ברק מלא ביצות ונחזור להווה עם ים רכוש שיאפשר לנו לא להזדקק לשום עזרה מדינאית מצומצמת.